תצורת טקיה
| תכונות | |
|---|---|
| סוג | תצורה |
| גיל | פלאוקן |
| ליתולוגיה | חואר – חרסית קרבונטית, בנגב גם גיר קירטוני |
| מיקום | |
| אזור | כל חלקי ישראל |
| מדינה | ישראל |
| חלק מ | חבורת הר הצופים |
| יחידת סלע מתחת | תצורת ע'רב מתקופת המאסטריכט, לעיתים בחוסר התאמה. לעיתים ע'רב כלל לא מופיעה. |
| יחידת סלע מעל | תצורת מור מחבורת עבדת |
| עובי | 150–200 מטרים באזורים סינקליניים, ומטרים ספורים באזורים אנטיקליניים. |
  | |
תצורת טקיה היא תצורה גאולוגית בחבורת הר הצופים. מתקופת הפלאוקן, המורכבת מסלעי משקע ימיים. התצורה מוכרת בשמות שונים בכל הלבנט, והיא בנויה חוואר וחרסית אפורים וירוקים עם שכבות קירטון. המסלע כולל לעיתים גם תרכיזי לימוניט, תרכיזי מרקזיט ועורקי גבס. הסיבה להופעת התרכיזים הוא ריכוז הפיריט המתחמצן בפני השטח והופך לתרכיזים. פרט חפיר מצוי בגג התצורה הבנוי גיר קירטוני לבן ויוצר דרגש בולט בנוף. כאשר המעבר מעידן המזוזואיקון לעידן הקנוזואיקון מצוי בחלק התחתון של תצורת טקיה, ונעשה על בסיס ממצאים ביוסטרטיגרפיים (מאובנים) המלמדים על ההכחדה הגדולה של סוף עידן המזוזואיקון, והופעת קבוצות חיים חדשות לאחר הפסקה ברציפות ההתפתחותית של עולם החי.
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחשופים של סלעים מתצורת טקיה מופיעים בלבנט בשמות נוספים, ממצרים ועד סוריה. התצורה מופיעה בכל רחבי ישראל. עם זאת, על פני השטח, בגלל אופי המסלע במקומות רבים היא נסחפה ולא שרדה. מחשופים מובהקים שלה ניתן לראות במצוקי נחל צין, שם היא זכתה להגנה מפני בליה באמצעות סלעי חבורת עבדת שהורבדו מעליה. מחשוף בעובי 30 מטרים ניתן למצוא בטור סלעי המשק באזור אילת. פרט חפיר, שהוא קרבונאטי יותר וקשה יותר, מופיע בנגב בקער צין. הוא כולל שכבה דקה של תרכיזי צור, ומעליה חוואר.
היווצרות וליתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת עידן הקנוזואיקון, בגיל הפלאוקן הארץ הייתה מכוסה ים אפיקונטיננטאלי על גבי מבני הקימוט של הקשת הסורית, כלומר קמרים וקערים שנוצרו כתוצאה מקימוט של הכיסוי הסדימנטארי שהחל כבר מזוזואיקון ונובע משבירה של סלעי תשתית פריקאמברית כתוצאה מהתנועה הטקטונית של הלוח האפריקאי אל עבר לוח אירואסיה. תצורת טקיה הורבדה בעיקרה בקערים, בעוש שבקמרים לעיתים לא הורבדה כלל, או לכל היותר הורבדה שכבה דקה שלה. השוואת התצורה לתצורת ע'רב שקדמה לה מלמדת על העמקת הים, כלומר גובה הים שהציף את הארץ - עלה, ותחום ההצפה גדל. באיאוקן פסקו משקעי החרסית, והמסלע של חבורת עבדת הנמצאת מעל תצורת טקיה הוא קירטוני מובהק. גם בגג תצורת טקיה ניתן למצואה פאונה פלאנקטונית המלמדת על סביבת היווצרות של פלגית (ים עמוק יותר).
המסלע הימי הדומה באופיו למסלע שהורבד בסנון הוביל לסיווגם יחד כחבורת הר הצופים. השכבות של תצורת טקיה וע'רב ספוגות בביטומן, חומר אורגני שלעיתים הוא מהווה עד 20% ממשקל הסלע. סלעים רווי ביטומן אלו מכונים פצלי שמן וניתן לנצלם להפקת אנרגיה על ידי שריפת הסלעים.[1] תצורת טקיה מהווה את המקור לסלעי תצורת חתרורים. תצורת חתרורים הותמרה מסלעי תצורת טקיה (ותצורת ע'רב שהורבדה קודם לה) כתוצאה משריפה של הביטומן ו"בישול" סלע המקור של תצורת טקיה באופן הדומה לייצור צמנט. תצורת טקיה משמשת אקוויקלוד ומופיעים בה מעיינות רבים לרבות עין-עבדת, עין-זיק ועין עקב.
התצורה ידועה כרגישה מאוד למים ולכן באם מתוכננת חפירה באזורי הטקייה, יש לצמצם למינימום, את חשיפת האזורים האלה לרטיבות מהלך עבודות החישוף והחפירה, להימנע מחפירות כלשהן באזורים אלה בתקופה הגשומה. כמו כן מקובל לייצב ולדפן אזורים אלה לפני המשך ביצוע של עבודות ביסוס, בניה וחפירה. בנוסף בניה באזור של תצורת טקייה מחייבת תכנון של ניקוז היקפי לצמצום כמויות הנגר העילי אשר ייכנסו לאזורים אלה מאזורים שכנים/גבוהים במהלך ביצוע העבודה, וככלל יש להימנע מביסוס מבנים על יחידה ליתולוגית זו, ולהעדיף מסלע יותר איתן. בניה על תצורת טקייה גרמה בעבר למשל לקריסת מבנים ברכסים ב-1992.
סטרטיגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתך סטרטיגרפי אופייני מבקעת צין, נראה כך:
- חבורת יהודה
- חבורת הר הצופים
- תצורת מנוחה מגיל הסנטון
- תצורת מישאש סלעי צור מגיל הקמפן.
- סלעי פוספוריט (מהם מפיקים פוספטים)
- תצורת ע'רב שכבות של קירטון וחוואר בהירים מגיל המאסטריכט
- תצורת טקיה שכבות של חוואר וחרסית בגוון ירקרק מתקופת הפלאוקן, הכוללת בגג התצורה את פרט חפיר הכולל שכבה של תרכיזי צור ומעליה יחידה פצלית חווארית אפורה ירקרקה.
- חבורת עבדת – אבן גיר וקירטון עם עדשות צור מתקופת האאוקן.
- תצורת חצבה – חול וחלוקים ששקעו בסביבה יבשתית מתקופת הנאוגן.
באזור זה עובי התצורה הוא 50 מטרים. עוביו של פרט חפיר הוא שלושה מטרים של תרכיזי צור ושבעה מטרים של יחידה פצלית חווארית.
ביוסטרטיגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתצורת טקיה ניתן למצוא גלעינים פיריטיים (או לימונטיים במקרה של חימצון בשלב מאוחר יותר) של חלזונות, אלמוגים וספוגים ששהו בקרקעית. במקומות נוספים של התצורה (עין-יהב) נמצאו שלדים של דיונונים שחיו בפני השטח. ההנחה היא כי תנאי הקרעית היו מחוסרי חמצן, בעוד פני השטח איפשרו פאונה פלאנקטונית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- י' ארקין ואח' (עורכים: נחמה שפרן ועמנואל מזור), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ז – 1987
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לחברת פמ"א (פיתוח משאבי אנרגיה) מתקן בסמוך למפעל רותם אמפרט השורף פצלי שמן ומייצר קיטור וחשמל