יוסי יזרעאלי

יוסי יזרעאלי

אין תמונה חופשית
לידה	10 בדצמבר 1938 (בן 85) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1960
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה אוניברסיטת בריסטול

יוסף (יוסי) יזרעאלי (נולד ב-10 בדצמבר 1938) הוא במאי תיאטרון, מחזאי, סופר ומשורר ישראלי. פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

יוסי יזרעאלי נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים, בנם הבכור של ציפורה ומשה יזרעאלי. אימו הייתה הגננת המיתולוגית של "בית הילד" ברחביה. אביו המהנדס סבל מדיכאון שנים רבות, עד ששלח יד בנפשו. יזרעאלי הדחיק את מות אביו, וחשף את הסיפור לראשונה בספר שיריו הראשון "מהנדס העיר" (2001). יזרעאלי עשה את שירותו הצבאי במסגרת הנח"ל בקיבוץ עין גב. החל ללמוד פילוסופיה יהודית וכללית באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנה נסע לאנגליה ולמד באקדמיה המלכותית לאומנות הדרמה (1962-1960), לונדון ואחר כך בחוג לדרמה של אוניברסיטת בריסטול בבריסטול, אנגליה (1965-1962).

ההצגה הראשונה שיזרעאלי ביים בישראל הייתה "עוץ לי גוץ לי" בתיאטרון הקאמרי, שעלתה לראשונה בדצמבר 1965. זהו מחזמר לילדים פרי עטו של אברהם שלונסקי, עם מוזיקה שהלחין דובי זלצר, המבוסס על מעשייה של האחים גרים. בהצגה כיכבו יוסי גרבר בתפקיד שר הארמון, אברהם חלפי בתפקיד גמד שדי (עוץ לי גוץ לי), זאב רווח בתפקיד מלך סכל וחביב, יוסי ידין בתפקיד הטוחן, שושיק שני בתפקיד בת הטוחן והמלכה, נתן כוגן בתפקיד שר האוצר, אסתר גרינברג-שבק בתפקיד חצרונית מתייפייפת ואריק לביא בתפקיד המשרת-זמר. ההצגה זכתה בפרס ההצגה המקורית הטובה ביותר מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואומנות שליד משרד החינוך. ההצגה נחלה הצלחה גדולה, הציגה 267 פעמים ויזרעאלי נחשב לבמאי וירטואוז כבר בהצגה הראשונה שביים בישראל. משום ההצלחה הרבה היא חודשה בתיאטרון הקאמרי ארבע פעמים: ב-1979, ב-1989, ב-2002 וב-2022. יזרעאלי ביים בתיאטרון בימות את "איש חסיד היה" ב-1968. עריכה ועיבוד של דן אלמגור לשירים, סיפורים וניגונים חסידיים. במופע צפו יותר מרבע מיליון איש.

לאורך כל הקריירה שלו שילב בימוי בתיאטראות שונים והוראה בחוג לאומנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב וכמרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי תבל. כתב את עבודת הדוקטורט בנושא מחזה "הדיבוק" ופרשנויותיו הבימתיות, באוניברסיטת קרנגי מלון, פיטסבורג, במדינת פנסילבניה, ארצות הברית. חקר בעבודת הדוקטור את עבודת הבימוי של יבגני וכטנגוב בהצגה "הדיבוק" של תיאטרון הבימה. במסגרתה התחקה אחרי השינויים שוכטנגוב הכניס לטקסט המחזה של ש. אנ-סקי וניתח את פרשנותו הבימתית, תוך התייחסות לעיצוב התפאורה, אופן העבודה עם השחקנים ובניית הסצינות. בשלהי שנות השישים החל ללמד במשרה חלקית וב-1974 התמנה לדרגת פרופסור חבר. במהלך השנים הגיע באוניברסיטת תל אביב לדרגת פרופסור מן המניין, עד לפרישתו כפרופסור אמריטוס. לימד גם בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים.

היה המנהל האומנותי של תיאטרון הבימה בשנים 1977-1975. היה המנהל האומנותי של תיאטרון החאן בשנים 1987-1984, בו הקים מעבדה לחקר תיאטרון יהודי. במסגרת זאת ביים את "תהלה" לפי עגנון (1984), "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי (1985) ו"הכלה המתה: פנטזיה על נושא אנה פרנק" (1986). בנוסף לכך יעקב רז העלה תחת ניהולו את "עידו ועינם" על פי עגנון (1985).

ההצגות הבאות שביים היו "ברווז הפרא" מאת איבסן ב-1987 ו"דון ז'ואן" מאת מולייר, שתיהן בתיאטרון באר שבע ולאחריהן "אדיפוס המלך" בתיאטרון חיפה ב-1992. אחר-כך לא ביים במשך שש שנים בתיאטרון הישראלי, עד שביים את "האישה מן הים" מאת איבסן ב-1998 ו"שש דמויות מחפשות מחבר" מאת פירנדלו ב-2000, שתיהן בתיאטרון החאן בניהולה האומנותי של אופירה הניג. הוא היה הבמאי הישראלי הראשון שיבגני אריה הזמינו לביים בתיאטרון גשר, בו ביים את "מדמואזל ז'ולי" מאת אוגוסט סטרינדברג, בשנת 2001. אחר-כך ביים במסגרת תיאטרון החאן בניהולו של מיקי גורביץ' את "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו" מאת פדריקו גארסיה לורקה ב-2002 ואת "האשליה" מאת פייר קורניי ב-2003. באותה שנה ביים בתיאטרון בית ליסין את "צור וירושלים" של מתתיהו שהם, עם מוזיקה של גיל שוחט. ביים את "איפיגניה באאוליס" בתיאטרון אנסמבל הרצליה בניהולה האומנותי של אופירה הניג בשנת 2009.

במרוצת השנים הרבה להתראיין בעיתונות ותקף חריפות את הממסד התיאטרוני הישראלי. אלוני קיים חוג אינטלקטואלי שבו התכנסו אחת לשבוע בסלון ביתו של יזרעאלי אנשי תיאטרון והתווכחו על מהות התיאטרון. בסלון השתתפו בין השאר: חנוך לוין, גדליה בסר, עודד קוטלר ורנה ירושלמי.

בשנת 2006, שיחק בסרטו של יובל שפרמן "הדברים שמאחורי השמש". באותה שנה כתב וביים את ההצגה "החתונות של אמא", שהציגה בתיאטרון תמונע, בכיכובם של אורה מאירסון ורועי הורביץ. כתב וביים את המחזה "רחביה", שהועלה לראשונה באוקטובר 2009 בתיאטרון תמונע, בכיכובו של יזרעאלי. בנוסף העביר כיתות אומן בתיאטרון תמונע.

ב-2010 הגיש יזרעאלי תביעה נגד התיאטרון הקאמרי על הפרת זכויות יוצרים של ההצגה "עוץ לי גוץ לי", שביים עבור הקאמרי בדצמבר 1965, ומאז הועלתה בתיאטרון פעמים רבות בבימוי במאים שונים. יזרעאלי טען כי הפקת הקאמרי מ-2002 העתיקה את מרכיב הבימוי המרכזי שלו, בהפיכת 24 חלקים מהטקסט לקטעים מוזיקליים. בית המשפט דחה את התביעה, אך מאז בכל העלאה מחודשת של ההצגה מקפידים לכתוב בפרסומי התיאטרון: 'על פי גרסת ההצגה המקורית של יוסי יזרעאלי'.

ב-2011 יזרעאלי כתב וביים את הפואמה הדרמטית "חלומות של אנונימוס", בתיאטרון תמונע. יזרעאלי שיחק בהצגה עם דודו ניב. אחר כך כתב וביים את ההצגה "המורה לתנ"ך", שעלתה לראשונה בספטמבר 2012 בתיאטרון תמונע, בכיכובם של יזרעאלי ויפתח אופיר.

בשנת 2016 חבר למלחין יוסף ברדנשווילי ליצירת "הפסיון של ר' שמעון בר יוחאי" על פי ספר הזוהר, שביצעה הקאמרטה הישראלית ירושלים.

יצירותיו של יזרעאלי זכו להכרה והוצגו בפסטיבלים שונים, ובהם פסטיבל ברלין, בולטימור וציריך. המחזאי ארתור מילר הזמין אותו לביים את המחזה "ציד המכשפות" בברודוויי, בהשתתפות מרטין שין ומייקל יורק. ב-2001 הזמינה אותו האקדמיה לתיאטרון ניסיוני בפריז, להדגים את שיטת המשחק שפיתח בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

חיים אישיים

יזרעאלי היה נשוי לד"ר תלמה יזרעאלי, מרצה בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, עד לפטירתה מסרטן ב-2003, ואב לשלושה.

אודות עבודתו

בעבודתו יש שני כיוונים: האחד קלאסיקה מערבית מודרנית, בעיקר מחזות של איבסן ומעט טרגדיה קלאסיות (אוריפידס ושייקספיר), והכיוון השני הוא תיאטרון יהודי, במסגרתו עיבד בעיקר יצירות של עגנון.

דורית ירושלמי בספרה "דרך הבימוי – על במאים בתיאטרון הישראלי" כותבת:

"נסים אלוני ויוסי יזרעאלי, שני יוצרי תיאטרון שהחלו לפעול בשנות השישים, וניתן לראות בהם את ראשוני היוצרים הבימתיים בתיאטרון הישראלי... בהקשר של אלוני ויזרעאלי המושג 'יוצר בימתי' משמעו הכוליות של עבודתם התיאטרונית... במקרה של יזרעאלי – בחירת חומרים לא דרמטיים כבסיס ליצירה בימתית. שפות הבמה של נסים אלוני ויוסי יזרעאלי קשורות בתופעות מכוננות ובמגמות אסתטיות שרווחו בתיאטרון האירופי, ובעיקר במודוס המטא-תיאטרוני . בעבודותיו של יזרעאלי ניתן לזהות את עקבות התיאטרון שהפך לטקס (ritualized theatre)... יוסי יזרעאלי הוכתר כבמאי רב-מג בהצגה הראשונה שביים, "עוץ לי גוץ לי", מאת אברהם שלונסקי ('הקאמרי' 1965). הבימוי שלו להצגה זו, שנטוותה כסוג של תיאטרון-סיפור מושר, הפך לקלאסיקה ישראלית. בפרשנויותיו הבימתיות למחזות קנוניים, ובמיוחד בהצגות שבהן הפך חומרים לא-דרמטיים לטקסטים בימתיים, בהן יצירותיו של עגנון "הכנסת כלה" ו"סיפור פשוט", הוא הוכיח את עצמו כיוצר בימתי כולי."

הצגות בבימויו

הצגה	תיאטרון	מחזאי	מעצב תפאורה	מעצב תלבושות	מעצב תאורה	הצגת בכורה
עוץ לי גוץ לי	תיאטרון הקאמרי	אברהם שלונסקי על פי האחים גרים	רודא ריילינגר	רודא ריילינגר		15 בדצמבר 1965
נושים	תיאטרון זווית	אוגוסט סטרינדברג	בוקי שוורץ		בן ציון מוניץ	דצמבר 1966
חכמים הזהרו בטפשותכם	תיאטרון חיפה	ניקולאי אוסטרובסקי	דוד שריר	דוד שריר	יחיאל אורגל	26 באוגוסט 1967
סטריפטיז	תיאטרון זווית	סלאבומיר מרוז'ק			בן ציון מוניץ	16 בספטמבר 1967
איש חסיד היה	תיאטרון בימות	עריכה ועיבוד של דן אלמגור לשירים, סיפורים וניגונים חסידיים	דני קרוון		בן ציון מוניץ	אוקטובר 1968
מחכים לגודו	תיאטרון הבימה	סמואל בקט	יגאל תומרקין	יגאל תומרקין		דצמבר 1968
לילה במאי	תיאטרון בימות	אברהם ב. יהושע			בן ציון מוניץ	1969
נושים	תיאטרון בימות	סטרינדברג	בוקי שוורץ		בן ציון מוניץ	ספטמבר 1969
שש נפשות מחפשות מחבר	הבימה	לואיג'י פיראנדלו	בוקי שוורץ	בוקי שוורץ	נתן פנטורין	אוגוסט 1969
פר גינט	הבימה	הנריק איבסן	דוד שריר	דוד שריר	נתן פנטורין	13 בפברואר 1971
מדיאה	הקאמרי	סנקה	יגאל תומרקין	רות דר		19 ביוני 1971
הכנסת כלה	הבימה	יזרעאלי לפי ש"י עגנון				9 באוגוסט 1972
הסוחר מוונציה	הקאמרי	שייקספיר	דן דרין ויוסי יזרעאלי	רות דר	ארנון אדר	26 בפברואר 1972
הטירה	הבימה	מכס ברוד על פי פרנץ קפקא	איתן לוי	איתן לוי		פברואר 1976
אויב העם	הבימה	איבסן	אלי סיני	אלי סיני		15 במאי 1976
סיפור פשוט	הבימה	עיבוד של שלמה ניצן ויצחק גורן לש"י עגנון	יוסי יזרעאלי, ציונה שמשי	יוסי יזרעאלי, ציונה שמשי	נתן פנטורין	27 בינואר 1979
מעשה בשבעה קבצנים	החאן	עיבוד של יזרעאלי לר' נחמן מברסלב	יוסי יזרעאלי		יעקב מרזל/אילן בלבינדר	1979
מלך מרוקאי	הבימה	גבריאל בן-שמחון	שמואל בק	שמואל בק	נתן פנטורין	14 באפריל 1980
תמול שלשום	הבימה	עיבוד של יזרעאלי לש"י עגנון	ציונה שמשי	ציונה שמשי		12 במאי 1982
תהלה	החאן	על-פי ש"י עגנון				1984
הדיבוק	החאן	ש. אנ-סקי				1985
הכלה המתה: פנטזיה על נושא אנה פרנק	החאן	בהשראת סיפור חייה של אנה פרנק				1985
איולף הקטן	תיאטרון החאן	איבסן	משה שטרנפלד	משה שטרנפלד	חני ורדי	דצמבר 1987
ברווז הפרא	תיאטרון באר שבע	איבסן	משה שטרנפלד	עדנה סובול		1987
דון ז'ואן	תיאטרון באר שבע	מולייר	אדריאן ווקס	עדנה סובול	חני ורדי	20 בינואר 1990
אדיפוס המלך	תיאטרון חיפה	סופוקלס	יוסי יזרעאלי	גילה להט, יוסי יזרעאלי	יחיאל אורגל	16 בספטמבר 1992
האישה מן הים	החאן	איבסן	רוני תורן	עדנה סובול	רוני כהן	דצמבר 1998
שש נפשות מחפשות מחבר	החאן	לואיג'י פירנדלו				2000
מדמואזל ז'ולי	תיאטרון גשר	אוגוסט סטרינדברג	סשה ליסיאנסקי	רקפת לוי	אבי יונה בואנו (במבי)	23 במאי 2001
דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו	החאן	פדריקו גארסיה לורקה	רוני תורן	עפרה קונפינו	רוני כהן	26 במאי 2002
צור וירושלים	תיאטרון בית ליסין	עיבוד של יוספה אבן-שושן ויוסי יזרעאלי למתתיהו שהם, מוזיקה: גיל שוחט	דוד שריר	עפרה קונפינו		2003
האשליה	החאן	עיבוד של טוני קושנר לפייר קורניי	רוני תורן	עפרה קונפינו	רוני כהן	2003
החתונות של אמא	תיאטרון תמונע	יוסי יזרעאלי				אוגוסט 2006 עד נובמבר 2007
רחביה	תיאטרון תמונע	יוסי יזרעאלי	דנה צרפתי	דנה צרפתי	רוני כהן	2009
איפיגניה באאוליס	תיאטרון אנסמבל הרצליה	אוריפידס	יוסי יזרעאלי	פרידה קלפהולץ-אברהמי	בן ציון מוניץ	2009
חלומות של אנונימוס	תיאטרון תמונע	יוסי יזרעאלי		איריס מועלם		מאי 2011
המורה לתנ"ך	תיאטרון תמונע	יוסי יזרעאלי	איריס מועלם		עומר שיזף	ספטמבר 2012
איוב	תיאטרון האינקובטור	יוסי יזרעאלי				2017
נושים	תיאטרון החאן	יוהאן אוגוסט סטרינדברג				2018

מעיבודיו לכתבי עגנון (הוצגו ב"הבימה")

• הכנסת כלה
• סיפור פשוט
• תמול שלשום

מעיבודיו לכתבי הרבי נחמן מברסלב

• שבעת הקבצנים – החאן
• אין דבר שלם יותר מלב שבור – התיאטרון העירוני של היידלברג ובפסטיבל ברלין
• ברסלב בטהובן ברסלב - תיאטרון האינקובטור, פסטיבל ישראל 2014

פרסים

• מדליית איבסן - מטעם עיר הולדתו של המחזאי בנורווגיה.
• חתן פרס כינור דוד לבימוי (3 פעמים)
• חתן פרס כינור דוד להצגה הטובה ביותר (3 פעמים)
• פרס המועצה הישראלית לתרבות ואמנות להצגת המחזה המקורי הטובה ביותר (פעמיים)
• ורד הכסף לבימוי ולהצגה הטובה ביותר.
• עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה – 2004.
• פרס לנדאו לאמנויות הבמה בתחום תיאטרון לשנת 2015.
• פרס מפעל חיים במסגרת טקס פרס הפרינג' קיפוד הזהב לשנת 2017.

ספרי שירה פרי עטו

• מהנדס העיר. תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, 2001
• ניסוי הצופרים של המיגרנה. תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2002
• המשורר ואשתו. רעננה : אבן חושן, 2003
• עירומים ביערות הזקן . רעננה : אבן חושן, 2004
• כאילו היא יושבת שם . בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2005
• יומני המוח של מר זנגביל, בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2015
• אחרי החגים של סכך, בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2019

רומן פרי עטו

• המשורר השביעי, הוצאת כתר, 2008

לקריאה נוספת

• רויטל איתן, ריקוד העקרב - יוסי יזרעאלי, יצירתו ושיטתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.
• דורית ירושלמי, "'דרך הבימוי – על במאים בתיאטרון הישראלי"', כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ג 2013, עמ' 14, 15, 46, 80, 148, 240, 275, 282, 280-279, 318, 340, 434, 435, 481, 516, 530, 557-556.
• איתן מרים, "'יוסף של הפרפרים"', (מאמר על יזרעאלי ויצירתו), עתון 77, שנה כ"ח, גל' 288 (ניסן תשס"ד, מרץ 2004), עמ' 24-22.

קישורים חיצוניים

• יוסי יזרעאלי, באתר תיאטרון תמונע
• שמעון לב-ארי, יוסי יוסף יזרעאלי, במערכת "חיפוש במה"
• יוסי יזרעאלי (1938-), דף שער בספרייה הלאומית

• יוסי יזרעאלי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• יוסי יזרעאלי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• לילך דקל-אבנרי, שירת הקיום של יוסי יזרעאלי - שיחה, באתר הבמה, 3 בספטמבר 2006
• נורית קנטי, "גיליתי את שורש הרע", באתר nrg‏, 15 באפריל 2008
• יונתן אסתרקין, יזרעאלי: מחזה טוב הוא מחזה פוליטי, באתר nrg‏, 4 ביוני 2009
• שרית פוקס, יוסי, ילד שלי מוצלח, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2009
• פנינה גפן, התיאטראות היום הם מושב לצים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 במאי 2011
• אייל מלובן, עכבר העיר, יוסי יזרעאלי: "ברגע שאני לא יוצר הלך עלי", באתר הארץ, 8 בנובמבר 2012
• מרט פרחומובסקי, ‏ריאיון עם הבמאי יוסי יזרעאלי, באתר "במחשבה שנייה", 8 בינואר 2012, פורסמה במקור בטיים אאוט תל אביב
• יוסי שיפמן, "הטקסטים של ברסלב הם לא של הממסד הדתי", באתר ynet, 28 באוגוסט 2018
• יוסי יזרעאלי באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• יותם יזרעאלי, אבא, סיפור: הבמאי יוסי יזרעאלי משוחח עם בנו יותם על איוב, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2015