אוניברסיטת אשדוד

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
אוניברסיטת אשדוד (בתכנון)
עבודות הבנייה ברובע המיוחד (קריית פרס) בשטח המיועד לאוניברסיטה, דצמבר 2023
עבודות הבנייה ברובע המיוחד (קריית פרס) בשטח המיועד לאוניברסיטה, דצמבר 2023
אוניברסיטה
תקופת הפעילות בתכנון–הווה
מיקום
מיקום הרובע המיוחד (קריית פרס), אשדוד
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′42″N 34°39′37″E / 31.778463750327°N 34.660182749996°E / 31.778463750327; 34.660182749996
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת אשדוד היא אוניברסיטה עתידית באשדוד, המתוכננת לקום כחלק מהקריה האקדמית ברובע המיוחד (קריית פרס) בדרום-מזרח העיר, לצד פארק הייטק ושכונות מגורים.

הקריה האקדמית, בעיצובם של האדריכלים דוד קנפו ותגית כלימור,[1][2] מתוכננת לכלול מעונות עבור 10,000 סטודנטים, מגורי סגל וכ-3,000 יחידות דיור.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), הפועלת תחת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בראשותו של פרופסור נחמיה לבציון, מינתה ועדה לבחינת מקומות במדינת ישראל בהם קיימת תשתית פיזית ואקדמית מכללות להנדסה.[4] המסקנה אליה הגיעה הוועדה באשר לאשדוד, היא כי לא קיימת בה תשתית (פיזית ואקדמית) להקמת מכללה להנדסה.[4] המכללה הטכנולוגית העירונית ומכללת אשקלון היו מועמדות להקמת שלוחה בעיר, אך לא נמצאו מתאימות.[4] בתוכנית הרב-שנתית של הוות"ת שפורסמה ביוני 2000, הומלץ על הקמת מכללה טכנולוגית להנדסה באשדוד.[4]

הצעת החוק (2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בפברואר 2001 הגישה תושבת העיר אשדוד, חברת הכנסת סופה לנדבר מטעם העבודה-מימד, יחד עם 23 ח"כים נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה[א] הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד.[5] הצעת החוק קובעת כי יש להטיל את מלאכת ההקמה על משרד החינוך שיתקצב אותו, החוגים באוניברסיטה יתקיימו במסלולים המקובלים על ידי האוניברסיטאות הקיימות בארץ, ואלו יוכרו מראש על ידי המל"ג.[5] ב-10 ביולי באותה השנה, שרת החינוך לימור לבנת העלתה לדיון, מתוקף תפקידה כיו"ר המל"ג הצעה להקמת מכללה אקדמית להנדסה באשדוד בתמיכת ראש עיריית אשדוד צבי צילקר.[6] ב-7 בנובמבר, בדיון המוקדם שנערך במליאת הכנסת, לבנת המליצה לחברי הכנסת שלא להצביע בעד החוק, כדי לא להתיר חוק שיעקוף את סמכויות המל"ג[ב] – באופן שעלול שלא לעמוד ב"מבחן בג"ץ"[ג] – מפני שמתכונת המכללה[7] צריכה להיקבע שם באופן ראשוני לפחות.[6] הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב של 23 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד, והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה.[6]

העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום מצוקה של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת להצביע בעד החוק הזה.

— לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך ויו"ר המל"ג לימור לבנת, לחוק בטענה לעקיפת סמכות המועצה
דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001
חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה את הצעת החוק ב-2001

ב-8 בינואר 2002, המל"ג אישרה פתיחת קמפוס נוסף של "המכללה האקדמית להנדסה בנגב" (לימים "SCE" – על שם סמי שמעון) מבאר שבע, ברובע ב' הוותיק בעיר. זאת בעקבות דרישה של סטודנטים למקצועות ההנדסה באזור אשדוד[8], ובהמלצת ועדת המשנה של הוות"ת למתכונת רב-קמפוסית בשילוב עם הקמפוס הקיים בבאר שבע.[4] ב-29 בינואר נערך בוועדת החינוך דיון בעניין הצעת החוק, בהשתתפות חברי הכנסת לנדבר, וכן יו"ר הוות"ת נחמיה לבציון, רקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נחום פינגר, פרופ' יעקב אירם מאוניברסיטת בר-אילן ונציגים ממשרד המשפטים וממשרד החינוך.[4] בדיון, הבהירה לנדבר כי על אף כותרת החוק, כוונת היוזמה היא הקמת מוסד להשכלה גבוהה ולא אוניברסיטה בהכרח.[4] לבציון טען כי המל"ג מאמינה כי 7 אוניברסיטאות המחקר בישראל[ד] נותנות מענה מספק, ולכן מדיניותה היא שלא להקים אוניברסיטאות חדשות, ובמקום זאת – לתמוך בהשכלה הגבוהה על ידי הקמת מכללות.[4] לבציון הוסיף, כי על המכללה שתיפתח באשדוד להתמקד בהנדסה כי לשמור על ייחודיות אל מול מכללת אחוה, מכללת אשקלון ומכללת ספיר.[4] נציגי האוניברסיטאות, הביעו תמיכה בהקמת מוסד להשכלה גבוהה באשדוד:[4] פינגר הצהיר כי כפי שאוניברסיטת בן-גוריון קיבלה סיוע מהאוניברסיטאות הוותיקות[ה], כך היא תעניק כל סיוע שתוכל להקמת המוסד החדש, גם אם הדבר יעלה באיבוד סטודנטים לטובתו.[9][4] אירם הציע להפוך את מכללת אשקלון (שהייתה אז בתהליך קבלת עצמאות מחסות אוניברסיטת בר-אילן) יחד עם המכללה העתידית באשדוד לקמפוס אוניברסיטאי משולב, ולנצל את המרחק הקצר ביניהן. כמו כן, ציין כי בעוד לנדבר מקדמת חוק להקמת אוניברסיטה, עיריית אשדוד מבקשת רק מכללה.[4]

” ידוע שכל עיר בישראל שהוקמה בה אוניברסיטה בשנים האחרונות, זו הייתה יוזמה של העירייה או של יזמים פרטיים, כפי שהתרחש בנתניה. צריך להעביר את תחושת הקיפוח הזו לחוסר היוזמה מצד עיריית אשדוד. “

– נציג אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור יעקב אירם, דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002

ב-12 בפברואר, נערך בוועדת החינוך דיון המשך בעניין הצעת החוק בהשתתפות חברי הכנסת לנדבר, ד"ר יחיאל לסרי[ו], זאב בוים, ובניהול יו"ר הוועדה זבולון אורלב.[10] לישיבה הוזמנו סגן נשיא המכללה פרופ' אוסקר לוי וסגנו, פרופ' יהודה חדד, וכן ראש עיריית אשדוד צילקר ורקטור אוניברסיטת חיפה, אהרון בן-זאב.[10] בדיון, לסרי ביקש לבחון עצמאות למכללה שתקום, וייחל יחד עם אורלב כי המכללה תעסוק גם בלימודי מדעי הרוח.[10] בדיון בוועדה הוסכם כי לנדבר תמשוך את הצעת החוק מסדר היום.[10] המכללה הוקמה במבנה שהקצתה עיריית אשדוד, ששימש קודם לכן כמבנה בית הספר התיכון מקיף א'.[8]

ניסיונות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

” העיר אשדוד גדלה והתפתחה בשנים האחרונות בשל הגירה פנימית, גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה גדולה של עולים חדשים. [...] הואיל ואין בעיר מוסד שיענה על ביקוש זה, נאלצים צעירים רבים מבני העיר לעזוב אותה לצורך רכישת השכלה אקדמית.

הקמתה של אוניברסיטה באשדוד תתרום לחיזוק מעמדה של העיר ולהמשך פיתוחה, תיצור מקומות עבודה חדשים ותמנע הגירה שלילית של אוכלוסייה צעירה ואיכותית ממנה אל ערים אחרות. [...] מגמה שלילית כזו תגרע מיכולתה של אשדוד להפוך לעיר מרכזית באזורה בפרט ובארץ בכלל.

“

– דברי הסבר, שלבי החקיקה של הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

ב-2004 נמשכו הניסיונות להקמת אוניברסיטה עצמאית. ביוני נערכה תחרות בין 6 משרדי אדריכלות מובילים, "חיים דותן", "נופר אדריכלים", משרדם של אמנון רכטר וגדי הלר, "גרשון ציפור אדריכלים", "אברהם יסקי" ו"רפי לרמן". ההצעה הזוכה הייתה של חיים דותן, שתכנן מבנים רבים באשדוד – וביניהם המשכן לאמנויות הבמה, 5 שנים קודם לכן.[11][12] שלב א' של התוכנית, בעלות 30 מיליון דולר, תיאר בניית 6 מבנים על מגרש בגודל 46 דונם, הכוללים בניין למכללה האקדמית להנדסה (SCE), בניין מינהלה, בית ספר לרפואה ולסיעוד ואת בניין הפקולטה לטבע.[11] ממבט עילי, מבני הקמפוס אמורים היו להיראות כסלעים על כר דשא.[13] דותן, שלקח חלק גם בתכנון מכללת SCE[ז],[14] שאף לבנות את בנייני הפקולטות כך שלא יעוררו "רעש ויזואלי" אלא ישתלבו עם הטבע.[13] את הפקולטות תוכנן לחבר פארק שיהווה את לב הקמפוס ויכלול מסלולי אופניים ואזורי ישיבה וגינון.[11] ראש עיריית אשדוד צבי צילקר תיאר את הצעתו של דותן כחדשנית וייחודית.[11]

התוכנית להקמת האוניברסיטה (2004)
אדריכל חיים דותן לצד תכנונו שזכה בתחרות לעיצוב הקמפוס, 2007
התכנון שזכה במקום ה-2, בעיצובם של נופר אדריכלים
המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ברובע ב' בעיר – הקמפוס צפוי להיעתק לרובע המיוחד בדרום
הדיונה הגדולה – הקריה אמורה לגבול בה ממזרח ומדרום
בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד – צפוי להרוויח משיתוף פעולה עם הקריה האקדמית
טקס חנוכת קמפוס אשדוד של מכללת SCE – ראש עיריית אשדוד צבי צילקר נואם, כשברקע התכנון הזוכה של חיים דותן לאוניברסיטה, 20 במרץ 2005

במרץ 2005 פרסמה עיריית אשדוד קריאה למימון המונים להקמת האוניברסיטה.[15] במסמך, שפורסם בשפה האנגלית, העירייה גילתה כי תכנון ועיצוב המבנים הראשונים לקמפוס בוצעו מתקציבה, והודיעה כי הבנייה[ח] צפויה להתחיל עוד באותה שנה.[16]

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 שונתה התוכנית, והוחלט על הקמת קמפוס אקדמי "ירוק"[17] (למרות שגם תכנונו של דותן הוצג ככזה)[15] שימוקם ברובע המיוחד בדרום-מזרח העיר שישתרע על שטח בגודל 125–150 דונם בקרבת הדיונה הגדולה ויגבול בה ממזרח ומדרום.[18][2] לפי התוכנית החדשה, הקמפוס אמור להתבסס על עקרונות של "בנייה ירוקה" ולספק לעצמו כ-50% מתצרוכתו האנרגטית מאנרגיה גאותרמית וסולארית. הקמפוס תוכנן לכלול שלוחה של מכללת SCE, בית ספר לסיעוד שייתמך על ידי בית החולים האוניברסיטאי אסותא (שאז עוד היה בשלבי תכנון) ובית ספר למדעי הסביבה וחוגים למדעי הרוח. עם השינוי במתווה התכנון, במרץ באותה השנה נערכה תחרות תכנונים נוספת באופן סגור בין 4 משרדי אדריכלות, מהם נבחר משרד "קנפו-כלימור" של דוד קנפו ותגית כלימור, שמאוחר יותר תכנן גם את בית האמנים ע"ש אריה קלנג בגבעת יונה בעיר.[2][19] התקציב הראשוני שהוכרז עליו, היה 300 מיליון ש"ח, שמימונם היה אמור להגיע מעיריית אשדוד, המל"ג ומתרומות.[2]

ב-2014, הציעה עמותת "מרחב – התנועה לעירוניות בישראל" תוכנית ליצירת עירוב שימושים בשדרות הרצל – הפיכתה מציר תנועה לשדרה עירונית – על ידי מיקום פקולטות של האוניברסיטה העתידית לאורך השדרה,[20] באופן שייצור סביבה הליכתית יותר, ויפחית התלות במכוניות בעיר. זאת, בניגוד למתווה הבנייה הכללי של אשדוד, שנוטה להפרדת שימושים.[21]

ב-2015 הפיצה עיריית אשדוד מפה רשמית של העיר, ובה מסומן שטח בדרום-מזרח העיר, ממזרח לבית החולים אסותא, בתווית "שטח מיועד לאוניברסיטה".[22]

ראש עיריית אשדוד לסרי ונשיא מכללת SCE יהודה חדד בטקס הנחת אבן הפינה לקמפוס, 7 ביוני 2018

ב-7 ביוני 2018 נערך טקס הנחת אבן הפינה בקריה על ידי עיריית אשדוד, שפרסמה את מתאר הקריה, הכולל קמפוס מבית מכללת SCE – והפעם הובהר כי יועתק מרובע ב' שבצפון העיר.[23][24] קמפוס זה צפוי להיות המוסד הראשון שיקום בקריה האקדמית, וישתרע על כ-46 דונם.[25] ביתר שטח הקמפוס (150 דונם) מתוכננים לקום מוסדות להשכלה גבוהה וכן האוניברסיטה.[25][26] בטקס נכח נשיא מכללת SCE יהודה חדד וכן ראש עיריית אשדוד לסרי, שייחל כי ”נעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר”.[25] עם זאת, כעבור 3 שנים מהנחת אבן הפינה – לא החלו העבודות להקמת הקמפוס.[23]

העשור השלישי של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2021 פורסם מסמך "חזון ראש העיר" של לסרי[ט] במסגרת מיזם שיתוף הציבור (אנ') העירוני "משתתפים – המקום שלך להשפיע".[28] במסמך, השמיעו תושבים קריאה לקדם את ההשכלה הגבוהה בעיר על ידי הקמת אוניברסיטה ומתחמי למידה כדי למנוע הגירה שלילית של צעירי העיר.[29] כמו כן, טענו תושבים כי מכללת SCE אינה נותנת מענה מספק לצרכיהם, וכי יש לאפשר לימודי מדעי הרוח ולא רק הנדסה, אלא גם סיעוד ורפואה, שישתלבו עם צורכי בית החולים החדש.[30] בנוסף, כדי לשפר את מצב הדיור בעיר, הציעו תושבים לפתח את רובע ב' על ידי עירוב שימושים ולהקים שם מעונות סטודנטים מעל אזור מסחר כמו סטאר סנטר.[31]

שלט מידע על בניית הרובע המיוחד, 2024

ביולי 2021, בעקבות מבצע שומר החומות, יהודה חדד, רקטור מכללת SCE, פרסם טור דעה באנגלית בג'רוזלם פוסט וב-"The Times of Israel" הקורא לממשלת ישראל ה-36[32] ("ממשלת השינוי") לפעול באמצעות המל"ג להובלת החזון להפיכתה של אשדוד לעיר אקדמית.[33] זאת, לא בדמות קמפוס בודד, אלא על ידי הכשרת "דור העתיד" של המהנדסים, שיפתחו באשדוד את החידושים הבאים בתחום ההיי-טק, טכנולוגיות הלוחמה והאדריכלות העירונית.[33]

בדצמבר 2021 פרסם ראש עיריית אשדוד לסרי, כי נערכת פעילות משותפת בין העירייה לחבר המנהלים של SCE באשדוד להרחבת מגמות הלימוד מעבר לתחומים ההנדסיים – על ידי הקמת ישות עצמאית. לביקורת האופוזיציה[23] במועצת העירייה כי מדובר בפשרה שלא תיתן מענה ראוי כאוניברסיטה או באופן דומה למכללה ציבורית כספיר או כמכללת אשקלון, ענה ראש העירייה כי המל"ג קיבל החלטה עקרונית שלא להקים מוסדות אקדמיים (ציבוריים) חדשים, ועל כן קיים קושי רב בגיוס הסכמתו. לטענת לסרי, ”יש את כל המרכיבים כדי להקים קריה אקדמית עצמאית”, וקבלת אישור המל"ג היא המכשול היחיד בהכשרת המוסד.[24] לסרי הוסיף, כי העירייה שואפת להקים פקולטות למדעי החברה ולמדעי הים התיכון[24] – בדומה לתוכנית המקורית מ-2012.[2]

סמי שלום שטרית התבטא ל"ידיעות אשדוד" בנושא המגעים המתנהלים בעצלתיים להקמת האוניברסיטה, וטען כי בדומה לשדרות, בה הסטודנטים והמרצים במכללת ספיר מקיימים אירועי תרבות בעיר ומשקיעים בה כסף – כך הקמת אוניברסיטה באשדוד, שתשלים את "האזור החסר" שבין באר שבע (אונ' בן-גוריון) ורמת גן (אונ' בר-אילן) – תעלה את קרנה של העיר, ובפרט הקמתן של פקולטות לאמנויות, מדעי הרוח ומדעי החברה.[24]

הצעת החוק (2023)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2023 הגיש יו"ר השדולה בכנסת להשכלה גבוהה, חבר הכנסת זאב אלקין, הצעת חוק פרטית להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, בתמיכת סגן ראש העירייה אלי נכט המזוהה גם הוא עם המחנה הממלכתי.[34][35][36] בדברי ההסבר להצעת החוק, טען כי קידום הקמת האוניברסיטה תגשים את מחויבותה של המדינה לפעול למימוש שוויון הזדמנויות מהותי בין האזרחים, ותפתח את שערי האקדמיה לפלחי אוכלוסייה חדשים. כמו כן, העלה כי מיקומה של אוניברסיטה באשדוד הוא אסטרטגי עקב קיומו של נמל אשדוד, וכן מבחינה גאוגרפית – אזור השפלה ואשקלון וסביבתה מונים, נכון לאותה עת, מעל 800 אלף תושבים להם אין מענה הולם לרכישת השכלה גבוהה. אלקין הצביע גם על היותו של אסותא בית חולים אוניברסיטאי המסונף לאוניברסיטת בן-גוריון הרחוקה – וטען כי הקמת אוניברסיטה הסמוכה לבית החולים תוכל לסייע בהגדלת כוח האדם הרפואי והפארא-רפואי במדינת ישראל באופן אפקטיבי יותר.[35][37] החוק קובע כי על שר החינוך להקים את האוניברסיטה בתום שנה לחקיקתו.[38][39] הצעת החוק של אלקין הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם ב-16 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל.[34]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון אדריכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. תוכניות אדריכליות.

נופר אדריכלים – מקום 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוכניתם של נופר אדריכלים בוויקישיתוף
  • חתך חזית
    חתך חזית
  • חזיתות הקמפוס
    חזיתות הקמפוס
  • צירי תנועה
    צירי תנועה
  • תיאורי מבנים
    תיאורי מבנים
  • מבנים
    מבנים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת אשדוד בוויקישיתוף

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ֿתכנון אדריכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד קנפו ותגית כלימור (זכה ב-2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים דותן (המתכנן המקורי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סופה לנדבר, קולט אביטל, יולי אדלשטיין, בנימין אילון, זאב בוים, יצחק גאגולה, משה גפני, צבי הנדל, סאלח טריף, שאול יהלום, אברהם יחזקאל, אמנון כהן, ישראל כץ, מקסים לוי, נואף מסאלחה, מיכאל נודלמן, מרינה סולודקין, מאיר פרוש, אלכסנדר צינקר, דליה רבין-פילוסוף, מוסי רז, גנדי ריגר, ויצמן שירי, שלום שימחון
  2. ^ סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958
  3. ^ משמע, שחוק חריג שכזה עלול להיפסל על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לו תתבצע עתירה כנגדו בטענה שאינו מהווה חוק ראוי, או שאינו חוקתי.
  4. ^ באותה עת, היו 8 אוניברסיטאות בישראל: הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה הפתוחה.
  5. ^ מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים
  6. ^ לימים ראש עיריית אשדוד
  7. ^ בבאר שבע ובאשדוד
  8. ^ של המבנים הראשונים
  9. ^ זהו מסמך החזון ה-3 של עיריית אשדוד בכהונתו של לסרי, כאשר נערכו מסמכים דומים ב-2009 וב-2015.[27]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בניין ראשון לקמפוס האקדמי, אתר עיריית אשדוד
  2. ^ 1 2 3 4 5 נועם דביר, קמפוס אקדמי יוקם באשדוד לפי עקרונות בנייה ירוקה, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  3. ^ עופר אשטוקר, העבודות מתחילות ברובע המיוחד, באתר אשדוד נט, ‏11 ביוני 2021
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002
  5. ^ 1 2 שלבי החקיקה של הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  6. ^ 1 2 3 דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 44-48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001
  7. ^ ”האם זה יהיה בצורה רב-קמפוסית או באופן אחר”
  8. ^ 1 2 גדי גולן, ‏הושקעו 8 מיליון שקל בשלב א' של קמפוס המכללה אשדוד, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
  9. ^ ”אני רוצה להבטיח כי כל סיוע שיידרש מהמוסד שלנו יינתן לתהליך הקמת המוסד להשכלה גבוהה באשדוד”, ”ברור לנו כי אנו נאבד חלק מהתלמידים שלנו לטובת המוסד החדש שייבנה, אבל עדיף שיהיה עוד מוסד שיוכל יהיה לקלוט הרבה יותר תלמידים.”
  10. ^ 1 2 3 4 דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 413 של הוועדה, ‏12 בפברואר 2002
  11. ^ 1 2 3 4 גדי גולן, ‏אשדוד: אדריכל חיים דותן יתכנן את בניית הקמפוס האקדמי, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
  12. ^ מירי ריילי, עיריית אשדוד תפרסם מכרז לשלב א' של הקמפוס האקדמי ב-30 מ' ד', באתר הארץ, 18 ביוני 2004
  13. ^ 1 2 טלי הרדאבל, ‏"די לאיידס האדריכלי", באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006
  14. ^ שני שילה, סוטים מדרך הישר, באתר הארץ, 8 בפברואר 2006
  15. ^ 1 2 תוכנית להקמת קמפוס אקדמי באשדוד, מרץ 2005, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד (באנגלית)
  16. ^ תוכנית להקמת קמפוס אקדמי באשדוד, מרץ 2005, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד (באנגלית) (עמ' 2 – דברי ראש עיריית אשדוד צבי צילקר)
  17. ^ קמפוס אקדמי, אתר עיריית אשדוד
  18. ^ אושרה בניית הבניין הראשון של האוניברסיטה באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏24 בינואר 2012
  19. ^ בית אריה קלנג, אשדוד, באתר בר חסון
  20. ^ מרחב – התנועה לעירוניות בישראל, תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד: "מעורק תחבורה לרחוב עירוני" (עמ' 12), ‏נובמבר 2014
  21. ^ הארץ, אשדוד: תוכנית לבניית אוניברסיטה עירונית על 350 דונם, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2005
  22. ^ מפת העיר, באתר עיריית אשדוד, ‏2015 (משבצת ל/9)
  23. ^ 1 2 3 עופר אשטוקר, מה קורה עם בניית הקריה האקדמית באשדוד?, באתר אשדוד נט, ‏2 בדצמבר 2021
  24. ^ 1 2 3 4 אלי לוי, ד"ר יחיאל לסרי נכנע ללא מאבק: לא תוקם אוניברסיטה באשדוד (עמ' 12-13), באתר ידיעות אשדוד, ‏10 בדצמבר 2021
  25. ^ 1 2 3 טקס הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי טקס הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי, באתר עיריית אשדוד, ‏יוני 2018
  26. ^ שרה שוורץ, בימים הקרובים: הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי הראשון באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏17 במאי 2018
  27. ^ חזון ראש העיר (עמ' 4)
  28. ^ חזון ראש העיר
  29. ^ חזון ראש העיר (עמ' 49, 59-60, 72)
  30. ^ חזון ראש העיר (עמ' 78)
  31. ^ חזון ראש העיר (עמ' 63)
  32. ^ ”the new government”
  33. ^ 1 2 יהודה חדד, Reinforcing Ashdod’s developing academia - opinion, The Jerusalem Post, ‏17 ביולי 2021 (באנגלית)
  34. ^ 1 2 שלבי החקיקה של הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  35. ^ 1 2 חזקי ברוך, פרסום ראשון: יוזמה להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2023
  36. ^ תמי אברהמי, ביוזמה של סגן רה"ע אלי נכט: הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד הועלתה היום בכנסת, באתר אשדוד היום, ‏19 ביוני 2023
  37. ^ חן מור אטיאס, "בשורה אמיתית לצעירים": בעקבות פניה של אלי נכט הוגשה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏22 ביוני 2023
  38. ^ סעיף 5 ("תחילה") להצעת החוק: ”תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו”. כמו כן, לפי דברי ההסבר: ”מוצע לחייב את שר החינוך להקים אוניברסיטה בעיר אשדוד, בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה”.
  39. ^ האם תוקם אוניברסיטה באשדוד, באתר אשדודס, ‏19 ביוני 2023
אשדוד
ערכים ראשיים אשדוד • רובעי העיר • אדריכלות • כיכרות
גנים ופארקים פארק אשדוד-ים • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום
רחובות רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין
תחבורה תחבורה ציבורית • מסוף ריביירה • מסוף בני ברית • מסוף ביג
מוסדות מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • אוניברסיטת אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות
תעשייה נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות
היסטוריה אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף
נושאים מרכזיים נוספים העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד
קטגוריה ראשית כל הערכים על העיר
רובעי אשדוד
רובע א' • רובע ב' • רובע ג' • רובע ד' • רובע ה' • רובע ו' • רובע ז' • רובע ח' • רובע ט' • רובע י' • רובע י"א • רובע י"ב • רובע י"ג • רובע י"ד • רובע ט"ו • רובע ט"ז • רובע הקריה • רובע המרינה • הרובע המיוחד (קריית פרס) • רובע פארק לכיש ללא גבול
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוניברסיטת_אשדוד&oldid=38472259"