ההתייחסות לסיכולים הממוקדים היא מאוחרת יחסית. למה לא להתייחס למשל לחיסול המשתתפים והאחראים על רצח הספורטאים במינכן, שהוחלט עליו בוועדת איקס של שרי הממשלה, גם כ"עונש מוות" למשל?--Eranb 16:45, 29 יוני 2004 (UTC)
המשפט: "פרט לטוביאנסקי, לדמיאניוק ולאייכמן, לא נדון איש למוות במדינת ישראל" אינו נכון. היו לא מעט מקרים של מחבלים שנידונו למוות, ועונשם הומר אחר כך לכמה מאסרי עולם. אביהו 17:50, 29 יוני 2004 (UTC)
המשפט מדוייק כשמדובר בפסק דין של בית משפט (וכך גם תיקנתי). בתי דין צבאיים פועלים בשטחים לפי דינים נפרדים, ולמען האמת אין לי מידע מדוייק על כך. לא ידוע לי שנגזר עונש מוות אלא שמבקשים עונש מוות. מכל מקום לא בוצע עדיין עונש מוות למחבל בישראל. מכיוון שאיני יודע מספיק כדי לדייק בנקודה זו לא התייחסתי לכך, ואתה מוזמן לחקור ולשנות בהתאם אלמוג 18:29, 29 יוני 2004 (UTC)
יש לי זיכרון מעומעם (לא, לא חייתי אז...) שבתחילת ימי המדינה היו עוד שנידונו למוות על פי החוק (הבריטי?) על רצח. אבל אני לא בטוח --Eranb 18:55, 29 יוני 2004 (UTC)
מחיקת משפט בדבר הסלקטיביות של החיסולים הממוקדים. משפט שמראה על הכותב. ממשלה שתחסל אחד מאזרחיה (יהודי או ערבי) ימיה ספורים. עובדה היא ששינאתו של הכותב מעבירה אותו על דעתו והוא אינו מבדיל בין היחס לפושעים אזרחי המדינה לאויבים חיצוניים.
מדיניות החיסולים היא סלקטיבית וגזענית ורק פלסטינאים מחוסלים (בניגוד לאזרחי ישראל, גם טרוריסטים, שהועמדו למשפט). חשוב שזה יבוא לידי ביטוי בערך עצמו.
June12.
רק אזרחי המדינה רשאים להצביע בבחירות לכנסת. האם גם הסלקטיביות הזו גזענית?
שוב מחקתם את כל מה שכתבתי. שימו לב: גם עונש מוות ללא משפט הוא עונש מוות, וגם חיסול או הוצאה להורג ללא משפט היא עונש מוות.
June12
אממ... לא. חיסול יכול להקרא "רצח" או "פעילות בטחונית". בכל מקרה, הוא לא עונש מוות. בהגדרה, "עונש מוות" מגיע ממערכת המשפט, לא ממערכת הביטחון.
יש עונש במשפט ויש עונש ללא משפט. לא כל עונש נעשה אחרי משפט. אבל אני מסכים שלא בכל מקרה שמדינה הורגת אדם מדובר בעונש - בחלק מהמקרים הורגים מסיבות אחרות: מתנגדים לשלטון, מיעוטים וכו'. צריך אולי לציין בערך את ההבדל בין מוות כעונש למוות (יזום ע"י המדינה) מסיבות אחרות.
June12.
גילוי עריות הוא לא עבירה שבין האדם לחברו? לא נראה לי שמדובר בעבירה שבין האדם למקום שכן זהו בעצם.. טוב אתם יודעים מה זה..
לגבי עונש המוות במדינות העולם. לא מדויק מה שכתוב על עונש המוות בארצות הברית, שכן לעניין זה האיחוד אינו ממש הגוף הרלבנטי, אלא המדינות עצמן. טקסס מוציאה להורג, גם ניו יורק. אבל יש הרבה מדינות שלא. ויש אפילו מפה. F1list 10:48, 6 אוקטובר 2005 (UTC)
למישהו יש סימוכין בנוגע לפסקה:
"
שיטה מקובלת נוספת להוצאה להורג הינה הריגה באמצעות קבל לוחות. שיטה זו בעיקרון זהה לחישמול באמצעות כיסא חשמלי, אך חישמול באמצעות קבל לוחות נחשב ל"נקי" יותר. מאחר שהקבל יוצר שדה חשמלי, אדם הנכנס בין לוחות הקבל מגדיל את הפוטנציאל החשמלי שלו בהתאם למתח הקבל. האלקטרונים נעים בגופו של האדם לכיוונים מנוגדים והדבר גורם להתקף קשה. לאחר שניות ספורות האדם מת."
חיפשתי על זה מידע נוסף, ולא ממש מצאתי
זו שטות. מחקתי אותה. odedee • שיחה 22:26, 31 מאי 2006 (IDT)
השורה "או כדי לגרום ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה (סעיף 97 בחוק העונשין). " מריחה לי קצת מהשחתה... האם הוצאת שטח מריבונותה של מדינת ישראל היא עבירה על החוק הגוררת עונש מוות? זה נשמע לי קצת מופרך, שלא לאמר אידאולוגי. מישהו יכול לבדוק את אמיתותה? אופק 21:03, 31 מאי 2006 (IDT)
סעיף 97 לחוק העונשין: (מתוך חלק ב' סעיף ב': עבירות בגידה) "פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה (ד/7) (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונתה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונתה, דינו - מיתה או מאסר עולם. (ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם."
עם זאת, אני לא משפטן ולא יודע מה המשמעות של הסעיף הזה. איתמר ק. 21:15, 31 מאי 2006 (IDT)
תודה על הבדיקה. רק רציתי לוודא, בהתחשב ברגישות של עניין החזרת שטחים וכו'. אופק 15:47, 2 יוני 2006 (IDT)
"יש הרואים כעונש מוות בלא משפט את החלטת ממשלת ישראל (בראשות גולדה מאיר) להרוג את כל חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור", האחראים לרצח אחד-עשר הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972, ואחרים סבורים שמדובר במאבק לגיטימי בחברי חוליות טרור ורצח."
"יש הטוענים שבמדיניות הסיכול הממוקד של ישראל יש משום עונש מוות ללא משפט, ואחרים רואים בכך מעשה הרג לגיטימי של אויב בזמן מלחמה."
כל פעילות מלחמתית של מדינה כנגד אויביה איננה נתפסת כעונש מוות. האם נאמר כי סוריה ומצרים גזרו עונש מוות על הישראלים שנהרגו במלחמת יום כיפור. האם נאמר שתורכיה גזרה עונש מוות כנגד המורדים הכורדים? האם ארה"ב גוזרת על אנשי אל-קעידה עונש מוות ללא משפט? מדובר במישור אחר לחלוטין. ובמיוחד כאשר מדובר במלחמה כנגד טרוריזם, שהוא עצמו מוציא להורג אזרחים באופן אקראי. וגם האמירה "יש הטוענים... ואחרים רואים" איננה מדוייקת. מכיוון שרוב הציבור במדינת ישראל: ממשלה, כנסת ואף מערכת המשפט מצדיקים את המדיניות של הסיכול הממוקד. רק מיעוט קטן סובר כי מדובר בעונש מוות ללא משפט. --אפי ב. • שיחה • 17:51, 19 בדצמבר 2007 (IST)תגובה
גם אם יש עשרה הטוענים אל מול מליון, עדיין זה "יש טוענים". ובאשר למשפט עצמו, הרי שככל שמדובר בלוחמה כנגד מי שאינו צבא סדיר, עולות השאלות הללו, והמשפט עודו תקין. אגב, אין המדובר במתן עמדה ערכית, אלא בהעלאת עמדה משפטית, שאין מאחוריה שיקול ערכי. הסיכול הממוקד יכול להיות צודק או מוטעה. ככל שמדובר באזרחים, או "לוחמים בלתי חוקיים", שהרי אם ייתפסו בחיים ודאי לא יינתן להם מעמד של שבוי מלחמה, יש הסבורים שהמדובר בהוצאה להורג ללא משפט. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:56, 19 בדצמבר 2007 (IST)תגובה
אני מעוניין להוסיף את הפסקה הזו, אך עידו חושב שאין לה מקום, אשמח לשמוע עוד דיעות:
יש הרואים את חוק דרומי כמתן היתר להוצאה להורג פורצים. יצחק כהן אמר במליאת הכנסת בה עבר החוק בקריאה ראשונה כי "[זהו] חוק מטורף שנותן לאנשים שיקול דעת להוציא להורג אנשים" ודב חנין אמר ש"החוק מכניס את המערב הפרוע לספר החוקים ומאפשר הוצאה להורג ללא משפט. העברתו היתה מרגעי השפל של הכנסת" [1].
ויש מי שחושב שהחלטות בנוגע לסל התרופות כמוהן כגזר דין מוות [3]. אפשר להתחכם עד אין סוף. עונש מוות הוא פשוטו כמשמעו - החלטה של ערכאה שיפוטית על הוצאתו להורג של אדם כאמצעי ענישה על ביצוע עבירה. עידו • שיחה09:12, 26 ביוני 2008 (IDT)תגובה
הפיסקה הבאה מופיעה לקראת סוף כותרת המשנה 'עונש מוות בישראל':
טעות נפוצה גורסת כי פרט לדמיאניוק ולאייכמן לא נידון איש למוות על ידי בית משפט אזרחי במדינת ישראל. הדבר אינו נכון, שכן קאפו (משתף פעולה עם הנאצים) יהודי בשם יחזקאל אניגסטר הורשע בסיוע לנאצים ונידון לתלייה (אולם העונש הומתק למאסר).
אני כותב עבודה על עונש המוות במסגרת לימודי המשפטים, ובעקבות הפיסקה הזאת חיפשתי מקורות שמזכירים את אותו יחזקאל אינגסטר - צר לי לבשר שככל הנראה מישהו שירבב לכאן מידע שגוי. לא קיימים פסקי דין שמזכירים את השם הזה, או מאמרים אקדמיים שמזכירים אותו.
אני מניח שאילו הסיפור היה נכון היה לכך הד כלשהו, אפילו קטן - שכן מדובר בהרשעה נוספת מלבד זו היחידה מסוגה של אייכמן (על החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם) - אך למרות זאת אין לסיפור הזה זכר בכל המקורות שבדקתי (ובדקתי די הרבה).
אז נראה לי שצריך: או לציין [דרוש מקור] ליד המשפט הזה, או פשוט למחוק אותו.
הרשימה שהבאתי אינה 'לינצ'ים ורצח פוליטי' אלא מקרי דין מוות שבוצעו באמצעות הסנהדרין. יהודה בן טבאי, שמעון בן שטח וחנן בן חנן עשו זאת מנימוקים הלכתיים לחלוטין, כמו גם האמוראים שהבאתי ברשימה. אני דורש להחזיר את העריכה שלי כי אין בה פגם. Yaakovyo - שיחה19:16, 20 באפריל 2020 (IDT)תגובה
לדעתי כדאי להוסיף את העניין של "קנאים פוגעים בו" (בקצרה- ביהדות יש דברים שלא חייבים עליהם מיתה בבית דין אבל מי שרואה את זה יכול להרוג את החוטא, כמו במעשה עם פנחס)
אני לא בקיא בכתיבה בויקיפדיה (וגם לא עד הסוף בנושא) אז אשאיר למישהו אחר לעשות את זה--נריה דנא-פיקאר - שיחה23:33, 23 ביוני 2021 (IDT)תגובה
בגירסה מיום 22.11.23 תיארתי קידום חוק ע"י השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, כולל עונש מוות חובה במקרים מסויימים. הפסקה, שכללה חוות דעת של פרופ' למשפטים, נמחקה ללא דיון (וללא ידועי הישיר), הנימוק היה שיש להמתין לאישור החוק ורק אז להתייחס להצעה. לדעתי חשוב שמתקיים דיון הציבורי ויש להחזיר את הפסקה shoshie8 • שיחה • ג' בטבת ה'תשפ"ד • 09:51, 15 בדצמבר 2023 (IST)תגובה
אני מסכים עם דוד שי שעונש מוות בישראל כן מתאים לעסוק במידה מסוימת וזהירה גם בדיון הציבורי שלא בהכרח הניב השפעות קונקרטיות על המציאות, ובערך כזה אפילו סקירת־על של כמות הצעות החוק שהוצעו בנושא, ואיזה מפלגות הציעו אילו הצעות – גם היא יכולה להיות רלוונטית ואנציקלופדית גם אם כלום לא עבר בפועל. מסכים עם העמדה שזה פחות רלוונטי לערך הזה. אציין, טכנית, בהתייחס להערתה של שושי מתחילת הדיון, שאין אף חובה לקיים דיון לפני ביטול או לתייג את מי שביצע את העריכה (ככל שאני מבין, לרוב נקבל מייל מרשימת המעקב שלנו אם ביטלו עריכה שלנו, אבל אני לא עד הסוף את הדקויות שמכריעות מתי כן מתקבל מייל ומתי לא). בהחלט זכאי עורך לבצע ביטול בלי דיון – מאוד מאוד רצוי לנמק (כפי שאכן היה הפעם), אם כי גם זה לא כלל רשמי של ממש. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות15:42, 15 בדצמבר 2023 (IST)תגובה
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)[עריכת קוד מקור]
בעד. יוניון ג'ק - שיחה 23:31, 18 ביוני 2018 (IDT)
בוצע. יוניון ג'ק - שיחה 02:33, 26 ביוני 2018 (IDT)
