Streets of Rage

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטריטס אוף רייג'
Streets of Rage
כללי
סוגה משחק מכות
מספר שחקנים

1-2 (שלושת המשחקים הראשונים)

1-4 (המשחק הרביעי)
פיתוח סגה, Ancient, Dotemu, Lizardcube, Guard Crush Games
הוצאה לאור סגה, Dotemu
ארץ מקור יפן
דרישות תוכנה
פלטפורמות סגה ג'נסיס, סגה גיים גיר, סגה מאסטר סיסטים, סגה CD, ארקייד, נינטנדו סוויץ', פלייסטיישן 4, Xbox One, Windows, MacOS, Linux, Stadia, Android, iOS

Streets of Rage (נקראת בתרגום חופשי: רחובות הזעם. ביפן הסדרה נקראת Bare Knuckle) היא סדרת משחקי וידאו מכות מאת סגה. הסדרה מתמקדת במאמציהם של כמה שוטרים לשעבר המנסים לפטור עיר אמריקאית בדיונית וגדולה מארגון פשע שהשתלט עליה. שלושת המשחקים הראשונים בזיכיון פותחו ופורסמו על ידי סגה עבור ה-Sega Genesis בתחילת שנות ה-90 ומאז הועברו והוצאו מחדש בפלטפורמות שונות. משחק רביעי שוחרר ב-2020.

המשחקים התקבלו בברכה והוצאו מחדש פעמים רבות הן באוסף והן כמשחקים עצמאיים. פסקולי מוזיקת הדאנס האלקטרונית של המשחקים, שהולחנו על ידי יוזו קושירו ומוטהירו קוואשימה, זכו גם הם לשבחים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת המשחקים הראשונים בסדרה בסדרה שוחררו בין 1991 ל-1994. והמשחק הרביעי בשנת 2020.

Streets of Rage[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הראשון, Streets of Rage, הציג את שלושת הדמויות הראשיות, שלושה שוטרים צעירים לשעבר, אקסל סטון, בלייז פילדינג ואדם האנטר, ואת הנבל הראשי של הסדרה, מר X. זה המשחק היחיד בסדרה שמציג התקפה מיוחדת שמביסה את כל האויבים שאינם בוס על המסך. Streets of Rage שוחררה לקונסולות ה-Mega Drive/Genesis, Master System ו-Game Gear של Sega.

Streets of Rage 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק השני בסדרה, Streets of Rage 2, יצא בשנת 1992. המשחק מכיל מוזיקה חדשה, גרפיקות משופרות יותר ומבחר גדול יותר של מהלכים. משחק זה הציג שתי דמויות חדשות: אדי "סקייט" האנטר או סמי "סקייט" האנטר ביפן), אחיו הצעיר של אדם האנטר מהמשחק הקודם, ומקס ת'אנדר (או מקס האצ'ט ביפן), חבר ותיק של אקסל. כמו המשחק הקודם, Streets of Rage 2 יצא לקונסולות ה-Genesis, Master System ו-Game Gear של Sega. בעיני מעריצים רבים זה נחשב למשחק הטוב ביותר מהסדרה המקורית.

Streets of Rage 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק השלישי בסדרה, Streets of Rage 3, הכיל עלילה מורכבת יותר. בשונה משני המשחקים הקודמים, הגרסה היפנית והגרסה הבינלאומית של המשחק שונות מאוד הגרסה המערבית הציגה קושי מוגבר, כאשר אלמנטים אחרים שונו או צונזרו מהגרסה היפנית. המוזיקה, ששוב הולחנה על ידי קושירו והפעם גם בנוסף עם מוטהירו קוואישמה, שכתב 4 שירים במשחק הקודם, זכתה לביקורת גם על כך שהיא שונה בתכלית מהמוזיקה משני המשחקים הראשונים. בניגוד לשני המשחקים הקודמים, Streets of Rage 3 היה זמין רק בג'נסיס.

סגה ניסו ליצור משחק המשך לקונסולת סגה סאטורן, אך משחק זה בוטל. בשנת 2020 יצא משחק ההמשך Streets of Rage 4 לנינטנדו סוויץ', פלייסטיישן 4, אקסבוקס One ולמחשבים. בשנת 2021 לגוגל Stadia, ובשנת 2022 לטלפונים החכמים. בשנת 2021 יצאה הרחבה בשם "Mr. X Nightmare" המכילה דמויות חדשות, מהלכים חדשים לדמויות הקיימות ומצבי משחק חדשים.

המשחקים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Streets of Rage יצא בשנת 1991 ל-Mega Drive / Genesis וגם ל-Master System בגרסת עריכה פחותה ופחות מתקדמת.

Streets of Rage 2 יצא בשנת 1992 ל-Mega Drive / Genesis וגם עבור מספר מערכות אחרות של SEGA כמו ה-Game Gear.

Streets of Rage 3 יצא בשנת 1994 ל-Mega Drive / Genesis.

Streets of Rage 4 יצא בשנת 2020 לכלל הקונסולות, המשחק קיבל ביקורות מציונות בסטים והציון שלו הוא 9 מתוך 10.[1]

הופעת הדמויות במשחקים
דמות 1 2 3 4
אקסל סטון V V V V
בלייז פילדינג V V V V
אדם האנטר V V
אדי "סקייט" האנטר V V V
מקס ת'אנדר V V
דר. גילברט זאן V V
שיבה V V
רו V V
אש V
שרי האנטר V
פלויד איראיה V
אסטל אגיר V

מדיה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 קומיקס המבוסס על הסדרה הופיע בחוברות "Sonic the Comic", המכילות קומיקס המבוססים על סוניק הקיפוד ועל משחקים אחרים של סגה. סרט על המשחק הוכרז בשנת 2016, ובשנת 2022 Lionsgate קנו את הזכויות לסרט.

הכרזה על חידוש המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנס The Game Awards 2023 הכריזה חברת סגה על חידוש למשחק המקורי לכלל הקונסולות החדשות.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]