זכויות להט"ב בסוריה
.svg) | |
| סוריה | |
| מעמד בחוק | בלתי חוקי (דה פקטו מושהה) |
|---|---|
| שירות צבאי | אינם מורשים לשרת בצבא סוריה |
| הגנה מפני אפליה | אין |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אינם חוקיים |
תושבים הנמנים עם קהילת הלהט"בים בסוריה נאלצים להתמודד עם אתגרים חברתיים ומשפטיים שלא חווים תושבים שאינם אנשי להט"ב. סעיף 520 לחוק העונשין הסורי משנת 1949, אוסר על קיום "יחסים מגושמים המנוגדים לסדרי הטבע", וקובע מאסר של עד שלוש שנים בגין עבירה זו.[1] אולם, החוק מושהה בפועל.
באזורים הנשלטים על ידי הארגון תחריר א-שאם, המהווים כ-7% מכלל המדינה, להט"בים נרדפים, מדוכאים ומוצאים להורג.
מחמוד חסינו, פעיל אופוזיציה סורי הומוסקסואלי ועיתונאי, שייסד את המגזין המקוון Mawaleh, ציין כי ללא כל קשר להשלכות המלחמה האזרחית בסוריה, יש לקדם זכויות אזרח למען העם הסורי כולו, ולא רק עבור קהילת הלהט"ב. מנהיגת ועדות התיאום המקומיות של סוריה, מוראל ביורדה, ציינה כך, "באופן אישי, אני רואה בהומוסקסואליות עניין פרטי, אך אם יקומו פעילי הלהט"ב ויטבעו את זכויותיהם, החברה הסורית לא תקבל זאת ותשלול זאת מכול. מהלך חברתי שכזה עשוי לקחת זמן".
לעומת זאת, נסראדן אחמה, חברת צבא סוריה החופשית הפועלת למיטוט שלטונו של בשאר אל-אסד, אמרה, "אם הייתי אחראית, הייתי אוכפת חוקים נוקשים יותר נגד הומוסקסואלים. אם יציעו לסקול הומוסקסואלים למוות, כמו באיראן וסעודיה, לא אתנגד".[2]
תולדות הלהט"ב בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – זכויות להט"ב במזרח התיכון |
2003: זכויות להט"ב עולות על סדר היום באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003, בנציבות האו"ם לזכויות אדם, הצביעה סוריה על דחיית הצעת החלטה של האו"ם בעניין זכויות אדם ונטייה מינית. תוצאות ההצבעה היו 24–17. בטיוטת ההחלטה, הביעה הנציבות דאגה עמוקה על שורה של הפרת זכויות אדם החווים אזרחים בשל נטייתם המינית; עוד הדגישה כי חירות האדם וזכויותיו הן נחלת הכלל, וכי על האופי האוניברסלי של זכויות אלה אין לערער. כמו כן קראה לשאר המדינות לקדם ולהגן על זכויות האדם של בני האדם ללא קשר לנטייתם המינית.
2004: חקיקת זכויות טרנסג'נדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון להיום, ניתוח לשינוי מין הוא מהלך חוקי בסוריה. ב-2004, לראשונה, שינתה אישה סורית את מינה.
2010: התערבות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 החלה משטרת סוריה לנקוט באמצעים להענשת אנשי להט"ב. מהלך זה הוביל למעצרם של למעלה מ-25 גברים. הם הואשמו בשורה של עבירות שונות, החל במעשים הומוסקסואלים וכלה בשימוש לא חוקי בסמים, שנועדו עבור פעילויות להט"ב.
2011: עליית תנועות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 2011 החלה קהילת הלהט"ב בסוריה לדרוש זכויות באופן גלוי יותר, וקמפיינים מחוץ לסוריה החלו להפיץ מודעות לזכויות להט"ב. מהלך זה הושפע רבות מהמספר ההולך וגדל של מהגרים ופליטים סורים שכעת מצאו לנכון להתבטא בגלוי אודות נושאים אלה.
פליטים סוריים רבים משתתפים במצעדי גאווה ברחבי העולם.
2015: חששות בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2015 התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם כדי לדון בנושא זכויות להט"ב, בחסות ארצות הברית וצ'ילה. המועצה השמיעה עדויות מפי פליטים שנמלטו מסוריה ועיראק. בשטחים הנשלטים על ידי המדינה האסלאמית מתבצעת רדיפה נגד להט"בים, מלבד זאת פליטים שברחו מאזורים אשר נשלטים על ידי הארגון דיווחו על אלימות מוגברת ומסכת התעללויות עקובות מדם כלפי נשים ובני קהילת הלהט"ב.[3][4] הם דיווחו כי בדאעש טענו שהם הוציאו להורג 30 בני אדם לפחות, בגין מעשי סדום. הייתה זו הפעם הראשונה מזה 70 שנה, בה מועצת הביטחון של האו"ם דנה בעניין זכויות להט"ב.[5]
תנאי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני 2011 הושק סיור עבור הקהילה הגאה במזרח התיכון הערבי. הסיור נערך במוקדים שונים בירדן, לבנון וסוריה, כאשר דמשק וחלב מהווים יעד מרכזי עבורם. זה היה הסיור הגאה המודרך הראשון והיחיד בעולם הערבי. אולם, עם תחילת מלחמת האזרחים הסורית, הושהה הסיור, בשל עלייתם של קבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות והתגברות הטרור באזורים. יתרה מזאת, ריכוזי להט"ב מחתרתיים הושמדו כליל בעקבות המלחמה.
קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 באוקטובר 2017 יצא לאקרנים הסרט מר גיי סוריה. הוא נכתב ובוים על ידי אייסה טופראק, ועוקב אחר שני פליטים סורים הומואים המנסים לשקם את חייהם מחדש.[6]
ב-16 בינואר 2014 יצא סרט קצר בשם סיפור לסבי, אשר צולם בסוריה.[7] הוא פורסם על ידי מקסים דיאב.
חיי חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם התפתחות המודרניזציה, חלה מגמת עלייה במודל המשפחה הגרעינית, ובד בבד, הידרדרות הדרגתית בסובלנות החברתית כלפי הלהט"ב. זאת עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011. בעקבות המלחמה, כשמשברים חמורים כגון מחסור באוכל ובמים עלו על סדר היום, הפכה החברה לסובלנית יותר כלפי אנשי הלהט"ב.
התפרצות HIV/איידס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרי ההידבקות הראשונים ב-HIV דווחו ב-1987. ב-2005 הצהיר סגן שר ההקדשים בפומבי, כי HIV ואיידס הן עונש משמיים הנגזר על אנשים העוסקים בזנות ובהומוסקסואליות. באותה שנה הודיע שר הבריאות כי 369 בני אדם בלבד, לקו ב-HIV, וכי הממשלה מספקת טיפולים ותרופות בחינם למיגור המחלה. עם זאת, ארגונים לא-ממשלתיים מעריכים שמספר הנדבקים גבוה פי חמישה לפחות, והאו"ם אף נזף בממשל הסורי על ההתנהלות הקלוקלת והלא-יעילה להיאבקות במחלה.
מלבד פעילותן של חברות לא ממשלתיות, הקימה הממשלה רשת מרפאות על בסיס התנדבות, המבצעות דגימות HIV ואיידס, ופועלות להפצת מידע אינפורמטיבי, חינוכי, על גבי חוברות. אולם, לא קיימת תוכנית חינוכית מקיפה עבור להט"ב. במקום זאת, השיקה הממשלה תוכנית חינוכית במתכונת מוגבלת אודות HIV ואיידס, אשר נועדה לבני הנוער בחינוך העל-יסודי.
תמיכה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מתוכנית זכויות הגלות, היוזמה הבינלאומית לזכויות פליטים ריכזה דף משאבים לאזרחי להט"ב סורים.[8]
אחד מכם (2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]
"One Of You" (אחד מכם), או בערבית "واحد منكن", היא תנועת המדיה חברתית ערבית שהחלה בפייסבוק בהתחלה בשנת 2020, ואז עברה לטוויטר. היא הושקה בסביבות חודש מרץ בסוריה, ואחריה בקהילה הערבית בעולם. היא נמשכה כחודש לאחר מכן, אך בשל האירועים האחרונים באותה תקופה, בעיקר בעקבות מגפת הקורונה, המגמה נגמרה.
היא התחילה עם סטודנטים באוניברסיטאות שצבעו את צבעי דגל הלהט"ב על אצבעותיהם, כשההאשטאג #OneOfYou מצויר על ידם ובמהלכה הם צילמו תמונה עם בניין סגל תוך כדי הרמת היד, והעלו אותה מחשבונות שונים. רוב האנשים שהחלו את המגמה לא פרסמו מחשבונות המדיה החברתית האישית שלהם מתוך חשש שיזהו אותם אך במקום זאת, הם שלחו את התמונה לדפים שונים מחשבונות מזויפים כדי לפרסם בשמם. התגובות לתנועה היו מגוונות, החל מאנשים ששיבחו והגנו עליה, ואחרים שהבטיחו דם לאנשים אשר ישתתפו בה. אף אירוע לא קרה בזמן שהמגמה נמשכה, ללא נפגעים אלא רק דיונים ברשת. חלקם הסלימו לוויכוחים סוערים, אך שום דבר לא קרה כשהמגמה הסתיימה.
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קריטריון | כן / לא | הערות | |
|---|---|---|---|
| מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק | |||
| הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות |  |
בשטחים שנשלטים על ידי המדינה האסלאמית הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצאים להורג | |
| גיל ההסכמה שווה | |
||
| הכרה בזוגיות חד־מינית | |||
| הכרה בנישואי חוזה | |
||
| הכרה בזוגיות רשומה | |
||
| הכרה בנישואים חד־מיניים | |
||
| אימוץ והורות | |||
| התרת אימוץ ללהט"בים יחידים | |
||
| התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג | |
||
| התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | |
||
| התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים | |
בלתי חוקית גם עבור זוגות הטרוסקסואלים | |
| טרנסג'נדריות ושינוי מגדר | |||
| מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים | |
||
| הגנה מפני אפליה | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| הגנה מפני אלימות | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| שונות | |||
| להט"בים מורשים לשרת בצבא | |
||
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם | |
||
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Syrian Arabic Republic (באנגלית)
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Gays join the Syrian uprising | DW | 07.09.2012, DW.COM (באנגלית בריטית)
- ^ באסם מראווה, "בלילה, אני עדיין חולם שזורקים אותי מבניין". להיות הומו אצל דאעש, באתר ynet, 1 בדצמבר 2015
- ^ להיות הומו בין דאעש לאסד, באתר ynet, 24 בדצמבר 2014
- ^ לראשונה: דיון במועצת הביטחון על זכויות הלהט"בים, באתר ynet, 24 באוגוסט 2015
- ^ שידור 'מר גיי סוריה' / אייסי טופראק, ערוץ 8 HOT, באתר NFCT
- ^ A Lesbian Tale | حكاية مثلية "Short Film", יוטיוב, 16 בינואר 2016
- ^ Syrian Arab Republic LGBTI Resources | Rights in Exile Programme, www.refugeelegalaidinformation.org
