מנחם סירירו
הרב מנחם סירירו (ה'שפ"ח, 1628 - כ"ג באדר ב' ה'תס"א, 1701) היה פוסק הלכה, דיין וראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בפאס שבמרוקו במאה השבע עשרה.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפאס לאביו ר' דוד, דור רביעי לרבי שאול שמואל סירירו. נראה שלמד לפני דודו רבי עמנואל סירירו.[1]
סביב שנת תט"ו התמנה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי סעדיה אבן דנאן, רבי עמנואל סירירו, ורבי יהודה (ב"ר יוסף) עוזיאל. סביב שנת תל"ז התמנה לדיין,[2] וחתם על תקנות העיר. לאחר פטירת רבי יהודה עוזיאל בשנת תמ"ט, הוא וחבירו רבי וידאל הצרפתי היו דייני ומנהיגי העיר, וצירפו אליהם כדיין שלישי את רבי מימון אפלאלו.[3] בהמשך הצטרף לבית הדין רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי. בית הדין פעל לתקן תקנות ונשא ונתן בהלכה עם יתר חכמי מרוקו כדוגמת רבי יצחק דלויה רבה של מרקש,[4] ורבי משה בן חמו רבה של צפרו.[4]
מבין תלמידיו בישיבה, נמנים רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור, ורבי שמואל אבן דנאן הרביעי.[5]
העיד שבזמנו כבר לא הקפידו ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה, וביאר שסמכו על הראשונים הסוברים שאין בזה חיוב בזמן הזה.[6]
נפטר ונקבר בפאס, ותלמידו רבי יעקב אבן צור קונן עליו מספר קינות.[7]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דברי מנחם - חידושים על המקרא. חלקם נדפסו בסוף הספר 'חנוך לנער'.
- דרשות - שריד מחיבורו נדפס בסוף הספר 'חנוך לנער'.
- תשובות ופסקים - מפוזרים בספרי חכמי מרוקו, ובפרט בשו"ת משפט וצדקה ביעקב.
- הגהות על השולחן ערוך - חכמי מרוקו מצטטים את הגהותיו בספריהם. הגהותיו לאורח חיים נדפסו ב'מן הגנזים' חלק יב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראו: הרב מרדכי עובדיה, 'מהר"ר מנחם סירירו, הגהות ונמוקים לשולחן ערוך אורח חיים', בתוך: מן הגנזים חלק יב עמ' כה-ל.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב מנחם סירירו על ציר הזמן |
|---|
 |