דבדו
 | |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1465 |
| גובה | 1000 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,960 (2014) |
| קואורדינטות | 33°59′N 3°03′W / 33.983°N 3.050°W |
| אזור זמן | UTC |
|
(למפת מרוקו רגילה)  | |
  | |
דֶבְּדוּ (בערבית: دبدو) היא עיירה בצפון־מזרח מרוקו, המונה, נכון ל-2014, כ-4,960 תושבים. היא ממוקמת בצידו הצפוני של רכס הרי האטלס, כ-150 ק"מ דרומית לחוף הים התיכון.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דבדו הייתה מפורסמת בקהילה היהודית שהתגוררה בה ונקראה בעבר גם בשם עיר הכהנים. בתי האב היהודיים הראשיים בדבדו היו: משפחת כהן-סקלי, מרציאנו, בן חמו, בן שושן, בן גיגי ואנקונינה. בשנת 1780 היו בעיר 700 משפחות של כהן סקלי[1]. בסוף המאה ה-19 מספר התושבים נאמד בכ-2,000 תושבים, רובם יהודים.
ככל הנראה ראשוני היהודים שהגיעו לדבדו היו צאצאי פליטי פרעות קנ"א בספרד (1391), יוצאי העיר סביליה. בני כהן-סקלי, התיישבו בה החל משנת 1465. ראשית הקהילה היהודית בדבדו כנראה בסוף המאה ה-15 לאחר גירוש ספרד (1492).
החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלה דבדו להיוודע כמרכז תורני, והיא ייצאה רבנים וחכמים לערים רבות באזור ולמרוקו בכלל. התפתחות זו נבלמה בתחילת המאה ה-20 עם פרוץ מרד בוחמארה.
בשנת 1904 פרץ במזרח מרוקו מרד בו חמארה, המורדים הכבידו ידם על היהודים באזור. בתחילת המאה ה-20 מספר היהודים נאמד בכ-1,600 תושבים, כשליש מכלל האוכלוסייה. משפחת הכהן סקלי, אשר מדגישה את ייחוסה לצדוק הכהן, היוותה את רוב הקהילה היהודית ומשפחת מרציאנו היו העשירים בעיר.[2] בשנות ה-20 של המאה העשרים, עם התגברות הביטחון במרוקו בעקבות משטר החסות הצרפתי (הוחל באזור דבדו החל משנת 1911), רבים מתושביה היהודים היגרו, מטעמים כלכליים, לעיירות שונות בעמקים, ביניהן: ברגנט, גרסיף, תאזה, תאורירת, אוג'דה, מליליה ועוד.
העיירה נודעה גם בשל סופרי הסת"ם שהיו בה.[3] בשנת 1974 ניתן לרה"מ יצחק רבין ספר תורה מדבדו, שנכתב על גויל איילה, והוא מסרו למוזיאון ישראל.[4]
ישיבות בעיר - בדבדו שכנו מספר ישיבות, ביניהן ישיבת מוהרש"ך - ארבי לקביר, ישיבת רבי אברהם בן סוסאן, ישיבת רבי אברהם הכהן, ישיבת רבי שמואל מרציאנו ועוד[5].
רבנים מפורסמים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין רבני העיר וחכמיה המפורסמים נמנו;
- הרב שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר), ראב"ד דבדו, דיין ופוסק הלכה.
- הרב אברהם בן סוסאן, לימים ראב"ד בעיר מוגאדור
- הרב שלמה הכהן צבאן, ראב"ד אוג'דה, מחבר הספרים, שו"ת ויאסוף שלמה, שו"ת מעלות לשלמה ושו"ת דובב שפתי ישנים
- הרב דוד הכהן סקלי - מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג'יריה, מחבר הספרים שו"ת קריית חנה דוד, דרשות על התורה לך דוד, לדוד ברוך ועוד
- הרב אברהם הכהן צבאן - דיין, מורה הוראה, ראש ישיבת דבדו ורב העיר מֶלִיָיה שבמרוקו.
- הרב שלמה הכהן זאגורי - דיין, פוסק הלכה ומגדולי חכמי מרוקו, רב העיר תאורירת ומחבר הספר "ויקץ שלמה". חתנו של הרב דוד הכהן סקלי
- הרב שמואל מרציאנו דלחימר - דיין, פוסק הלכה ורב העיר מאזאגן במרוקו. מחבר הספר ויען שמואל.
- הרב אברהם מרציאנו דלהרהאר - דיין ופוסק הלכה, חבר בית הדין בדבדו ורב באלג'יריה
- הרב אליהו בן גיגי - רב העיר סעידא באלג'יריה
- הרב דוד בן גיגי רב העיר ואב בית הדין בעיר אל קאסר כביר שבמרוקו הספרדית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטרס "ויחל שלמה - יחס העיר דבדו" מאת הרב שלמה הכהן צבאן, הוצאת אור המערב, ירושלים תשס"ב
- "יחס דבדו החדש" מאת אליהו רפאל מרציאנו, ירושלים תשנ"ז
- דבדו - "עיר הכהנים" מאת אליהו רפאל מרציאנו, ירושלים, הוצאת אור המערב, ירושלים תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "קהילת דבדו" מאת אליעזר בשן, פורסם בכתב העת "ברית - כתב העת של יהודי מרוקו
- אוסף יהדות דבדו, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
- אתר מורשת כהן-סקלי ותושבי העיר דבדו
דבדו (מרוקו), דף שער בספרייה הלאומית- יואל פינקלמן, משימתו של הרב אלי לשמר את המורשת של דבדו, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 11 במאי 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אליהו רפאל מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים, תשע"ב, עמ' 42
- ^ פאס וחכמיה ח"א, ר' דוד עובדיה, עמ' 138.
- ^ דבדו עיר הכהנים, אליהו רפאל מרציאנו, עמוד 122
- ^ יחס דבדו החדש, אליהו רפאל מרציאנו, עמוד 17
- ^ אליהו רפאל מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, הוצאת הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ב, עמ' 90
בקרת זהויות  |
|
|---|