אוקיינוס בקצה המשעול

אוקיינוס בקצה המשעול
מידע כללי
מאת	ניל גיימן
שפת המקור	אנגלית
סוגה	פנטזיה
מקום התרחשות	אנגליה
הוצאה
הוצאה	ידיעות ספרים
מקום הוצאה	ארצות הברית
תאריך הוצאה	2014
מספר עמודים	199 (בגרסה העברית)
הוצאה בעברית
תרגום	דידי חנוך
פרסים
	פרס לוקוס לנובלת פנטזיה (2014)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	003664166

אוקיינוס בקצה המשעול (באנגלית: The Ocean at the End of the Lane) הוא ספר פנטזיה למבוגרים שנכתב על ידי ניל גיימן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר, איש בגיל העמידה חוזר למחוז הולדתו להלוויה. בדרך, הוא באופן לא מודע עושה סיבוב כדי לראות את הבית שהוא גר בו בילדותו, ולאחר מכן ממשיך עם המשעול לחוות המפסטוק היכן שבגיל 7 נפגש עם ילדה יוצאת דופן בשם לטי. בחווה הוא פוגש אישה זקנה, שהוא מניח שהיא אמא של לטי, שמציעה לו ללכת לבריכה שמאחורי הבית, הבריכה שלטי כינתה 'אוקיינוס'.

מכאן המספר נזכר באירועים שקרו לו בגיל שבע. הכול מתחיל כאשר כורה אופאל מתאבד במכונית של אביו של המספר ליד חוות המפסטוק. המספר, אביו ושוטר מקומי נוסעים למקום ההתאבדות. בעוד האב והשוטר מטפלים בגופה, הם מבקשים מבנות המפסטוק (ילדה אמא וסבתא) לשמור על הילד. במהלך השהות בבית בנות המפסטוק משוחחות על כך שכורה האופאל התאבד כי הוא איבד את כל כספו בהימורים, על המכתב שהוא כתב ועל המחשבות שלו בשעת ההתאבדות.

ההתאבדות עוררה ישות על טבעית, שהחליטה להעניק לאנשים כסף, אך לא יודעת את הדרך הנכונה לעשות את זה, כאשר הגיבור מתעורר כשהוא כמעט נחנק ממטבע של שישה פני, הוא הולך לחוות המפסטוק לבקש העזרה. לטי, ילדה בת 11, אומרת שהיא תטפל בזה ומציעה למספר לבוא איתה. המספר מסכים, והם יוצאים לדרך למרות האזהרה של הסבתא. לטי מזהירה את המספר לא לעזוב את ידה, אולם במהלך המאבק עם הישות המספר עוזב את היד של לטי ונדקר בכף הרגל. בבית המספר מגלה שהדקירה יצרה חור של תולעת, ובעזרת פינצטה ומים חמים הוא מצליח להוציא את רוב התולעת.

למחרת אביו של המספר מודיע לו שיש להם מטפלת חדשה, אורסולה מונקטון. המספר מבין שאורסולה היא אותה ישות על טבעית שהוא ולטי הלכו לטפל בה אתמול. הבעיה היא שאורסולה מתחבבת מיד על משפחתו של המספר ולכן הם לא מקשיבים לתלונות שיש לו עליה, הדבר מקצין עד כדי כך שאביו של המספר כמעט מטביע אותו באמבטיה. המספר לכוד בבית על ידי אורסולה, שמופיעה בפתאומיות ביציאות מהבית, ומצליח לברוח רק בלילה, כאשר אורסולה ואביו מתאהבים. לאחר מרדף לילי, המספר מגיע לשטח חוות המפסטוק, שם לטי באה לדאוג לו, ובעזרת גברת המפסטוק הזקנה, הן 'גוזרות' את הזמן, ככה שהוריו של המספר יחשבו שהוא הלך לישון אצל חברה.

בבוקר לטי והמספר יוצאים לגרש את אורסולה, לאחר שהיא מסרבת ללכת בדרכי נועם, לטי מזמנת את ציפורי הרעב, יצורים שתפקידם לאכול ישויות כמו אורסולה. לאחר שציפורי הרעב אוכלות את אורסולה, הן רוצות לאכול את ליבו של המספר, הדלת שדרכה אורסולה הגיעה לעולם האנושי. המספר בורח לטבעת פיות, עד שלטי מגיעה עם דלי שמכיל בתוכות את האוקיינוס (הברכה שמאחורי החווה), פעולה זו התישה את גברת המפסטוק הזקנה. המספר נכנס לדלי, ובמהלך השהייה באוקיינוס הוא מחזיק בכל הידע, שנשכח ממנו ברגע שהוא יוצא מתוך הדלי בחוות המפסטוק.

ציפורי הרעב לא מוותרות, ומתחילות להרוס את חוות המפסטוק עד שיתנו להם את המספר. המספר מחליט להקריב את עצמו לציפורי הרעב כדי שהן יעזבו את החווה בשקט, ולטי מזנקת ונפגעת מציפורי הרעב במקומו. הפציעה של לטי מעירה את גברת המפסטוק הזקנה, והיא מסלקת את ציפורי הרעב. לאחר מכן היא ואימה של לטי לוקחות את לטי לתקופה של התאוששות בתוך האוקיינוס, עד שלטי תבריא.

בסוף הספר חוזרים להווה, המספר שוב בגיל העמידה, הוא מגלה שהאישה הזקנה שהוא פגש בהתחלה היא סבתא של לטי, ולא אימה. המספר גם בהלם לגלות שהוא ביקר מספר פעמים בחווה, וכל פעם הוא שוכח הן את האירועים מגיל שבע והן את הביקור, הסיבה לביקורים היא שלטי תוכל לבחון אותו מתוך האוקיינוס, ולראות איך הוא חי את החיים שהיא העניקה לו בכך שנפצעה את הפציעה. הספר נגמר בכך שהמספר שוב שוכח את האירועים מגיל שבע, ומבקש שיעדכנו אותו אם לטי תשלח מכתב מאוסטרליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של אוקיינוס בקצה המשעול
אוקיינוס בקצה המשעול, באתר OCLC (באנגלית)

זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם	תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • לא הוענק (2020) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • לא הוענק (2022)
ספר הפנטסיה המתורגם	חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי	אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי	לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022)
תרגום	גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה המתורגם לילדים ונוער	הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר הנוער המתורגם הטוב ביותר	משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022)