גבעת היקבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גבעת היקבים הוא אתר ארכאולוגי[1] ליד חרשה שבגוש טלמונים ובו שרידי יישוב יהודי מתקופת הברזל ובית שני עם ארבעה בתי בד וגת משוחזרת מימי בית ראשון.

באתר נשתמרו רחובות, קירות בתים ומערכת בורות תת-קרקעית הכוללת כ-30 בורות פעמון חצובים בסלע (בקבוקונים) המכונים במחקר "בורות גבעון", מפני שבורות מסוג זה נמצאו והוגדרו לראשונה על ידי פריצ'רד ב-1956 בחפירות אל ג'יב המזוהה כגבעון המקראית. הם שימשו כיקבים לאחסון של קנקני יין ושמן זית[2] בימי בית ראשון.

אולם בימי בית שני נעשה שימוש בבורותיו כמחסנים וקולומבריום. בזמן מרד בר-כוכבא הבורות שימשו למסתור מפני הרומאים, פתחיהם נאטמו באבנים והם חוברו במחילות.

האתר נמצא בסמוך לחורש ירון ושיח' עיסא. הוא נקרא כיום "גבעת היקבים" בהשראת דברי רש"י "חופרי הארץ, לשון יקבים, שהם חפירות בקרקע".[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת היקבים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דביר רביב, הישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי, כרך ב', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת בר אילן,
  2. ^ וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר [1]
  3. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק י"ב