שלמה משה עמאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה משה עמאר
הרב שלמה עמאר בברכת כהנים בכותל המערבי
הרב שלמה עמאר בברכת כהנים בכותל המערבי
הרב שלמה עמאר בברכת כהנים בכותל המערבי
לידה 1948 (בן 76 בערך)
ה'תש"ח
מרוקו הצרפתיתמרוקו הצרפתית קזבלנקה, מרוקו הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תפקידים נוספים הרבנות הראשית לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב ניסן רוזנטל, הרב שלום משאש
חיבוריו שו"ת שמע שלמה, שו"ת כרם שלמה, שו"ת בארה של מרים, ספר על פרשיות השבוע.
בת זוג מזל עמאר
הראשון לציון הרב הראשי לישראל הספרדי ה־7
14 באפריל 200324 ביולי 2013
(10 שנים)
שותף לרבנות הרב יונה מצגר (הרב האשכנזי)
הרב הספרדי של ירושלים
24 באוקטובר 2014דצמבר 2023
(כ־9 שנים ו־5 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בביקור חג בביתו של הרב שמעון ביטון רבה של העיר בית שמש, פסח תשפ"ב

הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948[1]) הוא הראשון לציון, כיהן כרב הראשי הספרדי של ירושלים בין השנים 2014 - 2023, כרבה הראשי של תל אביב בין השנים 20022003, וכן הרב הראשי הספרדי לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, בין השנים ה'תשס"ג (2003) - ה'תשע"ג (2013).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקזבלנקה שבמרוקו. אמו מרים[2] הייתה אשתו השנייה של אביו ויש לו אח מאשת אביו הראשונה[3]. נקרא על שמו של רבה של מרקש רבי שלמה עמאר. למד בבתי הספר היהודיים בעיר, "אוצר התורה" ו"נווה שלום" ובישיבת תומכי תמימים - חב"ד[4]. בשנת ה'תשכ"ב (1962) עלה עם משפחתו לישראל והם השתקעו בפרדס חנה.

בין השנים ה'תשכ"ג-ה'תשכ"ז (1963-1967) למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק ובישיבת שארית יוסף אצל הרב ניסים טולידנו. בשנת ה'תשכ"ז (1967) עבר לישיבת שלומי. בשנת ה'תשכ"ט (1969), בגיל 21, נתבקש למלא את מקומו של רבו, הרב המקומי וראש הישיבה בשלומי, הרב מסעוד ריוח, שנאלץ להיעדר מהעיירה לתקופה ממושכת.

באותה תקופה החל בלימודי דיינות אצל הרב יעקב ניסן רוזנטל מחיפה, אותו הוא מחשיב כרבו המובהק. בשנת ה'תש"ל (1970) מונה לרב ולמנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית בנהריה.

בשנת תשל"ג (1973) מונה לרב המושב מגדים שבמועצה אזורית חוף הכרמל. לאחר מכן עבר להיות משגיח בישיבת תורה והוראה בתל אביב. במהלך שנים אלו הוסמך כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר.

את שירות החובה שלו בצה"ל עשה הרב עמאר ביחידה לזיהוי חללים במסגרת הרבנות הצבאית, ובה המשיך גם בשירות המילואים. לאחר סדרת אימונים בחילוץ והצלה שובץ בתפקיד הוראה הלכתית בתחומי הפעילות של המחלקה, והרצאותיו במסגרת הקורסים הצה"ליים נסבו סביב ההקפדה על ערכי כבוד המת, הלכה למעשה. הרצאות דומות העביר גם לאנשי ארגון זק"א. ניסיונו המעשי בסוגיות חללים ונעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות שהתפרסמו במשך השנים.

ב-16 במאי 2017 אוניברסיטת בר-אילן העניקה לרב עמאר תואר דוקטור לשם כבוד[5].

נשוי למזל, שאותה הכיר הרב עמאר דרך רבו, הרב יעקב רוזנטל, ולהם 12 ילדים. הזוג מתגורר בשכונת גבעת המבתר. אחד מאחיו הוא הזמר אלברט עמר. בתו יהודית רחל נשואה לרב עובדיה יוסף, ראש ישיבת אהל יוסף. בנו הרב אליהו הוא דיין בבית הדין הרבני רחובות.

בת נוספת נשואה לרב מאיר בן שבת, רב מושב מצליח. בת נוספת שלו נשואה לרב יחזקאל מוצפי, בנו של הרב בן-ציון מוצפי, ראש בית המדרש ובית הוראה בני ציון ומחבר ספרים.

דיינות ורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלמה עמאר בכנס ירושלים
הרב עמאר (במרכז) עם הרבנים עובדיה יוסף (משמאל) ויששכר מאיר (מימין), בכינוס בנתיבות, 2004

בשנת ה'תשמ"ב (1982), לאחר סיום בחינות הדיינות של הרבנות הראשית, מונה הרב עמאר לדיין בצפת[6]. את כהונתו בבתי הדין הרבניים עשה בערים טבריה, באר שבע, חיפה, אשקלון ושוב בבאר שבע לתקופה קצרה. בתום תקופה זו מונה לאב בית דין בפתח תקווה. הוא התגורר בבני ברק, שימש כרב בית הכנסת "מגן-דוד" (דנינו) כשלושים שנה באותם ימים שימש כדיין וכתב את ספרו שמע שלמה, כשהוא לומד בחברותא עם הרב משה אלקובי, ידידו מתקופת לימודיו בישיבת תפארת ציון, והרב ציון בוארון. בשנת 1990 מונה לדיין בבד"ץ "בית יוסף", החל משנת 1994 שימש כיועץ בהקמת מערכת הכשרות ופוסק של המכון למצוות התלויות בארץ, המנוהל על ידי תלמידו הרב שניאור זלמן רווח[7].

בשנת תשס"ב (2002) נבחר הרב עמאר לרב הראשי של תל אביב-יפו ברוב קולות, וללא מתנגדים. הישגו המשמעותי ביותר כרב העיר היה התמורות שחולל בתחום הכשרות, מרמת פיקוח גבוהה וקביעת תקנים חדשים ועד להגברת המודעות הציבורית לנושא, את ניסיונו בתחום הכשרות, צבר בין היתר בזמן ששימש כפוסק בבד"ץ בית יוסף של הרב עובדיה יוסף, משם פרש לאחר כמה שנים.

בשנת תשס"ג (2003) נבחר לכהן בתפקיד הראשון לציון בקבלו תמיכה מ-124 מתוך 150 חברי הגוף הבוחר. במסגרת תיקון לחוק הרבנות הראשית, שיזם שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, כיהן הרב עמאר כנשיא בית הדין הרבני הגדול לאורך כל שנות כהונתו כרב ראשי[8].

בבחירות לרבנות הראשית בשנת תשע"ג (2013) נכשל ניסיון לשנות את החוק המאפשר לרבנים הראשיים לרוץ לקדנציה נוספת. לאחר מכן תמך במועמדותו של הרב ציון בוארון למשרת הרב הראשי ולא במועמד ש"ס הרב יצחק יוסף[9]. בערב יום הכיפורים תשע"ד נערכה פגישת פיוס עם הרב עובדיה יוסף[10].

באוקטובר 2014 התמנה למשרת רבה הראשי הספרדי של ירושלים, בתמיכתם של 28 מתוך 48 חברי הגוף הבוחר, לצידו של הרב אריה שטרן. בדצמבר 2023, במלאת לו 75 שנה, סיים את תפקידו כרב העיר[11].

פסיקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עמאר מקיף בפסיקותיו תחומים רבים. בשנת 2002 יצא לאתיופיה, ובעקבות זאת קבע שיש להעלות את כל בני הפלאשמורה לארץ ולגיירם[12]. קבע גם כי בני קהילת בני מנשה הם מזרע ישראל[13].

תחום החקלאות בארץ מהווה נושא מרכזי בפסיקותיו של הרב עמאר. פסיקה חלוצית שלו היא היתרו להנדסה גנטית בצמחים, לאחר שפסק כי אין מדובר ביצירת כלאיים המנוגדת לתורה. בין פסיקותיו בענייני מדע ניתן למצוא סוגיות של כשרות פיטום אווזים, הגדרות בוטאניות של חמשת מיני דגן, כגון הכרעת ברכתו של הקינואה, סוגיית כשרותו של האייל האדום, ועוד.

כרב ראשי עסק הרב עמאר בנושא תרומת איברים וקבע שאין צורך בנציג של הרבנות בוועדה הקובעת מוות מוחי אלא מספיק נאמן אשר מוודא שהבדיקות הנדרשות נעשות בעזרת הציוד המתקדם[14].

פסיקותיו של הרב עמאר נוגעות לכל קשת הנושאים של ענייני הפרט: קידושין שנערכו אגב מסיבה בין צעירים, דיני ירושה, ניסוחי כתובה ואף סוגיות סבוכות כממזרות, פסולי חיתון והפריה מלאכותית. בעקבות אסון התאומים (פיגועי 11 בספטמבר) בניו יורק פסק להקל עם אלמנות נספים רבות אשר לא ניתן היה לזהות את בעליהן או שמקום קבורתם לא נודע. באחת מפסיקותיו התיר אישה מעגינות לאחר שקיבל עדויות מאנשי העולם התחתון, אשר סיפרו על קבורת בעלה של אותה אישה ביסודות בטון של בניין.

הרב עמאר קיים קשר הדוק עם הרב עובדיה יוסף, בדיונים ושיתופי פעולה הלכתיים ובהסתמכות נרחבת על פסקיו. בין הרב עמאר למשפחת יוסף קיימים קשרי חיתון כאמור לעיל.

סבור כי עדיף לאשה שתלבש מטפחת או כובע אך לא פאה וכנגד זה קיצוניות בצניעות גם היא אסורה ואין לאשה ללבוש "שאל" שכל פניה מכוסות זה נוגד את ההלכה.

בעניין האוטובוסים קווי מהדרין, המפרידים בין נשים וגברים, שגברים יושבים מקדימה ונשים יושבות מאחורה, זה הידור בלבד ואינו מחוייב על פי ההלכה, מדובר באנשים מסוימים שרוצים לעשות לעצמם 'גדר' אבל זו לא ההלכה, אלא הידור בלבד, וכן פסק הרב משה פיינשטיין.

בנושא "שירת נשים בצבא", זו זכותן המליאה, אך אם החייל דתי ומעוניין לצאת ולא לשמוע שירת נשים זו זכותו המליאה אמנם שיצא כמובן בדרך ארץ וללא הלבנת פנים, שכן התורה לא מעליבה איש ומחמירה בנושא זה, ונותנת כבוד לאישה".[15]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עמאר עם הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב
הרב עמאר עם הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב

במהלך השנים 20022003 עת כיהן כאב בית דין הרבני בפתח תקווה מונה על ידי שר הפנים דאז אלי ישי, לעמוד בראש הצוות הרבני הלכתי בוועדה שתפעל לבדיקת מעמדם של בני הפלשמורה - ביתא ישראל השוהים במחנות באתיופיה. האחריות המדינית בוועדה הייתה של השר לענייני דתות (אז סגן שר הפנים) ח"כ דוד אזולאי והחברים הנוספים בצוות היו, דוד אפרתי לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ואז ראש מועצת הר אדר, הרב יוסף הדנה רבה של יהדות אתיופיה ועורך דין חיים קנר שריכז את פעילות הצוות, אז יועצו של דוד אזולאי. מסקנות הוועדה המקצועית גובשו לידי החלטת ממשלה אשר קבעה תנאים להעלאתם של שארית יהודי אתיופיה.

ב-14 בדצמבר 2011 הצטרף לדיון הציבורי בעניין גורלו של המאחז מגרון ואמר: "אתפלל בכל לבי ואעשה הכל כדי שהגזירה הרעה הזו להרס היישוב תבוטל". הוא תקף את החלטתו של בית המשפט העליון בנושא זה ואמר: "נוצר היום מצב לא הגיוני, שחלקים גדולים מהציבור יחד עם חברי כנסת ושרים מבינים שהחרבת היישוב תהיה אסון, אך בית המשפט בשלו. יש להיאבק בכל דרך חוקית אפשרית לבטל את העוול הנוראי הזה"[16]. התנגד בתוקף לתוכנית ההתנתקות ואמר ש"ההתנתקות הייתה חורבן לכל עם ישראל".

בנובמבר 2023 במהלך מלחמות חרבות ברזל הגיע הרב לחמ"ל המבצעי בדרום ובירך את חיילי צה"ל הנלחמים בעזה בקשר הצבאי[17][18].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מפסיקותיו של הרב עמאר ראה אור באחד עשר ספרים, המהווים יחד שתי סדרות שו"ת:

  • שו"ת שמע שלמה (10 כרכים) - חיבורו המרכזי אשר ראה אור לראשונה בשנת ה'תשנ"ב (1992), והתרחב במהלך שנותיו כדיין. עוסק בסוגיות אקטואליה אשר להן מקבילות בשולחן ערוך, בעיקר בחושן משפט.
  • שו"ת כרם שלמה (2 כרכים) - חיבור נוסף המאגד בשני כרכים שאלות ותשובות בנושאים חקלאיים ומצוות התלויות בארץ

חיבורים נוספים:

  • שו"ת בארה של מרים (על שם אמו) - בענייני כשרות
  • ברכת אליהו (על שם אביו) - על פרשות השבוע (יצאו לדפוס חומשים בראשית, שמות וויקרא)
  • מצהלות חתנים - מאמרים בהלכה על ענייני חופה וקידושין
  • מימים ימימה - על הגדה של פסח
  • מימים ימימה - זמירון הכולל פיוטים אשר כתב הרב
  • דברי שלום ואמת - פורים וקריאת המגילה בשכונות רמות ושאר מקומות בירושלים וסביבתה, תשע"ו
  • שיעורים במסילת ישרים - על פי שיעורים שנתן, ארבעה חלקים
  • קניין תורה - סיכומי שיעורים על פרק קניין תורה במסכת אבות, ה'תשע"ו
  • תומת ישרים - סיכומי שיחות על מועדי ישראל, ה'תשע"ז
  • תומת ישרים - שיעורים במסילת ישרים, מהדורה מוערת, 3 כרכים, ה'תשפ"א. מהדורה ללא הערות, 1035 עמ', תשפ"ד
  • בחסדך בטחתי - סיכומי שיעורים על שער הביטחון בספר חובות הלבבות, ה'תשע"ח
  • מצוקי ארץ - מאמרים על גדולי ישראל, ה'תש"פ
  • קונטרס מלאכת שלמה, הלכות והדרכות מעשיות לרבנים העורכים חופות, על פי פסקיו, בעריכת דוד בנינו, ה'תשע"ט
  • שו"ת מלאכת שלמה, ענייני כתובה ונישואין, בעריכת דוד בנינו, התשע"ח
  • מלאכת שלמה על החליצה, סדר החליצה על פי שולחן ערוך בתוספת ביאור ותוספות, התשפ"ב

כמו כן יוצאים עלונים ובהם דברי תורתו.

הרב עמאר כתב עשרות פיוטים[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרסום ראשון: הגר"ש עמאר ביקש להאריך את כהונתו בחמש שנים, באתר בחדרי חרדים
  2. ^ ישי כהן, ‏בכי, תפילה וריקודים: ביקור הראשון לציון הגר"ש עמאר במרוקו, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2018
  3. ^ ישי כהן, ‏בגיל 94: הלך לעולמו רבי דוד עמאר ז"ל, באתר כיכר השבת, 21 בינואר 2018
  4. ^ בעקבות זאת הוא נוהג להתעטף בטלית חב"ד: 'גדולי-ישראל' וטלית חב"ד, אתר שטורעם, כ"ז בתשרי תשס"ז
  5. ^ "חדשנות וחריפות": תואר ד"ר לגר"ש עמאר, באתר כיכר השבת, ‏16.05.17; דף מידע - הרב שלמה משה עמאר - קבלת תואר דוקטור לשם כבוד, התשע"ז, אוניברסיטת בר-אילן; הרב שלמה עמאר דוקטור לשם כבוד לשנת 2017, מאוניברסיטת בר-אילן, באתר barilanuniversity - youTube
  6. ^ נבחרו 11 דיינים חדשים לבתי הדין הרבניים בארץ, ברקאי תשמ"ה, באתר היברובוקס
  7. ^ אתר המכון
  8. ^ דניאל פרידמן, הארנק והחרב, ידיעות אחרונות, 2013, עמ' 443-444
  9. ^ ישי כהן, ‏הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
  10. ^ קובי נחשוני, סולחת השנה: הרבנים עובדיה ועמאר התפייסו, באתר ynet, 12 בספטמבר 2013
  11. ^ הרב עמאר: תפקידי הסתיים, בירכתי שהחיינו, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2023
  12. ^ נטע סלע, עמאר: הלואי ויעלו מיליוני אתיופים לארץ, באתר ynet, 16 בינואר 2008
  13. ^ יומן עם אילה חסון - בני שבט המנשה בהודו עושים עליה לישראל, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 10 ביולי 2015
  14. ^ מ. נבון, קביעת רגע המוות ותרומת איברים
  15. ^ מפסקי הלכותיו
  16. ^ שמעון כהן, "אתפלל בכל ליבי שגזירת ההרס במגרון תבוטל", באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2011
  17. ^ מרגש: הגרש"מ עמאר בירך את הלוחמים בעזה – דרך הקשר, באתר www.hidabroot.org, ‏2023-11-05
  18. ^ כל רגע - מיוחד ומרגש: הגרש"מ עמאר בירך את הלוחמים דרך הקשר, באתר kore.co.il
  19. ^ הרב עמאר, באתר שלו


הקודם:
הרב שלום משאש
רבה הראשי הספרדי של ירושלים הבא: