גמר ליגת האלופות 1999
 | |||||||
| אירוע | ליגת האלופות 1998/1999 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| תאריך | 26 במאי 1999 | ||||||
| מיקום | קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד | ||||||
| שיפוט | פיירלואיג'י קולינה (איטליה) | ||||||
| צופים | 90,245 | ||||||
|
→ 1998 2000 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
גמר ליגת האלופות 1999 היה משחק כדורגל שנערך בקאמפ נואו שבברצלונה ב-26 במאי 1999, שתוצאתו קבעה את זוכת ליגת האלופות 1998/99. המשחק נערך בין הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד והקבוצה הגרמנית באיירן מינכן. משחק הגמר זכור בשל שני השערים שמנצ'סטר יונייטד הבקיעה בתוספת הזמן של המשחק ושעזרו לה לנצח 1–2 לאחר שהייתה בפיגור לאורך מרבית המשחק. ניצחון זה של יונייטד היווה את החלק האחרון בעונת הטרבל של המועדון, לאחר שכבר זכה באליפות הפרמייר ליג ובגביע ה-FA מוקדם יותר באותו חודש.[1] שחקני מנצ'סטר יונייטד לבשו את המדים האדומים המסורתיים של המועדון, בעוד שחקני באיירן מינכן לבשו את המדים המיוחדים שלה לליגת האלופות, בצבעי אפור ובורדו. השופט פיירלואיג'י קולינה טען כי זה היה אחד המשחקים הבלתי נשכחים ששפט בקריירה שלו, בזכות שאגת הקהל בתום המשחק.[2]
סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שש דקות מפתיחת המשחק, תיקל רוני ג'ונסן ברשלנות את חלוץ באיירן קארסטן יאנקר קרוב לקצה הרחבה. השופט שרק לעבירה, ומריו באסלר בעט את הבעיטה החופשית נמוך, מסביב לחומת יונייטד, ובכך קבוצתו הובילה 0–1. בניגוד לאמונה הפופולרית, הכדור לא פגע באף שחקן, אלא תנועתו התעקמה באלגנטיות לצידו השמאלי של פטר שמייכל. על אף פתיחה רעה זו, יונייטד החלה להשתלט על הכדור, אך כשלה ליצור מצבים למרות מאמציו הרבים של דייוויד בקהאם. נראה כי יונייטד זקוקה לקשרים פול סקולס ורוי קין, אשר הושעו למשחק הגמר. ההגנה הגרמנית הייתה חזקה ומאורגנת היטב. ניסיון בעיטה של אנדי קול מטווח קרוב נבלמה על ידי שלושה שחקני הגנה. כאשר באיירן נראתה מסוכנת יותר מיריבתה, בעזרת מתפרצותיה, יאנקר בחן מספר פעמים את רביעיית ההגנה של יונייטד עם ריצות מתוחכמות, שחלקן נשרקו לנבדל. קול הגיע להזדמנות נוספת מתוך הרחבה של באיירן, אך השוער אוליבר קאן היה עירני והדף את הכדור באגרופו החוצה. באסלר הגיע להזדמנות נוספת בבעיטה חופשית, ומאוחר יותר אלכסנדר ציקלר בעט מקצה הרחבה קרוב לקורה. לקראת תום המחצית, הקיצוני ראיין גיגס הגיח מצד ימין ונגח כדור חלש מהרמה של קול. זו הייתה ההזדמנות הטובה ביותר של מנצ'סטר יונייטד לשער במחצית הראשונה.
מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה הגרמנית פתחה את המחצית השנייה היטב. יאנקר סחט הצלה משמייכל כבר בדקה הראשונה לאחר ההפסקה. באסלר היה השחקן המסוכן ביותר של באיירן - הוא בעט בעוצמה ממרחק של כשלושים מטרים, ולאחר מכן הרים כדור למרקוס באבל, שהחמיץ את הכדור לחלוטין. ההתקפה הטובה ביותר של יונייטד במשחק הייתה בדקה ה-55. לאחר החזקה בכדור במשך כמה דקות, גיגס שלח כדור לרחבה אל עבר יספר בלומקויסט, שהצליח לבעוט את הכדור מעל המשקוף בלבד. לאחר הזדמנות נוספת של בסלר, מאמן יונייטד אלכס פרגוסון הכניס את החלוץ טדי שרינגהאם במטרה להחזיר את השליטה במשחק. מאמן באיירן, אוטמאר היצפלד, הגיב בחילוף משלו - מהמט שול הוכנס, ותוך זמן קצר מסר לשטפן אפנברג, שבעט כדור חזק שהיה קרוב לפגיעה במסגרת. לאחר מכן, שול כמעט והבקיע מהקשתה מעל השוער, אך הכדור פגע בקורה והגיע היישר לידיו של שמייכל. פרגוסון הכניס את החלוץ אולה גונאר סולשיאר עשר דקות לפני תום המשחק. המחליף אילץ את קאן להציל את הכדור בזינוק בעזרת נגיחה; זו הייתה ההזדמנות הקרובה ביותר של יונייטד להבקיע במשך כל המשחק. דקה לאחר מכן, באיירן החמיצה הזדמנות להבטיח את הגביע כאשר בעיטת מספרת של יאנקר פגעה במשקוף; שמייכל נותר חסר אונים פעם נוספת. בתוך חמש הדקות האחרונות, שני מחליפיה של יונייטד אילצו את קאן להציל בעיטות נוספות. ההזדמנות הראשונה הייתה של שרינגהאם, שבעט כדור מהאוויר, והשנייה של סולשיאר מנגיחה נוספת.
זמן הפציעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יונייטד ניגשה לבעיטת קרן בזמן שהשופט הרביעי הציג במסכו על 3 דקות תוספת זמן. בניסיון נואש לשער שוויון, פטר שמייכל נכנס לרחבה של באיירן. בקהאם הגביה את הכדור מעל ראשו של שמייכל, דווייט יורק נגח את הכדור חזרה לאזור הצפוף, ולאחר שטורסטן פינק לא הצליח להרחיק, הגיע הכדור לרגליו של ראיין גיגס בקצה הרחבה. הבעיטה שלו הייתה חלשה ולא מכוונת, אך הכדור הגיע לרגליו של שרינגהאם. שרינגהאם בעט את הכדור ברגלו הימנית לתוך הרשת של באיירן. נראה כי שחקני יונייטד הצליחו להעביר את המשחק להארכה, לאחר שפיגרו במשך רוב שלבי המשחק.
לאחר לא יותר מ-2 דקות, ניגשה יונייטד לבעיטת קרן נוספת, אך הפעם שמייכל נשאר ברחבתו. בקהאם בעט בשנית את כדור הקרן, ששפשף את ראשו של שרינגהאם. סולשיאר דחק את רגלו, פגע בכדור שהועף לתוך הגג של הרשת של באיירן, ובכך יונייטד השיגה יתרון מדהים. סולשיאר חגג בגלישה על ברכיו, חיקוי של החגיגה של באסלר בתחילת המשחק. אחד הרגעים המפורסמים במשחק היה החגיגה של שמייכל שחגג בגלגלון בשמחה רבה.
המשחק חודש, אך שחקני באיירן רבים לא יכלו להמשיך והזדקקו לעזרתו של השופט פיירלואיג'י קולינה בשביל לצאת מהמגרש. השחקנים היו המומים שהפסידו משחק שהיה בידיהם מספר דקות קודם לכן. מספר חזיזים הודלקו על ידי אוהדי באיירן לפני השוויון של יונייטד, ואף הוצמדו סרטים של באיירן מינכן לגביע עצמו כהכנה לטקס הגשתו למנצחת.[3] יונייטד זכתה בגביע האירופי השני שלה. סמואל קופור פרץ בדמעות בתום המשחק וכרע על ברכיו. קרסטן יאנקר התמוטט מייסורים. מצלמות הטלוויזיה הראו את הבעת פניו של לותר מתאוס לאחר השער השני שיונייטד הבקיעה. מתאוס הוחלף עשר דקות לפני סיום המשחק, והגביע האירופי היה התואר היחיד בו לא זכה בקריירה שלו.
כאשר הגביע הוענק למנצ'סטר יונייטד, הניפו קפטן הקבוצה, פטר שמייכל, ששיחק את משחקו האחרון במועדון, והמאמן אלכס פרגוסון, את הגביע יחדיו.
פרטי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
| 26 במאי 1999 |  מנצ'סטר יונייטד
|
2–1 |  באיירן מינכן
|
קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד צופים: 90,245 שיפוט:  פיירלואיג'י קולינה
|
שרינגהאם 90+1'סולשיאר 90+3'
|
(סיקור) | באסלר 6'
|
       מנצ'סטר יונייטד
|
      באיירן מינכן
|
|
 |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Solskjaer takes Treble chance
- ^ Referee Profile
- ^ "Bayern Munich hope to forget the pain in Spain". Bombay: Indian Express Newspapers.
- ^ 1 2 Italian referee Collina for European Cup Final
| משחקי גמר גביע אירופה וליגת האלופות | ||
|---|---|---|
| גביע אירופה לאלופות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 | |
| ליגת האלופות | 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 | |