תיבת נח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏מקבילות לסיפור תיבת נח: תיקון וניסוח מחדש
←‏פרשנות ניסית ופרשנות טבעית: גנדלף - אתה אמנם צדקת שהתבלבלתי בין המקורות השונים, אבל אתה טועה לחשוב שאתה יכול "לחסום" ערך לשינויים - כשיש רוב לשינויים (3 פעמים בתוך מספר חודשים... ובמיוחד הנוכחי, *השונה* והממוקד יותר) בתירוץ של "גרסה יציבה". הגרסה היציבה אינה הגרסה האחרונה שאתה בסדר איתה - אנא כבד את הרוב. ולעניין - כעת יש מאחוריי הטענה הזו עוד פרופסור ודוקטור לתחומים הרלוונטיים, שיניתי את הניסוח והעדפתי את הנימוקים שלהם על פני אלו של מור, למרות שהיה רוב לקבל את מור אם אין מקור שסותר אותו.
שורה 53: שורה 53:
הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול{{הערה|וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].}}, וה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]], יט}} (לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", בבלוג "תורה ומדע"}}).
הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול{{הערה|וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].}}, וה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]], יט}} (לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", בבלוג "תורה ומדע"}}).


החל מהמאה ה-19, בעקבות ההתפתחויות ב[[מדעי הטבע]], נדחו חלק מהפירושים הטבעיים, וחלקם התפתחו והפכו מפורטים יותר{{הערה|טס ווקר, "[https://creation.com/noahs-flood מבול בראשית ותיבת נח - עובדה או בדיה?]" {{אנגלית}}{{ש}}[[משה רט]], "[https://rationalbelief.org.il/תיבת-נח-מחקר-בהיתכנות-משה-רט-2/ תיבת נח מחקר בהיתכנות]", באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע{{ש}}גיל-עד שטרן, "[https://www.knowingfaith.co.il//תורה-ומדע/המבול המבול]", באתר "לדעת להאמין"}}. יש כותבים מודרניים שטענו על סמך שאלות כאלו שהסיפור אינו ריאלי, ואחרים שהציעו הסברים להיתכנותו. בעקבות השאלות ולאור היעדר [[ממצא ארכאולוגי|ראיות ארכאולוגיות]] לקטיעת ההתיישבות בכל העולם עקב שיטפון, עלתה גם פרשנות דתית המצמצמת את היקף המבול לאירוע מקומי, וממילא ממעטת את מספר מיני בעלי החיים שנצרכו למצוא את מקומם בתיבה, ומשיבה בכך על כמה מהשאלות לגביה{{הערה|למשל: הרב [[גדליה נדל]], '''[http://seri-levi.com/admin/nadel.pdf בתורתו של רבי גדליה]''', בפרק '''המבול''' - עמ' קטו-קכו (בעיקר קיז-קיח), מעלה אדומים: 2004{{ש}}להרחבה: הרב יצחק אורלן, '''[https://rationalbelief.org.il/עוד-על-המבול/ ימי בראשית, פרקים יג-טו]''', וראו שם בתגובות מספר תאוריות נוספות, ירושלים: 2017}}.
בעת המודרנית, עם התפתחות [[השיטה המדעית]] התפתחו גישות שניסו לבחון את מאפייני התיבה גם מזווית מדעית. בתקופה זו, בעיות שונות שקשורות לתיאור התיבה – כמו יכולתה לשרוד ב[[גאות ושפל|גאות]] גבוהה לאורך זמן, או יכולתה לשמש כמקום מגורים בר-קיימא עבור כל יושביה – נחשבות לכאלו שאינן בעלות פתרון [[נטורליזם (פילוסופיה)|טבעי]] אפשרי שמתיישב עם התפיסות העדכניות של [[מדעי הטבע]]{{הערה|1=רוברט א' מור, [https://ncse.ngo/impossible-voyage-noahs-ark המסע הבלתי אפשרי של תיבת נח] {{אנגלית}}, באתר [[המרכז הלאומי לחינוך מדעי]]{{ש}}[https://books.google.co.il/books?id=RlRz2symkAsC&pg=PA195&redir_esc=y#v=onepage&q=ARK&f=false אנציקלופדיה לארכאולוגיה מפקפקת] {{אנגלית}}, עמוד 195}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.csun.edu/~vcgeo005/Nr38Reasons.pdf|הכותב=Lorence G. Collins|כותרת=Twenty-one Reasons Noah’s Worldwide Flood Never Happened|אתר=|מידע נוסף=סעיף 19|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ratbags.com/rsoles/books/other/australianperspective.pdf#page=78|הכותב=Martin Bridgstock|כותרת=NOAH’S ARK AND A FLOOD OF ABSURDITIES|אתר=|תאריך=}}</ref>. בקרב אנשי הגות ורוח, אמנם נדחו חלק מהפירושים הטבעיים מסיבות אלו, אך פירושים אחרים התפתחו והפכו מפורטים יותר, וסיפקו הסברים וסיבות להיתכנות התיאור המקראי כלשונו{{הערה|טס ווקר, "[https://creation.com/noahs-flood מבול בראשית ותיבת נח - עובדה או בדיה?]" {{אנגלית}}{{ש}}[[משה רט]], "[https://rationalbelief.org.il/תיבת-נח-מחקר-בהיתכנות-משה-רט-2/ תיבת נח מחקר בהיתכנות]", באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע{{ש}}גיל-עד שטרן, "[https://www.knowingfaith.co.il//תורה-ומדע/המבול המבול]", באתר "לדעת להאמין"}}. בעקבות השאלות ולאור היעדר [[ממצא ארכאולוגי|ראיות ארכאולוגיות]] לקטיעת ההתיישבות בכל העולם עקב שיטפון, עלתה גם פרשנות דתית המצמצמת את היקף המבול לאירוע מקומי, וממילא ממעטת את מספר מיני בעלי החיים שנצרכו למצוא את מקומם בתיבה, ומשיבה בכך על כמה מהשאלות לגביה{{הערה|למשל: הרב [[גדליה נדל]], '''[http://seri-levi.com/admin/nadel.pdf בתורתו של רבי גדליה]''', בפרק '''המבול''' - עמ' קטו-קכו (בעיקר קיז-קיח), מעלה אדומים: 2004{{ש}}להרחבה: הרב יצחק אורלן, '''[https://rationalbelief.org.il/עוד-על-המבול/ ימי בראשית, פרקים יג-טו]''', וראו שם בתגובות מספר תאוריות נוספות, ירושלים: 2017}}.


==חיפוש שרידי תיבת נח==
==חיפוש שרידי תיבת נח==

גרסה מ־21:57, 18 ביוני 2020

פירוש נוסף ערך זה עוסק בסיפור מקראי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תיבת נח (פירושונים).
נח בונה את התיבה

תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח שבספר בראשית כתיבת עץ ענקית.

הציווי לבניית התיבה

ציור של אדוורד היקס (1780–1849) המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה

על פי המסופר בספר בראשית, פרק ו', ציווה אלוהים על נח, אשר מתואר כ"צדיק תמים בדורותיו", לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים בחטאי חמס, ולהציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

תיאור התיבה

המבול ותיבת נח, מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית

הסיפור המקראי כולל תיאור של מבנה התיבה ומידותיה, כחלק מהציווי האלוהי המופיע לעיל. מבנה התיבה זכה לדיון נרחב אצל פרשני המקרא ביהדות ובנצרות. האפשרות לבניית התיבה ואיכלוסה על פי התיאור המקראי היא נושא המעסיק גם כותבים מודרניים שעסקו בריאליה של סיפור המבול.

אורך האמה בעולם העתיק הוא כחצי מטר, ומכאן שאורכה של התיבה המתוארת בסיפור הוא כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה הוא כשל נושאת מטוסים קטנה.

הוראות בניית התיבה מתארות 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל[דרוש מקור], הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות שהמקרא לא פירט[דרוש מקור].

התיבה נדרשה להעשות "קינים", דרישה זו מתפרשת כמבנה המחולק מדורים מדורים, אולי כדי להפריד בין החיות הרבות. נדרשה גם בניית צוהר - מילה יחידאית במקרא, שמשמעותה בעברית החדשה היא חלון, אך פורשה גם במובנים אחרים[1] - ופתח צדדי סגור באמצעות מכסה[2].

על פי הוראות הבנייה התיבה משוחה בכופר (אספלט או זפת) מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. המשפט "ואל אמה תכלנה מלמעלה" מתפרש כהנחיה שגג התיבה יהיה באורך של אמה אחת בלבד וההבנה המקובלת היא כי זהו גג משופע. עם זאת, היו שפירשו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בחתך רוחב בצורת מעוין[3], או פירמידה (ראב"ע).

על פי תוכן הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, סבר רש"י כי התיבה הייתה שקועה במים כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה[4], אך הרמב"ן חלק עליו וסובר כי בהתחשב בצורתה הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה כ-2-3 אמות (1-1.5 מטר) בלבד[5].

משך בנייתה

על פי חז"ל, בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

אוכלוסייה

שילוח היונה על פי גוסטב דורה
חזרת היונה לתיבה

על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה "שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מכל מין של בהמות טמאות[6] ו"שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מהבהמות הטהורות והעופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. בפרשנות המסורתית, ריבוי החיות טהורות מנומק בצורך להקריב מהן לאל לאחר המבול מבלי להכחידן, כפי שמתואר בפרק ח' פסוק כ'. מאידך בפרק ו' כתוב כי נח נצטווה להכניס לתיבה "שְׁנַיִם מִכֹּל" החיות, ובפרק ז'[7] כתוב שבפועל נכנסו "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר".

על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה[8], פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים המיתולוגיים, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו הלבוש, סבורים שאלו אינם בכלל חיות, וכוונת המדרש לומר שאפילו חיות מזיקות הוכנסו לתיבת נח.

כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול.

פרשנות ניסית ופרשנות טבעית

לאורך הדורות, נשאלו על סיפור התיבה שאלות שונות:

  1. כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
  2. כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
  3. כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
  4. כיצד הוזנו החיות הטורפות?
  5. כיצד צאצאי החיות שיצאו מהתיבה בהר אררט הגיעו לכל שאר חלקי העולם?[9]
  6. התיבה המתוארת גדולה בהרבה מהספינות הגדולות ביותר שישנן ראיות ארכאולוגיות לקיומן באותה תקופה, ויש שתהו על היכולת הטכנית שבניית התיבה דרשה, ועל כך שגם לאחר המבול לא נעשה ביכולת שימוש לבניית כלי שיט בגודל דומה[10].

בספרות הראשונים הוצגו שתי גישות פרשניות עיקריות לכמה משאלות אלה: פרשנות ניסית, ופרשנות טבעית.

על פי הפרשנות הניסית התשובה לשאלות היא חריגותו של המבול מדרך הטבע, ובדרך זו השיבו הרמב"ן[11], רבנו רבינו בחיי והכלי יקר[12] על השאלה השנייה והשלישית, ולפירושם נעשה נס, "החזיק המועט את המרובה" והתיבה הכילה בעלי חיים ומזון שנפחם הכולל גדול בהרבה מנפחה שלה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו[13].

הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס לר"ן שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול[14], והאבן עזרא כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"[15] (לפי מדרש חז"ל גם הזיקית הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה[16]).

בעת המודרנית, עם התפתחות השיטה המדעית התפתחו גישות שניסו לבחון את מאפייני התיבה גם מזווית מדעית. בתקופה זו, בעיות שונות שקשורות לתיאור התיבה – כמו יכולתה לשרוד בגאות גבוהה לאורך זמן, או יכולתה לשמש כמקום מגורים בר-קיימא עבור כל יושביה – נחשבות לכאלו שאינן בעלות פתרון טבעי אפשרי שמתיישב עם התפיסות העדכניות של מדעי הטבע[17][18][19]. בקרב אנשי הגות ורוח, אמנם נדחו חלק מהפירושים הטבעיים מסיבות אלו, אך פירושים אחרים התפתחו והפכו מפורטים יותר, וסיפקו הסברים וסיבות להיתכנות התיאור המקראי כלשונו[20]. בעקבות השאלות ולאור היעדר ראיות ארכאולוגיות לקטיעת ההתיישבות בכל העולם עקב שיטפון, עלתה גם פרשנות דתית המצמצמת את היקף המבול לאירוע מקומי, וממילא ממעטת את מספר מיני בעלי החיים שנצרכו למצוא את מקומם בתיבה, ומשיבה בכך על כמה מהשאלות לגביה[21].

חיפוש שרידי תיבת נח

תיבת נח, יצירתו של הצייר יעקב חייט

מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו[22], שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה"[23]. ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב[24] ופרשנדתא, בנו של המן[25].

לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים[26].

אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט[27]. אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית[28]. אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה[29].

לעיתים מוזכרים זיהויים של התיבה על ידי תומכים באמיתות סיפורי המקרא, ומוצגים בפי מחזירים בתשובה (כגון הרב אמנון יצחק) כהוכחה לנכונות סיפור המבול[30], אולם רבים בקהילה המדעית ובכלל דוחים אותם ורואים בשיטות המיושמות על ידי משלחות חיפוש אלו כפסאודו מדעיות (פאסודו-ארכאולוגיה)[31][32][33].

באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים נוצרים אוונגליסטים מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר, ושבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח לפי הסיפור המקראי. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים[34]. הממצאים צולמו והוסרטו, וחברי המשלחת מסרו לתקשורת שאינם יכולים לחשוף את מיקומם מחשש מביזה[35]. רנדל פרייס, ארכאולוג שהיה חבר במשלחת, אמר בדיעבד שטענות המשלחת על איתור הממצאים היו ככל הנראה מתיחה[36], לכך הגיבו מארגני המשלחת בכך ששיתוף הפעולה עם פרייס נפסק טרם איתור הממצאים, ושהוא כלל לא היה במקום[37]. עקב תנאי גישה קשים וסיבות נוספות, נכון לשנת 2013 האתר עדיין לא נבדק על ידי חוקרים עמיתים לאחר המשלחת של NAMI, והמשלחת לא העבירה אף ממצא ארכאולוגי לביקורת עמיתים ולא פרסמה מחקר בנושא בכתב עת מדעי[38][39].

תיבות נח מודרניות

הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, בנה שתי תיבות בהשראת תיאור תיבת נח. הגדולה שבהן באורך של 138 מטר, ברוחב של 30 מטר ובגובה של 23 מטר. התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-4 מיליון יורו, מוצבת בתעלה ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבע הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף. היא בנויה מעצי אורן וארז על בסיס 25 אסדות מתכת מסחריות מודרניות (Lighter aboard ship)[40].

'מפגש התיבה' '(Ark Encounter)' היא תיבה באורך 155 מטרים, ברוחב 26 מטרים ובגובה 16 מטרים, שהוקמה בשנת 2016 בקנטקי, כאטרקציה תיירותית.

מקבילות לסיפור תיבת נח

ערך מורחב – מיתוסים של מבול
לוח חרס מספר 11 מתוך עלילות גילגמש, החלק המתאר את סיפור המבול של אותנפישתים.

להערכת ארכאולוגים, אשורולוגים וחוקרי מיתולוגיה השוואתית,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Finkel, Irving. The Ark Before Noah: decoding the story of the flood. Hachette UK, 2014. וגם שמאל=כן. השפעה חשובה על סיפור תיבת נח המקראי הייתה "סירת הענק" (באכדית: אֶלֶפֻּוּ) הממלאת תפקיד מקביל בסיפור המבול המסופוטמי. שני תאורים שונים שלה שרדו במספר גרסאות שונות של הסיפור, בלוחות חרס עתיקים הכתובים בכתב יתדות ממסופוטמיה.

הקדום והמפורט מבין תאורים אלו מכונה כיום "לוח התיבה", מתוארך למאה ה-18 לפנה"ס, והוא חלק מתוך סיפור אתרחסיס האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל אנכי את אתרחסיס מלך שורופק, המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל אנליל למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, אותה השלימו אומני העיר שורופק ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.

התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. תוכנית זו מתארת למעשה סירת סל (Kuphar), זהה בצורתה המעגלית ובדרך בנייתה לסירות סל שנבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עוד בראשית המאה ה-20, אם כי במציאות סירות כאלו מעולם לא תועדו בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדוייקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ואף נפח התנורים לחימום האספלט, הנדרשים על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי[41].

הגרסה המוכרת השנייה של סירת המבול המסופוטמית מופיעה בסיפור אותנפישתים מתוך האפוס עלילות גילגמש, המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס, ונמצאו בספריית אשורבניפל בנינוה מן המאה ה-7 לפנה"ס. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור זיאוסודרה השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים. למשל שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי אאה. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת קובייה שאורך כל אחת ממקצועותיה 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120120 אמה.

אירווינג פינקל, האשורולוג של המוזיאון הבריטי שפיענח את לוח התיבה, ציין שאף כי צורתה הגאומטרית של תיבת נח המקראית שונה משל שתי הסירות המסופוטמיות, שטח הבסיס שלה 300X50=15,000 אמות מרובעות עדיין דומה מאוד. הוא העריך שהסופר המקראי ערך שינויים בגרסת אותנפישתים באופן דומה לשינויים שערכה גרסת אותנפישתים בגרסת אתרחסיס, תוך ביסוס יחסי המידות של תיבת נח על סוג אחר של סירה קטנה, הנזכר בלוחות מסופוטמיים במונח האכדי "טוּבּוּ".[41]

גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף ", בקר, ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה כמו בסיפור תיבת נח. גם בעלילות גילגמש מייעץ האל אאה לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף. האל מבטיח לאותנפישתים כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך" [41]. סיפורי המבול המסופוטמיים דומים אך גם שונים מן המקרא בפרטים רבים, למשל הסירה נחה על פסגת הר ניציר[42] ולא על הרי האררט, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולאחריהן עורב.

כלי שיט שונים להצלת הגיבורים מתוארים גם בכמה סיפורי מבול נוספים ברחבי העולם, אך ברמת פירוט נמוכה יותר. בסיפור דאוקליון במיתולוגיה היוונית מתוארת "תיבה" (יוונית: λάρναξ, בתעתיק "לארנקס", מילה שפירושה ארון או ארגז עץ לאחסון, ואינה קשורה אטימולוגית למילה העברית "תיבה"), אך לא מוכנסים לתוכה בעלי-חיים כלשהם, ובעלי חיים נבראים מחדש לאחר המבול. בסיפורי המבול במיתולוגיה ההינדית כלי השיט נועד בעיקר להציל את הוודות, כתבי הקודש של דת ההינדו, ולכן הוא נקרא "וודנאו" (סנסקריט: ספינת הוודות). ניצולים בגזעי עצים חלולים מתוארים בכמה סיפורי מבול ממסואמריקה, וניצולים בתוך דלעת פלאית ענקית בסיפורי מבול בהודו-סין. כלי השיט לעיתים נחים על פסגת הר גבוה המוכר באזור בו מסופר הסיפור, למשל הר פרנסוס בסיפור היווני, הרי ההימלאיה בסיפורים ההינדים, והר פאקטו במעשיית עם קוריאנית.

במיתולוגיה הפרסית מתואר מבול של שלג ולא של מים, ובמקום כלי-שיט מתואר בו כמחסה בניין ענק באורך וברוחב של מספר קילומטרים, שאותו בונה המלך האגדי יימה במצוות האל אהורה מאזדה. למחסה זה מכניס יימה את מיטב בני האדם, החיות והעצים כדי להצילם מהכחדה. בסיפורי מבול רבים אחרים לא מתוארת מקבילה לתיבת נח, והניצולים, במידה וישנם כאלו, בורחים לראשי עצים, לפסגות גבוהות או למקומות שאין בהם מבול.

בהגות היהודית

תיבת נח על כיפת קתדרלת שפייר, גרמניה

הוגי דעות יהודיים מצאו פרשנויות אלגוריות בסיפור תיבת נח.

בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.

היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, וראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה[דרוש מקור].

הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מדורג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי[43].

באמנות ובספרות

פזמונאות

ספרות

  • לאה נאור, תיבת נח
  • טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
  • עזריאל מסלטון, תיבת נח

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: תבת נח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיבת נח

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:האקדמיה ללשון העברית - רשומה
    פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         צוהריים טובים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 12 במאי 2012
  2. ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק י"ג
  3. ^ בראשית רבה, לא' יא'
    מאיר בן אורי, "תיבת נח", מתוך "בית מקרא" מח, תשרי תשל"ב
  4. ^ רש"י על בראשית ח ד
  5. ^ S:קטע:רמב"ן על בראשית ח ד
  6. ^ המכונות על דרך השלילה 'לא טהורות'. יש המפרשים זאת כהדרכה להימנעות משימוש במילות גנאי.
  7. ^ ספר בראשית, פרק ז', פסוקים ח'–ט', ט"ז
  8. ^ מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
  9. ^ הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הארץ ועל סיפור תיבת נוח(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
    "כיצד יכלו בעלי החיים לנדוד מהר אררט אל כל רחבי כדור הארץ?" (באנגלית)
  10. ^ רוברט א' מור, המסע הבלתי אפשרי של תיבת נח (באנגלית), באתר המרכז הלאומי לחינוך מדעי
    אנציקלופדיה לארכאולוגיה מפקפקת (באנגלית), עמוד 195
  11. ^ רמב"ן על בראשית ו יט
  12. ^ כלי יקר על בראשית ו טו
  13. ^ רש"י על בראשית ו יח
  14. ^ וכן ביאר באופן עצמאי הרד"ל בפירושו על פרקי דרבי אליעזר.
  15. ^ אבן עזרא על בראשית ו, יט
  16. ^ אורן סעיד, "נח והזיקית", בבלוג "תורה ומדע"
  17. ^ רוברט א' מור, המסע הבלתי אפשרי של תיבת נח (באנגלית), באתר המרכז הלאומי לחינוך מדעי
    אנציקלופדיה לארכאולוגיה מפקפקת (באנגלית), עמוד 195
  18. ^ Lorence G. Collins, Twenty-one Reasons Noah’s Worldwide Flood Never Happened, סעיף 19
  19. ^ Martin Bridgstock, NOAH’S ARK AND A FLOOD OF ABSURDITIES
  20. ^ טס ווקר, "מבול בראשית ותיבת נח - עובדה או בדיה?" (באנגלית)
    משה רט, "תיבת נח מחקר בהיתכנות", באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע
    גיל-עד שטרן, "המבול", באתר "לדעת להאמין"
  21. ^ למשל: הרב גדליה נדל, בתורתו של רבי גדליה, בפרק המבול - עמ' קטו-קכו (בעיקר קיז-קיח), מעלה אדומים: 2004
    להרחבה: הרב יצחק אורלן, ימי בראשית, פרקים יג-טו, וראו שם בתגובות מספר תאוריות נוספות, ירושלים: 2017
  22. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
  23. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
  24. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'
  25. ^ ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו
  26. ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
  27. ^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
  28. ^ Creation Science 1 of 9, www.csun.edu
  29. ^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
  30. ^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא
  31. ^ Fagan, Brian M.; Beck, Charlotte (1996). The Oxford Companion to Archaeology. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0195076184. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
    Cline, Eric H. (2009). Biblical Archaeology: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0199741077. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
    Feder, Kenneth L. (2010). Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN 031337919X. נבדק ב-17 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
    Rickard, Bob; Michell, John (2000). "Arkeology". Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special. London: Rough Guides. pp. 179–183. ISBN 1858285895.
  32. ^ The Oxford Companion to Archaeology (עמ' 582)
  33. ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
  34. ^ חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
    דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית)
  35. ^ כתבה באתר csmonitor.
  36. ^ Ex-Colleague: Expedition Faked Noah's Ark Find, AOL
  37. ^ The Alleged Discovery of a Wooden Structure on Mt. Ararat by a Chinese-Turkish Expedition that is claimed to be the Remains of Noah’s Ar
  38. ^ Weather hits search for Noah's Ark man Donald Mackenzie, BBC
  39. ^ כתבה באתר csmonitor.
  40. ^ אתר תיבת נח של האוברס
  41. ^ 1 2 3 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם פינקל
  42. ^ ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון בכורדיסטן, שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.
  43. ^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')
ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולם • תוהו ובוהו • רקיע • המים העליונים • בריאת אדם וחוה • אדם וחוה • פרייה ורבייה • גן עדן • נחש הקדמוני • חטא עץ הדעת • קללת האדם והאשה • עץ החיים • קין והבל • שירת למך • מעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נח • המבול • ברית הקשת • שבע מצוות בני נח • שכרות נח • תולדות בני נח • מגדל בבל
פרשת לך לך מסע אברהם לארץ כנען • ירידת אברהם למצרים • פרידת אברהם ולוט • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה • מלכי-צדק • ברית בין הבתרים • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית המילה
פרשת וירא ביקור המלאכים באוהל אברהם • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אישה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • מכירת הבכורה • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • גנבת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשו • מאבק יעקב והמלאך • מעשה שכם ודינה • מעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתה • מעשה ראובן ובלהה • פרשת שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסף • מעשה יהודה ותמר • לידת פרץ וזרח • יוסף ואשת פוטיפר • חלומות שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוה • קין והבל • נח • אברהם ושרה • לוט • הגר וישמעאל • יצחק ורבקה • עשו • יעקב רחל ולאה • בלהה וזלפה • ראובן • שמעון • לוי • יהודה • תמר • יששכר • זבולון • דן • נפתלי • גד • אשר • יוסף • בנימין
ספר בראשית • ספר שמות • ספר ויקרא • ספר במדבר • ספר דברים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תיבת_נח&oldid=28454620"