שיחה:מוריץ לצרוס

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 14 שנים מאת אריה ענבר בנושא פסיכולוגיה לאומית / השוואתית
ערך זה נוצר, הורחב או שופץ במסגרת פרויקט גלאם/הספרייה הלאומית שבין הספרייה הלאומית ועמותת ויקימדיה ישראל.

שם הערך[עריכת קוד מקור]

האם לא לצרוס‎? אביעדוס • י"א בניסן ה'תש"ע • 15:58, 26 במרץ 2010 (IDT)תגובה

יש הפנייה. בזמנו בדקתי את הנושא והייתה העדפה ללזרוס - אני כבר לא זוכר למה. דרך אגב, בגרמניה יש והיו דיאלקטים שונים וחלקם מבטאים לזרוס. בברכה. ליש - שיחה 16:51, 26 במרץ 2010 (IDT)תגובה
הפניה זה נחמד, אריה, אך אין בה די; על שם הערך עצמו להיות מדויק.
ודאי שיש דיאלקטים גרמניים שונים (אגב, ידוע לך כמה מהם מבטאים Z כ-ז'? כי אני לא מכיר), אבל אפילו אם נשקע במחקר בלשני על הדיאלקט הפרוסי שנהג באזור פוזנן בעת הולדתו, לא נוכל ללמוד מכך כיצד נהגה שמו. היות שכך, ומכל מקום, כדאי ליישר קו עם התעתיק הנהוג בספרות.
ובכן, אינני יודע עם מי או עם מה בדקת בזמנו, אבל מהבדיקה שערכתי אני מתברר שהאנציקלופדיה הישראלית הכללית מסכימה איתי, כמו גם האנציקלופדיה היהודית הקצרה בלשון הרוסית, וכן (לא לפי סדר חשיבות): דב שוורץ (בתוך "אתגר ומשבר בחוג הרב קוק"‏), שולמית וולקוב‎ ("במעגל המכושף‏", "בין יחוד לטמיעה‏"), יוסף קפלן וישראל היילפרין ("קהל ישראל: השלטון העצמי היהודי לדורותיו", כרך ג), ירמיהו יובל ("זמן יהודי חדש"), אברהם ברקאי‎ ("לאו בק"), גרשם שלום ("עוד דבר: פרקי מורשה ותחיה"), שמואל אלמוג ("ציונות והיסטוריה"), אליעזר שביד ("מיסטיקה ויהדות לפי גרשום שלום: ניתוח ביקורתי‏"), נתן רוטנשטרייך ("המחשבה היהודית בעת החדשה‏"), יהודית הררי‎ ("אשה ואם בישראל: מתקופת התנ"ך עד שנת העשור למדינת ישראל"), חיים טשרנוביץ ("ביצרון", כרך א), ש"י עגנון ("שירה (ספר)"), ראובן בריינין ("כתבים נבחרים"), ברוך קורצווייל ומשה שוורץ ("לנוכח המבוכה הרוחנית של דורנו: פרקי הגות וביקורת"), יעקב שביט ("מלחמת הלוחות: ההגנה על המקרא במאה התשע־עשרה ופולמוס בבל והתנ"ך‏"), אדיר כהן ("משנתו החינוכית של מרטין בובר‏"), ברוך קרוא ("זכרונות: חמישים שנה בהיסטוריה של יהודי רוסיה‏" לבן-ציון כ"ץ; "דברי ימי עם עולם" לשמעון דובנוב), אפרים שמואלי ("‫מורשה ומאבק בשירה ובהגות"), אפרים אלימלך אורבך ("חז"ל, פרקי אמונות ודעות‏"), משה הלברטל ("מהפכות פרשניות בהתהוותן‏"), זאב לוי ("היהדות בתמונת-עולמם של האמאן, הרדר וגיתה‏", "שפינוזה ומושג היהדות") ונסתפק בזה. גם אם חצי מהחוקרים המופיעים ברשימה הזאת היו גורסים "לצרוס" היה מקום לשנות את שם הערך. בברכה, אביעדוס • ב' באייר ה'תש"ע, 01:22, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
מקובל עלי. בברכה. ליש - שיחה 17:47, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה

פסיכולוגיה לאומית / השוואתית[עריכת קוד מקור]

דרושה הבהרה: האם מדובר במונחים נרדפים? כי למשל ב-Zeitschrift für Völkerpsychologie המונח הוא פסיכולוגיה לאומית (או פסיכולוגיה של עמים) ולא פסיכולוגיה השוואתית. אביעדוס • ד' באייר ה'תש"ע, 21:06, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה

בזמנו נברתי די עמוק כדי לבדוק את המונח וזאת החלופה העברית הקרובה ביותר, במיוחד בשים לב שגם המונחים הגרמנים השתנו במהלך הזמן. מכל מקום, זה גם המונח, שבו כבר השתמשו בעברית עבור לצרוס, בספרים שבדקתי. בברכה. ליש - שיחה 21:52, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
איפה למשל? כי מאוד לא טריוויאלי ש"פסיכולוגיה השוואתית" זה "Völkerpsychologie". אביעדוס • ד' באייר ה'תש"ע, 21:56, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אני לא בטוח, אך נדמה לי שאחד המקורות היה הספר של פרופ' מיכאל מאיר, "בין מסורת לקדמה". ספרים נוספים שבדקתי באותה תקופה היו ברומנית. בברכה. ליש - שיחה 22:03, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה