Wii Sports

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Wii Sports
עטיפת הגרסה האירופית של המשחק
עטיפת הגרסה האירופית של המשחק
כללי
תאריך הוצאה צפון אמריקה: 19 בנובמבר 2006
יפן: 2 בדצמבר 2006
אוסטרליה: 7 בדצמבר 2006
אירופה: 8 בדצמבר 2006
סוגה משחקי ספורט ממוחשבים
פיתוח נינטנדו
הוצאה לאור נינטנדו
ארץ מקור יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות גרמנית, יפנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה נינטנדו
עיצוב ג'ונג'י
סדרה Wii עריכת הנתון בוויקינתונים
דרישות תוכנה
מצבי משחק משחק מחשב מרובה משתתפים עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמות Wii
המשחק הבא Wii Sports Resort עריכת הנתון בוויקינתונים
wiisports.nintendo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Wii Sports הוא משחק וידאו ספורט משנת 2006 שפותח על ידי חברת נינטנדו עבור קונסולת משחקי הווידאו שלה, Wii. המשחק יצא לראשונה בצפון אמריקה ב-19 בנובמבר 2006, ובחודש שלאחר מכן הופץ באזורים נוספים בעולם. המשחק הופץ ברחבי העולם כחלק מהקונסולה, מלבד ביפן ודרום קוריאה, והיה לראשון מאז Mario's Tennis שיצא בשנת 1995 והיה חלק מהמערכת של נינטנדו.

המשחק כולל אוסף של חמש סימולציות ספורט, שנועדו להמחיש את יכולות חישת התנועה של השלט של Wii. חמשת ענפי הספורט שכולל המשחק הם טניס, בייסבול, באולינג, גולף ואגרוף. השחקנים משתמשים בשלט כדי לשחק ובכך מדמים את התנועות במציאות., לדוגמה סיבוב מחבט טניס[1]. כללי המשחק פשוטים על מנת להקל על שחקנים חדשים. המשחק כולל גם מצבי אימון וכושר המפקחים על התקדמות השחקנים[2].

המשחק התקבל בברכה על ידי המבקרים ומכר עד סוף 2017 למעלה מ-82 מיליון עותקים. זהו המשחק הנמכר ביותר בפלטפורמה אחת בכל הזמנים, והרביעי בסך הכול[3]. גרסה מחודשת של Wii Sports Club בהפרדה גבוהה שוחררה ב-2013 עבור ה-Wii U.

המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג שחקנים; השלט (יד ימין של האישה) וה-Nunchuk (יד שמאל של הגבר) משמשים כאן לשליטה במשחק

Wii Sports מורכב מחמישה משחקי ספורט נפרדים - טניס, בייסבול, באולינג, גולף ואגרוף - אליהם ניתן לגשת מתפריט המשחק[4] המשחקים משתמשים ביכולות החישה של השלט כדי לשלוט בפעולות הדמויות שעל המסך. השחקן מזיז את השלט בדומה לאופן הפעולה במציאות, לדוגמה בעת חבטת גולף או זריקת כדור באולינג.

הדמויות במשחק ניתנות להתאמה באמצעות ה-Mii, שירות יצירת האווטארים של נינטנדו, אשר ניתן לייבאם למשחקים התומכים. Wii Sports הוא המשחק הראשון ב-Wii שתמך באפשרות זו.

לאחר המשחק מקבל השחקן ניקוד על פי ביצועיו בהשוואה למחשב, אם כי במשחקים מרובי משתתפים אין נקודות. לאחר שהשיג 1,000 נקודות, זוכה השחקן לתואר "מקצוען". המשחק מחשב גם את גיל הכושר של השחקן מ-20 עד 80, כש-20 הוא הטוב ביותר, ובוחן את ביצועיו בשלושה אתגרים אקראיים. חישוב גיל הכושר לוקח בחשבון את שיווי המשקל, הסיבולת והמהירות של השחקן.

פיתוח וקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פיתוח ה-Wii, ניסתה נינטנדו להגיע לאנשים שלא שיחקו בעבר במשחקי וידאו. לשם כך נדרשה החברה לפתח משחק המאפשר לשחקנים לשחקו למשך זמן רב וכן שיסב להם הנאה[5]. עוד רצו בנינטנדו כי המשתמשים ישחקו במערכת מדי יום, וה-Wii Sports הייתה הניסיון להשיג זאת[6]. המשחק תוכנן כך שיוכל לפנות גם לגיימרים וגם לאלו שאינם, ועל כן נבחר הספורט כנושא מוכר.

המשחק זכה לביקורות "חיוביות בדרך כלל" ממבקרים, כך על פי צובר הביקורות Metacritic[7].

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצועות החדשות שהוציאה נינטנדו לשליטה בשלט

Wii Sports היה גורם מרכזי בהצלחת המשחק ברחבי העולם. מחקר שנערך בקרב בני 13 עד 15 על ידי אוניברסיטת ליברפול מצא כי השחקנים הוציאו אנרגיה הגדולה ב-2% בהשוואה לאנרגיה שהוציאו בשימוש בקונסולות אחרות[8]. עוד נמצא כי המשחק משך גיימרים מזדמנים יותר, שכללו יותר נשים ואנשים מבוגרים יותר.

לאחר שחרור המשחק, החלו שחקנים להיפצע במהלך המשחק, כשפגעו בשחקנים אחרים או בחפצים בטעות עם השלט, שלעיתים עף מידיהם. בתגובה אמרו בנינטנדו כי "היו שחקנים שהתרגשו מעט במהלך המשחקים, במיוחד ב-Wii Sports, ובמספר מקרים השלט עף מידיהם"; בחברה הציעו בהמשך רצועות חזקות וארוכות יותר.

המשך הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wii Sports Resort[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק ההמשך, "Wii Sports Resort", כלל 13 ענפי ספורט, והם: סיף, טניס שולחן, חץ וקשת, סקי מים, פריזבי, כדורסל, גולף, באולינג, שייט, רכיבה על אופניים, שייט בקאנו וספורט אווירי (צניחה וטיסות)[9]. המשחק שוחרר לראשונה ב-24 ביוני 2009.

Wii Sports Club[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בספטמבר 2013, נינטנדו הכריזה על Wii Sports Club לחנות המשחקים שלה. המשחק כולל את חמשת המשחקים של Wii Sports בחדות גבוהה יותר, עם תמיכה ב-Wii Motion Plus, וכן במשחקים מקוונים מרובי משתתפים. המשחק משתמש במערכת מועדונים, אשר מתקשרים זה עם זה דרך Miiverse, ומתחרים מול מועדונים אחרים. לאחר תקופת ניסיון של 24 שעות, השחקנים נדרשים לבחור האם ברצונם לקנות גישה יומית לכל המשחקים, או לרכוש גישה מלאה לכל המשחקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Wii Sports בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]