שיחה:מהירות האור

כמה פעמים

אפשר להקיף את כדור הארץ בשניה???

כ-7 פעמים. היקף כדוה"א 45,000 ק"מ ומהירות האור 300,000 ק"מ בשניה.
זה עלול לגרום לבחילה אז אל תנסה. Pasteran

תיקון קל היקף כדור הארץ רק 40,0000 ( יש לציין בקוו המשווה )ק"מ
אביהו 21:13, 16 דצמ' 2003 (UTC)

למה הסרת את החמשיר ? מה זה מפריע לך? אתה מדגם מייצג? אתה רוצה שגם לך יסירו חומר?

                 ציץ יבש ,זה מה יש...

            מעשה באחד כינויו בן-הטבע
            שהיה מרובע דרך-קבע
            לחלוחית של הומור
             ראה בה חמור
            רמסה תוך שנייה ועוד רבע...

לירז, מצטער לומר, אבל בן הטבע צודק.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ולא במה לפרסום חמשירים.
eman 13:46, 13 ינו' 2004 (UTC)

לירז שלום, ממש לא מתאים לי, אבל גם אני חושב שבן הטבע צודק. אין מקום לחמשירים בערכי אנציקלופדיה (למעט הערך חמשיר וגם שם במידה). עצתי לך להוריד את החמשיר מהערך שביט לפני שמישהוא אחר יעשה זאת במקומך. אביהו 14:24, 13 ינו' 2004 (UTC)

מהירות האור - זקנה

אני חייב עזרה ממכם, משהו יכול להסביר לי או לשלוח אותי לאתר שיסביר לי, למה אם האדם יגלה את מהירות האור אנחנו לא נזדקן לעולם ??!!?!! המון תודה

זה אומנם לא קשור לכאן, אבל אני אנסה להסביר.

על פי תורת היחסות, זמן אינו גודל מוחלט, אלא תלוי במערכת יחוס. כלומר, הזמן אצלי יעבור במהירות שונה מהזמן אצל מישהו שנע ביחס אלי. היחס בין הזמנים הוא אסימפטוטי למהירות האור (כלומר, ככל שמתקרבים למהירות האור, היחס שואף לאינסוף) ועל כן, עבור גוף הנע במהירות האור ביחס אליך, הזמן העובר הוא פשוטט אפס (כלומר, לא עובר זמן).

או בניסוח מתמטי

$\Delta T_{r}={\frac {\Delta T}{\gamma }},\gamma ={\frac {1}{\sqrt {1-{\frac {v^{2}}{c^{2}}}}}}$

כאשר T הוא הזמן במערכת יחוס אחת ו-Tr הוא הזמן במערכת יחוס הנעה במהירות V ביחס אליה, כאשר C היא מהירות האור.

ניתן לראות כי כאשר $v\to c$, אזי $\Delta T_{r}$ שואף לאינסוף.

למה זה קורה?

זו בהחלט שאלה טובה. לו הייתי באמת פיזיקאי, הייתי אומר לך ש"זו שאלה תיאולוגית", אבל אני עדיין לא :-)

-רונן

אני אצנן קצת את ההתלהבות. לא אדם, ולא אלקטרון ולא שום גוף עם מסת מנוחה גדולה מאפס יכול להגיע למהירות האור. אפשר להתקרב, אבל לא להגיע. ואז מי שנשאר על כדור הארץ ומסתכל על מי שנוסע רואה שהזמן שימדוד מי שנוסע נע לאט יותר. (אבל צריך להיזהר, כי יש את כל העניין של פרדוקס התאומים) eman

לדעתי צריך להוסיף

את העניין שכולנו נעים במהירות האור. אך ההתפלגות הוקטורית של מהירות האור מתחלקת בין התלת מרחב לבין הזמן. כך יוצא שאנו נעים כמעט במהירות האור בזמן. בעוד שהאור לא נע בזמן כלל..

זו דרך מעניינת להסתכל על זה. האמת שהערך הזה בפרט, וכל הערכים על תורת היחסות כתובים לא טוב. למשל צריך להבהיר שמהירות האור היא המהירות של חלקיק חסר מסה. אבל יש כל כך הרבה דברים שצריך לעשות בפיזיקה, שזה בעיה. כרגע אני מתמקד בתרמודינמיקה, ואחרי זה (כתבתי כבר על אנטרופיה, יש ערך על מנוע קרנו שעוד מעט אני אשים, ואחרי זה על טמפרטורה, ועל החוק השני של התרמודינמיקה) אולי באמת אני אעבור ליחסות. אבל עושה רושם שגם אתה מבין (רק למה שכחת לחתום?), אז למה שלא צרצם לזה בעצמך?

eman

יש מצב לשיטוף פעולה? אני פשוט לא יודע מאיפה להתחיל... אגב זה אני החותם גם על ההערה הקודמת Back2U 11:43, 21 יולי 2004 (UTC)

ככל שנהרהר בכך שוב ושוב, יהא ברור לכולנו היטב כי העיקרון הראשי בחוקי המדע הוא השינוי שחל בטבע ללא הרף, כתוצאה מפעולותיהם של כוחות שונים, ביניהם ידועים, ביניהם נסתרים עדיין, ולכן לא יתכן כי אנרגיה כלשהי על צורותיה השונות תישאר קבועה, וכמו גם האור, הרי הוא משתנה וכך אף מהירותו. וביום שנבחין בכך, נתוודע לאמת הנצחית, כי האור אינו גל ואינו חלקיק כי אם משהו אחר שעודנו בבחינת בלתי נודע. אגב, את עקרונות תורת השינוי ניסחתי על סמך תצפיות בשיירי עלי חסה ששבלולי גינה זללו מהם. בן הטבע 17:46, 25 אוק' 2004 (UTC)

לטיפול

• בין היתר חסרה ההיסטוריה של מדידת מהירות האור למשל המדידה באמצעות ליקויי הירחים של צדק. (משתמש:עלומים)

עוזי ו. 05:38, 19 מרץ 2006 (UTC)

כיום האומדן למטר הוא טעות למדידת מהירות האור מפני שמטר הוא לא דבר מדויק לכן יש לבצע מדידה לפי ספקטרום האור שהו המידה המדיוקת למהירות האור ויש לקבוע כי הספקטרום הוא היחידה מידה של אחד מטר ורק אז יהיה ניתן לקבל את מהירות האור המדויקת המטר היום מודד את התנוע של חלקיקים באטמוספרה לכן יש לבצע מדידדה בין הספקטרום של האור לבכוכב לבין הספקטרום האור בחלל בחלל לפי חישוב זה לא יהיה אבדל בין השניים

ניתן גם לקבל אומדן של איבוד אנרגיה בין שני ספקטרומים של אור בין שני מצבים זות במידה והיה שינוי בין מידת הספקטרום של האור לכן יש לבצע את האומדן של מטר אך ורק לפי ספקטרום האור בחלל החיצון וכך יהיה ניתן לקבל אומדן מידה מדויק בין גלקטי היכול לשמש את כול צורות החיים ביקום

גולן ארז 13.2.1977

הסתרת האנימציה

באנימציה רואים קו צהוב שזז די מהר על פני רקע שחור, מה שגורם לה להיות בולטת ומושכת את העין. לדעתי, זה מפריע לקריאת הערך. כשניסיתי לקרוא את השורות שקרובות לאנימציה העין כל הזמן נמשכה אליה, דבר שהפריע לקריאה. יש התנגדות להסתרת האנימציה? ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות • 10:55, 29 באפריל 2009 (IDT)

כן, לא ראיתי שזה מפריע. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באייר ה'תשס"ט • 16:27, 29 באפריל 2009 (IDT)

טוב, לא אמרתי שלכולם זה מפריע. אך האמן לי - לי זה באמת הפריע. ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות • 23:33, 29 באפריל 2009 (IDT)

אפשר לעשות שהאנימציה תוצמד ימינה? כעת רואים את האנימציה רק חלקית. --Rex - שיחה 22:49, 2 במאי 2009 (IDT)

שאלה

שכחתם נושא חשוב! מהירות האור היא המהירות המהירה ביותר? בואו ונטיל ספק בזה... לפי תצפיות אחרונות על המרחקים הרחוקים ביותר ביקום (כלומר, 13.5 מיליארד שנות אור מכאן) התגלה כי היקום מתפשט (החזיקו חזק!) בקצב מהיר יותר ממהירות האור. ועל כן האור איננו הכי מהיר... (בוודאי תבקשו סימוכין.. ואין לי. מלבד סרט בערוץ ההיסטוריה על מהירות האור בו מוצג הנושא... ההיתי כל כך מוקסם, שלא הקשבתי לתימוכין). ואם היקום מתפשט בקצב מהיר יותר ממהירות האור... וואוו... כל כך הרבה דברים משתנים, לא?

לא מומלץ להטיל ספק במוסכמות מדעיות על סמך תימוכין שכאלה. בכל מקרה לגופה של שאלתך. להלן העתק התשובות שנאמרו בנוגע לשאלה זו בדף הכה את המומחה. בברכה. Rex - שיחה 06:05, 31 ביולי 2009 (IDT)

לא הגלקסיות מתרחקות, אלא המרחב מתפשט. חיבור של מהירויות נמוכות ממהירות האור אינו עובר את מהירות האור (ראה תורת היחסות הפרטית). עוזי ו. - שיחה 15:49, 24 ביולי 2009 (IDT)

זה קשור למודל שנקרא אינפלציה קוסמית ובו היה שלב בו היקום התפשט באופן מעריכי, יותר מהר ממהירות האור. לכן נראה שגלקסיות מתרחקות יותר מהר ממהירות האור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:52, 24 ביולי 2009 (IDT)

שאלה

אם c היא מהירות האור אז c+c=c. למה c/2 שונה מ-c? (כלומר c נחשב כאינסוף אז למה 1/2c שונה מ-c הרי 1/2 מאינסוף = אינסוף) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

c אינה אינסופית - ערכה המדויק מופיע בערך. ‏odedee • שיחה 11:51, 5 בפברואר 2010 (IST)

שבירת מהירות האור

טוקיני לדעתי שבירה של המהירות קשורה ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סלח לי אבל לא הבנתי את השאלה, תוכל לפרט? טוקיוני 23:35, 5 בפברואר 2010 (IST)

נתתי דוגמה של שבירת מהירות האור ופרס בצידה , נראה לי שהקישור שהורדתה קשור ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלתי פרופ לפיזיקה את הדבר הבא: אם אי אפשר לעבור את מהירות האור אז ניתן להגיע ל- 2/3 מגודלה (אם זה הוא הסכים). אז נניח שיש משטח שנע ב 2/3 ממהירות האור (במהירות קבועה - כך שסכום הכוחות על המשטח הוא 0) ועל המשטח נע גוף במהירות של 2/3 ממהירות האור ביחס למשטח (זה אפשרי). סה"כ עבור צופה מהצד נראה שהגוף נע בגודל 4/3C > C . על זה הוא ענה לי שמהירות האור היא אבסולוטית וש- C+C=C ולכן זה לא עובר את מהירות האור. אם כך אז 2C=C (זה נכון גם אם מחברים חיבור וקטורי). ושאלתי היא: למה 1/2C שונה מ- C (ואם ניתן לעבור את 1/2C אז נין לעבור גם את C)

השאלה שלך היא שאלה שעוסקת בתורת היחסות הפרטית. על פי המכניקה הניוטונית אם משטח נע במהירות A וממנה נזרק כדור במהירות B אזי לצופה מהצד נראה שלכדור יש מהירות A+B, ולעקרון הזה קוראים טרנסופמציית גלילאי, על שם גלילאו גלילאי. אבל על פי תורת היחסות זה לא מה שקורה, אלא ישנה טרנסופרמציית לורנץ שעל פיה לצופה מהצד נראה שהכדור נע במהירות: ${\frac {A-B}{1-AB/c^{2}}}$ ואתה יכול לבדוק, שלפי הטרנספורמציה הזאת אי אפשר לעבור את מהירות האור. אגב מאפוא אתה מכיר אותי? טוקיוני 23:15, 6 בפברואר 2010 (IST)

יש לך טעות בנוסחא (אמור להיות +) אבל תודה רבה ולא נראה לי שאני מכיר אותך...

שאלה מדוע סבורים כי מהירות האור קבועה? האם מישהו ביצע.הציע ניסוי למדידת מהירות האור לפני מיליוני שנים? מרחקי גלקסיות ומדידות התפשטות היקום (וכך גם גיל היקום) מבוססים להבנתי על ההנחה ש c קבועה, איך תשתנה התוצאה (נוסחת דופלר) אם נניח כי c משתנה (אם למשל נניח כי מהירות האור הולכת וגדלה כפונקציה של גיל/גודל היקום)

נקדימון

מה המדיניות כלפי התגלית החדשה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא נגזול מהעיתונים את פרנסתם. דוד שי - שיחה 22:14, 25 בספטמבר 2011 (IDT)

היא התגלתה כטעות בניסוי. טוקיוני 17:04, 27 במאי 2012 (IDT)

מדידת מהירות האור באמצעות ירחי צדק

אשמח לקבל הפנייה למקור בו מסופר על כך שרומר מדד 40 הקפות של איו סביב צדק, הדבר לא מוכר לי. Amirber - שיחה 11:53, 27 במאי 2012 (IDT)

חסר הסבר מדוע מהירות האור אינה מהירות יחסית..

כלומר מדוע המהירות לא משתנה ביחס לצופה מנקודות מבט שונות (בניגוד למשל לסירה ששטה במים שיש לה מהירות ביחס למים ומהירות ביחס לצופה על גדות הנהר).

טעות מהותית בערך

מהירות האור הינה קבועה ומסומנת באות c. האור לא נע בשום מהירות אחרת. כשהאור נכנס לתווך שאיננו ריק, לדוגמא זכוכית, מתחיל תהליך שלם של בליעת פוטונים, עירור אלקטרונים, פליטה חוזרת של פוטונים וכן הלאה. תהליכים שלוקחים שברירי זמן זעירים, אבל לא 'אפס זמן' וכך האור מתקדם דרך התווך לכאורה במהירות שונה (איטית יותר) ממהירות האור.

כלומר, הנקודה היא שכשהאור (פוטונים) נע הוא עושה זאת במהירות האור=c. תמיד.

חייבים להסביר זאת בערך עצמו ולמחוק את ההגדרה המבלבלת הזאת של "מהירות האור בריק".

אני בכוונה כותב זאת בדף השיחה כי אני מבין שלהרבה אנשים פה יהיה קשה לקבל את העובדה הפשוטה הזו ויתחיל להתפתח ויכוח. אז נסגור את זה קודם כל פה.80.246.136.65 04:13, 18 בינואר 2016 (IST)

אני מוסיף למה שכתבתי לעיל: שימו לב מה כתוב בערך המקביל באנגלית,תחת הפרק שדן בעניין מהירות האור בתווך ו"מקדם שבירה", בהתיחס ל"מהירות אור קטנה מהקבע סי, כתוצאה ממעבר בתווך": "However, this represents absorption and re-radiation delay between atoms, as do all slower-than-c speeds in material substances. ". 80.246.136.251 04:28, 18 בינואר 2016 (IST)

אל תשנה בטרם מגיבים כאן. שחזרתי אותך. מתייג את משתמש:עוזי ו. ומשתמש:Corvus. בורה בורה - שיחה 03:18, 24 בינואר 2016 (IST)

ברור. כי למה מי אני ומה אני יודע בכלל. אני משוכנע שגם כל התוספות שאתה מוסיף ומשנה בערכים אחרים בויקיפדיה נכתבות קודם בדף השיחה ועוברות אישור של החבר'ה לפני שנכנסות לערך.

בעיני ההסבר סביר, וראוי להופיע בערך. אבל הביטוי "מהירות האור בריק" נפוץ כל-כך, עד שרצוי להביא לו מקור. עוזי ו. - שיחה 14:10, 24 בינואר 2016 (IST)

הוא סביר, אבל השאלה היא האם הוא גם נכון. על מה מתבססת התוספת הזו? יש לה איזשהו מקור רציני? eman • שיחה • ♥ 14:39, 24 בינואר 2016 (IST)

לגולש אימאן:אתה צוחק עלי, נכון? לא יתכן שאתה רציני. איזה מקור בדיוק אתה צריך? זאת פיזיקה פשוטה! אם הייתי מגלה שבערך "כדור הארץ" כתוב שכדור הארץ שטוח והייתי מתקן את זה, האם גם אז היית דורש מקור?? יש לך מקור רציני לכך שזה לא נכון? אלוהים אדירים, אתם לא מבינים שתגובות בירוקרטיות מגוכחות כאלה, על עובדות פיזיקאליות שאין עליהן עוררין, הן בדיוק מה שמונע מעורכים כמוני בכלל להתעסק בתיקון הערכים? יש לך בכלל מקור אחר שטוען ההפך? ואחרי שתאשר לי לכתוב את העובדה הפיזיקאלית הזאת, מי יעבור על יתר הערך ויתקן את הדרוש תיקון, אתה? יתרה מזאת, אם אין לך מושג בעניין ואתה כותב "השאלה היא האם הוא [ההסבר שנתתי] גם נכון" (הזוי...) אך אתה קובע שההסבר "סביר"? אז אתה מבין בזה או לא? העיקר:בירוקרטיה.

לגולש עוזי ו.: אני מבין שאתה מגיע מהתחום או לכל הפחות מתחום המדעים המדוייקים (באמת שלא יודע, לא מכיר אותך). אם כך, אני חושב שאתה מבין את עניין ה"אור נע רק בריק". אני לא מכיר את נפוצות הביטוי "מהירות האור בריק" מעבר לדיון בענייני "מקדמי שבירה" ואופן חישובו. אבל אלה ניסוחים שעברו הפשטה מכוונת. חשוב (מאוד! לדעתי) שבערך בויקיפדיה, שממנו שואבים מידע אנשים שאינם פיזיקאים במקצועם, תובהר הנקודה הפשוטה והנכונה הזאת, בצורה מובהקת שמסבירה ש-c היא מהירות האור. תמיד. נקודה. (אפשר להעלות באוב את א. אינשטיין ולבקש ממנו מקור אמין לכך) ושרק לצורכי נוחות ופשטות ניתוח מעבר האור בחומרים שקופים מדברים על המונח "מהירות האור בתווך שקוף X" ושמדובר בסדרת תהליכי בליעה-פליטה בין אטומים. אגב, כמובן שאפקט דומה במידת מה קיים גם במעבר של אות אלקטרו-מגנטי בחומר מוליך אבל, כמו שהיתה אומרת 'גברת תשובה' (רבקה מיכאלי, ב'זהו-זה'), זה "לפעם הבאה! לפעם הבאה!".

31.168.148.154 16:04, 24 בינואר 2016 (IST)

איזה מקור? ספר לימוד בפיזיקה ברמה אוניברסיטאית שנותן את ההסבר הזה.

eman • שיחה • ♥ 16:42, 24 בינואר 2016 (IST)

אני מסכים שהערך צריך להסביר את הנושא, דווקא משום שהביטוי המקובל על מהירות האור בריק הוא הפשטה; לא ברור לי הסירוב להציע מקור כתוב לדברים. עוזי ו. - שיחה 16:55, 24 בינואר 2016 (IST)

רבותי הנכבדים, אני בסך הכל באתי לתקן פה טעות מובהקת בערך ולהבהיר נקודה פיזיקאלית ידועה, מוכרת ומבוססת. אין לי כל כוונה להתחיל ולנבור באינטרנט או בספרים כדי למצוא איזה מקור שיהיה מקובל על מר אימאן, שיואיל לאשר לי ולעולם שכך או אחרת . אין לי גם כל כוונה להיכנס לדיונים והוכחות, על דבר שהוא אמת פיזיקאלית פשוטה וברורה. הערך כרגע - שגוי ולא מדוייק בעליל. הצעתי תיקון ואף טרחתי וכתבתי אותו בערך עצמו - ומחקו את כולו. הצעתי דיון והסבר בדף השיחה - ועכשיו דורשים ממני מקורות (אגב, מר אימאן, מה נסגר, אז אתה בקיא בפיזיקה או לא?). חבר'ס, הבירוקרטיה המגוכחת הזאת הוציאה לי את כל החשק לתקן, לעזור, לשפר ולקדם את מיזם ויקיפדיה. הערך עכשיו הינו שגוי ולא מדוייק, בלשון המעטה. בטח ובטח עבור הדיוטות. רוצים לתקן? תקנו בעצמכם. לא רוצים? אל תתקנו. אני ירדתי מכל העניין. 185.32.176.2 17:26, 24 בינואר 2016 (IST)

חבר אלמוני. אימן הוא פיזיקאי ועוזי פרופסור למתמטיקה. לא כדאי לבטל את דעותיהם כלאחר יד, גם אם אתה בטוח שאתה צודק. בורה בורה - שיחה 21:00, 24 בינואר 2016 (IST)

כמה התלהמות על כלום... כמה מילים וזעם נזרק לאוויר. אם במקום זה היית מחפש מאמר באופטיקה עם מבוא בסיסי או את הפרק הרלוונטי בספר בתורה אלקטרומגנטית (ברקלי, לנדאו-ליפשיץ', ג'קסון?) הדיון היה מסתיים מזמן. לעצם העניין, "מהירות האור בוואקום" ו"מהירות האור בחומר" הם בביטויים שגורים מאוד בשפת הדיבור. המנגנון ש"מעת" את האור זה אינטראקציה חלקיק-פוטון ולא ירידה במהירות של פוטון. ברור. האם זה אומר שלא צריך לחפש לזה מקור? לא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:17, 25 בינואר 2016 (IST)

Corvu בדוק בבקשה גם את הפתיח שהוא שינה. בורה בורה - שיחה 10:39, 25 בינואר 2016 (IST)

אני מתלבט בין להגיד שזה ברור מאיליו לבין להגיד שזה יומרני מאוד... עניין שהמנגנון שהוא מתאר של שרשרת לביעה-פליטה זה מה שמעקב את הקרן בפעול ובין החלקיקים הקרן נעה בC. ככה שזה כן נכון להגיד שהאור נע רק בריק, לרבות ריק בין אלקטרון לבין הגרעין ובין אטום אחד לרעהו. אבל אנשים (כולל פיזיקאים) לא מתייחסים לחומר כ"ריק", אלא כ"תווך". ככה הביטוי המילולי "מהירות האור בתווך" ("בחומר") הוא ביטוי שגור מאוד. לדוגמה ויקי אנגלית כותבים "The speed at which light propagates through transparent materials, such as glass or air, is less than c" כלומר כן מתייחסים למהירות בחומר. Corvus-TAU - שיחה 18:45, 25 בינואר 2016 (IST)

ההערה וההארה של הגולש היא נכונה, "מהירות האור בריק" הוא המינוח המקובל אבל אכן הוא גורם בלבול, כי לאור יש רק מהירות אחת. המשפט באנגלית מנסה לעקוף את זה: "מהירות ההתקדמות של אור בחומר שקוף", כי הפוטון קצת נע וקצת נבלע ומותמר בפוטון אחר. PelicanTwo - שיחה 08:10, 28 בינואר 2017 (IST)

גילוי ראשון

במאמר באתר הידען, אותו הכנסתי כקישור חיצוני לערך, רשום כי גלילאו גליליי הוא זה שגילה לראשונה את מהירות האור למרות שטעה. האם כדאי שזה יוסף לערך? --EldadHe - שיחה 08:57, 7 בדצמבר 2016 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מישהו הכניס נונסנס בסעיף התנהגות האור בערך זה דווח על ידי: 212.179.61.123 10:13, 7 בדצמבר 2016 (IST)

שאלה: אופנוע במהירות האור

בעיקבות סצנה בסדרה "קוסמוס" עלתה אצלי השאלה הבאה: נניח שאופנוע נוסע במהירות האור כאשר הפנס שלו דולק. האם הפנס יאיר? ההגיון שלי אומר שלא - מכיוון שהאופנוע נוסע במהירות האור, לאור אין די מהירות כדי לעזוב את הפנס. מה התשובה הנכונה ?

התשובה היא שאופנוע לא יכול לנוע במהירות האור. אף גוף עם מסה לא יכול לנוע במהירות האור. eman • שיחה • ♥ 01:51, 28 בינואר 2017 (IST)

והערה טכנית - דיונים חדשים נפתחים תמיד בסוף בקורב נעביר את השאלה הזו שלך לשם. eman • שיחה • ♥ 01:51, 28 בינואר 2017 (IST)

ניסוי שלגביו נטען שפוטונים עברו את מהירות האור

באתר הידען מופיע דיווח על ניסוי שנערך בשנת 2007 נטען כי בתנאים מסויימים פוטונים שעברו מרחקים שונים הגיעו לגלאים בו זמנית. האם יש למישהו מידע נוסף על ניסוי זה? האם זה אומת?

כך מפרסם כתב העת ניו סיינטיסט, מפי שני חוקרים גרמנים שערכו ניסוי שבו פוטונים שעברו מרחקים שונים הגיעו לגלאים בו זמנית מתוך אתר הידען https://www.hayadan.org.il/photons-challenge-the-light-barrier-1708070 מהירות האור נחשבת לאחת ממגבלות המהירויות שאי אפשר לחצות ואולם מדענים טוענים כי הצליחו להדגים את האפשרות של מסע מהיר ממהירות האור. קביעה זו מנוגדת לאחת העקרונות המרכזיים של תורת היחסות הפרטית של איינשטיין – לפיה, תחת כל התנאים, ניתן לחצות את המהירות של 300 אלף קילומטרים לשניה – מהירות האור. נסיעה מהירה מהאור, היא, לפי התיאוריה, גם חזרה בזמן. לפי הפיסיקה הקונבציונלית, אסטרונאוט שינוע במהירות הגבוהה ממהירות האור עשוי להגיע ליעדו לפני שעזב את כדור הארץ. ואולם שני מדענים, גינטר נימץ ואלפונס שטאלהופן, מאוניברסיטת קובלנץ בגרמניה טוענים כי הצליחו להכריח אור להתגבר על מהירותו באמצעות שימוש בתופעת המינהור הקוונטי, לפיה החלקיקים מקבצים את האנרגיה כדי לחצות את המחסום הבלתי עביר. הם הצליחו לגרום לפוטונים לחצות מחסומים במבחר גדלים, ממספר מילימטרים ועד למטר אחד במהירות גדולה ממהירות האור. הניסויים של השניים התמקדו בפוטונים בתחום גלי המיקרו – חבילות אנרגטיות של אור – דרך שתי מנסרות. כאשר המנסרות הופרדו, מרבית הפוטונים שהוחזרו מהמנסרה הראשונה שבה נתקלו ונלכדו בידי גלאי. ואולם כמה מהם נראו "נוהרים" דרך הפער המפריד ביניהם כאילו המנסרות היו עדיין מחוברות ביחד. ואולם למרות שהפוטונים הללו גמאו מרחק רב יותר, הם הגיעו לגלאי באותו זמן כמו הפוטונוים שהוחזרו מהמנסרות. הדבר מעיד על כך שהם נעו בין שתי המנסרות במהירות גבוהה ממהירות האור. Shykush - שיחה 20:03, 22 באוקטובר 2019 (IDT)

מהירות האור - הגבול העליון

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה 11:48, 3 בספטמבר 2021 (IDT)

למה אי אפשר לעבור את מהירות האור? יהודית1000 - שיחה - 💜 22:45, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

בבקשה, הנה התשובה המדעית.--נדב - שיחה 22:59, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

זו אינה תשובה. התשובה שם היא „לפי תורת היחסות״. תורת היחסות הפרטית בנתה מחדש את המכניקה (לעומת החוקים שהיו ידועים קודם לכן: חוקי ניוטון וטרנספורמציית גליליי) כדי להוסיף את ההנחה שמהירות האור קבועה. ומסתבר שהתיאור הזה מתאים טוב מאוד למציאות (אם נשים בצד כל מיני הרחבות אחריות שכבר ידועות). Tzafrir - שיחה 03:48, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

זה לא שאי אפשר לעבור את מהירות האור, אלא שהאור נע במהירות המקסימלית שאפשר, כי אין לפוטונים מסה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:53, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

בנוסף לשני קודמיי, כדאי להזכיר גם שפוטונים נעים רק במהירות האור (אין עניין של תאוצה/תאוטה כמו אצל גופים), ושגופים בעלי מסה (כמונו) לעולם לא יוכלו לנוע במהירות האור. עוד 2 דברים מעניינים בנושא הזה: טכנית, למרות שמדובר ב"משחק", אפשר לעבור את מהירות האור על ידי הצבת פרגוד. בגלל משחקים קוונטים, הפוטון "מדלג" מאחורי הפרגוד ומגיע "מהר יותר" מפוטון חבר שנע ללא המחסום. אני בטוח שאחד הויקיפדים מכיר את הניסוי הזה ואת שמו, ויוכל לקשר אליו. דבר שני שהוא כביכול תנועה מהירה ממהירות האור היא התרחבות היקום, כלומר התרחקות הגלקסיות זו מזו. זה לא באמת נכון שהן נעות מהר יותר ממהירות האור (כי הן לא נעות, זה ה"ואקום" שמתרחב), אבל בעיניי זה עדיין מגניב . נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 01:25, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

הניסוי שכתבתי נערך ב-1993 על ידי צוות פיזיקאים, בין היתר זוכה פרס הנובל לפיזיקה סטיבן ויינברג. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 01:37, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

ובאותו משקל על ואקום חללי, יש לציין כי תיאורטית, ייתכנו בעתיד הרחוק חלליות בעלות הנעה שיכולות להגיע אף למהירויות הרבה יותר גבוהות. כמובן שישנם עוד כמה דברים לפתור וכולי, אבל כל הנושא כבר נמצא מעבר לתאוריות, ולמעשה אותו ניסוי הפרגוד עליו נילס מדבר נעשה בעקבות זה. Glaðírsheijmmárni ⸗ Liljurós ‏ 03:58, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

באופן כללי, התשובה ל"למה אי אפשר להאיץ מעבר למהירות האור" תלויה בפרספקטיבה של הצופה. התשובה הכי פשוטה להבנה לדעתי: ככל שגוף מאסיבי נע מהר יותר, כך המסה שלו עולה ביחס לצופה חיצוני. כלומר ההשפעה הכבידתית של רכב שעומד לצידך נמוכה מזאת שחולף על פניך במהירות מטורפת (כשאני אומר "מטורפת" הכוונה מסדר גדול של אחוזים בודדים ממהירות האור). על מנת להאיץ מסה (כלומר להוסיף לה מהירות) עליך להשקיע אנרגיה. בשביל להאיץ מסה גדולה יותר, נדרשת אנרגיה גדולה יותר.

עכשיו לפואנטה: ככל שמשקיעים יותר אנרגיה ומאיצים את הגוף המאסיבי עוד יותר, כך המסה שלו עולה, ולכן נדרשת יותר אנרגיה בשביל להאיץ אותו עוד יותר. כלומר במהירויות גבוהות מאוד ככל שמוסיפים האנרגיה, התרומה שלה לתוספת מהירות קטנה יותר. מתמטית זאת אסימפטוטה (בגרף פה זה הקו האדום). לחובבי נוסחאות, $\ E={\frac {m_{0}c^{2}}{\sqrt {1-v^{2}/c^{2}}}}$, שימו לב שהאסימפטוטה האנכית היא בעלת יחידות של מהירות (שזה c כמובן).

בעבר פיזיקאים אהבו להשתעשע עם פתרונות שליליים של המשוואה הזאת וכך המציאו את הטכיון. היום זה קצת יצא מהאופנה כי "החפירות" הגיעו לתורת המיתרים, שזה בור שלא נכנסתי אליו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:16, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

תשובה אינטואיטיבית/גאומטרית (סרטון באנגלית). אמל"ק: כולנו נעים במהירות האור במרחב-זמן. מי שלא נע בכלל במרחב, נע בזמן (לעתיד). מי שנע מהר יותר במרחב, נע לאט יותר בזמן. מי שנע במרחב במהירות האור, לא נע בכלל בזמן. H. sapiens - שיחה 15:22, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

זו לא רק מהירות האור, זו המהירות של סיבה-ותוצאה (causality). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:12, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

תודה לכל העונים! מה זאת אומרת 'מהירות של סיבה ותוצאה'? יהודית1000 - שיחה - 💜 14:43, 23 באוגוסט 2021 (IDT)

אם סיבה ותוצאה מתפשטות במהירות אינסופית אין משמעות למרחק וכלל לא יכול להיות יקום שמתקיימים בו תהליכים - כל תהליך יסתיים באותו רגע שבו התחיל. מכאן שחייב להיות גבול עליון כלשהו למהירות בה משהו משפיע על משהו אחר. הגבול הזה הוא מהירות האור. השם "מהירות הסיבתיות" היה טוב יותר, אבל סיבות היסטוריות וכ"ו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:02, 24 באוגוסט 2021 (IDT)

בהרחבה לדברי אילן, אפשר להסתכל על מהירות האור בתור המהירות המירבית להעברת מידע ביקום. אם השמש תיכבה עכשיו, אנחנו נדע על כך לראשונה לכל המוקדם בעוד כשמונה דקות, כאשר נפסיק לקבל אור מהשמש. ובהכללה מבודחת אפשר להעיר כי שמועות יכולות להתפשט במהירות העולה על מהירות האור בריק, מאחר ואינן נושאות עמן מידע. ליאור पॣ • ט"ז באלול ה'תשפ"א • 11:45, 24 באוגוסט 2021 (IDT)