יחסי וייטנאם–לוקסמבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי וייטנאםלוקסמבורג
וייטנאםוייטנאם לוקסמבורגלוקסמבורג
וייטנאם לוקסמבורג
שטחקילומטר רבוע)
331,210 2,586
אוכלוסייה
99,338,641 659,884
תמ"ג (במיליוני דולרים)
408,802 82,275
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,115 124,681
משטר
רפובליקה סוציאליסטית חד מפלגתית מונרכיה חוקתית

יחסי וייטנאם–לוקסמבורג הם היחסים הדו-צדדיים בין לוקסמבורג לבין וייטנאם. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1973.[1]

תמיכה בינלאומית הדדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2008 קראה וייטנאם ללוקסמבורג לתמוך בקשריה עם האיחוד האירופי. וייטנאם מצידה תומכת במועמדותה של לוקסמבורג לתפקיד חברה לא קבועה במועצת הביטחון של האו"ם.

יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייטנאם היא אחת מעשר המדינות המרכזיות בתוכנית לשיתוף פעולה בפיתוח של לוקסמבורג. המדינות הסכימו לבנות מסגרת חוקית שתקל על קשרים עסקיים.[2] בפגישה שנערכה בין ראש ממשלת וייטנאם נגווין טון דנג למקבילו בלוקסמבורג, ז'אן-קלוד יונקר, בספטמבר 2006, שני ראשי הממשלה הסכימו על הצורך להגביר את קשרי הסחר הדו-צדדיים על בסיס השילוב של הטכנולוגיה המתקדמת של לוקסמבורג וכוח העבודה האינטנסיבי של וייטנאם. נגוין טון דנג, באוקטובר 2007, שיבח את שיתוף הפעולה של חברות לוקסמבורג בתחום הפיננסים והחינוך והביע את רצונו להגביר את הקשרים הדו-צדדיים עם לוקסמבורג בתחומים אלו. בדצמבר 2008, לדברי יו"ר האספה הלאומית בווייטנאם נגויין פו טרונג, היה עדיין פוטנציאל רב לשיתוף פעולה כלכלי ומסחרי נוסף.[3]

שיתוף פעולה לפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקסמבורג התחייבה בסיוע של 35 מיליון אירו לתקופת 2002–2005.[1]

במהלך תקופת 2006–2010, תוכנית שיתוף הפעולה השנייה (ICP) יישרה את ההתערבויות של לוקסמבורג עם תוכנית הפיתוח החברתית-כלכלית החמש-שנתית של וייטנאם ותמכה, בתקציב של 50 מיליון אירו, במדיניות פיתוח ובאסטרטגיות להשגת MDG של ממשלת וייטנאם.

על פי המטרה הכוללת של הפחתת עוני, ICP השני הקדיש תשומת לב מיוחדת לסיוע למחוזות העניים ביותר והמחוזות המרוחקים ביותר.

עם תקציב של 42 מיליון אירו, ל-ICP השלישי (2011–2015) הייתה גישה כפולה. הפחתת עוני נותרה המטרה העיקרית, תמיכה באמצעות תוכניות במגזרים חברתיים, כלומר בריאות ופיתוח מקומי. בנוסף מטופלים בצרכים ובאתגרים החדשים שעומדת בפני מדינה עם הכנסה בינונית באמצעות התמקדות מוגברת בבניית יכולות ופיתוח משאבי אנוש בתחום הבנקאות והפיננסים וכן בתחום ההכשרה המקצועית, כולל תיירות ואירוח.

עם בריאות, פיתוח מקומי והכשרה מקצועית כמגזרי עדיפות ועם ריכוז פעילויות בארבעת המחוזות תואה ת'ין הואה, קאו באנג, באק קאן ונגה אן, ICP השלישי מזהה את אותם סדרי עדיפויות כמו התוכנית הקודמת.

אם ה-ICP הנוכחי הוא המשכיות להתערבויות קודמות, הוא מהווה גם איחוד של תמיכת לוקסמבורג ומטרתו לגוון את היחסים בין שתי המדינות.

עם השגת מעמדה של מדינה עם הכנסה בינונית, אינטגרציה בינלאומית ואזורית משופרת ועם המשך התיעוש, צרכיה של וייטנאם במונחים של סיוע בינלאומי השתנו.

לוקסמבורג מתאימה את שיתוף הפעולה שלה לפיתוח ומציעה תמיכה נוספת בתחום הצמיחה הירוקה, בניית יכולות בתחום הפיננסים והבנקאות וכן בתחום המחקר הרפואי. מאחר שיישום פעילויות אלה יכול להסתמך על מומחיות ספציפית שמבוססת בלוקסמבורג, הם מהווים אמצעי הולם למעבר ליחסים חזקים ומגוונים מעבר לשיתוף פעולה פיתוח בין שתי המדינות.

ICP השלישי לוקח בחשבון גם את ההתפתחויות האחרונות בתחום יעילות הסיוע. דגש חזק יותר על שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי מתבצע באמצעות התערבויות בתחום הבנקאות והפיננסים ואילו פרויקטים של פיתוח מקומי מכוונים לשיתוף פעולה הדוק עם החברה האזרחית וארגונים מבוססי קהילה.

ה-ICP כולל גם מגוון של שיטות סיוע כגון גישות מוכוונות יותר לתוכנית בתחום הבריאות, שיתוף פעולה מוסמך לתוכנית התמיכה במגזר הבריאות המיושמת על ידי הנציבות האירופית ושיתוף פעולה עם סוכנויות האו"ם.

20% מהמסגרת הכספית של ICP השלישי מוקדשת לפרויקטים רב-צדדיים המכוונים לאותם מגזרים כמו הפרויקטים הדו-צדדיים, במטרה לחזק את הסינרגיה ולהגדיל את השפעתם.

שיתוף הפעולה בפיתוח לוקסמבורג תורם לקרן האו"ם האחת (2012–2016) שתומכת ישירות ביישום תוכנית האו"ם האחת בווייטנאם. הוא עובד גם ישירות עם חמש סוכנויות של האו"ם בווייטנאם: UNCTAD‏, UN Women‏, UNICEF‏, ILO ו-UNESCO.

הערכה אמצע טווח של ה- ICP הנוכחי, שנערכה ביוני 2014, הדגישה את התוצאות וההשפעות החשובות והגלויות שהושגו על ידי שיתוף הפעולה בפיתוח לוקסמבורג ושותפותיה הווייטנאמיות ברמה הפרובינציאלית, אם זה בחיזוק שירותי הבריאות במחוזות קאו באנג ובק קאן, בשיפור הכנסות קבוצות פגיעות באזורים מרוחקים במחוז נגה, במתן הכשרה מקצועית ברמה גבוהה לסטודנטים לתיירות ואירוח במכללת התיירות Hue ובבתי ספר נלווים ותמיכה בוועדת ניירות ערך של מדינת וייטנאם ביצירת סביבה טובה יותר למשקיעים זרים.

ההערכה גם הסיקה מסקנות בדבר הצורך לגוון עוד יותר את היחסים בין שתי המדינות.[4]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוקסמבורג מיוצגת בווייטנאם באמצעות שגרירותה בבנגקוק, תאילנד.[5]
  • וייטנאם מיוצגת בלוקסמבורג באמצעות שגרירותה בבריסל, בלגיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Luxembourg and Vietnam strengthen ties with US$34.7 mln grant", Asia Pulse News, 26 September 2002.
  2. ^ "Viet Nam, Luxembourg facilitate investment ties", Vietnam News Agency, 2 July 2007.
  3. ^ "Nation bolsters ties with Luxembourg", Vietnam News Agency, 23 December 2008.
  4. ^ http://www.gouvernement.lu/4684612/vietnam
  5. ^ Embassy of Luxembourg in Bangkok, bangkok.mae.lu, ‏2019-10-04 (באנגלית)