יהודה לייב לוין (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה לייב לוין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1894
ניקופול, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1971 (בגיל 77 בערך)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהודה לייב לויןרוסית: Йехуда Лейб Ле́вин;‏ 1894, ניקופול - 1971, מוסקבה) היה רבה של מוסקבה וראש ישיבת "קול יעקב".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, אליהו שמואל לוין היה רבה הראשי של ניקופול. יהודה לייב למד בישיבות ניז'ין וישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. ב-1916 הוסמך לרבנות. שלוש שנים למד אחר כך בבית מדרש ציוני-עברי למורים בדנייפרופטרובסק. כיהן כרב ביישובים שונים עד שהתמנה ב-1957 לתפקיד ראש ישיבת "קול יעקב" במוסקבה. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה.

הרב ספג ביקורת חריפה על הגנתו על המשטר הסובייטי. בנאום בשנת 1968 הרב הכחיש את קיומה של אנטישמיות בברית המועצות ואמר ש"כל המגבלות על תרבות, עבודות ודברים דומים הוסרו, וליהודים יש אותם זכויות שיש ללאומים אחרים". הוא אמר שההאשמות באנטישמיות באות "מלשון הרע ורכילות" והן מופצות על ידי "נביאי שקר שמנסים לקלקל את היחסים בין ממשלות". הוא אמר שיהודי אמריקה יכולים לנסוע לברית המועצות ולראות בעצמם שיהודי ברית המועצות "תופסים מקום בולט במדע ובתעשייה, בספרות ובאומנות, ואנחנו, כמו שער העמים, תורמים את חלקנו לכל ענפי הידע, לכלכלה ולבניית החברה הסוציאליסטית". דבריו של הרב לוין עוררו סערה באולם, כשחלק מהנוכחים החלו לצעוק לעברו כי הוא שקרן וקריאות נאצה נוספות. הנאום התפרסם ועורר תגובות נזעמות.

ד"ר נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, כתב שתגובות אלו מפגינות "חוסר הבנה של המצב העדין של יהודי ברית המועצות, ובמיוחד מקומו של הרב לוין, שמנסה לשמר חיים יהודיים ברוסיא בנסיבות קשות". הרבי מלובביץ', שבעצמו נפגש עם הרב לוין במהלך ביקורו בארצות הברית בשתי פגישות - התייחס לסערה בשיחה שנשא בפני חסידיו בהתוועדות, וטען כי היה זה מעשה לא הוגן להטיח ברב לוין את ההאשמות כשידוע כי הרב לוין עצמו אינו מסכים עם התעמולה והוא אינו יכול לומר את האמת. הרבי הוסיף, כי הטענה שהופנתה לרב לוין צריכה לחזור אל הקוראים אותה על מצב הפצת היהדות במקומות בהם הדבר כן מתאפשר[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


  1. ^ תורת מנחם התוועדויות תשכ"ח חלק ג, שיחת י"ב תמוז תשכ"ח סעיף לג