שיחה:עלילת דם

הסיבות לעלילת הדם

• אין לי מושג מה היו הסיבות האמיתיות אולם הטענה שהרצח של ילדי יהודים ע"י הוריהם(תופעה שיש ויכוח עד כמה הייתה נפוצה ) הוא הסיבה, מוגחכת ולא רק בגלל שמסעות הצלב היו בתחילת האלף הקודם ואילו חלק ניכר מהאירועים התרחש מאות שנים לאחר מכן, ובארצות שלא הייתה בהן התופעה הנ"ל. בנוסף מדובר בדעה של חוקר יחיד ולא בדעה מקובלת. לדעתי אין מקום לפסקה זאת בויקיפדיה העברית. --איש המרק 09:53, 3 מאי 2005 (UTC)

יש לי דעה מאוד ברורה על הטענה של פרופ' יובל, והיא לא חיובית, אבל זו טענה שעשתה הרבה רעש ולכן שווה אזכור. אנחנו לא מצנזרים השקפות לא נחמדות שש"ז 10:03, 3 מאי 2005 (UTC)

העברתי לסוף הערך, והוספתי הסתייגות, עם זאת אני סבור אין לתת לדעה זאת במה בדיוק כמו שלא היינו נותנים במה להסברים מלומדים של מכחישי שואה.

עלילות הדם המתוארות בערך היו באנגליה\ספרד\איטליה וכדומה אף לא אחת מהן היא באשכנז(גרמניה) בתקופה הרלבנטית, ולכן תקפות ההסברים מוטלת בספק(במקרה הטוב), מילא אם היה בערך קטע על עלילות דם באשכנז אבל אין --212.25.76.157 06:24, 26 מאי 2005 (UTC)

האומנם פרשת דמשק הייתה קשורה להפסקת שלטונו של מוחמד עלי בסוריה ? יש לכך מקור ?

לפי אנציקלופדיה כרטא עלילת הדם בנוריץ' הייתה ב-1146

לפי ספרו של הנזיר תומס שתיעד את עלילת הדם, ההתרחשות אירעה ב-1144. מאחר שהספר יצא רק ב-1150, ניתן להעלות ספקולוציות לפיהן העלילה למעשה נפוצה באחת מהשנים 1144-1150, ואם כך, אולי הייתה הסבר רטרואקטיבי למותו של ילד ב-1144. שש"ז 03:57, 3 פבר' 2005 (UTC)

"הטבח בג'נין"

במסגרת אינתיפאדת אל-אקצא והמאבק התעמולתי כנגד מדינת ישראל, הרבו הפלשתינים להפיץ עלילות שווא על מעשי אכזריות של ישראל, שרבות מהן התבררו כשקריות. המפורסמת שבהאשמות השווא האלה היא עלילת הטבח בג'נין.

במסגרת מבצע חומת מגן נכנסו כוחות צה"ל לג'נין אך נקלעו לקרבות עקובים מדם שבהם נהרגו 23 חיילים ישראלים. לבסוף, צה"ל הפעיל דחפורים משוריינים בצורה נרחבת, דבר שהביא לכניעת המחבלים. הדחפורים השאירו אחריהם הרס רב והפלשתינים מיהרו לנצל את העובדה שצה"ל סגר את ג'נין לתקשורת בשביל להאשים שצה"ל טבח 500-3,000 אזרחים חפים מפשע בג'נין. שר ההסברה הפלשתיני, יאסר עבד רבו אף האשים שישראל חופרת קברי אחים ל 900 פלשתינים שרצחה בג'נין. [1] בהתחלה, התקשורת העולמית דיווחה על הטבח בג'נין ללא פקפוק בהאשמות הפלשתינים, דבר שגרם לעלייה חדה בהתקפות האנטישמיות כנגד יהודים באירופה - בייחוד בצרפת, אנגליה ובלגיה. עלילת הטבח גם לוותה בסרטו מעורר המחלוקת של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" בו מואשמים החיילים הישראלים בביצוע זוועות במחנה (כגון ירי על בית החולים, דריסת פצועים עם טנקים והריגת תינוק במכוון) בנוסף לטבח. בית המשפט העליון אמנם ביטל את החלטת מועצת הסרטים לאסור על הקרנת הסרט, אך קבע שמדובר בסרט שקרי ופוגע.

כעבור שבועיים נחשף שהמספרים שסיפקו הפלשתינים היו מנופחים מעבר לכל פרופורציה: במחנה נהרגו רק 56 פלשתינים, לפחות חצי מהם היו חמושים. ועדות חקירה שהקימו ארגוני זכויות האדם כגון אמנסטי, HRW ואח"כ האו"ם שללו את האשמות הפלשתיניות על טבח וקבעו את מספר ההרוגים על 52-56 פלשתינים. מגזין טיים שכתב על האירועים, קבע בבירור שלא התרחש טבח בג'נין ולא היו הוצאות להורג המוניות של אזרחים חפים מפשע. [2]

לגבי ישראל והמון יהודים בעולם, עלילת הטבח בג'נין הייתה עלילת הדם הראשונה של האנטישמיות החדשה - גל פרעות אנטישמיות וטרור כנגד יהודים ומדינת ישראל שפרץ במילניום החדש בעקבות אינתיפאדת אל-אקצא.

— הפיסקה המקורית שהוסרה מהמאמר

אני לא מסכים שהוא צריך להופיע כאן, לדעתי אפשר להקדיש לפרשה ערך נפרד, היא מפוזרת בעוד כל מיני מקומות שונים ומשונים. אני מסכים שהסיפור הזה היה נגוע באנטישמיות, אבל לא כל דבר אנטישמי הוא עלילת דם. טרול רפאים 20:45, 5 פבר' 2005 (UTC)

הכללת סיפור ג'נין כאן היא סוג של תעמולה, שאין מקומה בויקיפדיה, וגרוע מזה: היא מגמדת את משמעותן של עלילות הדם. סילקתי את הסיפור מכאן ושילבתי אותו בערך מבצע חומת מגן, שם מקומו הטבעי. דוד שי 20:57, 5 פבר' 2005 (UTC)

אם ההגדרה של עלילת דם היא סיפור בעל מוטיבים נוצריים על כך שהיהודים רוצחים ילדים בשביל טקסי הפולחן שלהם - אזי הטבח בג'נין הוא לא עלילת דם (אבל גם הפרוטוקולים של ציון לא) - אלא סתם הסתה אנטישמית ושקרית.

ברם, במשמעות הרחבה יותר של "עלילת דם" - סיפור שקרי על כך שהיהודים רוצחים ובוגדים ומבצעים זוועות, שמטרתו לגרום לאלימות כנגד יהודים - עלילת הטבח בג'נין היא עלילת דם מודרנית. התגובות שבאו בעקבותיה גם מוכיחות זאת ולא סתם כינו אותה "עלילת הדם הראשונה של האנטישמיות החדשה". אולי בקונטקס היסטורי יותר זה לא ייראה כ"גימוד של משמעות עלילות הדם". MathKnight 21:10, 5 פבר' 2005 (UTC)

• לא כל תעמולה שקרית שמופנית נגד מדינת ישראל היא "עלילת דם". תעמולה שקרית הייתה מאז ומתמיד נשק במלחמות, ולא ידוע לי על "עלילת דם נגד ארצות הברית" או משהו דומה.
• סיפור ג'נין מגמד את עלילות הדם משום שמדובר בתעמולה כחלק ממלחמה בין שני אויבים. היהודים, בכל עלילות הדם, לא היו אויבים של שכניהם, ונפלו קרבן לשנאה בלבד. הכנסת סיפור ג'נין לערך זה עלולה ליצור תמונה מעוותת, כאילו מקור עלילת הדם באיום שהיוו היהודים על שכניהם ובניסיון של היהודים לכבוש את ערי שכניהם.
• כל פוליטיקאי שמואשם בשחיתות רץ לתקשורת וטוען שזו "עלילת דם". כך נשחקה משמעותו של הביטוי. אף שסיפור ג'נין הוא אכן עלילה, לא צריך להדביק לו את הקלישה "עלילת דם" - נשאיר את הקלישאות לפוליטיקאים. דוד שי 21:20, 5 פבר' 2005 (UTC)

עודד ישראלי לדעתי, נכון שניתן לכנות, בהשאלה, מני עלילות שמטרתן ליחס ליהודים מעשי הרג שלא היו ולא נבראו - כמו שקרה בג'נין ובעוד מקומות - בשם "עלילת דם", אך אני מסכים עם אלו המתנגדים להכליל זאת תחת הערך - שכוונתו המקורית הייתה לדון באותן "עלילות דם קלאסיות", אשר מיחסות ליהודים מעשי רצח לצרכים פולחניים. מה שכן ניתן לעשות זה להוסיף סעיף מצומצם יותר, המסביר כי הביטוי "עלילת דם" הפך למטבע לשון, ובמסגרתו להביא (בצורה מצומצמת יותר) דוגמאות כמו "עלילת ג'נין" ועוד...

מה שכן חשוב, לדעתי, הוא לא להשמיט את הסיפור של עלילת דמשק ושאר עלילות שנפוצו בחלקים הערביים של האימפריה העות'מנית מן הסעיף העוסק בעלילות דם בעולם הערבי. הייחוס והקישור של התפשטות עלילת הדם בעולם הערבי לסכסוך היהודי ערבי/ערבי ישראלי אינו מדוייק - ולדעתי יש בו גם משום הטייה פוליטית מסויימת (קרי הטיה, לא מוצדקת במקרה זה, של ההיסטוריה, לטובת אלו שרואים בציונות ובמדיניות ישראלית כזו או אחרת, את שורש השנאה ליהודים בעולם הערבי). לפיכך, הרשיתי לעצמי לתקן ולהוסיף משפט קצר עם קישורים בסעיף העוסק בנושא זה - אקווה שהתיקון יתקבל ולא ימחק.

משפט מטופש

"יש סמליות רבה בכך שדווקא סביב חג זה עלתה ביתר שאת המשטמה לעם היהודי, שהרי הוא מגלם יותר מכל החגים את מהותו והוויתו של העם ואת אביבו וראשית יצירתו והופעתו." - משפט מטופש, בוודאי בהקשרו - בפיסקה הראשונה של המאמר. נראה לי שכדאי למחוק.

ערך לוקה בחסר

מה עם עלילת לחם הקודש (שמוזכרת בפתיחה, אך אין לה זכר בגוף המאמר)? מה עם עלילת הרעלת הבארות? מה עם משפט דרייפוס? ומה באמת עם הפרוטוקולים של זקני ציון, שרק מוזכרים בחצי מלה ובדרך אגב? בקיצור, חסר הרבה.--Metal-wikiped 11:43, 14 בנובמבר 2006 (IST)

ראה לעיל ההסבר שכתב דוד שי, כמו גם פתיח הערך. לא כל עלילה היא עלילת דם. ערןב 11:59, 14 בנובמבר 2006 (IST)

כמו שהאביר רשם: "במשמעות הרחבה יותר של "עלילת דם" - סיפור שקרי על כך שהיהודים רוצחים ובוגדים ומבצעים זוועות, שמטרתו לגרום לאלימות כנגד יהודים". כל ארבעת המקרים החסרים שהזכרתי עונים להגדרה הזאת. אין שום היגיון בצמצום ההגדרה רק ל"עלילות בדבר שחיטת ילדים נוצריים לשם אפיית מצות". ואם כבר אנחנו בוחרים בהגדרה המצמצמת, יש למחוק לגמרי את האזכורים של עלילת לחם הקודש ושל הפרוטוקולים.--Metal-wikiped 12:15, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אין לי מה להוסיף על מה שכבר נכתב. ערןב 12:15, 14 בנובמבר 2006 (IST)

שינוי שם הערך

הרחבתי את הערך והוספתי על עלילת לחם הקודש, על עלילת הרעלת הבארות ועל הפרוטוקולים של זקני ציון. כעת, כשהערך סוקר את כלל העלילות האנטישמיות שהופצו על היהודים, ולא רק את העלילות-בדבר-שחיטת-ילדים-נוצרים-לחג-הפסח, לדעתי יש לשנות את שם הערך לעלילות. אם אין מתנגדים, אני אעשה זאת.--Metalholic 18:58, 21 בינואר 2007 (IST)

אני מתנגד, לפי המשפט: "העלילות אשר הומצאו על היהודים בתקופות השונות ובארצות השונות הן רבות, אולם הנפוצה והמפורסמת ביותר היא העלילה בדבר שימוש בדם של ילדים נוצרים לשם אפיית מצות בפסח. על שמה של עלילה זו מכונות כלל העלילות על היהודים עלילות דם". בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 19:12, 21 בינואר 2007 (IST)

אני כתבתי את הפסקה הזאת, מתוך הנחת יסוד ששם הערך הוא "עלילת דם" (שזה השם שהחליט לתת יוצר הערך). עם זאת, לדעתי יהיה יותר מדויק לשנות את שם הערך ל"עלילות", ואז פסקה זו תשתנה בהתאם: "כיוון שהעלילה הנפוצה והמפורסמת ביותר היא עלילת הדם, מכונות לעתים כלל עלילות השקר על היהודים "עלילות דם".--Metalholic 19:22, 21 בינואר 2007 (IST)

גם אני מתנגד. שם ערך ברבים נועד לרשימות, והערך הזה, אף שהוא מפרט עלילות דם רבות, איננו רשימה. דוד שי 20:14, 21 בינואר 2007 (IST)

דוד, אתה העברת את כל החלק העוסק בעלילת הדם עצמה לפרק נפרד, ובמצב הנוכחי, מפסקת הפתיחה לא ברור מדוע "שקר שהפיצו שונאי ישראל על היהודים, ובעקבותיו נערכו פרעות ביהודים" נקרא "עלילת דם". אדם שלא שמע מימיו על עלילות הדם, לא יבין מפסקת הפתיחה מדוע הערך נקרא כפי שהוא נקרא, וזה לדעתי מצב שלא צריך לקרות. לדעתי יש להוסיף לפסקת הפתיחה הסבר קצר על מקור הכינוי. (או לחלופין, האפשרות השנייה היא לשנות את שם הערך ל"עלילות", ואז לא יהיה צריך לשנות שום דבר).--Metalholic 21:09, 21 בינואר 2007 (IST)

יש רק אמת אחת, אתה לא יכול לבוא ולשנות את הפסקא, אך ורק בהתאם לשם הערך. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 21:29, 21 בינואר 2007 (IST)

לא נכון, כאן זה לא מקרה של "יש רק אמת אחת". יש שקורים "עלילות דם" רק לעלילות בדבר רצח-ילדים-וכו'-וכו' ולמכלול העלילות נגד יהודים הם קורים פשוט "עלילות", ויש שקורים לכל העלילות נגד יהודים "עלילות דם". אפשר ככה ואפשר ככה. לדעתי האפשרות הראשונה היא יותר מדויקת ולכן היא עדיפה.--Metalholic 21:56, 21 בינואר 2007 (IST)

אם כן, יש לקבוע על פי רוב. נראה לאן יתקדם הדיון. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 23:20, 21 בינואר 2007 (IST)

המושג "עלילת דם" מוכר בציבור ומי שיחפש חומר בנושא יחפש עלילת דם ולא "עלילה" או "עלילות", שלהן יש גם משמעויות נוספות. מלמד כץ 19:31, 23 בינואר 2007 (IST)

נכון, אבל המדיניות בויקיפדיה היא לדייק ככל האפשר, גם כאשר זה מתנגש במקצת עם "המוסכמות"- במקרה הזה, הכינוי הפופולארי והמוכר יותר לתופעה. חוץ מזה, אל תשכח שכאשר משנים שם של ערך, השם הקודם הוםך אוטומטית לקישור לשם החדש, כך שאין מה לדאוג מכך שאנשים לא ימצאו את הערך- גם אם שם הערך ישתנה ל"עלילות", עדיין אדם שירשום בחיפוש "עלילת דם" או "עלילות דם" יגיע לערך זה, כיוון שאלה יהיו קישורים אוטומטיים.

כמו כן, אני חוזר על טיעון היסוד שלי- לא כל עלילות הקשר נגד היהודים היו בדבר שימוש-בדם-נוצרי-לצורכי-פולחן, לכן השם המדויק לערך הוא עלילות. ואם לדעתך גם שם זה אינו מדויק, כיוון שלמלה זו יש משמעויות נוספות, אז אפשר עלילות אנטישמיות, או עלילות שקר על העם היהודי או משהו כזה. אך לא "עלילות דם", שזה שם שמייצג רק חלק מהעלילות, ובטח לא "עלילת דם", שזה שם שמראה כאילו הייתה רק עלילה אחת.--Metalholic 11:41, 1 בפברואר 2007 (IST)

ניקולאי?

"הצאר ניקולאי הכריז בפומבי ב־1817, כי יש בין היהודים הנזקקים לדם הנוצרים" - ב-1817 ניקולאי הראשון לא היה צאר. האם הוא אכן הכריז זאת, טרם התמנותו לצאר, או שמישהו אחר אמר זאת, ואולי לא היו הדברים מעולם? דוד שי 20:51, 21 בינואר 2007 (IST)

עיין ערך פרעות קישינב, שם מופיע כי זהו דווקא ניקולאי השני שהכריז זאת. ודו"ק

הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 20:52, 13 בפברואר 2007 (IST)

הערך כבר נבחר בעבר למומלץ. אף-על-פי-כן, כשקראתי אותו ראיתי שהוא לוקה בחסר, כמו שפרטתי בדף השיחה. החלטתי לקחת על עצמי את הרחבת הערך, והוספתי פרקים גם על עלילות שנכללות בהגדרה הרחבה של עלילת דם: עלילת לחם הקודש, עלילת הרעלת הבארות ועלילת "הפרוטוקולים של זקני ציון". כמו כן, הרחבתי גם על עלילת הדם עצמה. כעת, כשהערך מקיף לדעתי את הנושא, ברצוני להעלות אותו להצבעת "הוספה מחודשת" למומלצים.
אני לא יודע עד כמה זה מקובל לעשות דבר כזה, אך זכור לי שכבר נעשה משהו דומה בעבר, אם אני לא טועה, עם הערך מרד בר כוכבא. נ"ב: רציתי לשנות את שם הערך מעלילת דם לעלילות, כך שישקף בצורה מדויקת יותר את תוכנו; אך אני רואה שאני בעמדת מיעוט בעניין זה, אז אני מוותר.--Metalholic 15:38, 2 בפברואר 2007 (IST)

תבורך על היוזמה להרחיב, אבל מה מטרת דיון זה כאן אם הוא כבר ברשימת המומלצים? צריך דיון נוסף לאישרור מומלצותו? מגיסטר 16:20, 2 בפברואר 2007 (IST)

אפשר לעשות הצבעה סמלית חוזרת כדי לבסס את מומלצותו. יכולה להיות לזה משמעות טקסית בלבד כמו חתונה שנייה אחרי 25 או 50 שנות נישואין. השמח בחלקו (-: 16:22, 2 בפברואר 2007 (IST)

בדיוק. השמח בחלקו ניסח היטב את כוונתי. השוואה נוספת שאני יכול להביא להצעה שלי, היא האופנה האחרונה בויקיפדיה של הצבעות אמון למפעילים שכבר מכהנים.--Metalholic 21:07, 2 בפברואר 2007 (IST)

• בעד. השמח בחלקו (-: 12:02, 3 בפברואר 2007 (IST)
• נגד, בשלב זה. הערך מהווה לפי יותר מדי רשימה של עלילות דם שונות ופחות את ההסברים שלהם או כיצד הם התפתחו. צריך להרחיב על החלק של ההיסטוריה, הסיבות, ההשפעות, הדומה והשונה, ההבדלים בין התקופות השונות ומידע דומה - ולא רק רשימה של עלילות שונות. אני אבדוק מה אני יכול גם כן להוסיף בעניין זה - ואם אראה שיש שינוי או שיש גם לי מה להוסיף שישנה זאת, אשנה את דעתי. בברכה, אסף 16:15, 3 בפברואר 2007 (IST).

יש מאמר מאד מעניין שכדאי לקרוא - מוצא עלילות הדם, שנותן קצת פרספרטיבה רחבה יותר והיסטוריה מורחבת יותר על נושא זה. אסף 16:27, 3 בפברואר 2007 (IST).

אתה מוזמן להוסיף לערך מהמאמר ומהידע האישי שלך.--Metalholic 17:20, 3 בפברואר 2007 (IST)

• >>>> נגד ההצבעה הזאת בכללותה, עד שלא נגדיר במפורש את מטרתה ופירוש תוצאותיה: אם הערך יקבל רוב נגד - מה קורה? מסירים את ההמלצה? איזה רוב צריך לזה? האם זה מחליף את הליך הסרת המלצה? ואם יקבל רוב בעד – מה המשמעות? הוא נשאר ברשימת המומלצים (שזו ממילא ברירת המחדל גם ללא הצבעה)? הוא מקבל הופעה נוספת בעמוד הראשי? אני ממש לא מבין את ההצבעה הזו. מגיסטר 16:26, 3 בפברואר 2007 (IST)

לדעתי, אם הערך יקבל רוב נגד- יש להסיר את ההמלצה. אם הוא יקבל רוב בעד- כמו שהשמח בחלקו אמר, זה אשרור של ההמלצה. כבר הייתה הצבעה מעין זו בנוגע לערך מרד בר כוכבא. מישהו יודע מה נסגר עם ההצבעה ההיא?--Metalholic 17:20, 3 בפברואר 2007 (IST)

אם בדעתכם לערוך הצבעה על הסרת הערך מרשימת המומלצים, יש לכך נוהל מסודר. אחרת אפשר להשאירו. לא הבנתי למה ההצבעה נועדה. פה אנחנו משתדלים להיות עניניים לרוב, ולא מבצעים אקטים טקסיים שלא לצורך (כמו חתונת זהב). בברכה,יוסאריאן • שיחה 18:19, 3 בפברואר 2007 (IST)

נגד ‏סקרלט • שיחה 23:37, 3 בפברואר 2007 (IST)

הערך מצויין - אחד הטובים שיש, אבל כאן עושים הצבעות הוספה למומלצים ולא הורדה ממומלצים. ערכים מומלצים אינם קדושים - ניתן לשפר אותם באופן מתמיד ולא צריך להצביע על כל שינוי. נא לא לבזבז את זמנם היקר של הויקיפדים. מלמד כץ 16:20, 5 בפברואר 2007 (IST)

• נגד Superzohar • שיחה 17:15, 13 בפברואר 2007 (IST)

לא הומלץ

עמדה אובייקטיבית יותר

שלום רב,
אכן מסכים אני עם המשפט שפותח את הערך, כי אלו הם שקרים שהופצו על ידי שונאי ישראל, אך אין לומר כי עלילות הדם הן עלילות, ולאו שקרים? הרי שאם נחליף המילה שקרים בעלילות, יביא זה לערך עמדה הרבה יותר אובייקטיבית ואנציקלופדית.
באם זאת היה תלוי בי, הייתי משנה את המשפט ל - "עלילות הדם הן עלילות שהופצו על ידי נוצרים קנאים לדתם, על יהודי התפוצות.".
אשמח אם תתייחסו לפניה זו.

• "עלילות דם הן עלילות ש..." זה לא נראה טוב להשתמש פעמיים באותה מלה. מבחינת סגנון כתיבה זה יותר יפה לדעתי להשתמש במלים שונות, מה גם שהמלה "שקרים" היא הרבה יותר ברורה וחד-משמעית עבור קורא שאין לו מושג מה זה עלילות דם.
• אם קראת את הערך, אתה בוודאי יודע, שלא כל העלילות הופצו ע"י נוצרים קנאים. בעת החדשה שני המניעים העיקריים לעלילות היו כלכלי וגזעני, לא דתי.--Metalholic 17:40, 17 בפברואר 2007 (IST)

יתר דיוק

ציטוט: "אף-על-פי שהיהודים ידועים בשמירתם הקפדנית על טהרת מאכלותיהם מדם, והתורה אסרה עליהם את אכילת הדם במפורש"

אני לא רוצה להשמע אנטישמי, אך דם האדם מותר לאכילה (שו"ע יו"ד ס"ז ס' ו-ז ובתלמוד כריתות וחולין), אמנם הוא אסור מפני מראית העין כדם דגים, אך אם יש הוכחה שהוא דם אדם הוא מותר בשתיה, וכן דם שאינו ניכר בתערובת מותר מסיבה זו(הש"ך וביאור הגר"א שם), אינני אומר שערבוב הדם אכן התרחש ח"ו, אלא שהלכתית ערבוב הדם היה מותר, (אין בזה משום מבטל איסור לכתחילה, לפי שאינו אסור אלא מפני מראית העין).

השאלה האם לתקן (ואם כן כיצד), את המשתמע כי דם אדם אסור באכילה (כמובן בלא שיראה כאילו אכן יהודים עירבו דם במצות). בברכה אליהו52ז 22:50, 24 בפברואר 2007 (IST)

לאחר שלא נתקבלו תגובות, אני מוחק את המשפט, בדבר איסור דם האדם ליהודים. על איסור אכילת בשר אני משאיר, מפני שהוא מחלוקת ראשונים. אליהו52ז 02:10, 4 במרץ 2007 (IST)

רק רציתי להגיד שלא תחשוב שלא קיבלת תשובה בגלל שאף אחד לא ראה את ההודעה שלך, או בגלל שלאף אחד לא איכפת. אני ראיתי את ההודעה שלך, והיא מאוד הפתיעה אותי (לא ידעתי שלפי התורה מותר לשתות דם אדם), ומכיוון שלא היה לי מה להגיד על זה, וגם לא פיתרון לבעיה שהצגת, לא עניתי. בכל מקרה, אם מצאת לנכון למחוק את המשפט כי אתה יודע בוודאות שהוא שגוי- שיהיה.--Metalholic 18:05, 9 במרץ 2007 (IST)

מי מוכן לשלב את הקטע להלן בערך

הערך בנוי בצורה מסודר. מצאתי קטע שיש מקום לשלב אותו ואני מציע כי יעשה זאת אחד המכיר היטב את הערך: להלן הקטע: "-1235 פשטו עלילות דם בקהילות העתיקות של יהודי אשכנז בגרמניה, שגרמו לצרות וסבל רב ליהודים, ואף להעלאת אחדים מהם לגרדום. מן המפורסמות היא עלילת פולדה, שבאה בעקבות שריפת בית הטוחן יחד עם חמשת ילדיו. האפיפיור שלח איגרת לארכיבישופים ולבישופים שתוכנה היה "שמענו את שוועתם של היהודים, כי כוהנים ושרים וגם אצילים ופקידים ברחבי גרמניה ממציאים אשמות מנוולות על היהודים כדי לבוז את רכושם. האנשים האלה שכחו כנראה שדווקא ספרי הברית הישנה של היהודים הם יסודי התורה הנוצרית. כתוב בתורה: לא תרצח. ובחג הפסח אסור להם אפילו לגעת במת, ואתם מאשימים אשמת שווא שהם אוכלים בחג זה ילד הרוג. בכל מקום שנמצא חלל ולא נודע מי הרגו מאשימים את היהודים מתוך כוונה רעה. כל זה אינו אלא תואנה כדי לרדוף אותם באכזריות בלי חקירת בית דין, בלי ראיה כנגד הנאשמים ובלי הודאתם. מזלזלים בזכויות שנתן בחסדו הכיסא הקדוש ברומי ליהודים ונוטלים להם שלא כדת ויושר את נכסיהם, מענים אותם ברעב, בכלא ובעינויים אחרים ודנים אותם למיתות שונות", וכו'. והוא מסיים ב"האצילים או השרים עימדו על המשמר שלא יופרו החוקים, ואל תרשו שיציקו להם בלי שום פשע מצדם". מקור הציטוט שלי: הצופה

הוספתי את הקטע.--Metalholic 13:58, 19 במרץ 2007 (IST)

וויקיפדיה?

היא לא נייטרלית?Blood libel. עלילות דם הן שקרים שהופצו כנגד יהודים?, אפשר לומר Jews are the most common target of blood libels השאלה היא האם אנחנו רוצים להיות נייטרלים או לא.--אוהד אסטון (שיחה) (עזרו לי)‏ 23:09, 13 באפריל 2007 (IDT)

הערך הוא על צירוף המילים "עלילת דם", לא על צירוף המילים "blood libel" גם אם זה תרגום 1:1. בעברית הפירוש הראשי של עלילת דם הוא מה שכתוב בערך, נגד יהודים, על כך מדיעה גם אנציקלופדיה בריטניקה לנוער שכתבה שזה נגד יהודים. ברור שאפשר לשאול את המונח הזה גם לעמים אחרים, כמו שכל דבר שקשור ליהדות אפשר לשאול לדברים אחרים אבל בערך צריך לכתוב מה הכוונה המקורית ולא השאולה והיא נגד יהודים. צהוב עולה 17:44, 18 באפריל 2007 (IDT)

העברת הערך לעלילות הדם

הערך דן, כמו שצריך, על האירוע ההיסטורי של הפצת עלילות דם נגד יהודים, ולכן עליו להיקרא עלילות הדם. בוויקילשון ניתן לפתוח ערך שנקרא wikt:עלילת דם והוא ידון על הפירוש הלשוני של "עלילת דם" - עלילת שווא. צהוב עולה 17:54, 18 באפריל 2007 (IDT)

כיתוב בתמונה

משתמש אנונימי כלשהו שינה את הכיתוב בתמונה של הקריקטורה האנטישמית, וכתב שזה איור של ברית מילה שמיוחס בטעות לעלילת דם. מדובר בשטות מוחלטת כפי שיכול לראות כל מעיין היטב בתמונה. רואים בבירור מספר אנשים נועצים סכינים בילד. יעקב135 17:57, 15 ביוני 2007 (IDT)

ייהרג ויעבור

הערך כתוב באורח מוטה באופן השולל לחלוטין אפשרות שפולחנים יהודיים מסוגים שונים שמקורם בפרשנות של תמהונים יחידים לקבלה המעשית אכן התקיימו. באביב של שנת 2008 נחשפה כיתה יהודית בירושלים וסביבותיה שהנהיגה הלכה למעשה פולחנים של תיקון נשמות של עוללים בני שלוש וארבע אחד מהם הפך עקב התעללות קשה לצמח וככל הידוע - נכון ל11 באפריל - לא התעורר. ראוי גם לעיין בספרו של חוקר תולדות היהודים הפרופ' אריאל טואף מאוניברסיטת בר-אילן בישראל "פסח של דם", בה הוא מעלה טענות - פרי מימצאי מחקריו - על היתכנות המעשים המיוחסים ליהודים. זוסיה 11 באפריל 2008 13:52

תמונות

למה אין פה תמונות? ממש חבל... הערך כלכ כך טוב ויש המון תמונות ואיורים\תחריטים של הנושא שהיו יכולים להפוך את הערך לאטרקטיבי הרבה יותר...--Galoren.com - שיחה 20:24, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

המילה שקריות

אמנם מקובל היום (וגם לא יותר מדי מתקבל על הדעת אחרת) שהעלילות שקריות, אבל ברגע שאריאל טואף(שהוא בעיני משוגע לגמרי) הטיל ספק בשקריות חלק מהעלילות, אולי יש צורך לשנות את הערך מעלילות הדם הן שקרים שהפיצו שונאי יהודים על היהודים ל- עלילות דם הן סיפורים שהפיצו שונאי יהודים.... מה דעתכם? neriag

אני תמה על השינוי [3]. האם לדעתך אותם "סיפורים" על יהודים שנהגו לשחוט ילדים נוצרים בערך חג הפסח ולהשתמש בדמם לצורך הכנת המצות, אינם "שקרים" ? ‏Danny-w‏ 09:43, 16 באפריל 2009 (IDT)

ועוד: מעבר להתנגדותי הסובייקטיבית לשינוי בעקבות שייכותי לעם היהודי הנרדף, הרי שמאחר שרצח אסור על היהודים, ומאחר שאכילת דם אסורה על היהודים, הרי שנשמטת הקרקע מתחת לסיפורי עלילות הדם. לוגית הם לא יכלו להתקיים כאמיתות. כך שלמרות העדר תמיכתו של ד"ר אריאל טואף אני סבור שמדובר בשקרים (שגרמו לסבל רב). אבקש לשחזר את השינוי. ‏Danny-w‏ 09:43, 16 באפריל 2009 (IDT)

מסכים עם דני. אין צורך לשכנע בשקריות העלילות את כל תושבי כדור הארץ בחמש מאות השנים האחרונות, די בכך שכל יודעי הדבר (תאולוגים בני כל הדתות) הסכימו על כך בתקופה בה התרחשו עלילות הדם, נימקו והוכיחו זאת. היום מדובר ב"עובדה" וכדי להטיל בה ספק דרוש הרבה יותר מגמגומו של טואף. בברכה. ליש - שיחה 09:56, 16 באפריל 2009 (IDT)

אולי "אגדות ילדים שהפיצו שונאי יהודים", שהרי הסיפורים סופרו גם לילדים? נו, באמת. אביעדוס • שיחה 20:44, 16 באפריל 2009 (IDT)

ובכל מקרה, כל זמן שאריאל טואף הוא היחיד שטוען כך, והדעה הרווחת באקדמיה אינה כזו, ודאי וודאי שאין סיבה לשנות. כאמור, אנחנו אנציקלופדיה, לא עיתון, ונהנים מהמותרות של פרספקטיבה לאחור. כשדעתו של טואף תרכוש לה הסכמה רחבה (מה שכנראה לא יקרה, כי בינתיים חזר בו מטענותיו) יש על מה לדבר. JavaMan - שיחה 20:54, 16 באפריל 2009 (IDT)

גם טואף אינו טוען, שעלילות הדם אינן שקרים. הוא הבהיר שלא היה רצח פולחני. הוא העלה השערה שהיה שימוש בדם לצרכי רפואה בקרב קבוצה מסוימת של יהודים. דב ט. - שיחה 21:17, 16 באפריל 2009 (IDT)

ההיגיון

נכון שהנוצרים העלילו על היהודים שהם הורגים ילדים נוצרים כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות? זה לא הגיוני, מפני שאם אופים מצות עם דם, המצות יתפחו וכך הן לא יהיו כשרות. קולודי.

בחינת המלצה

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. ‏Ori‏ • PTT‏ 13:07, 1 בנובמבר 2009 (IST)

דרוש מקור

מישהו פיזר בערך תבנית "מקור" כמו שמפזרים מלח. יש לבחון אם באמת לכל תבניות אלו צורך אמיתי. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 09:39, 22 בנובמבר 2009 (IST)

גם אני הוטרדתי מהן. זה מאד מקשה על קריאת הערך ברצף. מיהו המפזר ומה הוא בעצם רוצה מכל משפט שלישי? תמרה ♣ שיחה 00:30, 16 ביוני 2010 (IDT)

מי שפיזר את תבניות המקור עשה זאת כנראה כי לא נוח לו מתופעת עלילות הדם כלפי העם היהודי. כמות בקשת המקורות מעידה על כך שהן לא הושמו בצורה עניינית לאחר בדיקה ושיקול דעת כאשר מטרתם היא אחת משתיים או להטיל ספק בכל הנושא או לבקש מאחרים להאכיל בכפית את הסקרנות האישית של אותו ויקפד. למרות שהושמו כל כך הרבה תבניות מקור הויקפד הנמרץ לא טרח אפילו לפנות לדף השיחה או לציין בתקצירי העריכה את פעולתו זו. לפיכך ניתן להסיר את תבניות הללו ללא בדיקה. וכאשר מישהו יגש לנושא מתוך שיקול דעת ותיהיה לו עילה להציב תבנית בקשת מקור למידע שיש לו סיבה להטיל בו ספק לאחר שעשה בדיקה ראשונית בעצמו אזי יוכל להציב התבנית. הסיבה היחדיה שאנני מסיר את התבניות הללו בשלב זה היא בשל שהערך בכל מקרה מצריך שכתוב.מי-נהר - שיחה 03:45, 26 בינואר 2016 (IST)

אם רצונך לדעת מי הניח תבנית, בדוק בהיסטוריה ותמצא ללא קושי. אין להוריד תבנית דרישת מקור מבלי לספק את המקור. בברכה. ליש - שיחה 06:28, 26 בינואר 2016 (IST)

אני יודע מי הניחן ומתי. בוודאי שאין להניח תבניות מקור סתם כך. כמשתשמש ותיק אתה ודאי יודע שצריכה עילה לשים תבנית מקור ולא די בכך שרוצים מקור למידע שזה דבר טוב תמיד. כבר התייחסו לסוגיה הפשוטה הזו מספיק פעמים במזנון כמו גם מה שמעוגן היטב בכללי היסוד ועקרונות המהות של המיזם. זו הסיבה מדוע מרבית התוכן בויקפדיה אינו מופיע יחד עם תבניות מקור או עם מראי מקום המשמשים למידע כסימוכין. כאמור אין בכוונתי לריב על המצב הנוכחי כעת, לא איתך ולא עם מצב הערך כנ"ל. רק למען הפרוטקול שלא יהיה ספק אין דבר כזה לשים סתם ככה תבניות מקור וממילא להשאירן כך. אם מישהו יקדיש זמן לבדיקת הסבירות של הצבת תבניות המקור ויגלה דפוס של עצלנות בבדיקת המידע הנגיש בטרם הוצבה התבנית הוא יכול להסירן הן את אלה שבדק והן אלה אלה שלא בדק אבל הונחו באותה צורה. גם אם לא יבחר להקדיש מזמנו ומירצו להעלאת הסימוכין הקיימים. מי-נהר - שיחה 02:43, 27 בינואר 2016 (IST)

מי נהר, אתה טועה לחלוטין בגישתך, כל הנכתב בוויקיפדיה זקוק למקורות, אך אנו מקבלים את הדברים גם ללא מקורות, כל עוד לא נמצא מי שיפקפק בהם. אם ויקיפד כלשהו מפקפק בטקסט ויקיפדי, הוא צריך להציג בקשת מקור ואם לא יוצג מקור תוך זמן סביר, הוא או אחרים זכאים להוריד את הטקסט. כך חוקי הוויקיפדיה ואל תמציא לנו חוקים חדשים. כבר היו מי שניסו להעביר במזנון נוהגים המחייבים את מציג הדרישה לחפש באינטרנט ודרישה מגוחכת זו לא התקבלה. המכניס טקסט לוויקיפדיה, עליו החובה להציג לו מקורות ולא המפקפק במהימנות הטקסט. בברכה. ליש - שיחה 08:14, 29 בינואר 2016 (IST)

גם פקפוק בטקסט צריך להיות מבוסס, הווי אומר צריכה להיות עילה להטיל ספק במידע שנכתב. אך אנו מאפשרים להציבן גם ללא הבהרה שהעילה להצבת המקור מוצדקת. ויקיפד שיסתבר שהוא מניח סתם תבניות מקור חסרות שחר בכמויות סיטונאיות כדפוס קבוע - ייקרא לדף הבירורים. מיותר לציין שאין בדבריי אלה טענה או רמז כלפי הויקיפד המוערך שהניח תבניות אלו במקרה הנידון. בכל מקרה הרישא שלך בתגובה זו מכילה סתירה מובנית כפי שהסברתי בתגובתי הראשונה. ואין שום קשר בין דבריי לבין הצעות ודיונים במזנון כדוגמת מה שציינת. ויקפד שיסתבר שהוא סתם שם תבניות מקור בגלל גחמות שונות לא יישאר בויקיפדיה. מי-נהר - שיחה 16:59, 29 בינואר 2016 (IST)

קצירת איברים פלסטינים

יש כמה דברים שמפריעים לי עם הפסקה הזאת:

1. אני לא חושב שנכון להכליל אותה כעלילת דם, מדובר כמובן בעלילה אך דרוש היסטוריון שיוכיח את אלמנט הדם.
2. לכל הפחות דרוש מקור לכך ש:"בעולם הערבי ציטטו את המאמר בהרחבה והציגו אותו כעובדה" ו-"גורמים אחרים תבעו מישראל "לחקור" את הטענות, כדי "להוכיח" שלא נעשו מעשים כאלה".
3. לא ברור לי מה עושות שם המרכאות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:30, 5 באפריל 2010 (IDT)

יתר על כן, עלילת דם, מהגדרתה, היא עלילה על רקע דתי נגד היהודים - במקרה קצירת האיברים זו אומנם עלילה, אך ללא רקע דתי ונגד הישראלים. בברכה. ליש - שיחה 21:58, 5 באפריל 2010 (IDT)

אני מסכימה עם קודמיי. התוספת הזו אינה נמצאת בקו ישר עם קודמותיה מבחינה היסטורית וגם אינה מכבדת את נושא הערך. זה סוג של אנכרוניזם, מה עוד שלמשרד החוץ שיקולים פוליטים משלו, אין זה אומר שאנו צריכים לקבל קביעותיו ללא עוררין בהקשר זה. דורית 22:34, 5 באפריל 2010 (IDT)

מסכים גם כן - האם נכניס את אחמדיניג'אד וארדואן ב"ראו גם" בערך על היטלר כי ככה קוראים לו פוליטיקאים ישראלים? אורי • שיחה 17:13, 12 באפריל 2010 (IDT)

אני דווקא חושב שבהחלט אפשר להתייחס לזה כאל עלילת דם. בוודאי בראש העךר כתוב "עלילת דם היא סיפור שקרי בעל מאפיינים אנטישמיים". אני חשוב שהסיפור הזה עונה על הקריטריון. וחות מזה, באיברים אין דם? אבל אני מסכים להערות של תומר על הצורך במקור לעיניים הציטוט בהרחבה. eman • שיחה • ♥ 17:18, 12 באפריל 2010 (IDT)

עלילות דם בעולם הערבי

בארצות ערב היו גם עלילות דם במאה ה-19.Ulven - שיחה 10:53, 19 במאי 2010 (IDT)

גינוי עלילות הדם בעולם הנוצרי

מתנצל על העריכה האיומה אבל אני לחוץ בזמן. עמכם הסליחה ומקווה שמישהו יטפל בפסקה. Ulven - שיחה 11:20, 19 במאי 2010 (IDT)

מקורות לפסקת הפרשנות הנוצרית

אפשר לדלות מקורות לפסקה ממאמרו של נתן רון דרך מוות מפוארת?. ‏JavaMan‏ • שיחה 17:02, 20 ביוני 2010 (IDT)

לא רק שקר

לא טמיד שקר. יש כמה שיחול להיות אמת לא יודעים. ויש כתות מוזרות אצל היהוד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.94.43.60 23:56, 28 בנובמבר 2012 (IST)

אלמוני, הדברים שלך מזעזעים, אתה עושה למעשה את מה שעשו לפני מאות שנים ראשוני המשמיצים, אלה שהניחו את היסוד לעלילות הדם.

כל דבר יכול להיות אמת, אם יוכח ככזה, אך דרושה לכך הוכחה - אתה לא הבאת אפילו זנב הוכחה. אתה טענת שיש כתות מוזרות אצל יהודים, אך לא ציינת אף כת בשמה, אז איך נדע למה כוונתך ב"כתות מוזרות"? האם אצל הנוצרים אין כתות מוזרות? ואצל המוסלמים אין כתות מוזרות? יש ויש, אך אתה בחרת לציין רק כתות מוזרות של יהודים ובחרת להחשיד יהודים בביצוע מעשים נוראים וזאת ללא שמץ של הוכחה - זו האנטישמיות בהתגלמותה, אתה, אלמוני מתועב, אתה אנטישמי לתאבון. לך מכאן! בלי ברכה. ליש - שיחה 14:15, 29 בנובמבר 2012 (IST)

רצח ילדים יהודים על ידי הוריהם בעת מסעות הצלב

מה בנוגע לקשר בין מנהג מתועד זה לבין עלילות הדם - כבר מספר פעמים נתקלתי בטענה שיש קשר בין הדברים (וראו כאן בנוגע לפעם האחרונה), אולם אין לכך זכר בערך. יוסאריאן • שיחה 17:50, 14 בדצמבר 2012 (IST)

זאת השערה חסרת הוכחות לביסוסה. אם תימצא ראיה הקושרת בין שני הנושאים, נכתוב, אם לא, אז לא. בברכה. ליש - שיחה 18:28, 14 בדצמבר 2012 (IST)

אני מבין שלסברה לפיה "עלילות הדם היוו השלכה של רגשי האשמה שחשו הנוצרים על יחסם לילדיהם, ותירוץ למותם של אלו מהזנחה ומחוסר טיפול" יש ראיות מובהקות.

בכל מקרה מדובר בטעות שלי, שנובעת מכך שהפרק "הסברים לעלילות הדם" נמצא בסוף הערך, אחרי פירוט רב של עלילות דם שונות. המידע שיש בו צריך להתרחב ולכלול מחקרים אחרים ומידע כללי נוסף הנוגע לנושא, ובפרט לעבור לראש הערך, לקדמתו, כך שיקדם את פני הקורא לפני שזה מגיע לפירוט המייגע של כל עיר וכפר בהן חזרה הסצינה הנוראית הזו. יוסאריאן • שיחה 20:28, 15 בדצמבר 2012 (IST)

עלילת הדם בתרבות

ביום מן הימים, כשהערך החשוב הזה, יטופל כיאה וכיאות. אמליץ להוסיף לו פרק: "עלילת הדם בתרבות", שיסקור הצגות, ספרים וסרטים שנטוו סביב עלילותיה של עלילת הדם.
הנה אחד שנתקלתי בו עכשיו: זיגמונט מילושבסקי, גרעין של אמת, מפולנית: ענת זיידמן. ידיעות ספרים, 2013. העוסק בנסיון של אנטישמים לפרוט על הזכרון הקולקטיבי הפולני, של עלילות הדם ויחסי פולנים-יהודים במשך הדורות ביקורת - שיחה 18:28, 1 במאי 2014 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בעלילת דם שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.aplaton.co.il/story_130 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20051224091432/http://www.aplaton.co.il/story_130 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:39, 14 באוקטובר 2022 (IDT)