שיחה:היישוב היהודי בעזה

מפני שנויה יפה

בהערה 12 הובא בשם משה דוד הר שכתב ”חכמים ראוה כחוצה לארץ, אולם התירו להתיישב בה, מפני שנוֹיה יפה”. לא מכיר את הסוגיה אבל מחיפוש קל ברשת, נתקלתי בירושלמי על שביעית שנכתב שם כך: ”והרי עזה נויה יפה פשפשה” לפי פירושו של הרב קנייבסקי פירוש המימרא הוא כך ”והרי עזה נוי' יפה. והיא בכלל מה שאמרו שעד נחל מצרים לא גזרו טומאה שעזה עומדת בין אשקלון לנחל מצרים, ומאי אית לך למימר אצל עזה שנוי' יפה, ומשני: פשפשה. לך ותפשפש אצל עזה ותמצא שאין נוי' יפה כ"כ כמו שתדמה. וזה פי' הגר"א אבל בנוסחאות אחרות אלמטה קאי דגרסי' אמר קומי ר' יוסי וע"כ פשפשה אמר כן לפני ר"י והוא שם חכם ולפי"ז לא משני מידי אקושיא דעזה”.
לסיכום, על פניו נראה להיפך מהנ"ל, שאם נויה יפה זה סיבה לגזור על ההתיישבות בה. לע"ע לא מצאתי התייחסות נוספת בחז"ל. מתייג את בעלי הידע ביהדות. בברכה בן-ימין - שיחה 00:19, 21 בנובמבר 2023 (IST)

באותו הקשר, מתוך הספר ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, כרך ראשון, יד יצחק בן צבי, תשמ"ב, היישוב היהודי באיזור יהודה והחוף הדרומי במאות השלישית והרביעית (כתב: יהושע שוורץ):

עמ' 189–190: "...המסורות הדנות בענין טומאת העמים ובמצוות התלויות בארץ. פסקי הלכה בעניינים אלה מושפעים בין היתר מנתונים דמוגראפיים. כך למשל, איזור הנחשב לחוץ-לארץ מבחינת טומאת העמים ומבחינת מצוות התלויות בארץ, אינו נחשב לאיזור יהודי מבחינה דמוגראפית. תוך מעקב אחר התפתחות המסורות הללו ניתן אפוא לעמוד גם על שינוי שחל באופיו הדמוגראפי של איזור מסוים".

עמ' 191: "מסתבר אפוא שחז"ל לא מנעו את היהודים מלגור באזורים נוכריים, ואף ניסו להקל ככל שיכלו כדי להבטיח שיישובים יהודיים באזורים אלה ימשיכו להתקיים [...] ראינו ששיקולים כלכליים ומסחריים הניעו יהודים להתיישב אפילו בערים נוכריות שנחשבו ל'חוץ-לארץ', וכך יש להניח היה המצב גם בעזה... שכן, יש תמיד נטייה טבעית להתיישב במרכז מסחרי חשוב".

עמ' 191–192: "יריד זה של עזה הוא שעורר את התעניינותו של ר' יצחק בן נחמן איש הדרום... (ירוש', עבודה זרה פ"א, לט ע"ד). מסופר עוד שאותו ר' יצחק בר נחמן 'הוה בעזה ומנונית ע"מ לחזור' (ירוש', ביכורים פ"ג, סה ע"ד). נראה שחכמי הגליל טרם ראו בעזה חלק מארץ ישראל ובהתאם להלכה שאין מינוי או סמיכה נתנת בחוץ-לארץ... מינו את ר' יצחק רק בתנאי שיחזור לארץ. אך... חכם אחר תושב הדרום, ר' אחא, החליט לבסוף שמותר להתישב במקום (ירוש', שביעית פ"ו, לו ע"ג).

עמ' 192: "על סמך הקשרים ההדוקים בין שתי הקהילות מותר לשער שחלק מיהודי עזה באו מאשקלון. על מידת התחזקותו של הקבוץ היהודי בעיר באמצע המאה ה-4 ועל תאום פעולה בין יהודי שתי הערים מלמדת הידיעה כי בימי יוליאנוס הכופר (361–363) שרפו היהודים כנסיות נוצריות הן בעזה והן באשקלון" (אמברוזיוס, מכתבים, 40, 15). "היישוב היהודי בעזה ובעיר נמלה עזה-מאיומאס הגיע לשיאו רק אחרי המאה ה-4. העדויות הארכאולוגיות המצביעות על יישוב יהודי עשיר ומבוסס, ובמיוחד בית הכנסת הגדול בעזה-מאיומאס, שייכים לרוב לתקופה הביזאנטית המאוחרת יותר".

עמ' 217 (כתב: יוסף גייגר): "בימי יוליאנוס, ככל הנראה סמוך לתחילת בניין הבית, עדים אנו לפרעות אנטי-נוצריות בארץ ישראל. לדברי אמברוסיוס הציתו יהודים בסיליקות בעזה ובאשקלון. בעיר מעורבת, שבה היהודים היו אך מיעוט, לא יכול היה הדבר להתרחש אלא מתוך תמיכה פאגאנית... אם נקבל את ההנחה בדבר הצתה נוצרית עם תחילת עבודת בניין המקדש, הרי שזו עדות לכך שאף הנוצרים לא ישבו בחיבוק ידיים".

Liadmalone - שיחה 04:05, 21 בנובמבר 2023 (IST)

טוב עשו מי שתקנו והסירו את הציטוט שהוזכר בו מהערה 12 המובא במנותק מהקשרו ומשמעותו בלשון ימינו. בטרימינולוגיה פנים הלכתית יש דיונים לגבי גבולות הארץ לענין חיוב מצוות מסוימות שתלויות בתנאיים היסטוריים. אך טרימינולוגיה זו איננה באה לשלול את היסודות של גבולות ארץ ישראל מצד קדושתה העצמית. לכן נמצא מצבים לפיהן בלשון חז"ל ערים כמו עזה יפו או מקומות צפונית לעכו יחשבו לעניניים מסויימים בשעתם כחוצה לארץ הגם שוודאי הללו חלק מארץ ישראל ברמה הבסיסית ביותר. ולא רק זאת אלא שמאחר וארץ ישראל הן כאשדוד עקרון ושאר ערי פלישתים שהיו צריכים להורישם ולא הורישו אותם בימי עולי מצרים פגע הדבר באפשרות להכיל את קדושת ארץ ישראל על מקומות כסוריא (אין הכוונה לסוריה ראו בערך שם), בעיה זו יכולה להיות אך ורק עבור מקומות שהיה צריך להורישם כחלק מארץ ישראל בטרם עשו כיבוש אחר. קרי אותם ערי פלישתים ובכללן עזה לא רק שהיו חלק מארץ ישראל אלא שלא היו בגדר כיבוש יחיד כסוריא לו היו מורישים אותם. אלא בגדר גבול עולי מצרים וכו... משמע הן א"י לכתחילה. מי-נהר - שיחה 14:57, 21 בנובמבר 2023 (IST)

פתיח היסטורי מזעזע

ההיסטוריה פתוחת ב"בציווי ה' לעם ישראל לכבוש את ארץ ישראל נאמר". צריך להסביר מדוע ככה לא פותחים פסקה על היסטוריה?

פשוט מזעזע ונותן תחושה של אנצקילפדיה משיחית. כאילו שהצדקה המוסרית שלנו זה "כי אלוהים אמר". 2A10:8012:7:C75E:801A:3E72:6F7E:E2C1‏ 10:31, 9 בדצמבר 2023 (IST)