המטבח הבריטי
|
|---|
|
המטבח הבריטי (באנגלית: British cuisine) הוא מונח המתאר את תרבות האוכל והבישול של בריטניה.
מאפיינים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאפיין העיקרי של המטבח הבריטי המסורתי הוא פשטות המנות ופשטות אופן הכנתן. הן מבוססות בעיקר על בשר, בלוויית רוטב בסיסי להדגשת טעם המנה. פשטות שיטות ההכנה והבישול הביאו לרוב לבישול יתר של המרכיבים, לכן יצא למטבח הבריטי שם של מטבח תפל ולא ערב לחיך. נפוצה אמרה כי הבריטים ייסדו את האימפריה שלהם אך ורק כדי להימלט ממטבחם הרע[1]. אכן, עם התפשטות האימפריה, שינה המטבח המקומי את אופיו בהשפעת המסורות הקולינריות המגוונות של אותן ארצות. ניכרת במיוחד השפעת המטבח ההודי אשר מנה מסורתית ממנו כמו עוף טיקה מסאלה, הפכה למנה אופיינית של המטבח הבריטי[2].
המנות המאפיינות כיום את המטבח הבריטי הן פיש אנד צ'יפס, צלי של יום ראשון, פאי סטייק וכליות וכן בנגרז אנד מאש. ארוחת התה של מנחה אפיינה את החברה הגבוהה הבריטית בשיאה של האימפריה הבריטית.
בחלקיה השונים של בריטניה התפתחו מטבחים עצמאיים אופייניים משלהם, ובהם המטבח האנגלי, הסקוטי, הוולשי והאירי. באזורים גאוגרפיים שונים בבריטניה צמחו מנות אופייניות כגון גבינת צ'שייר, פודינג יורקשייר, ארברות' סמוקי ועוגה וולשית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבחם של התושבים הקלטים של בריטניה התבסס על בעלי חיים שהם גידלו ועל החקלאות המקומית. מטבח זה התבסס על לחם העשוי דגנים מעורבים. המטבח התבסס על גידול צאן (לחלב, גבינות ובשר) כבר משנת 4000 לפנה"ס[3] וכן אכלו כלבים וסוסים[4]. תמד יוצר בבריטניה כבר בשנת 2,500 לפנה"ס.
הכיבוש הרומי של בריטניה השפיע רבות על המטבח המקומי כאשר ראשי השלטון הרומיים הביאו לבתיהם טבחים רומאיים. מטבח זה הביא לבריטניה את הארנבת[5], האספרגוס, התפוח, הסלרי, גזר, אנדיב, ארטישוקים, מלפפונים, וכן בשר ציד. הרומאים הביאו עימם את השימוש בפלפל, זנגביל, קינמון, קוסברה, שמיר, שומר, מנטה, מרווה, טימין, שום, מיורם, רוזמרין, כרישה ובצל[6].
הפלישות הויקינגיות לממלכות האנגליות והכיבוש הדני של בריטניה הביאו, במהלך המאה התשיעית לאכילת דגים מלוחים - מאכל שנאכל בבריטניה עד ימינו.
הכיבוש הנורמני של בריטניה בשנת 1066 השפיע אף הוא על המטבח המקומי בהביאו את שיטות המטבח הצרפתי של אותה עת לבריטניה, וכן יין צרפתי[7]. שובם של האבירים ממסעי הצלב לאנגליה הביאו עימם השפעות ים תיכוניות, ושימוש בתבלינים רבים במטבח האנגלי. במאות ה-12 וה-13 הפך היין הצרפתי והיין הספרדי מחרס דה לה פרונטרה לזול יותר מהיין המקומי, ובעקבות זאת פחת ייצור יין בבריטניה, ועיקר היין יובא מספרד וצרפת. במאה ה-13 נחקק לראשונה חוק הקובע את מחיר הלחם באנגליה. תפוזים יובאו לראשונה מספרד בשנת 1290. הסוכר הגיע לבריטניה במהלך המאה ה-14 אולם נחשב כתרופה, ורק במאה ה-16 החל לשמש בייצור ריבות[8].
בשנת 1390 יצא לאור ספר הבישול הבריטי הראשון - "The Forme of Cury" שנכתב עבור מטבחו של המלך ריצ'רד השני.
בשנת 1524 הגיע לבריטניה לראשונה תרנגול הודו[9]. גילוי העולם החדש הביא מוצרי מזון חדשים רבים לבריטניה. בשנת 1563 הובאו לראשונה תפוחי אדמה לבריטניה על ידי רב החובל ג'ון הוקינז. מספר שנים לאחר מכן הובאו הקפה והשוקולד ובשנת 1650 לערך הגיע התה לאנגליה. באותה שנה נפתח בית הקפה הראשון באירופה באוקספורד[10] ושנתיים לאחר מכן, ב-1652, נפתח בית הקפה הראשון בלונדון.
בשנת 1672 נאכלה לראשונה גלידה באנגליה, במטבחו של המלך צ'ארלס השני[11].
בשנת 1752 נעשה שימוש לראשונה בעגבניות באנגליה (לצורך תיבול מרק)[12]. הרפורמציה והקמת הכנסייה האנגליקנית השפיעו אף הן על המטבח, כאשר המסורות הפוריטניות קראו למטבח שהוא פשוט ותפל בטעמיו.
בשנת 1845 כתבה אלייזה אקטון את "ספר הבישול המודרני למשפחה" - ספר הבישול הראשון שהכיל את מרכיבי המתכונים, כמויותיהם וזמני הבישול והאפייה.
שיאה של האימפריה הבריטית הביא לשינוי במטבח הבריטי - היכרות עם התבלינים המאפיינים את המטבח ההודי. בשנת 1809 דין מוהמט פתח את המסעדה ההודית הראשונה בלונדון. בשנת 1858 פתח ג'ון לי את מסעדת הפיש אנד צ'יפס (דג וטוגנים) הראשונה באולדהאם, ובשנת 1863 נפתחה חנות על ידי ג'וזף מאלין שהציע מזון זה כטייק אוויי; מאכל זה הפך לימים לאחד מסמלי המטבח הבריטי. בשנת 1900 פעלו בבריטניה כ-30,000 מסעדות טייק אוויי שמכרו פיש אנד צ'יפס.
מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה הביאו למחסור בבריטניה ולתקופה של קיצוב מזון אשר במסגרתו שב המטבח הבריטי להיות תפל וחסר תבלינים. יחד עם זאת בתקופת קיצוב המזון פותחו מאכלים שהיו לימים למאכלים פופולריים כגון הקרמבל. קיצוב המזון הגיע לשיאו בשנת 1947 והחורף באותה שנה כונה "Winter of Discontent" (חורף של אי-סיפוק, בתרגום חופשי). הקיצוב הסתיים בשנת 1954. ההגירה הגדולה מהודו ופקיסטן לבריטניה בתום ובעקבות מלחמות אלה הביאה להשפעה רבה של מטבחים אלה על המטבח הבריטי.
המטבח הבריטי המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]
היווצרות המטבח המוגדר כ"מטבח בריטי מודרני" החלה בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר שפגו השפעות הצנע והשפל הכלכלי שהיה לאחר מלחמת העולם השנייה. צנע זה התאפיין בנדירותם של מצרכי מזון זרים אשר מנעו פיתוחו של המטבח המקומי, כך למשל לא ניתן היה להשיג בבריטניה בתקופה זו שמן זית.
מטבח זה מנסה מחד לשוב למסורות בריטיות שקדמו למאה ה-20, ומאידך יוצר פיוז'ן עם מטבחים זרים המשפיעים על המטבח הבריטי בשל מספר המהגרים הרב, כך ניכרת השפעה של מטבחים אסייתיים (המטבח הסיני, תאילנדי ויפני וכן של מטבחים ים תיכוניים. מטבח מודרני זה הפך פופולרי בזכות תוכניות טלוויזיה של ידוענים שפים כגון קית' פלויד, הסטון בלומנטל, ג'יימי אוליבר, גורדון רמזי, מרקו פייר וייט ודיליה סמית'.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מאפייני המטבח הבריטי
- ^ עוף טיקה מסלה, אתר ה-BBC.
- ^ המטבח הבריטי בתקופה הפרה היסטורית
- ^ המטבח הבריטי בתקופת הברזל והתקופה הרומית
- ^ אכילת ארנבות בבריטניה
- ^ ההיסטוריה של המטבח הבריטי- המטבח הרומי בבריטניה
- ^ השפעות על המטבח הבריטי - קו זמן
- ^ היסטוריה של סחר בסוכר
- ^ ההיסטוריה של אכילת תרנגולי הודו
- ^ ההיסטוריה של הקפה באירופה
- ^ ההיסטוריה של הגלידה
- ^ ההיסטוריה של השימוש בעגבניות
| מטבחים בעולם | ||
|---|---|---|
| אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
| אירופה | אוסטריה • איסלנד • אירלנד • איטליה • אסטוניה • בלארוס • בולגריה • בלגיה • בריטניה (אנגליה • סקוטלנד) • גרמניה • הונגריה • הולנד • יוון • לוקסמבורג • ספרד • סקנדינביה (דנמרק • נורווגיה • שוודיה) • פולין • פורטוגל • צ'כיה • צרפת • רומניה • רוסיה • שווייץ | |
| אמריקה | ארצות הברית • ארגנטינה • ברזיל • האיטי • ונצואלה • מקסיקו • פרו | |
| אסיה | אינדונזיה • גאורגיה • הודו • וייטנאם • טורקיה • יפן • קוריאה • ירדן • ישראל • לבנון • מונגוליה • סוריה • סין • סינגפור • עיראק • פרס • קזחסטן • קטר • תאילנד • תימן | |
| אפריקה | אריתראה • אתיופיה • דרום אפריקה • לוב • מדגסקר • מצרים • מרוקו • תוניסיה • גאנה | |
| שונות | המטבח היהודי • מטבחי אמריקה הלטינית • המטבח המזרח-תיכוני • המטבח הים-תיכוני • המטבח האסייתי • המטבח ביוון העתיקה • מטבח ימי הביניים | |
