איוואן קליימיונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוואן קליימיונוב
Иван Терентьевич Клеймёнов
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 במרץ 1899 (יוליאני)
Surava, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בינואר 1938 (בגיל 38)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דונסקויה החדש עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיית חיל האוויר הסובייטי על שם ז'וקובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון להנעה סילונית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוואן טרנטייביץ' קליימיונוברוסית: Иван Терентьевич Клеймёнов;‏ 13 באפריל 1898 - 10 בינואר 1938) היה מדען סובייטי ומאבות מדע הטילים בברית המועצות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 סיים קליימיונוב את לימודיו ב"אקדמיית זוקובסקי להנדסה של חיל האוויר" (Военно-воздушная инженерная академия имени профессора Н. Е. Жуковского) ובשנים 19321933 עמד בראשה של "מעבדת דינמיקת הגזים" הסובייטית (Soviet Gas Dynamics Laboratory). לאחר שאוחדה המעבדה עם ארגוני מחקר אחרים והפכה ל"מכון המחקר להנעה סילונית" (Jet Propulsion Research Institute) הועמד קליימיונוב בראש המכון החדש.

בשנים 1929 עד 1933 השתתף יחד עם עמיתו סרגיי קורוליוב בתכנונו של משגר הרקטות קטיושה, בו נעשה שימוש רב במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1937, במהלך הטיהורים הגדולים של יוסיף סטלין, הודח קליימיונוב והושם במאסר יחד עם מספר חוקרים אחרים במכון, כגון סגנו גאורגי לנגמק ומתכנן המנועים ולנטין גלושקו על בסיס האשמות כוזבות. קליימיונוב ולנגמק עברו מסכת עינויים בסופה הועמדו למשפט כוזב והוצאו להורג.

לאחר מותו, בשנת 1955, טוהר שמו במסגרת המדיניות החדשה לאחר מותו של סטלין ובשנת 1991 הוענק לו אות גיבור העבודה הסובייטית (Герой Социалистического Труда), שהוא האות הגבוה ביותר עבור הישגים יוצאי דופן בכלכלה לאומית ובתרבותה. שמו של קליימיונוב הונצח בקריאת מכתש על פני הירח על שמו, מכתש קליימיונוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואן קליימיונוב בוויקישיתוף