יחסי יוון–קפריסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי יווןקפריסין
יווןיוון קפריסיןקפריסין
יוון קפריסין
שטחקילומטר רבוע)
131,957 9,251
אוכלוסייה
10,312,173 1,266,393
תמ"ג (במיליוני דולרים)
219,066 28,439
תמ"ג לנפש (בדולרים)
21,243 22,457
משטר
דמוקרטיה רפובליקה

היחסים בין הרפובליקה ההלנית (יוון) לרפובליקת קפריסין הם היחסים הדו-צדדיים בין יוון לקפריסין. היחסים הדיפלומטיים החלו בשנת 1960. שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ושתיהן בעלות רוב יווני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 1600 לפנה"ס הגיעה לקפריסין תרבות יוון המיקנית. מושבות מתקופה זו עדיין פזורות ברחבי קפריסין. במהלך ההיסטוריה נכבשה קפריסין על ידי אימפריות רבות, בהן האשורים, המצרים והפרסים. לבסוף היא נכבשה מידי הפרסים על ידי שושלת בית תלמי, יורשת האימפריה של אלכסנדר הגדול במצרים, ועברה הלניזציה מלאה. בשנת 68 לספירה היא הסתפחה לאימפריה הרומית. ב-395, האימפריה חולקה לשתיים וקפריסין שויכה לאימפריה הביזנטית.

ב-19 בפברואר 1959 נחתם בלונדון הסכם שהתקבל על ידי טורקיה, יוון, בריטניה ושתי הקהילות האתניות באי, ואשר לפיו תסתיים השליטה הבריטית בקפריסין והאי יזכה בעצמאות. ההסכם קבע כי האי לא יאוחד עם יוון ולא יחולק לשתי מדינות אתניות נפרדות, ובסעיף 3 קבע כי טורקיה, יוון ובריטניה ישמשו ערבות לשלום האי ולביטחונו, וכי ידונו יחדיו ביישומו התקין של ההסכם. עוד קבע סעיף 3 להסכם כי אם שלוש המדינות לא יבססו הסכמה בענייניו של האי, רשאית כל אחת מהן לעשות באופן חד-צדדי את הנדרש כדי להביא ליישומם של כללי ההסכם. בכך ניתנה לשלוש המדינות זכות להתערב בענייניו הפנימיים של האי. הן ממשלת טורקיה והן ממשלת יוון, שנשלטה החל מ-1967 בידי החונטה הצבאית, התערבו באופן תדיר בענייניו של האי, אשר נע בלאו הכי בין רעיון האיחוד עם יוון לבין רעיון ה"חלוקה" (Taksim) הטורקי.

היוונים מהווים כ-80% מכלל אוכלוסיית הרפובליקה של קפריסין. רובם נוצרים אורתודוקסים, השייכים לנצרות האורתודוקסית הקפריסאית. לאחר שקפריסין קיבלה עצמאות בשנת 1960 ועלייתו לשלטון של הארכיבישוף מקאריוס השלישי, הצטרפותה ליוון הפכה לסוגיה העיקרית עבור קפריסאים יוונים במהלך העשורים הבאים. כתוצאה מכך, הדבר הביא לפלישה המזוינת של טורקיה על האי בשנת 1974 ולכיבוש החלק הצפוני של האי. כתוצאה מפעולות אלה, קפריסין חולקה לשני חלקים - יוונית וטורקית, ולכן יוונים רבים נאלצו לעזוב את בתיהם שבצפון קפריסין ולעבור לדרום האי או למדינות אחרות באירופה. למרות חלוקה זו, בשנת 2004 הצטרפה קפריסין לאיחוד האירופי, הרואה אותה מדינה הוליסטית.[1]

פסגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסגה המשולשת בקהיר ב-2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2014, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון אנטוניס סמאראס נפגשו בקהיר ודנו על בעיות במזרח התיכון ובים התיכון. מנהיגי המדינות הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה בנושאי כלכלה, ביטחון, תיירות, אנרגיה ובנוסף, לקבוע את הגבול הימי בין המדינות ועל המים הכלכליים של המדינות.[2]

במהלך הפסגה, מנהיגי יוון וקפריסין גינו את פעולות הטרור בשטחי מצרים, הסכימו להביע תמיכה בשלטון המצרי והסכימו על שיתוף פעולה הדדי בארגונים בינלאומיים ובפורומים. בנוסף, הם הסכימו להציג את עמדות מצרים באיחוד האירופי. שלושת המנהיגים הסכימו לעודד השקעות זרות בכלכלה המצרית ובתשתיות שהושפעו ממרידות האביב הערבי ולהשתתף בוועידת הכלכלה בקהיר בשנת 2015.[3]

הפסגה המשולשת בניקוסיה ב-2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל 2015, התקיימה בניקוסיה פסגה נוספת, בה נפגשו מנהיגי מצרים וקפריסין המוזכרים לעיל וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, אשר הביעו את שאיפתם להמשך הרחבת הקשרים בין שלוש המדינות והסכימו על שיתוף פעולה בסוגיות בזירה הבינלאומית. בין הנושאים שנדונו היה פיתוח מרבצי פחמימנים במזרח הים התיכון לאורך הגבול הימי בין מדינות באזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן.[4]

הפסגה המשולשת בניקוסיה ב-2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בנובמבר 2017, נפגשו שוב מנהיגי יוון, מצרים וקפריסין (המוזכרים לעיל) בניקוסיה.[5] הם דנו בפיתוח מרבצי פחמימנים במזרח הים התיכון ובפרויקטים של אנרגיה מועילה הדדית. מנהיגי שלוש המדינות תמכו וברכו על יוזמות המגזר הפרטי ביישום פרויקטים של תשתיות אנרגיה החשובות לביטחונן של מדינות אלה כמו ה-EuroAfrica Interconnector.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי יוון–קפריסין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Проблема Северного Кипра, Conflictologist, ‏27 בנובמבר 2015 (עדכון אחרון) (ברוסית)
  2. ^ Greece, Cyprus to represent Egypt’s interests in EU, Daily News Egypt, ‏8 בנובמבר 2014 (באנגלית)
  3. ^ Egypt, Greece, Greek Cyprus pledge to boost cooperation - Cyprus - Worldbulletin News, Worldbulletin News (באנגלית)
  4. ^ Sisi holds summit with Cypriot counterpart in Nicosia, Aswatmasriya, ‏29 באפריל 2015 (באנגלית)
  5. ^ Energy, peace focus of Tripartite Summit (updated), CyprusMail, ‏21 בנובמבר 2017 (באנגלית)
  6. ^ EuroAfrica interconnector, EuroAfrica interconnector (באנגלית)