רפאל משה בולה

**רבי רפאל משה בולה**
	מצבת קברו של רבי רפאל משה בולה
לידה	סלוניקי
פטירה	22 במרץ 1773; כ"ז באדר תקל"ג; ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות	אנקונה, ירושלים
תקופת הפעילות	? – 22 במרץ 1773
תחומי עיסוק	תלמוד והלכה
תפקידים נוספים	ראש ישיבת "נוה שלום" בירושלים
בני דורו	רבי חיים אבן עטר, רבי ישראל יעקב אלגאזי
חיבוריו	"חיי עולם", "גט מקושר", "זכות משה"
	אוגוסט 1772 – אפריל 1773; (כ־34 שבועות ו־6 ימים)
	→ חיים רפאל בן אשר יום-טוב אלגאזי ←

רבי רפאל משה בולה (סלוניקי - כ"ז באדר תקל"ג, 20 באפריל 1773, ירושלים) היה רב מחכמי ירושלים. שימש תקופה קצרה בתפקיד הראשון לציון.

מיצירתו התורנית נודע בעיקר ספרו "גט מקושר" העוסק בהלכות ומנהגי גירושים וגיטין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ככל הנראה בסלוניקי לרב יוסף בולה (נפטר א' בחשוון ה'ת"ק), נשא את בתו של הרב שמואל קמחי. בצעירותו שימש תקופה מסוימת כרב באנקונה, שבמארקה, איטליה. עלה לארץ ישראל, והשתקע בירושלים.

בשנת תקי"ב (1752) יצא כשד"ר היישוב הירושלמי לטורקיה. במהלך שהותו בה הדפיס בקושטא את ספרו הראשון, קובץ הדרשות "חיי עולם". מדבריו בהקדמת ספרו זה עולה שבתקופתו גבר קצב העלייה לירושלים, והדבר עורר את חמתם של הערבים המקומיים.

חזר לירושלים והיה מחכמי ישיבת "נוה שלום", לאחר פטירת ראש הישיבה הקודם, רבי ישראל יעקב אלגאזי בקיץ תקט"ז, התמנה במקומו כראש הישיבה. בשנת תקי"ח הוא מוזכר בתואר נשיא הישיבה.^[1]

בשנת תקכ"ז הדפיס בקושטא את ספרו "גט מקושר", ספר זה הקנה לו פרסום נרחב גם בעולם התורה באירופה. אולם אף שהספר עוסק לפרטי פרטים בצורת סידור הגירושים מן הפן ההלכתי, וזכה לשבחים רבים מחכמי דורו,^[2] הוא לא התקבל כספר-עזר מעשי במערכת בתי הדין, יש שתולים זאת בכך שלא פוצלו ההלכות המעשיות לפרטיהן, מנימוקי הפסיקה, מה שמקשה מאוד את הקריאה השוטפת.^[3]

בשנת תק"ל חתם על איגרת שליחותם של ר' יום טוב אלגאזי ור' יעקב חזן.

ביום י"ח באב תקל"ב, נפטר הראשון לציון רבי חיים רפאל בן אשר, והוא התמנה תחתיו לכהונת הראשון לציון. באותה עת שרר בירושלים רעב, וכמה מאות מתושביה מתו כתוצאה מהרעב וממחלות נלוות. גם רבי רפאל משה בולה היה בין החולים.

הוא נפטר בירושלים ביום כ"ז באדר תקל"ג, 20 באפריל 1773 ונטמן בהר הזיתים;^[4] בח' בניסן תקל"ז (15 באפריל 1777) נפטרה רעייתו זינבול ונטמנה לצדו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו היה רבי שלמה בולה, מחבר הספר "לחם שלמה" (שאלוניקי תקנ"ה).^[5]
בתו נישאה בזיווג שני לרב יום טוב אלגאזי, מדייני בית דינו ויורשו בתפקיד הראשון לציון.

מינויו כראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי רפאל משה בולה שימש זמן קצר בתפקיד הראשון לציון, כפי הנראה מדובר היה במינוי של פשרה זמנית. עם פטירת הראשון לציון רבי רפאל מיוחס, ציווה למנות כיורשו את בנו הרב משה יוסף מרדכי מיוחס. מינוי זה התעכב, כי אנשי ירושלים העדיפו למנות את הרב יום טוב אלגאזי שהתגורר בירושלים ונחשב לאחד מגדולי התורה. נראה שבתקופת ביניים זו מונו לתפקיד הרבנים חיים רפאל בן אשר, ואחריו רבי רפאל משה בולה. לאחר פטירת הרב בולה, מונה לתפקיד הרב אלגאזי, ופרצה מחלוקת סביב המינוי. המחלוקת נפתרה כאשר הלכה לעולמה אשתו של הרב מיוחס הבן, הוא נשא בזיווג שני את בתו של הרב אלגאזי והשנים נעשו לידידים טובים. לאחר פטירת הרב אלגאזי, מונה הרב מיוחס הבן לכהונת הראשון לציון.^[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"ב, ירושלים, תרצ"ח. עמ' 132–134.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו

ר' רפאל משה בולה, בתוך: אריה לייב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ח"ג, עמ' 93–95, באתר היברובוקס
רפאל משה בולה, באתר "החכם היומי"
רפאל משה בן יוסף בולה (נפטר 1773), דף שער בספרייה הלאומית

חיבוריו

חיי עולם, קושטאנדינה, תקי"ב, באתר היברובוקס
גט מקושר, קושטאנדינה, תקכ"ז, באתר היברובוקס
זכות משה, שאלוניקי, תקע"ח, באתר היברובוקס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ראו ישיבות הספרדים בירושלים בשנת תקי"ח, אצל: משה גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"א, ירושלים, תרפ"ח. עמ' 135. לפי הרב שלמה חזן, המעלות לשלמה.
^ ראו למשל: חיד"א, שם הגדולים, בערכו.
^ דוב בורשטיין, גופו של גט, תל אביב, תשל"א. עמ' 3.
^ הספדים עליו נדפסו בספרו של הרב רפאל אלעזר נחמיאש, הון רב, שאלוניקי, תקס"ד, פרשת בהעלותך, דרוש ב'. ובספרו של הרב ידידיה טאריקה, קידש ידיד, שאלוניקי, תקע"ח.
^ שלמה בולה, לחם שלמה, שאלוניקי, תקנ"ה, באתר היברובוקס.
^ לפי אריה לייב פרומקין (להלן בפרק "קישורים חיצוניים").

[1] ראו ישיבות הספרדים בירושלים בשנת תקי"ח, אצל: משה גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"א, ירושלים, תרפ"ח. עמ' 135. לפי הרב שלמה חזן, המעלות לשלמה.

[2] ראו למשל: חיד"א, שם הגדולים, בערכו.

[3] דוב בורשטיין, גופו של גט, תל אביב, תשל"א. עמ' 3.

[4] הספדים עליו נדפסו בספרו של הרב רפאל אלעזר נחמיאש, הון רב, שאלוניקי, תקס"ד, פרשת בהעלותך, דרוש ב'. ובספרו של הרב ידידיה טאריקה, קידש ידיד, שאלוניקי, תקע"ח.

[5] שלמה בולה, לחם שלמה, שאלוניקי, תקנ"ה, באתר היברובוקס.

[6] לפי אריה לייב פרומקין (להלן בפרק "קישורים חיצוניים").

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

הראשונים לציון
חכם באשי	רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר
ברבנות הראשית	הרב יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף