שיחה:מימונה

לקוח מפה [1]. צריך לברר אם ישנה הסכמה של היוצרים רועי אסולין\Keiser_Soze 14:41, 6 דצמ' 2004 (UTC)

במקרה שאתה מזהה הפרת זכויות יוצרים פוטנציאלית יש לשים תבנית הפרת זכויות יוצרים ולחתום על מנת שיופיע התאריך. אם תוך 7 ימים אין הודעה מפורשת, המאפשרת להשתמש בחומר המועתק, הערך נמחק. תשים לב לאופן בו טיפל אייתלאדר בערך. גילגמש 14:45, 6 דצמ' 2004 (UTC)

בעלון קול צופייך לפרשת" ויקרא" הרב מרדכי אליהו כתב:

בס"ד

"מימונה"

פעם הלכתי לבקר את הרה"ג שלום משאש זצ"ל ב"מימונה, במוצאי פסח, והיתה שם חגיגה גדולה. הוא אמר לי בגעגועים, שיסודו של מנהג זה בהררי הקדושה והטהרה, ונעשה לשם אהבה ואחוה שלום ורעות. מכיון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכל האחד אצל חברו, והקפידו על חומרא זו ביותר. ולכן, מייד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה חלילה אלא בגלל חומרא, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני. ולצערנו הרב, דבר זה השתנה ביותר בימינו, וצירפו לזה ריקודים וכל מיני הוללות שאין בהם אפילו של ריח של תורה, ויש להזהר מאוד לקיים (משלי א, טו) "אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם". מידי שנה היו לוחצים עליי להשתתף במימונה הגדולה בגן סאקר, ותמיד התחמקתי מהם. בשנה הראשונה לכהונתי כרב היתה שנת פטירתו של רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל, ואמרתי להם שלא נאה לחגוג בשנה שנפטר צדיק שכזה. בשנה אחרת אמרתי שצריכים לכבד את השנה הסמוכה לפטירתו של הצדיק. וכך מדי שנה מצאתי תירוץ אחר והתחמקתי מלהופיע במקום שלא שורה בו "השמחה במעונו". ―Yogli (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"תרבחו ותסעדו", הסבר

אני לא יודע דבר על משמעות הברכה. אשמח אם מישהו יפרט על משמעות ומקורה בערך. הא? 23:37, 19 אפריל 2006 (IDT)

הבהרה בעניין מופלטה

"עובדה זו מזמינה מיד את התהייה "אבל המופלטה המפורסמת מבוססת על קמח..." - עובדה נכונה כשלעצמה, אך ניתנת להסבר פשוט: המופלטה הוכנה דקות ספורות בלבד, לפני ההגשה, מקמח שנרכש במוצאי החג."

לא בדיוק הבנתי.. הכוונה שהמופלטה הוכנה מקמח שנרכש במוצאי החג פסח? אבל אם קונים את הקמח הזה אז הוא חמץ? לא ברור.. Larushkin 11:06, 20 אפריל 2006 (IDT)

למה חמץ? אם הקמח שמור ולא בא במגע עם מים - הכל בסדר. חיים עמאר 14:08, 20 אפריל 2006 (IDT)

כן, קמח רגיל שנרכש בחנויות הוא חמץ כיוון שבתהליך הטחינה נעשה שימוש במים. יש קמח מיוחד שבו לא נעשה שימוש במים או לחילופין קמח שנמכר לגוי בפסח. ―אהד ט (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חלקים רבים מהערך כתובים בשפה עילגת ומלאת שגיאות כתיב. דבר שצריך לתקן בדחיפות! ―207.232.8.50 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם תוכל להיות יותר ספציפי? בברכה, Shayakir • שיחה. 17:03, 6 במאי 2007 (IDT)

מתי נחוג החג בחוץ לארץ?

האם ביום טוב שני של גלויות, או באסרו חג (שבחוץ לארץ הוא בכ"ג ניסן)? גששון - שיחה 12:06, 4 באפריל 2010 (IDT) 

מאכלי המימונה

ישנם הרבה מאכלים של יהודי מרוקו השייכים למימונה. וזה לא רק ״מופלטה״. כמו למשל נוגט שקדים הנקרא : ז׳אבן בלוז. בורקס - שיחה 00:10, 9 באפריל 2010 (IDT)

מימונה ויום פטירת הרמבם ?

כיצד ייתכן שיום פתירת הרמב"ם ביום המימונה שכן נפתר בכ' בטבת . הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.44.129.40 20:47, 25 בפברואר 2012 (IST)

מימונה - בקוד תנכי קדום

רבי מימון הוא מיסד המימונה, נראה במילה עצמה את כל כוונת הארוע. ניקח את המילה מימונה בקוד "אי"ק-בכ"ר": "מימונה" =

מימונה - קוד קדום מהאדון ,
המוני יהודה ימנו את מימון,
מימון אדם דתי מאד,
מימון נואם נאום,
מימון נואם:
מי האדון, מי אדון יהודה, מי נותן את סימן האות יוד, האדון נקודה.
מימונה:
יום היהדות, יום אמונה, יום אמונת היהדות,
האדון מנסה את יהודה, מנסה את היהדות, ודין היהדות מהאדון, מיהוה,
מימונה - יום נאמנות יהודה את האדון, נאמנות מדינה את האדון, יום נאמנות היהדות,
מימונה - דיננו מיהוה האדון,
מתי מימונה?
מימון נותן את סימן היום מניסן, ידו סימנה את היום, יום הנאום.
מאת: בן עמי צביה, דימונה
 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.155.150 23:55, 3 באוקטובר 2012 (IST)

מימונה: מן ואמונה - א.בא-רן

עד היום לא הצלחתי בדיוק להבין את מקור ה"מימונה", עד שהתעמקתי בפרשת "בשלח" סיפור יצאית מצרים, ושם נזכרת פרשת המן. להערכתי מקור השם הוא גם אמונה וגם מן, המזון שירד לבני ישראל במדבר כל יום ,במשך 40 שנה ,עד כניסתם לארץ ישראל.. כידוע לאחר שחצו בני ישראל את ים סוף והגיעו למדבר סיני, התלוננו לפני משה על הלחם. הקב"ה הבטיח להם שכל יום ירד להם לחם מן השמים, והוא נקרא מן.וכך היה במשך 40 שנה.חכמים אומרים כי אדם אשר יש לו פת בסלו, ודואג מה יהיה מחר הוא מקטני אמונה,כי הקב"ה דואג לכל אדם כל יום למזונו.היו אנשים במדבר, שהחביאו מן כי דאגו למחר והם היו מקטני אמונה, והטילו ספק בירידת המן כל יום. כידוע, המן שהחביאו העלה תולעים ובאש,ולכן צעק עליהם משה,מדוע החביאו הרי מובטח להם מן כל יום. בליל הסדר, אנחנו מחביאים את האפיקומן, ולקראת ברכת המזון אנחנו מוציאים אותו ,ומכאן שמו "אפיקו-מן" פירוש "הוציאו מן", זכר לאנשים שהחביאו את המן ודאגו למחר מה יאכלו,ואנו רוצים להראות שאנו מאמינים שיהיה לנו מחר מזון, והקב"ה דואג לכל צורכינו כל יום. (כידוע אין מפטירין אחר אפיקומן) בני ישראל חצו את הים בשביעי של פסח. לאחר הפסח אנו רוצים להראות את אמונתינו בקב"ה, שיש לנו מה לאכול אחרי הפסח, ולא דואגים ממחסור. אנו רוצים להודות לקב"ה ולכן אנו עושים את המימונה, זכר למן שירד במדבר. אם נשים לב, במימונה המאכל הנפוץ היא המופלטה עשויה מקמח, שהיא מתוקה שמזכירה את המן שטעמו כצפיחית בדבש. כמו-כן הרבה דברי מתיקה ואירוח מכל הלב, באכילה ושתיה, לחיזוק האמונה שלא נדאג ממחסור. הוזכר בויקיפדיה התמרים, ויתכן שזה בא להזכיר את המקום אליו היגעו בני ישראל במדבר, "אלימה", ושם היו 12 עינות מים ו-70 תמרים. מכאן להערכתי השם מימונה שמורכב, מהמילים מן ואמונה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.130.222.248 10:42, 25 בינואר 2013 (IST)

מקור החג

המימונה הוא לא חג של "יוצאי צפון אפריקה" אלא חג מרוקאי. הוא *לא* של תוניזאים או אלג'ירים, אלא של מרוקאים והחל במרוקו. ―147.235.8.63 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. חבל שאינך מזדהה וחותם כפי שמקובל, מה שהיה מאפשר לתקשר איתך, ולשתף פעולה לגבי הבעיה החשובה שאתה מעלה. ההיבט התיעודי הוא הנימוק החשוב ביותר בויכוח המיותר לגבי הצורך בחתימה. אין למי לחזור. נקודה.

ב. לגופו של עניין, אתה צודק לגמרי. מקורו של המנהג הוא במרוקו בלבד, ומעניין לבדוק במסורתם של איזה קהילות שם נהגו זאת. אין זה מובן מאליו שהמנהג הספיק להתפשט בכל רחבי מרוקו המדינית של היום, כולל קיומם של אזורי השפעה תרבותית ודתית שונים, דוגמת אזורים שהיו תחת השפעה ספרדית דווקא, ולא צרפתית. ב-12 בפברואר 2012 תיקנתי זאת, אבל עורך (?) אלמוני שב והחזיר את הגירסה הבלתי מבוססת בדבר הכללת המנהג ליהדות צפון-אפריקה כולה. לא שמתי לב לכך מוקדם יותר, והדבר יתוקן כבר עתה. בנצי - שיחה 14:17, 1 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-1 באפריל 2013

נכתב שהמימונה ביום פטירתו של הרמב"ם לעומת זאת בערך הרמב"ם תאריך הפטירה לא מתאים לנאמר כאן. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.173.141.108 10:01, 2 באפריל 2013 (IDT)

מקור פגאני?

מאמר לא חדש במיוחד (2006) שטוען שמקור החג הוא בטקס שנועד לפייס אלילה/שדה מקומית בשם מימונה, בת זוגו של שד בשם מימון (אשר נשכח בינתיים). Tzafrir - שיחה 21:14, 23 ביולי 2013 (IDT)

חיפוש ברשת לא העלה התייחסויות אחרות בעברית לטענה (למעט עותקים אחרים של המאמר שלו). קל לאושש את טענותיו על סידי מימון ולאלא מימונה אצל הגנאווים. ר' לדוגמה [2]. שימו לב שלאלא מימונה היא גם שמה של עיירה במרוקו . Tzafrir - שיחה 13:32, 21 באפריל 2014 (IDT)

המימונה בקוד תנכ"י

על פי קוד תנכ"י אי"ק-בכ"ר המילה "מימונה" או "המימונה" מבטאת את אמונתם בקדוש ברוך ואת כמיהתם יהדות ספרד ומרוקו לשיבה לארץ ישראל.

המימונה הוא קוד קדום,
קוד נאום מימון היהודי,
אמונה ודין יהודי יהודה,
מיהוה אדון היהודי/היהודיה.
היום ויום יום אנו נותנים אמון ואמונה.
מאת: בן עמי צביה , דימונה . מחברת הספר טרות וקבלה. ―84.108.37.90 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משוב מ-8 באפריל 2018

לא רשום למה חוגגים את החג ―79.179.13.84 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחקרה של פרופ' שרעבי

קצת מוזר שמכניסים את מחקרה של פרופסור שרעבי על פאגאניות המימונה על כך שהיא לא מצאה עדויות. ממתי ישנה התיחסות לחוסר מציאת עדויות במדעי הרוח כראיה בעוד אחרים (היסטוריונים שצויינו לעיל) כן מצאו. אפשר להגיד שהיא מפרשת את הנתונים בצורה שונה או משו כזה.Shaishyy - שיחה 00:50, 19 בדצמבר 2018 (IST)

כשם שמובאים דבריהם של היסטוריונים אחרים, כך מובאים דבריה של שרעבי. לא מתייחסים לכך כאל ראיה, אלא כאל הסיבה לטענותיה. Ralph747 - שיחה 01:31, 19 בדצמבר 2018 (IST)

מקבל, לדעתי זה לא הובהר דיו. צריך להכניס את זה בקונטקסט יותר ברור.Shaishyy - שיחה 12:01, 19 בדצמבר 2018 (IST)

דיווח שאורכב ב-15 במאי 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

עמים מסויימים מתחילים את השנה שלהם באביב כמו בני ישראל שראש השנה היה בא בניסן אסתר שקלים קצת צודקת העמים עם ההשפעה הפרסית חוגגים את ראש השנה באביב נובו רוז גם אצל קהילות יהודיות עם השפעה פרסית יש חג כמו המימונה הפרסים הקוקזים הבוכרים הכורדים גם הברברים תושביה של דרום מרוקו ראש השנה שלהם התחיל בתחילת האביב היהודים והברברים היה להם יחסים מאוד טובים כמעט ולא היה הבדל בניהם בכפרים שגרו ביחד זה גם השפעה ברברית של חג האביב ואם תרצו ראש השנה וגם לזכר שפעם נחגג א בניסן כראש השנה (עד היום נחגג א בניסן אצל יהדות תוניסיה וטריפולי כחג הבסיסה )אבל הכל נדחה עד לאחר הפסח בגלל ההכנות הרבות לחג בילדותי אפילו היו אומרים אחד לשני בחג המימונה שנה טובה מימונה בערבית זה מזל מימון ומימונה האלים של המזל במיתולוגיה הברברית בברכה אברהם בוזגלו

אודה למי שישלב את המידע בערך. יוני דוד - שיחה 21:22, 15 במאי 2019 (IDT)

מתי זה נחגג בישראל

בערך כתוב ,הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן, זה נחגג באסרו חג או במוצאי שביעי של פסח ? לחיים • כ"א בניסן ה'תש"ף 20:45, 15 באפריל 2020 (IDT)

זה אותו דבר. היום שאחרי החג נקרא "איסרו חג", וביהדות, הימים מתחילים מהליליה. לפיכך, ברגע זיוצא שביעי של פסח, מתחיל "מוצאי שביעי של פסח" (שזה כינוי רק ללילה) ו"איסורו חג" (שזה כל היום שאחרי החג).david7031 • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ף • 22:14, 15 באפריל 2020 (IDT)

דיווח שאורכב ב-10 במאי 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

ברקוקש ולא בורקשוש

תוקן Nani goldring - שיחה 09:08, 6 במאי 2020 (IDT)

כשרות

אם רוכשים את כלי החמץ רק שעתיים לאחר צאת החג - מתי מספיקים לאפות חמץ? דרור - שיחה 22:49, 8 בנובמבר 2020 (IST)

דרור, אני לא בטוח שהבנתי על מה מתבססת שאלתך, אבל אם אתה מתכוון למנהג למכור לגוי גם את כלי החמץ, אז זה לא מנהג שנפוץ אצל כולם, הוא נפוץ בעיקר בחברה החרדית האשכנזית, שממילא לא עורכת מימונה.david7031 • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשפ"א • 23:07, 8 בנובמבר 2020 (IST)

אני מוכר גם את הקיטיניות הכשרות לפסח, ובטח את כלי החמץ (בית חרדי-אשכנזי). אבל בכל מקרה אסור לארוז את כלי הפסח ביום החג, ורק בצאת החג ניתן לארוז אותם, ורק אז אפשר להכניס חמץ (רומפלנאכט) - אז איך זה אפשרי? דרור - שיחה 21:49, 9 בנובמבר 2020 (IST)

מי שזה מספיק חשוב לו, מצליח. (את החלק הבסיסי והנצרך, של פשוט להעיף מהמטבח את כל כלי הפסח, בלי לארוז אותם ולסדר וכו', אלא רק להעביר למקום אחר, אפשר לדעתי לעשות תוך חצי שעה. מה גם, שיש כאלו שבכלל מגעילים את רוב כליהם, ואז הם כלל לא צריכים לארוז. פתרון אפשרי נוסף (שכמובן מוצע בבדיחות הדעת) הוא לנהוג כיהודי אתיופיה, שכל שנה לקראת הפסח היו מכינים כלי חרס חדשים, ולאחר הפסח היו משתמשים בהם לחמץ). מבחינת מורכבות התפעול, הרבה יותר מסובך מה שיקרה השנה, כאשר ערב פסח חל בשבת, וצריך לאכול בבוקר סעודה עם חמץ (ואיכשהוא גם סעודה שלישית) ולאחר מכן לבער אותו נולעבור למצב פסח.david7031 • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשפ"א • 21:56, 9 בנובמבר 2020 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

ראו את המשפט האחרון בערך "מימונה" לגבי עידן רוזן ואבריו האינטימיים

מקור: לא נראה לי שייך לנושא

דווח על ידי: נורית 46.116.44.83 21:34, 3 באפריל 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-06 באפריל 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בפיסקה הראשונה- עדיף לכתוב שיש כמה פרשנויות למקור החג ולא ש׳אינו ברור׳. למרוקאים זה מאוד ברור.

ברור זה לא מספיק, ויש מקור לטענה הכתובה. Mod - שיחה 09:00, 4 באפריל 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במימונה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.nofitmoreshet.org/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.
• http://www.iba.org.il/bet/player.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140820203236/http://www.iba.org.il/bet/player.aspx לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:24, 18 בנובמבר 2022 (IST)

דיווח שאורכב ב-11 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

עיראקים ופרסים לא חוגגים את החג. המנהג קיים רק ליהודי אפריקה.

עריכה חדשה שבוטלה. תודה. פוליתיאורי - שיחה 05:36, 11 באפריל 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במימונה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180623221937/https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:50, 14 באפריל 2023 (IDT)

דיווח שאורכב ב-15 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

העיקר פטירת רבי מימון אז עושים הילולה לכבודו לכן מימונה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הטענה מוצגת בערך כאחת האפשרויות למסורת החג. אפשר לדון בדף השיחה אם ניתן לטענה זו מקום מספיק. פוליתיאורי - שיחה 18:59, 12 באפריל 2023 (IDT)

אשמח לדעת מי אתה או אתם מבחינת מעמד בויקיפדיה שאתם חושבים שאתם יכולים למחוק עריכה של משתמש כזאת מושקעת עם מקורות מחקריים בטענה שהם לא עוסקים באותו נושא למרות שהנושא הוא מקור השימוש במושג מימונה

משתמש:מיכאל.צבאן אשמח לדעת מי אתה או אתם מבחינת מעמד בויקיפדיה שאתם חושבים שאתם יכולים למחוק עריכה של משתמש כזאת מושקעת עם מקורות מחקריים בטענה שהם לא עוסקים באותו נושא למרות שהנושא הוא מקור השימוש במושג מימונה, כל הטקסט למעלה עוסק במקור השם מימונה והקשר לשמו של הרמבם, בגלל אי היכרות עם המושג במשנה ובשפות המוקדמות במרוקו יש בטקסט שאתם מציגים הטעיה, יש במחיקה הזאת מצג שווא למשמעות החג בהקשר המילולי וההסטורי, זה מציג משהו בתחום הגזענות המחיקה הזאת, כי לכל עוסק במדע ידוע שזה השערות אבל אתם מנסים לפגוע ולקשר חג יהודי של חגיגות להצלחה וממון שמופע בתורה עם אלילות, אני דורש להחזיר את העריכה עם המקורות המחקריים לאזור שאליו הוא שייך Shahar.shemer • שיחה 05:30, 28 באפריל 2024 (IDT)

משתמש:דוד.שי אתה מחקת לגמרי ערך שלם בלי סיבה מוצדקת על כל הכללים של ויקיפדיה העולמית, בלי דיון ובלי הצבעה למחיקה, אשמח לקבל הסבר למה לפני שאני מדווח על כך Shahar.shemer • שיחה 05:45, 28 באפריל 2024 (IDT)

בדף מצויינים מקורות שמו ממימון ועד ללה מימונה, בנוסף מצויינים בלשנים בעיסוק במקור שמו, מצויינים שני חוקרים שמקשרים בין החג לשדים ושדי מזל, על ידי הברברים ועמים באזור, הטקסט שלי עוסק ומתייחס בדיוק לזה והמחיקה זה פעולה מגמתית חמורה כמו שויקי העולמי הזהיר ממנה. זה הטקסט למי שמעוניין לקרוא ולבחון בעצמו ―‏Shahar.shemer (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לאחר שתעבור השתלמות בנימוסי שיחה ובכללי ויקיפדיה יהיה טעם לשוחח אתך. בשלב זה, בהתחשב בסגנון דבריך, אינך ראוי לתגובה עניינית. דוד שי • שיחה 07:30, 28 באפריל 2024 (IDT)

מדהים, אתה גם מחנך?, מוזמן לציין מה לא מנומס בשאלה מי אתם מבחינת ויקיפדיה שאתם מוחקים ערך לא רק כביטול, ממש מחיקה לגמריה מההיסטוריה, גם פה בשיחה צרפתי את הטקסט לבחינה על ידי אחרים ומחקתם גם מפה, נראה כאילו שאתם ממש חרדים מבחינת הטקסט על ידי אחרים, כי אתם יודעים מצויין שזה עוסק בנושא ועונה לטענות במחקר עם מקורות למושג מימונה מהארמית ממונא ומהמשנה ממון, מקורות לשימוש באותו אזור וכו, סוג של להחליש את הטענות שלי כי לא ברור למה למחוק ברמה הזאת, כי בטסט בויקי שצרפתי אין דבר וחצי דבר שמצדיק מחיקה כזאת, הוא לא עובר על שום כלל שמצדיק מחיקה ברמה הזאת, דווקא להיפך, מחיקה ברמה הזאת לפי וייקי מחייב דיון עם הצגת הטסט בשיחה. ככה שאני לא אוותר עד שאבין מי אתם מבחינת ויקיפדיה שמותר לכם למחוק לי טקסט בצורה הזאת כדי לדעת את הזכויות שלי כעורך שמשקיע מזמנו וכא מישהו מוויקי ומוחק בלי דיון כלל Shahar.shemer • שיחה 13:09, 28 באפריל 2024 (IDT)

מנהגי החג

⋮