גאורגי לנגמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורגי לנגמק
לידה 8 ביולי 1898 (יוליאני)
סטרובילסק, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 1938 (בגיל 39)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דונסקויה החדש עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האקדמיה הצבאית של כוחות הטילים האסטרטגיים
  • Mikhailovskaya Military Artillery Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאורגי אריכוביץ' לנגמקרוסית: Георгий Эрихович Лангемак;‏ 26 ביוני[1] 1898 - 11 בינואר 1938) היה מדען טילים סובייטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סטרובילסק (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום באוקראינה) לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא שווייצרי. בשנת 1908 עברה המשפחה לעיר יליזבתגרד, שם סיים גאורגי את לימודיו בבית הספר התיכון. בשנת 1916 גויס לצבא ונשלח ללימודים בבית הספר לקציני הצי בסנקט-פטרבורג. בפברואר 1917 סיים את לימודיו והוסמך לקצונה. לנגמק שירת ביחידת תותחי החוף של הצי הבלטי. באביב 1918, לאחר שרוסיה יצאה מהמלחמה בעקבות חוזה ברסט-ליטובסק, עזב לנגמק את השירות וחזר ליליזבתגרד. הוא נרשם ללימודי הנדסה באוניברסיטת אודסה, אך לא הספיק ללמוד, כי גויס לצבא האדום. לאחר גיוסו מונה לפקד על אחת מסוללות של תותחי חוף בעיר קרונשטאדט. במהלך מרד קרונשטאדט נעצר ונכלא לנגמק על ידי המורדים, כי לא הסכים לקחת חלק פעיל במרד. הוא שוחרר מהכלא על ידי חיילי הצבא האדום לאחר דיכוי המרד.

לאחר המלחמה נשאר לשרת בשירות קבע. בשנת 1923 התקבל ללימודים באקדמיה הטכנית של הצבא האדום, אותם סיים בשנת 1928. החל משנת 1928 עבד לנגמק ב"מעבדת דינמיקת הגזים" הסובייטית (Soviet Gas Dynamics Laboratory) לצידם של מדעני טילים סובייטיים בולטים אחרים. יחדיו פיתחו המדענים משגרי טילים המבוססים על דלק ללא עשן. קבוצה זו מוזגה מאוחר יותר עם ארגון אחר שעסק בתכנון טילים ובייצורם ויחדיו הפכו ל"מכון המחקר להנעה סילונית" ולנגמק היה לסגן מנהל המכון. בשנת 1936 השלימו חוקרי המכון את המפרט הטכני לטיל-דאון (rocket-glider).

בשנים 1929 עד 1933 השתתף יחד עם עמיתו סרגיי קורוליוב בתכנונו של משגר הרקטות קטיושה, בו נעשה שימוש רב במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1937, במהלך הטיהורים הגדולים, פוטר לנגמק מתפקידו והושם במאסר יחד עם מנהל המכון, איוואן קליימיונוב ומתכנן המנועים ולנטין גלושקו על בסיס האשמות כוזבות. לנגמק וקליימנוב עברו מסכת עינויים והוצאו להורג לאחר משפט מדומה.

שמו של לנגמק הונצח בקריאת מכתש לנגמק שעל פני הירח על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורגי לנגמק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]