בגתא
בִּגְתָא הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.
בסיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגתא נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש[1]
- ”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.
ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרבה חוקרים חושבים שבגתא ובגתן הם אותו אדם.
יש חוקרים הסוברים שהשמות של בגתא ובגתן שניהם מגיעים מאותה מילה בפרסית: Bagadâta, שפירושה נתנאל.[2]
במדרשים נכתב: "בזתא בוז ביתיה, חרבונא אחריב ביתיה, בגתא ואבגתא בוז ובזבוז".[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ב
- ^ אסתר רבה (וילנא) פרשה ג.
