יעקב פישמן
 | |
| לידה |
20 במרץ 1913 סלוצק  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1983 (בגיל 70) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
ברית המועצות |
| מקום פעילות | מוסקבה |
| תקופת הפעילות |
? – 4 ביוני 1983 |
  | |
יעקב ליבוביץ' פישמן (20 במרץ 1913, סלוצק – 4 ביוני 1983, מוסקבה) היה הרב הראשי של בית הכנסת הכוראלי במוסקבה בשנים 1972–1983, ששימש בפועל כרבה של יהדות מוסקבה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יליד סלוצק. הוא למד בבית המדרש לרבנים במוסקבה. אשתו וילדיו מתו במהלך מלחמת העולם השנייה בידי הנאצים. עד 1964 שימש כרב בבתי כנסת שונים בברית המועצות. במוסקבה הוא עבד במפעל הרכב ליחאצ'וב. בשנת 1972, לאחר מותו של הרב יהודה לייב לוין, הוא נבחר לרב הראשי של מוסקבה ורב בית הכנסת הכוראלי.
בשנת 1976 הוא ביקר בארצות הברית במשלחת בראשות המטרופוליטן יבנאליוס בהזמנתו של ארתור שנייר, רב בית הכנסת איסט פארק במנהטן. בריאיון לעיתונות האמריקאית אולץ לציין פישמן כי היהודים אינם נרדפים בברית המועצות. הודות לביקור זה, כמה צעירים יהודים (כולל למשל אדולף שייביץ') הצליחו להתחיל את לימודיהם בבית המדרש לרבנים בבודפשט. בשנת 1977 הוא נפגש עם ליאוניד ברז'נייב והפטריארך של מוסקבה ורוסיה פימן בקבלת פנים שנערכה בקרמלין לרגל חגיגות השישים למהפכת אוקטובר.
בשנת 1980 הוא חלה מאוד ואת תפקידיו החל למלא עוזרו אדולף שייביץ'. ב-28 באפריל 1983 נאלץ להצטרף ל"וועדה האנטי-ציונית של הציבור הסובייטי".[1] הוא נפטר מהתקף לב ב-4 ביוני 1983.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
