פרס כינור דוד
 | |
| תיאור | ליוצרים בתרבות הישראלית |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| הגוף המעניק | ידיעות אחרונות |
| תקופת הפרס | 1963–1986 (כ־23 שנים) |
  | |
פרס כינור דוד הוענק מדי שנה החל ב-1963[1] וכלה ב-1986 ליוצרים בתחומים שונים בתרבות הישראלית. את הטקס ואת הליך הבחירה הפיק העיתון ידיעות אחרונות. במשך כעשרים שנה נחשב הפרס לאחד הפרסים הנחשבים ביותר בתרבות הישראלית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-70 החל העיתון מעריב לארגן את טקס "ורד הכסף", בו חולקו פרסים בקטגוריות דומות. עקב כך, הועם זוהרו של פרס כינור דוד. כעבור שנים אחדות חדלו שתי ההפקות להתקיים ובמקומן החלו מתכונות של טקסי פרסים נפרדים לכל תחום, כגון "פרס אופיר" בקולנוע ופרס התיאטרון.
ב-1994 החל השבועון "פנאי פלוס" של רשת ידיעות אחרונות להפיק את "פרס מסך הזהב", שדומה במתכונתו לפרס כינור דוד.
בשנת 1974 החליטה אשת התיאטרון נולה צ'לטון להשיב את הפרס בו זכתה במחאה על אי הכללת קטע מהמחזה "נשים במלחמה" במהלך שידור הטקס.
בשנת 1981 כתבה נעמי שמר במיוחד עבור טקס חלוקת פרסי כינור דוד את שירה "אנשים טובים באמצע הדרך" אשר בוצע באותו ערב על ידי יהורם גאון, אילנית ולהקת "הכל עובר חביבי" זוכי הפרסים באותה השנה.
קטגוריות הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרס ניתן בקטגוריות שונות באמנויות הבמה ובתקשורת. עם התארים שניתנו נמנים:
- בתיאטרון – הצגת השנה, שחקן ושחקנית השנה, במאי השנה
- בקולנוע – הסרט הטוב של השנה, שחקן ושחקנית השנה
- בתחום הבידור הקל – זמר זמרת ולהקת השנה, מלחין ותמלילן השנה
- בתקשורת – תוכניות הרדיו והטלוויזיה של השנה
- במחול – רקדן ורקדנית השנה, הצגת המחול הטובה ביותר.
משתתפים ואופן ההצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרס נקבע על פי משאל שנערך בקרב קוראי העיתון ידיעות אחרונות, תוך שקלול תוצאות משאל נפרד, שנערך בקרב אנשי מקצוע בכל תחום.
