מדרש שמואל
מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב'). נקרא גם אגדת שמואל, או אגדתא דשמואל.[1]
עריכתו וזמן חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עריכתו מבוססת על המשנה, התוספתא ומדרשי הלכה, שעליהם הוסיף העורך ביאורים ופירושים משל עצמו. שיטה זו של תוספת ביאורים של העורך אינה מוכרת בעריכת מדרשים אחרים, מוקדמים או מאוחרים יותר. המקורות המצוטטים הם של האמוראים. ציטוט מהיצירה נמצא אצל רש"י מהמאה ה-11. רוב מאמריו של מדרש זה לקוטים ומבוססים על התלמוד הירושלמי, פסיקתא, תנחומא, מכילתא דרבי ישמעאל, ויקרא רבה, רות רבה, איכה רבה, קהלת רבה, אסתר רבה ושיר השירים רבה. יש בו מאמר אחד מתלמוד בבלי ממסכת ערובין (ס"ד, בפ"ב אות י').
אבי תנועת "חכמת ישראל", יום-טוב ליפמן צונץ, טען כי מסדר המדרש חי בזמן הגאונים. שלמה בובר סבר כי העורך חי בזמן קדום יותר, וזאת משום ששמות האמוראים הנזכרים במדרש הם שמות ארץ-ישראליים. על עריכה מאוחרת מעידים המבואות שמופיעים במדרש ואשר מנוסחים בנוסח שאינו אופייני לתקופה הקדומה.
הוצאתו בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיבור ראה אור בדפוס בקושטא בשנת רע"ז. הוא נדפס שוב בשנת ה'ש"ו (1546) בדפוס ונציה ביחד עם מדרש שוחר טוב על תהילים. בדפוס פראג בשנת ה'שע"ג (1613) כתבו על השער מדרש שוחר טוב מדרש תהלים ומשלי רבתא עם מדרש שמואל רבתא. וכאשר נדפס המדרש בדפוס זאלקווע (ז'ובקבה) בשנת ה'תק"ס עם פירושו של יעקב בן נפתלי הירץ מבראדי, כתבו בטעות על השער מדרש שוחר טוב על שמואל.[1] החיבור נדפס גם על ידי שלמה בובר בקרקוב בשנת 1843 ועל ידי מכון שכטר למדעי היהדות בעריכת ברכיהו ליפשיץ בשנת 2009.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חננאל מאק, 'מדרש שמואל ומדרש במדבר רבה', בתוך: אריה אדרעי [ואחרים] (עורכים) מחקרים בתלמוד ובמדרש, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ה, עמ' 293–307.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבוא לסינופסיס של מדרש שמואל באתר מכון שכטר למדעי היהדות
- מהדורת שלמה בובר, מדרש שמואל, מהדורת ווילנא, תרפ"ה, באתר היברובוקס
- מדרש שמואל עם עשר שאלות לרבינו סעדיה גאון, שנת רע"ז, באוצר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|