Morrison Hotel

*Morrison Hotel*
	אלבום אולפן מאת הדלתות
יצא לאור	9 בפברואר 1970
הוקלט	19 באוגוסט 1966 ("Indian Summer") ונובמבר 1969 - ינואר 1970
מקום הקלטה	אלקטרה סאונד רקורדרס ,הוליווד
סוגה	בלוז רוק, פסיכדלית, רית'ם אנד בלוז
שפה	אנגלית
אורך	37:05
חברת תקליטים	אלקטרה רקורדס
הפקה	פול רוטשילד
	"You Make Me Real / Roadhouse Blues" תאריך יציאה: פברואר 1970;

Morrison Hotel הוא אלבום האולפן החמישי של להקת הרוק האמריקאית הדלתות, שיצא לאור ב-9 בפברואר 1970 על ידי חברת התקליטים אלקטרה רקורדס. לאחר השימוש בכלי נשיפה ובעיבודי מיתרים שהומלצו על ידי המפיק פול רוטשילד באלבומם הקודם, The Soft Parade, חזרו הדלתות לשורשיהם, סגנון הבלוז-רוק המלא בגווני ג'אז. אלבום זה נתפס במידה רבה כחזרה לכושר של הלהקה. הלהקה נכנסה לאלקטרה סאונד רקורדרס בלוס אנג'לס בנובמבר 1969 כדי להקליט את האלבום, המחולק לשני צדדים נפרדים: "Hard Rock Café" ו-"Morrison Hotel". חלוצי גיטרות הבלוז רוק לוני מאק וריי ניפוליטאן תרמו גם הם לאלבום כבסיסטים בסשן.

האלבום הגיע למקום ה-4 בבילבורד 200, וזכה לביצועים טובים יותר מעבר לים מאשר קודמו (זה היה אלבום האולפן הגבוה ביותר של הלהקה בבריטניה, שם הגיע למקום ה-12). הסינגל הנלווה "You Make Me Real" / "Roadhouse Blues" הגיע למקום ה-50 במאי 1970 במצעד בילבורד הוט 100. עטיפת האלבום צולמה על ידי הנרי דילץ.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 במרץ 1969 הופיע ג'ים מוריסון בעודו שיכור באודיטוריום דינר קי בקוקונט גרוב, פלורידה, מול קהל של כמעט 12,000 איש. הוא הואשם בביצועיו ובהתנהגותו במעשה מגונה, ב-4 באפריל. התקרית השפיעה באופן שלילי על הפרסום של הלהקה, והציתה "צעדה למען הגינות" במיאמי אורנג' בול.

כתוצאה מכך, עשרים וחמישה הופעות הבאות של הלהקה בוטלו, ותקליטיהם הוכנסו לרשימה השחורה של השמעות ברדיו, מה שגרם ללהקה לנטוש את שאר סיבוב ההופעות הפוטנציאלי שלה, מה שעלה למה שג'ון דנסמור הגדיר כ"מיליון דולר בהופעות". אף על פי כן, הלהקה צברה תאוצה בהדרגה על ידי הופעות לאורך שאר השנה, כולל "Toronto Rock and Roll Revival". הם ניגנו לצד ג'ון לנון, בין היתר, שאמר מאוחר יותר: "לכאורה הדלתות היו בראש סדר העדיפויות". ביולי הוציאו הדלתות את אלבומם הרביעי, The Soft Parade, רומן מתוזמר היטב שהעצים את הצליל של הלהקה עם קרניים ומיתרים. בסביבות תחילת 1969, מוריסון החליף את עורות הבמה שלו בלבוש קונבנציונלי יותר, גידל זקן ועלה במשקל כשניסה לחיות את תדמית "מלך הלטאה" ("Lizard King") שלו. עם זאת, האלכוהוליזם המחמיר שלו פגע לעיתים קרובות במאמציו.

בנובמבר, מוריסון השיכור גרם להפרעה כזו בטיסה לפיניקס, אריזונה, כדי לראות הופעה של הרולינג סטונז, שהוא הואשם בחוק חדש של חטיפת שחקים שנשא קנס של 10,000 דולר ועונש מאסר של עשר שנים.

עטיפת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום צולמה על ידי הנרי דילץ במלון מוריסון ברחוב 1246 סאות' במרכז העסקים הראשי של לוס אנג'לס. בעל המקום לא נתן אישור לצילום התמונה, אך לאחר שהבעלים הלך, חברי הלהקה קפצו ממש מאחורי החלונות וישבו במקומותיהם מבלי לדשדש כשדילץ צילם. עטיפתו האחורית של האלבום כוללת תצלום של בבית קפה בשם "הארד-רוק קפה". הבניין הוא כיום ביתה של חנות נוחות. הוא עומד ריק כבר שנים. עם זאת, תוכנית פיתוח חדשה לשיקום הבניין הוכרזה בשנת 2018, מה שקרה לאירוע המעריצים השנתי "יום הדלתות" בשנת 2019. בתחילת 1983, שלוש עשרה שנים לאחר יציאת האלבום, חלקים מהקליפ של מייקל ג'קסון לשיר "Beat It" צולמו בתוך הארד-רוק קפה לשעבר. מייסד רשת הארד רוק קפה (אין קשר לבית הקפה מעטיפת האלבום), שאל את שמו של העסק לאחר שראה אותו על עטיפת האלבום.

רשימת שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צד א' - Hard Rock Café[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Roadhouse Blues" (הדלתות) – 4:03
"Waiting for the Sun" (ג'ים מוריסון) – 3:58 הוקלט לאלבום בעל אותו השם. שיצא ב-1968.
"You Make Me Real" (מוריסון) – 2:53
"Peace Frog" (מוריסון, רובי קריגר) – 2:51
"Blue Sunday" (מוריסון) – 2:13
"Ship of Fools" (מוריסון, קריגר) – 3:08

צד ב' - Morrison Hotel[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Land Ho!" (מוריסון, קריגר) – 4:10
"The Spy" (מוריסון) – 4:17
"Queen of the Highway" (מוריסון, קריגר) – 2:47
"Indian Summer" (מוריסון, קריגר) – 2:36 הוקלט לאלבום הבכורה שיצא ב-1967, אך השיר הוקלט שנה לפני כן.
"Maggie M'Gill" (הדלתות) – 4:23