גון (מיתולוגיה סינית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 הערך מכיל כתב מזרח-אסייתי. כדי לראות את הכתוב בצורה תקינה, יש להתקין גופן סיני במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, ראו עזרה.

גון (בסינית מסורתית: 鯀, בסינית מפושטת: 鲧, בפין-יין: gǔn), ידוע גם בכינוי "רוזן צ'ונג" (崇伯), הוא דמות מן המיתולוגיה הסינית, הממונה הראשון בהיסטוריה הסינית לטיפול בשיטפונות שסיכנו את תושבי סין, וגם הראשון שנכשל במשימה זו. גון הוא גם אביו של הקיסר יו' הגדול, מייסד שושלת שיה.[1]

כדמות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גון, רוזן צ'ונג (באזור שבין מדינת צ'ין למדינת ג'ין[2]), היה הממונה מטעם הקיסר יאו על עצירת שיטפונות הנהר הצהוב, אם כי על פי "הקלאסיקה של המסמכים" ו"רשומות ההיסטוריון" המינוי היה מפוקפק מתחילתו: כאשר השר הממונה על ארבעת ההרים המליץ על גון לתפקיד, התנגד יאו, בטענה כי גון מפר פקודות ומזיק לסביבתו, ולבסוף השתכנע רק בלחץ השר.[3] גון ניסה לעצור את השיטפונות באמצעות סכרים עליהם עבד במשך תשע שנים, אולם הסכרים קרסו, ובקריסה נספו מספר אנשים. לבסוף הוגלה גון, ויש שאומרים שהוציאו להורג[4], ובכל מקרה מונה תחתיו את בנו של גון, יו', לרשת את תפקיד האחראי על השיטפונות. עם זאת, ברנהארד קארלגרן ראה בתיאור ההיסטורי הזה של גון, שמקורו בעיקר ב"קלאסיקה של המסמכים", רציונליזציה של מיתולוגיה וניסיון מלומד להפוך אגדת שיטפון לסיפור היסטורי.[5]

בנאום של המלך וו משושלת ג'ואו ב"קלאסיקה של המסמכים", גון מוזכר כמי שגרם לערבוב של חמש הדרכים ולכן לא זכה להדרכה של הקיסר (אם כי הטקסט לא מגדיר אם הכוונה לקיסר ארצי או אלוהי).[6]

בחאן פיי דזה נטען כי גון וגונגגונג, בנפרד, התנגדו להעברת השלטון מיאו לשון בשל היותו של שון חסר ייחוס, ויאו בתגובה שלח את צבאו אליהם והרג אותם. קונפוציוס מצוטט שם כפרשן מאוחר שדווקא תומך דווקא במתריעים, ומתקשה להסביר את הריגתם.[7] ברשומות ההיסטוריון נטען שגון הוצא להורג בהר הנוצה בתקופת הקיסר יאו, בעצת שון, במטרה לדכא מרידות של שבטי הדונגיי ממזרח סין[8], ואף מפורט כי הוצאתו להורג של גון בוצעה על ידי שון עצמו בעת מסע עונשין.[9]

גון היה הראשון בסין שרתם שוורים לעגלות[10], וגם הראשון שבנה חומות עיר.[11] החְווָאיְ נָאן דְזְה דווקא מתייחס לכך בשלילה, ומנגיד את גון שבנה חומות והעולם פנה לו עורף ליו' שהפיל את החומות וקירב אליו את האנשים.[12]

במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה גרסאות של המיתולוגיה גנב גון את האדמה הנושמת מן האלים. כך, עם השלמת הסכרים, בכל פעם שעלה מפלס המים, תפחה גם האדמה הקסומה שבסכרים ומנעה מהמים לעלות על גדותיהם. ההתחלה הייתה מוצלחת, אולם כשעלו המים לגובה גבוה מאוד, קרסו הסכרים ואנשים רבים נהרגו, ובדומה לגרסה ההיסטורית, הקיסר שון הוציא את גון להורג על הר הנוצה (באזור לְייֵן-יוּ'נְגָאנְג בג'יאנגסו של היום.) על פי מקורות אחרים גון התאבד בקפיצה לתהום, הפך לחיה ובכך נעשה לאל התהומות.[1][13] לפני מותו הורה לבנו, יו' הגדול, לסיים את העבודה.

בקלאסיקה של ההרים והימים מי שהרג את גון לאחר גניבת האדמה הנושמת הוא ג'וז'ונג, בשליחות קיסר ששמו לא מוזכר.[14] הקלאסיקה של ההרים והימים מתארת גם קשרי משפחה בין גון לבין חְווָאנְטוֹאוּ ("ראש שמח" או "קסדה שמחה"), אחד מ"ארבעת הפושעים".[15][16] בספרים "משמעות נכונה לרשומות ההיסטוריון" (史記正義) ו"אוסף שברי רשומות ההיסטוריון" (史記集解) מזוהה גון עם טָאוווּ, פושע אחר מתוך הארבעה.[17][18].

ההתייחסות של הקלאסיקה של ההרים והימים ללידת יו' במשפט "בטנו של גון הולידה את יו'"[19] יצרה מיתוס מאוחר יותר לפיו יו' בקע מבטנו של גון[דרוש מקור]. במקביל התפתחו מספר מיתוסים אחרים לגבי לידתו של יו' מאמו, הפילגש או האישה של גון, גם הם לרוב תוך ביקוע בטנה, לאחר שזו אכלה צמח או ראתה כוכב נופל[20], כולן תבניות מוכרות ללידת קדושים במיתולוגיה הסינית.

בספר "גן האימרות" מסופר שלאחר הריגתו בהר הנוצה, הפך גון לדוב חום ונכנס לתוך "בריכת הנוצה" (או "תהום הנוצה", הנמצאת מערבית להר[21]), ובכך הפך לרוח של קורבן הגבול של בני שושלת שיה.[22] הדזוו ג'וואן מתאר מקרה במאה ה6 לפנה"ס בו הדוכס של מדינת ג'ין חלה במחלה לאחר שהזניח את קורבן הגבול לגון, ולאחר שראה בחלום דב חום מבקר בחדרו, וחידש בעצת המדינאי דזה צ'אן את הקורבן לגון בדמות הדוב החום, נרפא ממחלתו.[23] מדינת ג'ין נדרשה לקורבן מכיוון שעל פי המסורת הייתה ממוקמת על האדמות של שושלת שיה ההיסטורית.

על פי האגדות הדאואיסטיות בספר "רשומות איסוף האבידות" מהמאה הרביעית לספירה, השליך גון את עצמו לבריכת הנוצה והפך לדג אפל ועצום[24] שמדי פעם עלה על פני המים וזכה לכינוי "רוח הנהר" ואנשי הים בהר הנוצה הקריבו לאורך השנה קורבנות לגון במקדש שבנו לכבודו. אולם הופעותיהם של הדג האפל ושל דרקון המשיכו להפחיד את התושבים עד שיו' טיפל בשיטפונות (מבלי להתקרב להר הנוצה). לטענת הספר, זיכרון הדג האפל נשמר בשם סוג של דג שמורכב מהסימנים ל"אפל" ול"דג" (鮌), והעדויות על כך שהפך לדב חום הן שגיאת סופר שנובעת מבלבול בהגיה של שמות היצורים. בהערות של שְׂיָאו צִ'י (蕭綺) מן המאה השישית נטען ששנוי הצורה בין הדג לדב היו על בסיס מיקום: כשהלך בהר היה דב חום, וכשנכנס למים היה דג.[25]

הספר "האביבים והסתוים של מר לוּ'" מזכיר אגדה על התנגדותו של גון לעלייתו לשלטון של שון. נטען שם שגון התנגד מאחר שייצג את האצילים ולפיכך רצה את שלושת תפקידי השרים ששולטים על הארץ. כשהקיסר סירב, השתמש גון בחיות אימים ליצור מהומה, ואלו הציבו את שיניהן כחומה והרימו את זנבותיהן כדגלים. כשגון והחיות חדלו להישמע להוראות, והחלו לשוטט ולהוות סיכון, נאלץ שון להוציא את גון להורג.[26]

הקלאסיקה של ההרים והימים מייחסת לגון וליו' (או ליו' כגלגול של גון) את חלוקת סין לתשעת המחוזות.[27]

מוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רשומות ההיסטוריון של סה-מה צ'יין, אביו של גון היה גְ'ווָאנְשׂוּ', סבו היה צָ'אנְגְיִי וסבא רבא שלו היה הקיסר הצהוב. בניגוד לסבא רבא, סבו ואביו היו פקידים ולא שימשו בתפקיד הקיסר.[28][29][30] ספר האן מצטט את "השושלת הקיסרית של אדון יו'", שם נטען כי גון היה צאצא מדור חמישי של הקיסר ג'וואנשו'.[31] הקלאסיקה של ההרים והימים מספרת שגון (שנודע גם בכינוי "הסוס הלבן") היה בנו של לְווֹמִינְג, מבניו של הקיסר הצהוב.[32] בגרסאות רבות אחרות מופיע גון כחצי אל, ובאגדות הוא גם חשף כמה מסודותיהם של האלים.

פולחן והיחס אליו בדורות מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גון זכה לפולחן מצד שושלת שיה שכלל הקרבת קורבנות במזבחות הגבול[33], הפולחן מתואר ככזה שנמשך שלושה דורות או שלוש שושלות.[34]

המשורר צ'ו יואן, מתקופת המדינות הלוחמות, מתייחס בצורה אוהדת לגון בשירו "שאלות השמיים". בשירו "צער הפרידה" נראה שהוא אף מזדהה איתו בטענה שמדובר באדם ישר שמת טרם זמנו.[35] ג'ו שי, אבי הניאו קונפוציאניזם, מתייחס לגישה זו וטוען שגון היה ראוי, ונכשל רק בעקשנותו כשהמשיך במעשיו בעוד אנשים רבים ממשיכים לאבד את חייהם.[36]

מילון קאנגשי מן המאה ה-18 טוען כי במערב נפת צ'ינגחה (清河县) שבדרום מחוז חביי נמצא "סכר גון" שעל פי המסורת נבנה על ידי גון עצמו.[37]

אטימולוגיה של השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שוסלר (2009), הסימן 鯀 (בסינית מודרנית (פיניין) gǔn בסינית עתיקה *kwə̂nʔ) הוא גרסה של הסימן 鮌 (gǔn ובסינית עתיקה *kwə̂nʔ) וכך גם הסימן 鯤 (kūn ובסינית עתיקה *kûn). האחרון משמעו דג ענק שנזכר גם בספר "ג'ואנג דזה".[38][39] המילון העתיק שְׁווֹ וֶן גְ'יֵה דְזְה מן המאה השנייה לספירה מציין במפורש כי 鯀 "גון" הוא דג.[40]

בספרו על חיי הים בפוג'יין, מציין המלומד טוּ בֶּנְג'וּ'ן כי שמו של דג המקרל הסיני מכיל את הסימניה שמשמשת בשמו של גון.[41] וולפרם אברהארד (1968) העלה את האפשרות שהתיאורים של גון בתור "העירום" ו"הדג האפל" (玄魚)[42] מתאימים לתיאור צלופח.[43]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Yves Bonnefoy (1993). Asian mythology (2nd ed.). University of Chicago Press. p. 255. ISBN 978-0226064567.
  2. ^ 《太平御覽·州郡部一·敘京都上》 פיסקה 12 לפי חלוקת ctext.
  3. ^ ראה 書經·堯典 פיסקה 3 לפי חלוקת ctext. ו-史記·本紀·五帝本紀 פיסקה 13 לפי חלוקת ctext.
  4. ^ כך למשל מעידה הקלאסיקה של הטקסים: 禮記 בפרק 祭法, פיסקה 8 לפי חלוקת ctext
  5. ^ Birrell, Anne, Chinese Mythology. An Introduction, Baltimore (Johns Hopkins University Press) 1993, ISBN 0-8018-4595-5; מהדורת (1999): ISBN 0-8018-6183-7, עמודים 79–82.
  6. ^ 《尚書·周書·洪範》פיסקה 1 חלק שני לפי חלוקת ctext.
  7. ^ 《韓非子·外儲說右上》פיסקה 165 לפי חלוקת ctext.
  8. ^ 《史記·本紀·五帝本紀》 פיסקה 16 לפי חלוקת ctext
  9. ^ 《史記·本紀·夏本紀》 פיסקה 2 לפי חלוקת ctext
  10. ^ 《太平御覽·獸部十一·牛中》
  11. ^ לפי הספר האביבים והסתוים של מר לוּ': 呂氏春秋 בחלק 審分覽 בפרק 君守 פיסקה 3 לפי חלוקת ctext.
  12. ^ 淮南子 בפרק 原道訓 פיסקה 7 לפי חלוקת ctext.
  13. ^ בספר מהלך המוסדות מפרט הפרשן הוכחה לכך שארבעת המזיקים לא הוצאו להורג אלא רק הוגלו, ומכך מסיק שגון התאבד עם הגעתו להר הנוצה. ראו 《通典·刑法一·刑制上》 פיסקה 3 לפי חלוקת ctext.
  14. ^ 《山海經·海內經》 פיסקה 39 לפי חלוקת ctext.
  15. ^ Shanhaijing, vol. 10 "鯀妻士敬，士敬子曰炎融，生驩頭。" תרגום: "גון נישא לשְׁה-גִ'ינְג. בנה של שְׁה-גִ'ינְג הוא יֵנְז'ונְג, הוא ילד את חְווָאנְטוֹאוּ (ראש שמח)."
  16. ^ הקלאסיקה של המסמכים "הקאנון של שון" ציטוט: “流共工于幽洲，放驩兜于崇山，竄三苗于三危，殛鯀于羽山，四罪而天下咸服。” translation: "[שון] הגלה את גונגגונג אל מחוז יואו, גירש את חְווָאנְדוֹאוּ (ראש שמח) להר צ'ונג, סילק את שלושת המיאו אל סאנווי (כיום בגאנסו), והוציא להורג/כלא את גון בהר הנוצה. הארבעה הורשעו, והעולם ציית."
  17. ^ "משמעות נכונה לרשומות ההיסטוריון" "כרך 1", ציטוט: "鯀檮机也" גרסת כלל הספרים של ארבעת האוצרות, עותק אוניברסיטת ג'ג'יאנג עמוד 133 מתוך 156.
  18. ^ אוסף שברי רשומות ההיסטוריון, מגילה א' פיסקה 6 לפי חלוקת הויקי של ctext.
  19. ^ 山海經 בפרק 海內經, פיסקה 39 לפי חלוקת ctext.
  20. ^ ראו למשל האזכור ב"מקראות הקיסריות של עידן טאיפינג: 太平御覽 בחלק 皇王部七, בערך 夏帝禹, פיסקה 2 לפי חלוקת ctext.
  21. ^ 水經注 מגילה 40, פיסקה 79 לפי חלוקת ctext.
  22. ^ גן האימרות (說苑) בפרק 辨物 פיסקה 22 לפי חלוקת ctext.
  23. ^ 春秋左傳, שנתו השביעית של 昭公, פיסקה 2 בחלוקת ctext.
  24. ^ גודל הדג האפל, אלף אמות, מופיע רק בציטוט במקראות הקיסריות של עידן טאיפינג, ראו 《太平御覽·鱗介部八·魚下》 פיסקה 7 לפי חלוקת ctext.
  25. ^ ראו 《拾遺記·卷二·夏禹》. הטענה לשגיאת סופר מופיעה בצורה מפורשת יותר בציטוט של "רשומות איסוף האבידות" בתוך סיפור על גון ברשומות הנרחבות של עידן טאיפינג, ראו 《太平廣記·水族三·夏鯀》.
  26. ^ מופיע בנוסח מעורפל מעט אם כי מפורט באביבים והסתוים של מר לוּ' 呂氏春秋 פרק 恃君覽 תת-פרק 行論 פיסקה 2 לפי חלוקת ctext, בצורה מקוצרת יותר גם ב"מאזן דיונים" 論衡 בפרק 率性 פיסקה 8 לפי חלוקת ctext, ובנוסח מתוקן במקראות הקיסריות של עידן טָאיְפִּינְג 太平御覽 מגילה 獸部一 ערך 敘獸 פיסקה 12 לפי חלוקת ctext.
  27. ^ פיסקה 37 לפי חלוקת ctext.
  28. ^ סה-מה צ'יין, רשומות ההיסטוריון, "רשומות שיה" ציטוט: "禹之父曰鯀，鯀之父曰帝顓頊，顓頊之父曰昌意，昌意之父曰黃帝。禹者，黃帝之玄孫而帝顓頊之孫也。禹之曾大父昌意及父鯀皆不得在帝位，為人臣。"
  29. ^ שורש היוחסין (世本) "שיה" ציטוט: "顓頊生鯀。…… 鯀為顓頊子。…… 顓頊生𩩌，𩩌生高密，是為禹也。
  30. ^ Zynews.com. "Zynews.com." Xia dynasty brief history. Retrieved on 2010-09-18.
  31. ^ ספר האן "הפרק על התקנות ולוחות השנה ב'" טקסט: "伯禹帝系曰，顓頊五世而生鯀，鯀生禹"
  32. ^ הקלאסיקה של ההרים והימים כרך 18 "黄帝生駱明，駱明生白馬，白馬是為鯀。"
  33. ^ הקלאסיקה של הטקסים בפרק 祭法, פיסקה 1 לפי חלוקת ctext.
  34. ^ גן האימרות (說苑) בפרק 辨物 פיסקה 22 לפי חלוקת ctext.
  35. ^ 楚辭 בשיר 離騷, פיסקה 5 לפי חלוקת ctext, ובשיר 天問, פיסקה 4 לפי חלוקת ctext.
  36. ^ 《朱子語類·尚書一·堯典》 פיסקה 34 לפי חלוקת ctext.
  37. ^ [《康熙字典·土部·九》 פיסקה 25 לפי חלוקת ctext].
  38. ^ Schuessler, Axel. (2009) Minimal Old Chinese and Later Han Chinese. Honolulu: University of Hawai'i. p. 317, 333-4
  39. ^ ג'ואנג דזה, "לשוטט חופשי" ציטוט: "北冥有魚，其名為鯤。鯤之大，不知其幾千里也。" בתרגום דן דאור: "באופל הצפוני יש דג ושמו קון, איש אינו יודע כמה אלפי לי אורכו."
  40. ^ 說文解字 מגילה 12 בערך 魚.
  41. ^ Commentaries on a miscellany of marine creatures in Fujian "vol. 2 - scaled [creatures] section B - Majiao" ציטוט: "馬鮫，青斑色，無鱗有齒，又名章鮌青斑色，無鱗有齒，又名章鮌"
  42. ^ וָאנְג גְ'יָה, רשומות איסוף האבידות "מגילה ב-יו' משיה" quote: "鯀自沉於羽淵，化為玄魚"
  43. ^ Eberhard, Wolfram. 1968. The Local Cultures of South and East China. E. J. Brill. p. 350-351
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גון_(מיתולוגיה_סינית)&oldid=36775454"