הפדרציה לתקליטים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ היא הסניף הישראלי של ארגון International Federation of the Phonographic Industry (IFPI), הארגון היציג של תעשיית התקליטים ברחבי העולם המאגד כ-1,500 מפיקי תקליטים בכ-80 מדינות. הוקמה ב-1966.
תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתן רישיונות להשמעה פומבית ושידור של תקליטים אשר זכויות היוצרים בהם מנוהלות על ידי הפדרציה.
- פעילות הסברתית וחינוכית להעלאת המודעות הציבורית לתחום זכויות היוצרים וחשיבותו לקידום ענף המוזיקה ומעמד היוצר/ת בישראל.
- ייצוג תעשיית המוזיקה בכנסת ובפני גופי ממשל נוספים, לרבות קידום חקיקה בתחום זכויות יוצרים, עם דגש על התאמת החקיקה לשינויים טכנולוגיים, דוגמת המעבר לסביבה דיגיטלית.
- פעילות אכיפה כנגד פיראטיות בתחום המוזיקה ובפרט, פיראטיות ברשת האינטרנט.[1]
- ייצוג חברות התקליטים ותעשיית המוזיקה הישראלית בפורומים ישראליים, דוגמת ארגון לשכות המסחר וכן בפורומים בינלאומיים בנושאים הנוגעים לניהול משותף של זכויות יוצרים ותעשיית המוזיקה.
מבנה ארגוני וחברות בפדרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדרציה מאוגדת כחברה פרטית בע"מ. דירקטוריון הפדרציה מונה 6 חברים, מתוכם שליש דירקטורים חיצוניים.
בפדרציה לתקליטים בישראל חברות, בין היתר, חברות תקליטים וותיקות בתעשייה המקומית כמו "הד ארצי" ו-"התקליט חיפה", לצד חברות חדשות יותר כמו: "אן אם סי", "הליקון", "לב-גרופ מדיה", "התו השמיני" ו-"קמע". חברות אלה מייצגות מגוון רחב של אמנים, בין השאר, אמני אינדי ישראליים ובינלאומיים, ואמנים ותיקים.[2]
כמו כן מיוצגות על ידי הפדרציה מרבית חברות תקליטים בינלאומיות בעולם, לרבות החברות: Universal, Sony, Warner.
לפדרציה הסכמי שיתוף פעולה הדדיים עם אגודות אחרות החברות בארגון ה-IFPI העולמי.
רישיונות שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדרציה מעניקה מגוון רחב של רישיונות שימוש המותאמים לגופי השידור ובתי העסק העושים שימוש ברפרטואר התקליטים של הפדרציה. ככלל, רישיונות השימוש, הניתנים על ידי הפדרציה, הם רישיונות "שמיכה", דהיינו, רישיונות גורפים המתירים שימוש בכלל רפרטואר התקליטים של הפדרציה לתקופת הרישיון ולמטרות הקבועות בו. בין הגופים העושים שימוש ברפרטואר הפדרציה ניתן למנות גופי שידור (טלוויזיה ורדיו), אתרי אינטרנט, בתי עסק העושים שימוש במוזיקה, אולמות אירועים, בתי מלון ועוד.
אתר האינטרנט של הפדרציה כולל מאגר נתונים, הפתוח לקהל הרחב ולציבור המשתמשים, אשר באמצעותו ניתן לבדוק, האם הקלטה מסוימת נמנית עם רפרטואר התקליטים המנוהל על ידי הפדרציה.
פיקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2005 הוכרזה הפדרציה לתקליטים על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כמונופול.[3] בעקבות ההכרזה, הפדרציה פועלת תחת היתר של בית הדין להגבלים עסקיים, שקבע תנאים לפעילותה. כחלק מתנאי הממונה על הגבלים עסקיים, נאסר על הפדרציה להפלות בין משתמשים דומים וכן נקבעו תנאים לגבי האופן בו הפדרציה נדרשת להתדיין עם מי שעושים שימוש ברפרטואר הפדרציה מבלי שקיבלו רישיון שימוש מן הפדרציה וכן לגבי ההליכים לקביעת סכומי התמלוגים שישולמו לפדרציה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפדרציה לתקליטים- ורד קלנר, פה טמון המאסטר, באתר גלובס, 17 ביולי 2008
- איתי שטרן, לחשוב לפני שלוחצים פליי , באתר nrg, 11 בנובמבר 2011
- עידוד השמעת מוזיקה ישראלית במרחב הציבורי, דיון בישיבת ועדה של הכנסת ה-20, 20 ביוני 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זהבה דברת, הוקם ארגון גג למאבק בזיופים ובפגיעה בזכויות יוצרים, באתר גלובס, 24 ביוני 1999
- ^ חברי הפדרציה, באתר הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
- ^ מרב יודילוביץ', רשמית: הפדרציה לתקליטים וקלטות היא מונופול, באתר ynet, 24 בינואר 2005