המטבח היווני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טברנה, מסעדה יוונית, המהווה חלק בלתי נפרד מהנוף והתרבות היוונית.

המטבח היוונייוונית: Ελληνική Κουζίνα) הוא מונח המתאר את תרבות האוכל והבישול של יוון. בדומה למטבחים ים-תיכוניים אחרים, הוא מתבסס כבר מימי העת העתיקה על שלושת היסודות של חיטה, שמן זית ויין.[1] המטבח היווני עושה שימוש בירקות, שמן זית, דגנים, דגה ובשר, כולל בשר חזיר, בשר עוף, כבש, ארנבת ועיזים. מרכיבים חשובים אחרים במטבח היווני הם גבינות, יוגורט, מיץ לימון, עשבי תיבול וזיתים. בצק פילו, אגוזים, דבש ופירות הם מרכיבים שכיחים בקינוחים.

המטבח היווני המודרני ממשיך מסורות קדומות מימי יוון העתיקה והאימפריה הביזנטית, ומשלב השפעות מהמטבח הטורקי, הבלקני והאיטלקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המטבח ביוון העתיקה
דגים טריים - אחד ממקורות המזון המאפיינים את יוון; צלחת חרס ועליה דגים אדומים, שנת 350–325 לפנה"ס.

ליוון מטבח מגובש שמקורו בתרבויות שישבו ביוון לפני 4,000 שנים ויותר. תרבותה של יוון העתיקה כללה גם מטבח מפותח אשר זכה לתיעוד בכתובים, לצד עדויות נוספות העולות מהממצא הארכאולוגי. בשנת 330 לפנה"ס לערך כתב ארכסטראטוס את ספר הבישול הראשון המתועד.

המטבח ביוון העתיקה התבסס על חיטה, שמן זית ויין - יסודות מרכזיים במטבח היווני עד היום. מקור החלבונים העיקרי היה דגה ואילו אכילת בשר הייתה מאכל של בני האצולה והעשירים בלבד.

המטבח היווני התפתח והתרחב בתקופת האימפריה הביזנטית. מעמדה של קונסטינטופול כמרכז סחר בין-לאומי הנגיש למקומיים מצרכים חדשים שהשתלבו במהרה בתזונה המקומית. המטבח הביזנטי נכללו עתהתבלינים חדשים כגון אגוז מוסקט, ריחן מצוי וביצי דגים אשר הגיעו ליוון בדרכי המסחר. הלימון הגיע ליוון במאה השנייה לספירה, ותחילה נעשה בו שימוש רפואי. בהמשך, הוא מצא את דרכו לתזונה היוונית. הבשר הלך ונעשה שכיח יותר, וכך במקביל הדגים הפכו בעיקר לנחלתם של היושבים לחופי הים האגאי.

גם תקופת הכיבוש העות'מאני הארוכה השפיעה רבות על המטבח היווני וישנם מאכלים רבים המשותפים למטבח היווני ולטורקי - מאכלים שמקורם בטורקיה או במזרח התיכון כגון המוסקה, הצזיקי והבורקס.

המטבח היווני המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימין, אחד התבלינים הנפוצים ביותר במטבח היווני, אוזכר כבר באודיסאה.

המטבח היווני כולל מרכיבים שהובאו מן האמריקות: העגבנייה, תפוח האדמה והפלפל, אך גם ירקות אשר היו בו בעת העתיקה כמו המלפפון.

במטבח היווני המודרני נעשה שימוש רב בעשבי תיבול טריים: אורגנו, מנתה, שום, בצל, שמיר, בזיליקום, תימין, שומר ועלי דפנה.

הטופוגרפיה של יוון והיותה ארץ הררית הביאו להעדפת גידול עזים וכבשים על פני גידול בקר, ובשל כך נעשה שימוש בגבינות העשויות חלב עיזים וכבשים, והשימוש בבקר מועט יחסית.

סלט חוריאטיקי ("סלט יווני") - אחת המנות הידועות ביותר מהמטבח היווני.

בין גבינותיה הרבות של יוון יש למנות את הפטה, קאסרי, קפלוגרביירה, גרביירה, אנתוטירוס, מאנורי מצוונה והמיציתרה.

חופיה הארוכים של יוון ואיים הרבים מביאים לשימוש רב בדגה באיים ולאורך החוף.

מאפיין נוסף של המטבח היווני הוא סגנון האכילה המשותף - בכל רחבי יוון נפוצות הטברנות המגישות אוכל יווני בסגנון ביתי במחירים זולים, ואשר משקפות את תרבות האכילה מחוץ לבית הנפוצה ביוון.

מאכלים אופייניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאפיין ביוון מספר אזורים קולינריים להם מאפיינים ומאכלים מקומיים, ייחודיים כך לדוגמה ה"כניוטיקו בורקי" - מאכל תפוחי אדמה עם קישואים, גבינת מיזיתרה ומנתה אופייני לאי כרתים, ואינו נאכל מחוץ לאי זה.

לחם פקסימתיה היה מאכל בסיסי של תושבי כרתים.

מאכלים אחרים משותפים לכל אזורי יוון.

מתאבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנת מזה הכוללת גבינת פטה וזיתים
טאראמוסאלאטה - סלט ביצי דגים

צורת הגשה המאפיינת את המטבח היווני היא המזה (μεζές) (המכונים בישראל "מזטים") - הגשת מנות ראשונות בו זמנית במספר רב של צלחות קטנות כדי לעורר את התיאבון, כאשר לצידן מוגשים לרוב פיתות ואוזו - משקה אלכוהולי בטעם אניס.

מנות המזה כוללות:

מרק פאסולאדה

מרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרקים האופיינים ביוון הם:

מוסקה
פיתות עם גירוס

מאכלי בשר ומאכלי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנות עיקריות יווניות אופייניות הן:

קינוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוראבידס
יוגורט עם דבש.

בין הקינוחים האופייניים ליוון הם ה"אמיגדלוטה" או ה"פסטלי" הכוללים שקדים טחונים עם סוכר ומי ורדים; הבקלווה; החלווה; עוגת הקארידופיטה; עוגיות קולוראקיה, בוגטסה ועוגיות קוראבידס; ממתקי לוקמס, לוקומי ויוגורט עם דבש.

הכנת Bougatsa בבית קפה באתונה

משקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוון מוגש הקפה שחור המכונה "קפה יווני". קפה זה מוגש כשהוא סמיך, ולרוב ממותק. הקפה אינו מסונן, ומשקעי הקפה שוקעים לתחתית הכוס ואינם נשתים. יין נשתה ביוון מאז העת העתיקה. כיום גם הבירה פופולרית ביוון.

פְרפֶּה - משקה קיץ פופולרי עתיר קפאין עשוי מספר מנות אספרסו מוקצף עם קרח, חלב וסוכר.

משקה אלכוהולי נפוץ המסמל את יוון הוא האוזו שטעמו אניס.

משקה הראקי

משקה אלכוהולי נוסף הנפוץ יותר בעיקר אצל המקומיים הוא ראקי (raki) מעין שילוב של כוהל עם סודה, המשקה קל להכנה עד כי בכל בית בעיר ובכפר מכינים את הראקי על בסיס שבועי, איתו פותחים את הארוחה ואתו סוגרים את הארוחה, בטברנות המקומיות יגישו לכם את הראקי על חשבון הבית בסיום הארוחה. ישנה תעשייה ליצור ראקי רגיל ובטעמים, המוכר והנפוץ הוא ראקי דבש, ניתן למצוא בשווקים בקבוקי מים מינרליים עם ראקי ביתי ללא תיוג בעלות נמוכה מאד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המטבח היווני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]