כרכס
כַרְכַּס הוא דמות מקראית, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.
בסיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרכס נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש.[1]
- ”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.
ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש חוקרים הסוברים שהמקור לשם כרכס הוא מהמילה האווסטית Kahrkasa שפירושה הוא עיט.
יש הסוברים שהסריסים והשרים הם אותם בני אדם, רק בהיפוך סדר השמות. לפי חוקרים אלו, כרכס הוא גם כרשנא, והשם כרשנא הוא במקור כרכס אך הוא שונה בהשפעת השם מרסנא.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ד
