מדרש ויושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדרש ויושע הוא מדרש קצר העוסק בפסוקי ספר שמות העוסקים בקריעת ים סוף ושירת הים, שנערך ככל הנראה בסוף המאה ה-11 או בתחילת המאה ה-12.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של המדרש נגזר מהפסוק המקדים את שירת הים ”ויושע ה' ביום ההוא” (שמות, י"ד, ל'). בכתבי יד מכונה המדרש גם "אגדות על ויושע" ו"דרש אל ויושע".

זמנו ומקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

י"ל צונץ הצביע על איחורו של המדרש על פי לשונו - עברית בעלת ביטויים מאוחרים, בהם "יתברך שמו של הקב"ה", "אמרו חכמינו ז"ל" ועוד. כמו כן נראה כי מחבר המדרש עשה שימוש במדרשים מאוחרים.

הדפסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש נדפס לראשונה בתוך חבור המעשיות והמדרשות קושטא בשנת רע"ט.

סוף המדרש הוא כמו רוב המדרשים מדבר על הגאולה וימות המשיח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.