דיסטוציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיסטוציה
תחום מיילדות וגינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם מקרוסומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים prolonged labor עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D004420
סיווגים
ICD-10 O66 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 JB06 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיסטוציה, (אנגלית: Dystocia; ידוע גם בשם לידה חסומה) היא מצב בו העובר אינו יכול לעבור את האגן בעת הלידה, וזאת למרות התכווצויות ההרחם, בשל היותו חסום פיזית.[1] הסיבוכים הרפואיים לתינוק שיכולים להגרם מדיסטוציה כוללים תשניק סב-לידתי (אי ספיקת חמצן לתינוק) אשר עלול לגרום למוות התינוק.[2] כמו כן, דיסטוציה עלולה להגביר את הסיכון של האם לחלות בזיהום, בקרע של הרחם, או בדימום לאחר הלידה.[2] בנוסף, ישנו סיכון לסיבוכים נוספים לטווח הארוך (לאם), כמו למשל פיסטולה מולדת.[1] דיסטוציה עלולה להיגרם מעבודה ממושכת בלידה, כלומר כאשר השלב הפעיל של עבודה עולה על שתים-עשרה שעות.[1]

נסיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים העיקריים של לידה חסומה הם: תינוק גדול מאוד או ממוקם בצורה לא נכונה, אגן קטן או בעיות עם הנרתיק.[1] גורמי סיכון לאגן קטן כוללים תזונה לקויה וחוסר חשיפה לשמש, מה שגורם למחסור בוויטמין D.[3] בנוסף, דיסטוציה נפוצה יותר אצל נערות בגיל ההתבגרות מכיוון שייתכן והאגן טרם סיים את התפתחותו. מיקום חריג של התינוק כולל בעיית כליאת הכתפיים, מצב בו לאחר יציאת ראש העובר יש כליאה של הכתפיים במעבר תעלת הלידה.[1]בעיות עם תעלת הלידה כוללות נרתיק או חיץ הנקבים צר, עקב מום באיבר המין או גידולים.[1]

אבחון וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידה חסומה ניתנת לאבחון על סמך בדיקה גופנית.[4] ניתן לעקוב אחר התקדמות העבודה ולאבחן בעיות שעלולות להתרחש, בשילוב עם בדיקה גופנית. שני הדברים האלו יכולים לעזור לזיהוי חסמים בעת העבודה.[2]

הטיפול בדיסטוציה עשוי לדרוש ניתוח קיסרי או ואקום, לעיתים עם אפשרות פתיחה כירורגית.[5] ניתן גם לטפל באמצעים נוספים: שמירה ומניעה מהתייבשות היולדת, ומתן אנטיביוטיקה במיקרה של קריעת הקרום יותר מ-18 שעות.[5]

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידה ומתבצע ניתוח קיסרי בזמן מספיק מוקדם, הפרוגנוזה טובה.[2] לעומת זאת, דיסטוציה ממושכת יכולה להוביל לפיסטולה מולדת, מוות היולדת או מות עובר תוך רחמי.[6]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 נספרו כ-19,000 מקרי מוות אימהי. ב-2015 התרחשו כ-6.5 מיליון מקרים של דיסטוציה או קרע של הרחם.[7] באפריקה ואסיה השכיחות ללידה חסומה נעה בין 2 ל-5 אחוז.[8] בנוסף, נספרו 23,000 מקרי מוות של יולדות, כנגד ל-1990, אז נספרו כ-29,000 מיקרי מוות. מוות האימהות בשל דיסטוציה מהווה כ-8% מכלל מקרי המוות הקשורים להריון.[1][9][10] זהו גם אחד הגורמים העיקריים של מות עובר תוך רחמי.[11] בנוסף, רוב מקרי המוות עקב דיסטוציה מתרחשים במדינות המתפתחות.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המילה dystocia היא לידה קשה.[2] מילת ההפך שלה היא τόκος או לידה קלה. ישנם מונחים אחרים עבור הפרעות העבודה בילדה, כגון עבודה קשה, לידה חריגה, לידה קשה.

בעלי חיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח דיסטוציה יכול גם כן לשמש בהקשר של בעלי חיים שונים, וכן בנוגע לציפורים וזוחלים המונח אינו דיסטוציה, אלה egg binding. אחוז לידות חסומות אצל סוסים מיניאטוריים גבוה יותר משל גזעים אחרים בשל הרחבת הרבייה הסלקטיבית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיסטוציה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Education material for teachers of midwifery : midwifery education modules, 2nd ed, Geneva [Switzerland]: World Health Organization, 2008
  2. ^ 1 2 3 4 5 J. P. Neilson, T. Lavender, S. Quenby, S. Wray, Obstructed labour, British Medical Bulletin 67, 2003, עמ' 191–204
  3. ^ Education material for teachers of midwifery : midwifery education modules, 2nd ed, Geneva [Switzerland]: World Health Organization, 2008
  4. ^ Education material for teachers of midwifery : midwifery education modules, 2nd ed, Geneva [Switzerland]: World Health Organization, 2008
  5. ^ 1 2 Education material for teachers of midwifery : midwifery education modules, 2nd ed, Geneva [Switzerland]: World Health Organization, 2008
  6. ^ Carmen Dolea1 and Carla AbouZahr2, Global burden of obstructed labour in the year 2000, 2003
  7. ^ K. Gotsch, W. W. Klein, G. Leb, P. Pavek, [Comparative hemodynamic studies on various heart glycosides], Zeitschrift Fur Kreislaufforschung 61, July 1972, עמ' 577–587
  8. ^ Pregnancy at risk : current concepts, New Delhi: Jaypee Bros, 2004
  9. ^ S. Murai, [Severe unilateral perceptive deafness. 3. Clinical observations on juvenile unilateral deafness], Nihon Jibiinkoka Gakkai Kaiho 72, 1969-07-20, עמ' 1140–1146
  10. ^ GBD 2013 Mortality and Causes of Death Collaborators, Global, regional, and national age-sex specific all-cause and cause-specific mortality for 240 causes of death, 1990-2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013, Lancet (London, England) 385, 2015-01-10, עמ' 117–171 doi: 10.1016/S0140-6736(14)61682-2
  11. ^ Robert L. Goldenberg, Elizabeth M. McClure, Zulfiqar A. Bhutta, José M. Belizán, Stillbirths: the vision for 2020, Lancet (London, England) 377, 2011-05-21, עמ' 1798–1805 doi: 10.1016/S0140-6736(10)62235-0
  • Education material for teachers of midwifery : midwifery education modules (PDF) (2nd ed.). Geneva [Switzerland]: World Health Organisation. 2008. ISBN 9789241546669.