תוהו ובוהו
תֹהוּ וָבֹהוּ הוא ביטוי עברי מקראי הנמצא בנרטיב הבריאה, המופיע בתחילת ספר בראשית כחלק מסיפור מקראי המתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים. סיפור הבריאה הזה מקובל על היהדות ועל הנצרות, אם כי הביטוי 'Tohu wa bohu' מופיע כלשונו רק בחלק קטן של תרגומי התנ"ך לאנגלית.
על ביטוי זה נכתבו פרשנויות ומאמרים רבים. לפי הכתוב בנביאים, תוהו ובוהו פירושו אין, שממון וריק. זהו גם הפירוש הדתי המסורתי[1]. המשמעות המילולית המקובלת היום היא: אי-סדר, בלגן, ערבוביה, אנדרלמוסיה. הפירוש המופיע בתרגום השבעים, "ἀόρατος καὶ ἀκατασκεύαστος", פירושו: אפל ובלתי מסודר; בעוד המתרגמים לארמית (תרגום אונקלוס, תרגום יונתן) פירשו – שממה וריקנות. יש המתייחסים אל "תֹהוּ וָבֹהוּ" ואל "רוח אלוהים" כביטוי המתכתב עם סיפור קדום יותר העוסק בהפריה בין ישויות אלוהיות קדומות, היוצרת את העולם. חלק מחוקרי המיתוסים הקדומים חושבים ש"תהו" מתייחס אל האלה תיאמת, אלת התהום המסופוטמית, ו"בהו" מתייחס אל האלה באו או בוהו (Βάαυ ביוונית) ההלניסטית-פיניקית, אלת החושך הקדמונית, ולדעתם המשפט "תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" הוא תקבולת מוצלבת.
הטקסט המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" נזכר בתנ"ך שלוש פעמים:
- ספר בראשית, פרק א', פסוק ב': "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".
- ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"א: "וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ, וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ".
- ספר ירמיהו, פרק ד', פסוק כ"ג: "רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם".
בשני הפסוקים המאוחרים, נראה שמשמעות הביטוי היא אַין, ריקנוּת ושממה.[2] ספר בראשית הוא המקור הקדום מתוך השלושה. על פי חוקרי המקרא מאסכולות ביקורת המקרא, ספרי המקרא, שחוברו ושוכתבו בהדרגה לאורך תקופות שונות,[3] נערכו מתוך מקורות קדומים יותר. לפי השקפה זו, יש להיות זהירים בהסקת מסקנות בין הפירוש בירמיהו ובישעיהו לבין הפירוש של המילים הנ"ל בספר בראשית. נוסף לכך, הביטוי "תהו" לבדו מופיע 17 פעמים במקרא, ומופיע הן בתורה, הן בנביאים והן בכתובים[4], ובכולם מופיע במשמעות אין, ריק או שממון.
הפרשנות הרבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבראשית רבה, פרשה ב, אמוראים רבי אבהו ורבי יהודה בן סימון מביאים אנלוגיות ואומרים: "כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים חיים והתחתונים מתים לפיכך: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ".[5]
אברהם בר חייא (המאה ה-12) היה הראשון לפרש את הביטוי "תהו ובהו" במשמעות של "עניין" ו"צורה", ופירוש זה מופיע גם בספר הבהיר.[6]
הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" על פי אקדמיה ללשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעברית מודרנית ובשפות אחרות, לעיתים מכנים אי־סדר בשם 'תוהו ובוהו', אך זאת איננה המשמעות המקורית של הצירוף המופיע בספר בראשית. בבדיקה של חיבורים שונים אשר חוברו לאורך הדורות, עולות משמעויות שונות של המילים 'תוהו' ושל הביטוי 'תוהו ובוהו'. חלק מהפירושים הקדומים מתייחסים אל 'תוהו' כאל המקום הנמצא מעבר לארץ המיושבת, ומתייחסים אל 'תוהו' כאל מקור הרוע, וכאל מים הקדמונים.[7] באתר האקדמיה ללשון העברית מוסבר כי "במקורות שונים, ובהם מדרש בראשית רבה[8] והתרגום המיוחס ליונתן, נקשר הצירוף 'תוהו ובוהו' אל הפעלים תָּהָה ובָהָה ומתפרש 'והארץ הייתה תּוֹהָה וּבוֹהָה'. הקישור לפועל תָּהָה מוכר גם מפירוש רש"י: "תהו לשון תמה ושממון, שאדם תוהא ומשתומם על בהו שבה". המסקנה המופיעה באתר האקדמיה ללשון העברית היא כי "גם כיום קושרים בין הדברים, אך מקובל יותר לומר שהפעלים תָּהָה ובָהָה – המתועדים לראשונה בספרות חז"ל – נגזרו מן המילים תֹּהוּ ובֹהוּ, ולא להפך".[9][10][11][12][13][14]
"תֹהוּ וָבֹהוּ" ו"רוח אלוהים" - הזיווג האלוהי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמיאל קוסמן, פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת פוטסדאם במאמר ב"הארץ", "לעשות אהבה כדי לברוא את העולם"[15] משווה בין הפסוק בבראשית א2 לבין תחילתו של סיפור הבריאה הפיניקי. הוא מתייחס אל ספרו של הרולד ו. אטרידג, פרופסור למדעי הדתות באוניברסיטת ייל על המיתולוגיה הפיניקית,[16] ומציין כי "מוצגת 'סצנת־בראשית' ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית".
המקור הפיניקי מתבסס על כתביו של סנכוניאתון, ההיסטוריון, הסופר והכוהן הפיניקי ועל התרגום ליוונית של כתביו אשר נעשה על ידי פילון איש גבל. בראשית סיפור הבריאה הפיניקי מסופר על הרוח ועל אשתו בוהו (באאו). קוסמן מביא מתוך דבריו של חוקר המקרא הגרמני, אוטו אייספלדט: "הרוח שעליה מדובר כאן, שהיא זכרית, הזדווגה עם הבוהוּ (בָּאאוּ) הנקבית, וכך החל מהלך ההולדה של יצורי העולם".
הוא מצטט מתוך התרגום המיוחס ליונתן (והירושלמי כ"י נאופיטי שפרסם מאצ'ו דיאז): "וְרוּחַ רַחֲמִין מִן קֳדָם ה' מְנַתְבָא עַל אַנְפֵּי מַיָא", ולכן לדברי קוסמן, "רוח אהבה נשבה מהאל על פני המים".
במשפט "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" להבנת המשמעות של המילה "מרחפת" ניתן להשוות אל דברים ל"ב י"א: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו, יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ". ולכן על פי קוסמן "אפשר להסיק שגם ב"ריחוף" שבפסוקנו מתואר גילויה של אהבת האל — אלא שבפסוקנו לא מתוארת אהבת האב לבניו, כי אם אהבת האיש לאשתו, והוא מרמז באופן מעודן על אקט הזיווג אלוהי".
הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" על פי חוקרי מיתוסים קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מחוקרי המיתוסים הקדומים וחלק מהתאולוגים טוענים שהביטוי המקראי תהו ובהו בבראשית א2 מתייחס אל האלה תיאמת במיתולוגיה המסופוטמית והאלה בוהו במיתולוגיה הפיניקית.[17][18][19][20][21] התייחסות זאת מופיעה גם באנציקלופדיה בריטניקה.[22]
לדבריהם המילה תהו מיוחסת אל האלה תיאמת, אלת התהום הקדומה, המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי, אלת הים הקדומה, האם הקדמונית של האלים.
והמילה בהו מתייחסת אל האלה הפיניקית בוהו או באאו (Baau), האלה של הלילה הראשוני הקדום,[23][24][25] האם הבוראת, האם הראשונית[26] המופיעה בסיפור הבריאה הפיניקי.[27][28]
על פי פירוש זה תהו ובהו הוא תקבולת מוצלבת:
| א | ב | ב | א |
| תֹהוּ | וָבֹהוּ | וְחֹשֶׁךְ | עַל פְּנֵי תְהוֹם |
מבין חוקרי המיתולוגיות המתנגדים לדעה זאת אפשר לציין את הבלשן האמריקאי, פרופסור ג'ון דינלי פרינס (אנ'),[29] וחוקרים נוספים שטוענים שאין קשר בין האלות תיאמת ובוהו לבין הפסוק בספר בראשית.[30][31]
החוקרים מציינים שהתרבות המסופוטמית הייתה בין שני נהרות ולא ליד ים, ולכן הגיוני שאת היחס שלה לאל ים היא שאבה מתרבות אחרת, כדוגמת התרבות הכנענית, שהייתה לחוף הים התיכון. לכן החוקרים סוברים ש'אנומה אליש' מבוסס על המיתולוגיה השומרית העתיקה שנתגבשה עוד באלף השלישי לפני הספירה. התיאוגניה, סיפור בריאת העולם ובריאת האדם - לקוחים כולם מן המקורות השומריים.[32]
בהתבסס על המחקר של מיתולוגיות קדומות, קיימת אפשרות שהמשפט בבראשית, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", מביא הדהוד של שתי אלות שנחשבו לאם בוראת קדמונית.[33][34][35][36]
תהו ובוהו בנבואת ישעיהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנבואת החורבן של ישעיהו לאדום נאמר כי חורבנה של אדום יהיה כל כך גדול עד שתחזור לימי בראשית: וְנָטָה עָלֶיהָ קַו-תֹהוּ, וְאַבְנֵי-בֹהוּ.[37]
גישה פוסט־מודרניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר אשר דן בהרחבה בפסוק "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" הוא הספר "The Face of the Deep: A Theology of Becoming" של פרופסור קתרין קלר, תאולוגית פוסט מודרניסטית, המלמדת בחוג לדתות באוניברסיטת דרו בניו-גרזי.
בספרה היא מביאה כסיכום ציטוט מתוך סיפרו של א. מ. פורסטר "המעבר להודו" ומתייחסת אל בוהו המופיעה בבראשית. "הד ('או בוהום', 'ou-boum') במערה הקדושה מזרז משבר בנושא הקולוניאלי ואחר כך במושבה... ההד עצמו מבצע סוג של 'חתרנות קולוניאלית חקיינית'. אין פלא ש'תוהו ובוהו' (האסייתי) המהדהד בתוך התנ"ך עצמו היה צריך להיות מעומעם מבחינה תאולוגית".[38] כלומר קלר מקבלת את הפרשנות ש"תהו ובהו" של בראשית הוא ביטוי המתייחס לשתי אלות נשיות קדומות מהתקופה הקדם פטריארכלית. בקטע שהיא מצטטת מפוסטר יש ביטוי לביקורת של פוסטר על קולוניאליזם, פגיעה במיעוטים, ופגיעה בנשים, ולכן לדבריה של קלר, התוהו ובוהו האסייתי, של האלה המסופוטמית תיאמת והאלה הפיניקית בוהו, חייב היה להופיע בתנ"ך בצורה מעומעמת. כי עצם ההדהוד 'או בוהום' יש בכוחו, על פי פוסטר, למוטט אימפריאליזם, גזענות ואת המערך הפטריארכלי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מה פרוש תוהו ובהו? הרב חנוך כץ, באתר ישיבה
- ^ https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=96414686&nTocEntryID=96423901
- ^
ישראל פינקלשטיין; ניל אשר סילברמן, ארכיאולוגיה והמקרא : מי כתב את החומש ומדוע?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ הביטוי מופיע בדברים, שמואל, ישעיהו, ירמיהו, תהילים ואיוב.
- ^ Midrash Rabbah: Genesis, Volume One, translated by Rabbi Dr. H. Freedman; London: Soncino Press, 1983; ISBN 0-900689-38-2; p. 15.
- ^ K. Schubert (2003), "CABALA", New Catholic Encyclopedia, vol. 2 (2nd ed.), Gale, pp. 831–836
- ^ פרשת בראשית – תוהו ובוהו, באתר האקדמיה ללשון העברית, 13 באוקטובר 2015
- ^ בראשית רבה, פרשה ב', פסקה ב'.
- ^ יהושבע בנטוב, "והארץ הייתה תהו ובהו וחשך על פני תהום – בין כאוס לתוהו ובוהו", מראה 7 (תשע"ב), עמ' 59–66
- ^ משה דוד קאסוטו, מאדם עד נח – פירוש על סדר בראשית, ירושלים תשי"ג, עמ' 11–12
- ^ מנחם מורשת, לקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים, רמת־גן תשמ"א, עמ' 386
- ^ מנחם צבי קדרי, מירושת לשון ימי הביניים, תל אביב תשכ"ח, עמ' 130–134
- ^ "תהו ובהו", אנציקלופדיה מקראית, ח, ירושלים תשמ"ב, טורים 436–437
- ^ Menahem Kister, "Tohu wa-Bohu, Primordial Elements and Creatio ex Nihilo", JSQ 14, 3 (2007), pp. 229–256
- ^
אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015
- ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
- ^ John G. R. Forlong 2008 Encyclopedia of Religions. First Edition 1906pg 223 "Baau. Bau. Bahu. Bohu. A Babylonian godess ; and according to the Greco-Phcenician legend (Sanchoniathon in Cory's Ancient Fragments) the wife of Kolpias ('the voice of the wind'). The name appears to be Semitic, signifying — like the Hebrew Bohu — 'space', or 'the void'. The Babylonians called her 'the eldest daughter of heaven', and she apparently the sky. The earth is said in Genesis (1,2) to have been tohu-va-bohu, 'formless and void', before creation began." https://books.google.ca/books?isbn=1605204846
- ^ A Phoenician Funereal Tablet. WSC Boscawen - Palestine Exploration Quarterly, 1882 - Taylor & Francis … of of Damacius, the Baau or Bahu of Phrenician cosmogony, the ,iT:J. of the Hebrew (Gen. i,2).
- ^ Lectures on the Origin and Growth of Religion as Illustrated by the Religion ... By Archibald Henry Sayce 1888 עמוד 375 "Like Gula, she was 'the great mother,' and in the era of totemism was known as 'the pure heifer.' Bau, or Bahu, is the bohu of the Old Testament, the Baau of Phoenicianu mythology, of whom Philon Byblios informs us that 'of the wind Kolpia and of his wife Baau, which is interpreted 'night' "
- ^ Catherine Keller, Professor of Constructive Theology at Drew University's "The Face of the Deep: A Theology of Becoming" 2003 "Bohu seems to be related to the Canaanite Baau, “goddess of the primal night, the mother of the first mortals.” Pg 183 . https://books.google.ca/books?isbn=1134519222
- ^ "The Holy Spirit: The Growth of a Biblical Tradition" George T. Montague - 2006 "The second word is related etymologically to Baau, the nocturnal mother goddess in Phoenician mythology." https://books.google.ca/books?isbn=1597529672
- ^ בערך "Babylonia" עמוד 193 כתוב "אאה (Ea)... בעלה של בהו Bahu (היא בוהו Bohu של בראשית א 2)", the husband of Bahu (the Bohu of Gen I 2), [1]
- ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
- ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
- ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
- ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, 2008 Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother
- ^ “Nothingsomething” on My Mind: Creatio ex Nihilo or ex Profundis" C Keller - Theologies of Creation, 2014 - taylorfrancis.com … Bohu does not otherwise occur in Scripture; it seems to be related to the Canaanite Baau,“goddess of the primal night, the mother of the first mortals
- ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
- ^ A hymn to the goddess Bau 1907. The American Journal of Semitic Languages and Literatures pg 63 https://www.journals.uchicago.edu/doi/pdfplus/10.1086/369602
- ^ Morris Jastrow 1861-1921 "The Religion of Babylonia and Assyria" 2018 pg 55 https://books.google.ca/books? hl=en&lr=&id=PQVdDwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA12&dq=Bau+Bohu+goddess&ots=_vM-CWWgJ9&sig=epJibYFbuf7rkc8j7yYuadJ5Kvw&redir_esc=y#v=onepage&q=Bau%20Bohu%20goddess
- ^ דוד טושו טסומורה David Toshio Tsumura בלשן, חוקר התנ"ך, דיקן הפקולטה ופרופסור לברית הישנה בסמינר התנ"ך ביפן. בספרו " Creation and Destruction" 2005 (עמוד 14) טוען שאין קשר בין האלה הפיניקית Baau המופיעה אצל פילון ובין "תהו ובהו" בבראשית. הוא סוקר חוקרים שונים ואומר שייתכן שמקור המילה התנכית "בהו" מהמילה הערבית bahiya שפירושה "to be empty". אפשרות אחרת שהוא מנתח באריכות היא הפרשנות של "El ,the Creator" De Moor הטוען שהמקור של תהו ובהו בבראשית הוא בביטוי בשפה האוגרית tu-a-bi-[u(?)] שפירושו "the state of chaos"
טסומורה (עמוד 19) טוען שהביטוי באוגרית קשור לקטע מהאפוס האוגריתי שאומר:
" "The womb of earth did not bear, Vegetation did not sprout
לדעתו המשמעות באוגרית קשורה לרחם שאינו מצליח להיות פורה וללדת, ולכן הוא טוען שיש לדחות את הפרשנות המתייחסת להקשר בין תהו ובהו אל הביטוי באוגרית.
https://books.google.ca/books?isbn=1575061066 - ^ ש. שפרה, י. קליין, אנומה אליש, בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עם עובד, 1996, 8.
- ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
- ^ Karl Barth Church Dogmatics, (was published in stages from 1932 to 1967). Pg. 3:104 “The word bohu occurs in the Old Testament only in connexion with tohu. Possibly there is a connexion with the Phoenician and Babylonian goddess Bau who is for the Phoenicians a personification of night as the arch-mother of man, and simply means a ‘vacuum.’”
- ^ "Genesis... and it begins - A resource guide to the biblical Creation and the Fall by David Steimle. 2012 university of the grand canyon. Phoenix. Pg 26 ובהו" Empty. A nonce term coined to rhyme. Other times they appear together Isa. 24:1 & Jer 4:23 Might be related to "baau", the nocturnal mother goddess in Phoenician mythology" (van Rad 1963 p. 49) or "Babylonian Bau 'the great mother" (dummelow 1964 p.4)" https://books.google.ca/books?isbn=1105553140
- ^ "The sacred books and early literature of the east with an historical survey and descriptions" 1917 Under the editorship of a staff of specialists directed by PBOF. CHARLES F. HORNE, PH.D. p. 43 "Bau is probably the Baau of Phenician mythology, whose name was interpreted " the night," and who was supposed along with her husband Kolpia, " the wind," to have produced the first generation of men. The word has been compared with the Hebrew bohu, translated "void" in Genesis i. 2." https://archive.org/stream/.../sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
- ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"א.
- ^ Catherine Keller, Professor of Constructive Theology at Drew University, "The Face of the Deep: A Theology of Becoming" 2003 "In E. M. Forster’s A Passage to India, an echo (“ou-boum”) in a sacred cave precipitates a crisis in the colonial subject and then in the colony… The echo itself performs a kind of “subversive colonial mimicry.” No wonder the (Asian) tohu vabohu echoing within the Bible itself had to be theologically muffled.” Pg 184. https://books.google.ca/books?isbn=1134519222
