ברייתא דישועה
ברייתא דישועה הוא חיבור ארץ-ישראלי, שנתחבר לא יאוחר מתקופת אמוראי ארץ ישראל.
הברייתא מכילה שני חלקים: רשימה של 24 דברים שמעכבים את ישועת ישראל, ופירוש דמוי-תלמודי על כל אחד ואחד מאותם 24 דברים.
הפירושים נלקחו בעיקר מהתלמוד הירושלמי, וממדרש איכה רבתי, ובנוסף גם מהתוספתא, ומפרקא דרבינו הקדוש[1], אך לא הובאו בה כלל מאמרים מהתלמוד הבבלי. גם הובא בה מעשה הנמצא במדרש עשרת הדיברות[2], אך כנראה היה לפני מחבר הברייתא מקור קדום יותר. לכן, נראה שהברייתא עצמה היא מזמן התנאים, והפירושים- הם מזמן האמוראים.
ברייתא זו נדפסה לראשונה על ידי הרב שמואל שענבלום[3], בלעמברג, תרל"ו, בתוך ספר 'שלשה ספרים נפתחים'[4]. גרסה אחרת נדפסה בתוך 'גנזי שעכטער' - קטעי הגדה ומדרש[5], על-פי כתב יד הגניזה הקהירית הנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. עוד קטע מהגניזה נדפס על ידי אברהם מרמורשטיין בתוך "תשובות הגאונים" שהדפיס (לונדון, תרפ"ז)[6].
קיימת גם מהדורה אלקטרונית במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
בספר ילקוט מדרשים[7], נדפסה שוב הברייתא מתוך מקורות אלו ובהשוואה לכתבי-היד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עידן דשא הלוי, ספר ילקוט מדרשים: על-פי הוצאות ישנות וכתבי-יד עם הוספות והערות ומראה מקומות, כרך א', הוצאת אור עולם, צפת, תשס"ג,
- מהדורה שלישית, תשס"ט, עמודים רטז - רכו, רפט - רצ.
- חלק שמיני, תשע"ט; 'חלק ההוספות', עמ' א - ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת מאמרים על ברייתא דישועה באתר הספרייה הלאומית
- ברייתא דישועה, באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
- כתב יד של ברייתא דישועה, באתר גנזים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו חופת אליהו פרק ד' סעיף ל"א
- ^ ראו בסעיף כ"א
- ^ רשימת הפרסומים של שמואל שנבלום, 1833-1900, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ "שלשה ספרים נפתחים", כולל ברייתא דישועה, בעריכת שמואל שענבלום, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ עמ' 212
- ^ עמ' יט-כ
- ^ חלק ראשון, תשס"ג/ (2002), עמודים רטז - רכו, מהדורה מדויקת אחרונה נתפרסמה בחלק שמיני, תשע"ט; 'חלק ההוספות', עמ' א - ח
