פורטל:ביתא ישראל
בֵּיתֶא ישראל הוא שמה של הקהילה היהודית שמוצאה באזור חבש ההיסטורי אשר היווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית, ומשתרע כיום בין מחוזות אמהרה ותיגראי שברפובליקת אתיופיה. מוצא הקהילה הוא ביהודים שהוגלו בידי אשור במאה ה-8 לפנה"ס, ובאלה שהוגלו כמאתיים שנים לאחר מכן בידי הבבלים. לפי מסורת העדה, אבות הקהילה השתייכו לממלכת יהודה בלבד. קהילת ביתא ישראל שכנה בניתוק מוחלט למדי מכלל קהילות ישראל, משך תקופה של כאלפיים שנה, ולכן מסורתה ומנהגיה נבדלים מאלו של כל יתר קהילות היהדות. הקהילה שימרה למעשה מסורת שבע"פ ושל כהונה, ואף נבואה ונזירות, הקרובה לזו שהייתה נהוגה בממלכות העבריות, קודם לימי חז"ל. הסיפור ההיסטורי של הקהילה, כמסורת עם ישראל לדורותיו, עשיר בעליות ומורדות, ניצחונות ותבוסות, הקמת ממלכות ורדיפות שמד. במאה ה-20 היגרו מרבית בני הקהילה לישראל ומנהגיהם משלבים כיום בין מסורת היהדות הרבנית והתרבות הישראלית למסורות הייחודיות להם.
קהילת ביתא ישראל החלה להתגבש במאה ה-8 לפנה"ס, עם הגירת יהודים שמוצאם ממצרים לסנאר ולאחר מכאן לחבש. הקהילה הצליחה לשמר את זהותה היהודית בתוככי האימפריה החבשית והאתיופית משך למעלה מאלפיים שנה ובשיאה אף הצליחה לשלוט על מרבית שטח קיסרות אקסום המתפוררת.  בתחילת המאה ה-4 לספירה, עם התנצרות הממלכה האקסומית, החלה מלחמת אזרחים בין תומכי הנצרות ליהודים. מלחמה זו הובילה לנדידת בית הגדעונים ותומכיהם שחיו באזור אקסום אל אזור הרי סאמיאן, ולכינונה המחודש של ממלכתם. הממלכה שרדה זמן רב למול איומי ומתקפות האימפריה החבשית, ותחת הנהגת יהודית המלכה אף כבשה את אקסום והשתלטה על צפון אתיופיה. ממלכת הגדעונים התקיימה עד המאה ה-17, אז סופחה לאימפריה האתיופית. שקיעת הממלכה פתחה תקופה לא קלה עבור מרבית בני הקהילה, שהחריפה תחת לחצי המסיונרים הנוצרים ולא מעט מלחמות ואסונות טבע שתקפו את האזור. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון העלייה הכושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגיפות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים ובמסגרתה עלו לישראל כל יהודי אריתריאה ורוב יהודי אתיופיה.
אוכלוסיית ביתא ישראל מגוונת ביותר; מוצא בני הקהילה במחוזות שונים מרחבי אתיופיה שהינם בעלי מאפיינים שונים. השטח שבו התרכזו ביתא ישראל באתיופיה כולל כיום 28 נפות שונות - חלקן משתייכות למדינת תיגראי והרוב למחוזות מדינת אמהרה, צפון גונדר ודרום גונדר. שטח זה היווה בעבר גוש התיישבות יהודי רצוף. עם השנים נוצרו גם קהילות בוואלו, אריתריאה, שאווה (בו שוכנת אדיס אבבה) וגוג'ם, אזורים מרוחקים יותר מגוש ההתיישבות היהודי המרכזי. קהילות ביתא ישראל השונות דיברו בעבר בכמה לשונות וניבים, אך למן המאה התשע עשרה שימשו את הקהילה שתי שפות עיקריות, האמהרית והתגרית. הכתב ששימש את כלל הקהילות הוא הכתב החבשי, כאשר שפת הקודש המשותפת הייתה הגעז.
לערך המלא ערכים נוספים בנושא: קהילות ביתא ישראל - ממלכת סמין - יהודית המלכה - הזמן הרע - אבא מהרי - עליית ביתא ישראל - צאגה אמלק - דו"ח ליטבק - דינזו אברהם - אלדד הדני - הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל - מוצא ביתא ישראל - מנליק הראשון - מרטין פלאד - אבא צברה - רדאית - שלמה מווינה - ביתא אברהם |
איש העלייה הראשונה, מיכאל הלפרן, היה פעיל ציוני רב עשייה, שמעולם לא החמיץ הזדמנות לעשות נפשות לדעותיו. בעקבות הצלחת מהפכת "הטורקים הצעירים", לה סייע במחתרת, הוא זכה בדרגה מקבילה לסרן ואות הצטיינות. לחגיגת העניין, שהתקיימה בבית הסראייה ביפו, הגיע הלפרן על סוס, ובידו הדגל הציוני, ונשא נאום בדבר הקמת מדינה עברית בארץ ישראל, לקול תרועות נציגי השלטון והקהל. לעומת זאת, מנסיעתו לאתיופיה, לניסיון גיוס קהילת "ביתא ישראל" לצבא שחרור יהודי, בארץ, הוא ניצל בעור שיניו. השלטונות שם לא אהבו את ממשנתו. ב-1911 הגיע ליפו קרקס, ומנהלו הציב אתגר למתנדבים אמיצים: להיכנס לכלוב האריות. הלפרן נשא בתוך הכלוב נאום ציוני, ופרץ בתוכו בשירת "התקוה" בליווי שאגות האריות.
|
מסורת ביתא ישראל מתייחדת מכל מסורות קהילות עם ישראל, בעיקר בהיצמדותה למסורת היהודית שבע"פ אשר קדמה לימי חז"ל. אך ייחוד זה, שסיבתו היא הנתק המתמשך מיתר קהילות עם ישראל, אינו מסתכם במסורת הדתית ומאפיין לא מעט תחומים אחרים בחייה ועשייתה של הקהילה. אם בנוף האתיופי התבלטה הקהילה בהיסטוריה עשירה ועצמאית משלה, בדתה, מנהגיה ותרבותה הייחודיים, בנוף הישראלי נוספים על אלו גם העושר השפתי והאלמנטים השונים שמקורם בתרבות אתיופיה ואפריקה. כך, לצד המסורת הדתית הייחודית - שפת קודש, כתבי קודש, חגים ומנהגים דתיים ייחודיים - קיימים מנהגים ותחומי עשייה אחרים, דתיים כחילונים, בהם מתייחדת הקהילה. בין יצירות האמנות המקוריות יותר של הקהילה, ניתן למצוא למשל, את שירת הקודש של ביתא ישראל ואת קדרות ביתא ישראל. מן הערך שעווה וזהב ניתן לקבל מושג על תרבות הדיבור המאפיינת את קהילות אתיופיה. בעשור האחרון זוכה התרבות האתיופית לחשיפה והערכה רבה יותר ויותר בכל רחבי העולם ואף בישראל. בתחום המוזיקה התבלטו נגן הג'אז הישראלי אבטה בריהון אשר זכה להכרה בינלאומית, העשייה המשותפת של הזמר שלמה גרוניך עם מקהלת נערים ונערות אתיופיים, והשילוב של אלמנטים מן המוזיקה האתיופית ביצירותיו של עידן רייכל. כיום ניתן למצוא יותר ויותר אירועי תרבות החושפים לקהל הרחב את עבודותיהם של יוצרים מבני קהילת ביתא ישראל וניצנים ראשונים של חדירתם לתעשייה הישראלית.
ערכים שונים בנושא: היימנות - מצהף קדוס - תאזזה סנבת - שירת הקודש של ביתא ישראל - מסגיד - קדרות ביתא ישראל - מוזיקה אתיופית - שעווה וזהב - געז - אמהרית - תיגרינית - קווארית - פתגמי ביתא ישראל - בונה (קפה) - בית לאברהם - קס - טקס הקשרה - חינה - קיטא - אסכסתה - אבטה בריהון - בנימין וודו - חגית יאסו - המטבח האתיופי
קהילת ביתא ישראל בארץ ישראל מונה למעלה ממאה ועשרים אלף נפשות. זוהי אחת הקהילות הצעירות יותר בישראל, הן מבחינת ותק וקשר לארץ המוצא והן מבחינת אחוז הצעירים בקרבה, ותהליך היטמעותה בחברה הישראלית נמצא עדיין בעיצומו. הקהילה מתבלטת בנוף הישראלי, ונכון להיום, עדיין מהווה מגזר בפני עצמו, שניתן לראותו כמגזר של משפחות עולים. מרבית בני הקהילה חיים עדיין במסגרת קהילתית אתיופית, סופגים את אורחות החיים ודפוסי התרבות האופייניים לה ומזהים עצמם כבני הקהילה האתיופית. כקבוצת מהגרים ייחודית התמודדה ומתמודדת קהילת ביתא ישראל עם קשיי התאקלמות לא מעטים ועוברת תהליכים שונים במאבקה למצוא את מקומה בחברה הכוללת. עוד קודם לגל העלייה המשמעותי הראשון לישראל הסתמנו מחלוקות באשר ליכולת בני העדה להשתלב ולחיות בכבוד בישראל, ללא הכנה ארוכה לקראת המפגש הבין תרבותי. גם היחס החשדני כלפי הקהילה של גורמים מסוימים בקהילה החרדית ומקרב הממשל סימן עוד רובד של קשיים חברתיים הנכונים לה. עליית בני הקהילה החלה למרות חששות וסממנים אלו ומאז היא נאבקת בקשיים שונים, בהם מקרים קיצוניים של אפליה וגזענות, כגון פרשת הדם שעלתה לכותרות. משנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 התרכזה הקהילה בשמירה על הזהות והמורשת הייחודית לה בסביבה שתבעה לא מעט את שינויה. מאחר שבני הקהילה יושבו עם עלייתם ארצה באזורים מרוחקים ומובדלים, שרתה הקהילה בשנים אלו בהסתגרות והיבדלות שקטה. בשנות ה-90 החלה הקהילה להתארגן ולהקים ארגונים בחפשה אחר פתרונות למצוקותיה המיידיות. בשנים האחרונות פונה הקהילה גם לחיפוש מענה במרחב האזרחי ותובעת פתרונות ממלכתיים למצוקותיה; מתמקדת בקובעי המדיניות ובשימת דגש על החינוך ככלים להתמודדות עם חוסר שוויון ולהשגת שילובה השוויוני בחברה הישראלית הכוללת, כמו גם שיפור המעמד האזרחי והדימוי החברתי של בניה בישראל, כיחידים וכקהילה. בחודשים האחרונים, שנת 2011 -2012, בעקבות מקרים רבים של הכשלה ממסדית וגזענות חברתית שנתפרסמו, פתחו בני הקהילה בארגון הפגנות התובעות לתקן את יחסה הבזוי של החברה הישראלית כלפיהם ולזכותם ביחס השוויוני והמכובד לו הם ראויים.
ערכים שונים בנושא: עליית ביתא ישראל - עליית ביתא ישראל מ-1948 עד 1978 - מבצע משה - מבצע שבא - מבצע שלמה - פרדה אקלום - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה - עמותת פידל - עולים ביחד - באנדליי וודליי - עמותת טבקה - דו"ח ליטבק - פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה - הפגנות יוצאי אתיופיה
 אבא צברה הוא אחד מפוסקי ההלכה והמנהיגים הרוחניים הנודעים של קהילת ביתא ישראל. צברה נולד במהלך המאה החמש עשרה, למשפחה משושלת המלוכה היהודית האתיופית, בתקופה בה מלך באימפריה האתיופית הקיסר הנוצרי זרע יעקב. עם הגיעו לבגרות, ימים בהם החריפה המתיחות בין יהודים ונוצרים בממלכה, חלם צברה חלום בו נצטווה לעבוד את ה' ובעקבותיו הפך לנזיר והקדיש את עצמו לעבודת השם ואיחוד הקהילה היהודית החבשית שהנצרות איימה לפוררה ולהכחידה. צברה נטל גם חלק במרד ציפורה - המרד היהודי כנגד צבא הקיסר. במהלך המרד נפל אבא צברה בשבי ונכלא בבית מאסר במחוז שאווה. מבית אסורים זה הצליח אבא צברה להימלט יחד עם יורש העצר לשעבר, אסקל, שנטר טינה לאביו על רצח אימו היהודיה ציון ציפורה. אחר בריחתם מן הכלא חיו צברה ואסקל ביערות, עד הגיעם לאזורי היישוב היהודים. בהיותם מבוקשים, המשיכו לנדוד בין הכפרים היהודיים, כשצברה מקים באלו בתי כנסת, דורש ופוסק ופועל לאיחוד וחיזוק היהדות. פעילותו הענפה של אבא צברה נמשכה עד יום מותו וכללה בין היתר קביעת נוסח תפילה אחיד לקהילה, חידוש פסקי הלכה שיעדם שימור וחיזוק יהדות חבש והבדלתה מן הנצרות, ייסוד הוהארואה (מרכז הנזירים), כתיבת ספר ההלכה ה'תאזזה שנבת' ("מצוות השבת") ועוד. בין פסקי ההלכה של צברה נמנים "האיסור על נגיעה בגוי (אַטִּנְקוּן)" ו"שבת דוחה פיקוח נפש". בפעילויותיו השונות עלה בידו של אבא צברה להניח תשתית הלכתית, שאיחדה וחיזקה את קהילת ביתא ישראל לדורות. במסורת ביתא ישראל נחשב אבא צברה לאבי הנזירים ומחַיה ומחדש היהדות החבשית. |
בתיבות הנפתחות שלקמן תוכלו למצוא קישורים והפניות לספרים ומאמרים העוסקים בביתא ישראל.
כמו כן, עומדים לרשותכם חומרים שונים שנאספו בארכיוני ויקפידיה, במסגרת מיזם ביתא ישראל (תיבה משמאל), ולהלן גם כמה קישורים לאתרים וארגונים שונים שעניינם קהילת ביתא ישראל.
קישורים כלליים
| קישורים לספרות המצויה ברשת | |
|---|---|
|
| ספרות כתובה | |
|---|---|
|
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום מורשת ביתא ישראל ותרבות אתיופיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא גם קצרמרים בנושא ביתא ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו תמונות בערכי ביתא ישראל ללא תמונות.
בדפים אלו תוכלו לחפש אחר קישורים לחומרי מקור או טיוטות לערכים חסרים, ובדף השיחה תוכלו לבקש מקורות לכתיבת ערכים (ספרים, מאמרים ותמונות) או לפחות עזרה באיתורם, כמו גם, מענה לכל שאלה בנושא.
| ערכים לטיפול דחוף |
|---|
|
תור הזהב של יהדות אתיופיה - שושלת הגדעונים - דמדומי שקיעה - היישוב היהודי בגונדר- התוכנית להשמדת יהדות אתיופיה |