דייוויד מיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד מיי
David May
מידע אישי
לידה 24 ביוני 1970 (בן 53)
אולדהאם, אנגליה
גובה 1.83 מטר
עמדה בלם, מגן ימני
מועדוני נוער
–1988 בלקברן רוברס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988–1994
1994–2003
1999–2000
2003–2004
2004–2006
בלקברן רוברס
מנצ'סטר יונייטד
האדרספילד טאון
ברנלי
באקאפ בורו
סך הכול
123 (3)
85 (6)
1 (0)
35 (4)

214 (13)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד מייאנגלית: David May; נולד ב-24 ביוני 1970) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל אנגלי.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיי החל לשחק כדורגל בקבוצות הנוער של בלקברן רוברס, ולאחר מכן שיחק כמגן וכבלם בקבוצה הבוגרת, איתה סיים את הליגה כסגנית האלופה מנצ'סטר יונייטד בעונת 1993/1994.[2]

ביולי 1994 הוא נרכש על ידי מנצ'סטר יונייטד תמורת 1.2 מיליון ליש"ט, כגיבוי לסטיב ברוס וגארי פאליסטר המתבגרים.[3] פציעתו של המגן הימני הבכיר של הקבוצה, פול פארקר, גרמה לכך שהמאמן אלכס פרגוסון הציב אותו בעמדה זו במשך רוב עונתו הראשונה בקבוצה. כיוון שביצועיו היו לא-טובים, בסוף העונה החליט פרגוסון להסיט את גארי נוויל מעמדת הקשר האחורי לעמדת המגן הימני, והוא החל לפתוח בקביעות בהרכב במקום מיי. מנצ'סטר יונייטד סיימה את העונה במקום השני, כסגניתה של בלקברן רוברס אותה עזב מיי.

לקראת סוף עונת 1995/1996 נפצע סטיב ברוס, ומיי החל למלא את מקומו בעמדת הבלם ותפס את המקום בהרכב הפותח.[4] בתום עונת 1996/1997 זומן מיי לסגל נבחרת אנגליה לאחר עונה אישית מרשימה, אך לא שיחק.[5]

בעונות הבאות נדחק מיי לאחור לאחר הופעת שחקנים כמו יאפ סטאם, וס בראון והנינג ברג, אך שב להרכב לקראת סוף עונת 1998/1999, בה הייתה צריכה הקבוצה סגל רחב במהלך ההתמודדות על הטרבל, בו אף זכתה בסוף.[6]

בעונה שלאחר מכן מיי הושאל להאדרספילד טאון, שם אימן סטיב ברוס, ששיחק לצידו ביונייטד. בהופעתו הראשונה בקבוצה ספג פציעה ונאלץ לחזור למנצ'סטר יונייטד, שם נשאר שלוש שנים נוספות, אך לעיתים קרובות הושבת על ידי פציעה ושיחק בעיקר בקבוצת המילואים. בארבע העונות האחרונות של מיי במדי יונייטד הוא רשם רק 12 הופעות, ובשל מספר ההופעות הנמוך זכה רק בשתי אליפויות בפרמיירליג, אף על פי שהיה בסגל בשש אליפויות. ההופעה התחרותית האחרונה של מיי במנצ'סטר יונייטד הייתה ב-3 בדצמבר 2002, במשחק גביע הליגה נגד ברנלי.[7]

בקיץ 2003 עבר מיי לברנלי של המאמן סטן טרנט,[8] ששיחקה בליגה השנייה באנגליה.[9][10][11] הוא הופיע 39 פעמים במדי המועדון,[12] ואף שימש כקפטן הקבוצה במספר הזדמנויות.[13]

בנובמבר 2004 עבר לשחק במועדון החובבני באקאפ בורו, בו שיחק שנתיים,[14] ולאחר שפרש הפך לעוזר מאמן הקבוצה.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו התעסק מיי בייבוא יין.[15] בשנת 2007 נסע לדובאי על מנת ללמד בבית ספר לכדורגל. באותה שנה החל להגיש בערוץ הטלוויזיה של מנצ'סטר יונייטד, MUTV,[3] והוא גם מגיש שותף בפודקאסט הרשמי של המועדון.[16]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר יונייטד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ David May, 11v11.com
  2. ^ Blackburn Rovers | Lancashire Telegraph, www.lancashiretelegraph.co.uk
  3. ^ 1 2 Andy Mitten published, David May: What Happened Next?, fourfourtwo.com, ‏2007-06-30 (באנגלית)
  4. ^ "FA Cup flashback" (באנגלית בריטית). 2006-02-16. נבדק ב-2022-05-31.
  5. ^ Football: Dark days are over as May shines, The Independent, ‏1997-03-27 (באנגלית)
  6. ^ Champions League: Where Are They Now? The Bayern Munich And Manchester United Teams Of 1999 | Goal.com, www.goal.com
  7. ^ "Man Utd march on" (באנגלית בריטית). 2002-12-03. נבדק ב-2022-05-31.
  8. ^ Burnley's history of player-manager brawls, ESPN.com, ‏2014-09-25 (באנגלית)
  9. ^ Stan Ternent cleared of assault, Lancashire Telegraph (באנגלית)
  10. ^ Manchester United Official Web Site - Club & News - News - 11:26:38 AM, web.archive.org, ‏2005-12-17
  11. ^ "Burnley capture defender May" (באנגלית בריטית). 2003-08-13. נבדק ב-2022-05-31.
  12. ^ Burnley | Team | Profiles | David May, archive.ph, ‏2012-06-30
  13. ^ Burnley | News | Latest Headlines | Latest Headlines | Captain's Deli…, archive.ph, ‏2012-07-20
  14. ^ "Manchester United 1999 Champions League winners - where are they now?". The Telegraph (באנגלית בריטית). 2016-05-26. ISSN 0307-1235. נבדק ב-2022-05-31.
  15. ^ "'Manchester clubs will dominate'". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-05-31.
  16. ^ UTD Podcast | The Official Manchester United Podcasts, www.manutd.com (באנגלית)