ג'י-מיוזיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'י-מיוזיק
נתונים כלליים
תקופת הפעילות יוני 2002 – הווה (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה טאיוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.g-music.com.tw
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'י-מיוזיק היא רשת חנויות תקליטים טאיוואנית שהוקמה ב-2002 על ידי חברות התקליטים הטאיוואניות, רוז רקורדס וטאשנג רקורדס.[1] הרשת, שמונה 60 חנויות,[2] אחראית על פרסום מצעדי המוזיקה בטאיוואן.[3][4][5][6][7][8][9]

מצעדי מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד המוזיקה של ג'י-מיוזיק פורסם לראשונה ב-7 ביולי 2005. המצעד מציג את 20 השירים והאלבומים הנמכרים ביותר בטאיוואן, ללא קשר ללאום, שפה או ז'אנר. מעצד מוזיקה זה כולל את אחוז המכירות של הסינגל/אלבום הספציפי מתוך כלל השירים והאלבומים שנמכרו באותו שבוע.

מצעדי מוזיקה נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למצעד המוזיקה הראשי, יש שמונה מצעדי מוזיקה אחרים (כאשר רק שבעה מהם פעילים). מצעדים אלו פורסמו לראשונה ב-7 ביולי 2007. מצעדי מוזיקה אלו כוללים את אחוז המכירות של הסינגל/אלבום הספציפי מתוך כלל השירים והאלבומים שנמכרו באותו שבוע, בהתאם לתת-קטגוריה שבה הם נמצאים.

  • המצעד המנדריני – מדרג סינגלים/אלבומים שכוללים את המנדרינית.
  • המצעד המערבי – מדרג בעיקר סינגלים/אלבומים באנגלית מאמריקה הצפונית, אירופה או מדינות מערביות אחרות.
  • מצעד הג'יי-פופ – מדרג אלבומים שאינם בסינית (המצעד נקרא במקור על הגרסאות היפניות, אם כי מציג יותר גרסאות בקוריאנית).
  • מצעד הג'אז – מדרג סינגלים/אלבומים ג'אז, ללא קשר ללאום או שפה.
  • המצעד הקלאסי – מדרג סינגלים/אלבומים קלאסיים, ללא קשר ללאום או שפה.
  • מצעד האודיו/וידאו – מדרג מהדורות DVD ובלו-ריי הקשורות למוזיקה, ללא קשר ללאום, שפה או ז'אנר.
  • המצעד הבין-לאומי – מדורג לאחרי איחוד של המצעד המערבי למצעד הג'יי-פופ.

בנוסף לאלו, נוצר בתחילת 2006, מצעד הסינגלים הסיניים המובילים. יצאו שני גרסאות של המצעד: אחד עבור סין היבשתית והשני עבור הונג קונג וטאיוואן. הפרסום האחרון של מצעד זה היה בספטמבר 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Company Overview of G-Music Limited". Bloomberg Businessweek. ארכיון מ-2022-10-23. נבדק ב-24 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Bernstein, Arthur; Sekine, Naoki; Weissman, Dick (2013), The Global Music Industry: Three Perspectives, Routledge, ISBN 9781135922474
  3. ^ Moskowitz, Marc L. (2010), Cries of Joy, Songs of Sorrow: Chinese Pop Music and Its Cultural Connotations, University of Hawaii Press, ISBN 9780824833695, ארכיון מ-2022-10-23, נבדק ב-2022-10-22
  4. ^ Billboard
  5. ^ Tachung Records Classical Store, 大眾唱片行(許昌店), 台北市許昌街24號, (02)2389-3611.
  6. ^ Sung, Sang-Yeon (2008), Globalization and the Regional Flow of Popular Music: The Role of the Korean Wave (Hanliu) in the Construction of Taiwanese Identities and Asian Values, ISBN 9780549703242
  7. ^ "FT Island's 4th Album Hits #1 on Taiwan's Weekly Music Chart". Korean Broadcasting System. 16 באוקטובר 2012. ארכיון מ-2021-07-30. נבדק ב-24 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Wang, Amber (24 ביוני 2012). "Asian stars go overseas to find fame". Taipei Times. ארכיון מ-2022-10-23. נבדק ב-24 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Taiwan indie label B'in Music goes back to basics: good material, live shows". The Straits Times. Singapore Press Holdings. 6 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2014. נבדק ב-24 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)