שיחה:היימנות

היילכו שלושה יחדיו בלתי אם נועדו?

היתכן ש"היימנות" קרובה בעת ובעונה אחת ליהדות הרבנית ולהלכה הקדומה שהייתה נהוגה בארץ ישראל בתקופת בית שני?

המשפט הבאה המופיע בפתיח: "ההיימנות בעלת מאפיינים מרכזיים המזכירים יותר את הלכות היהדות הרבנית מאשר היהדות הקראית ואת ההלכה הקדומה שהייתה נהוגה בארץ ישראל בתקופת בית שני", הוא פירכה.

שהרי היהדות הרבנית קידשה את ההלכה פרי יצירתם של חז"ל שהם סמל ניצחון הגישה הפרושית על אחותה הצדוקית ושאר הכיתות היהודיות שפרחו בימי הבית השני, ואילו ה"היימנות" של ביתא ישראל מייצגת נאמנה, משום התרופפות הקשר בין הקהילות היהודיות בתחומי הממלכות ההלניסטיות, בניהם יהודי ארץ ישראל לבין יהודי ממלכת אקסום המתעצמת, יהודי קרן אפריקה וחצי האי ערב, מוזיאון חי של ההלכה הקדומה בישראל, המאפשרת הצצה נדירה לניצחונם המוחץ של הפרושים (חז"ל) במאבקם העיקש נגד שיטות הלכתיות מחמירות שרווחו בקרב כיתות בית שני. בית עקד ספרים - שיחה 09:26, 3 בפברואר 2014 (IST)

אינו פירכה כי הוא מתייחס למאפיינים מרכזיים ולא לזהות, וכי בפיסקה העוקבת מובהר באילו מאפיינים מדובר - אלו מעמידים את ההיימנות בין ענף זה לזה, ולא לאחר. Dalila - שיחה 11:29, 3 בפברואר 2014 (IST)

לא הבנתי את הקטע "בין ענף זה לזה, ולא לאחר". באיזה ענפים מדובר? בית עקד ספרים - שיחה 12:08, 3 בפברואר 2014 (IST)

ענפים ביהדות - זרמים כתות שלהם אותו שורש - היהדות התפתחה מן ההלכה הקדומה. בתקופת החשמונאים היו מחלוקות רבות וצמחו מהן זרמים שונים ומגוונים, שמהם התהוותה גם היהדות הרבנית... ההיימנות התפתחה באיזור אחר עם מעט מאד קשר לקהילות יהודיות אחרות, וניתן לומר שיש לה קשר להלכה הקדומה (באופן שורשי כללי וייחודי כבמקרה של המשכיות מנהגים שקדמו לחורבן המקדש), אך גם מאפיינים קרובים לאלו של דת הפרושים והיהדות הרבנית שהתפתחה ממנה (סמכות רבנית וכד'). נמצאת בין זה לזה. והיא שונה בצורה משמעותית מדת הקראים (ענף אחר). Dalila - שיחה 13:56, 3 בפברואר 2014 (IST)

האם את יכולה להפנות אותי למקור שגורס כגרסתך? בית עקד ספרים - שיחה 14:13, 3 בפברואר 2014 (IST)

אין לי מקור ספציפי, אתה יכול לבדוק את הקישורים בערך (להתחיל בראשון). אגב, לא לגמרי הבנתי את שלילתך: מהטיעון שלך נידמה שאתה מבין באילו ענפים מדובר ואת מקום ביתא ישראל ביניהם. רק גורס שאין הם יכולים לחיות בצוותא?

אולי העניין הוא שיש לשים לב שפרושים חיו בתקופה מאד מעניינת והלכתם צמחה והתפתחה, כך שניתן לומר כי ההיימנות יצאה מן, או קיימה קשר, עם דת הפרושים המוקדמת, אך לא עם זו המאוחרת (של ההלכות אחר חורבן בית שני), ולכן אנו נזקקים להלכה הקדומה כדי לדבר עליה... Dalila - שיחה 14:24, 3 בפברואר 2014 (IST)

לדעתי, מיצוב ההיימנות של ביתא ישראל על רצף בין הקראים ליהדות הרבנית, בפתיח, הוא שורש הרע.

קראי בבקשה את השורות הבאות ממאמרו של ד"ר יוסי זיו:

"המסורת ההלכתית של ביתא ישראל היא תורה שבעל פה פשוטו כמשמעו. לבני העדה אין ספרי הלכה. ספרות חז"ל לכל שלוחותיה: משנה ותוספתא, תלמוד בבלי וירושלמי, מדרשי הלכה ואגדה; כל אלו אינם מוּכרִים כלל ועיקר לחכמי העדה. הלכות ומנהגים עברו מדור לדור, מאב לבן ומקייס לבני עדתו, כאשר הקיום המעשי הוא התיעוד היחיד של המסורת. בידיהם מערכת הלכתית שלמה, ברורה, מדויקת ומפורטת לפרטי פרטים, שנשמרה בעל פה. אפילו את לוח השנה ואילנות היוחסין נמנעו מלהעלות על הכתב".

ו"חקר ההלכה האתיופית מאיר באור יקרות את פועלם האדיר של חז"ל. אינו דומה הלומד את דברי חז"ל כשלעצמם למי שלומד את דבריהם על רקע התקופה. מחקרים רבים מלמדים שמנהגה של ביתא ישראל תואם בפרטים רבים את מנהגי הכתות שפעלו בעם ישראל בשליש האחרון של ימי בית שני. כתות אלו היו היריבים המשמעותיים ביותר של הפרושים שמהם צמחו חז"ל. היכרות עם הלכות קדומות אלו משפרת לאין ערוך את הבנתנו בדברי חז"ל, ואנו עומדים משתאים מול כוח הנהגתם וניצחונם המוחץ על כל יריביהם".

והיהדות הרבנית נטועה בהלכה של חז"ל אז איך התהום הפעורה בין חז"ל לכתות הבית השני נסגרת או מצטמצמת בין ההיימנות ליהדות הרבנית? בית עקד ספרים - שיחה 17:45, 3 בפברואר 2014 (IST)

זכיתי לקחת חלק בהגהת המאמר שהזכרת, כך שאני מרשה לעצמי להתייחס לשאלתך. הניתוק בין חכמי ארץ ישראל לבין גלות ישראל בחבש חל כנראה בראשית הכיבוש היווני של ארץ ישראל. מנקודת זמן זו ועד המאה התשע-עשרה היה נתק כמעט מוחלט בין גלות ישראל בחבש לבין שאר תפוצות ישראל. לכן האב הקדמון ההלכתי המאוחר ביותר המשותף להיימנות ולהלכה הרבנית קדום יותר מהפיצול בין הפרושים לבין הצדוקים ורוב הכתות האחרות של ימי בית שני. במקרים רבים תואמים הדינים הנהוגים בהיימנות את ההלכה הפרושית. במקרים אחרים הביאה מגמת ההיבדלות של הפרושים מהצדוקים ומכתות אחרות (ובהמשך מן הנצרות) לכך שחז"ל התירו לעשות מה שנאסר בהיימנות, או להיפך. באופן דומה ניכרת בהיימנות מגמה של היבדלות מהיהודים שקיבלו על עצמם את הנצרות באתיופיה, למשל בהחמרה יתרה על איסורי שבת כדי להיבדל מהנוצרים שקלו קפה בשבת בבחינת "עונג שבת".

הנוסח הסופי של המאמר של יוסי לא מונח לפני, אך זכור לי במפורש שיוסי הבהיר נקודה זו במאמר. כל טוב, ליאור पॣ • ד' באדר א' ה'תשע"ד • 18:08, 3 בפברואר 2014 (IST)

לא רק שאינני מזהה במאמרו של זיו את המגמה עליה אתה מדבר - "במקרים רבים תואמים הדינים הנהוגים בהיימנות את ההלכה הפרושית" - אלא ההפך הגמור. זיו טוען שמתוך השוואת דיני ההיימנותה להלכות חז"ל ניתן להעריך את הניצחון הגדול של הפרשנות הפרושית על הפרשנות של הכיתות היהודיות של ימי הבית השני. אשמח אם תצביע במאמר על הסימוכין לטענתך. בית עקד ספרים - שיחה 20:43, 3 בפברואר 2014 (IST)

אם מותר לי להשיב, יוסי זיו מובן בקטע העיתונאי הזה שלא כראוי. מחקרו עוסק במנהגי ההיימנות שאינם משותפים ליהדות הרבנית של ימינו - עבודת המאסטר שלו היא על דיני טומאה וטהרה המחימירים של ביתא ישראל - הוא אינו מתייחס לכלל מנהגי ביתא ישראל. הוא מצא לכל מנהג שאינו מוכר בימינו מקבילה/מקור בהלכה שקדמה לחז"ל. הוא מתלהב מכך שחקר ההיימנות מספק הבנות לגבי העבר והשתלשלות התולדות של הלכות ימינו - ניצחון חז"ל. Dalila - שיחה 22:00, 3 בפברואר 2014 (IST)

הוסיף על דברי ליאור. המשפט שמעסיק אותך משתמש בפועל 'מזכירים' כדי לא להוליך שולל ולטעון כי אחת הם, ומדבר על קרבה וריחוק. באשר לתהום, יש שיראו תהום ויש שלא, תלוי מה מדגישים, ומאיזו פרספקטיבה מתבוננים. הישארות הנפש, העולם הבא, האמונה בנבואה ומלאכים, הסמיכה, כל אלו למשל, הם עיקרי אמונה משותפים (שהבדילו למיטב זכרוני את הצדוקים מן הפרושים). מצד שני ישנם מנהגים שנכחדו וחידושים תוצר ההתפתחות הנפרדת בסביבה שונה...

אגב, נראה לי שעניין אזכור הקראים נועד להבהיר שאמנם ביתא ישראל לא העלו על הכתב את התורה שבע"פ ולא נחשפו תקופה ארוכה לכתבי חז"ל, אך אמונתם שונה למדי מזו של הקראים ודומה יותר לדת הרבנית, ולא לממקמם ביניהם. להבנתי הפיסקה ממקמת אותם יותר בין ההלכה קדומה והיהדות הרבנית. Dalila - שיחה 19:01, 3 בפברואר 2014 (IST)

ערכתי טיפה את הפתיח, כדי למנוע אי הבנה ביחס לדת הקראים. Dalila - שיחה

אוכל לבקש מיוסי זיו להתייחס לשאלתו האחרונה של בית עקד הספרים, אך לצערי זה יקרה רק בעוד שבועיים. מובן לי לחלוטין מה פשר הבלבול ובדיוק בשל כך נוספה הבהרה מתאימה לטיוטת המאמר, שגם ירדה לדפוס במוסף השבת של מקור ראשון. אנא מכם, הזכירו לי הנושא הזה בעוד שבועיים ואשתדל לטפל בכך. תודה, ליאור पॣ • ד' באדר א' ה'תשע"ד • 00:29, 4 בפברואר 2014 (IST)

יתכן שהקישור הזה אינו מועיל רבות. התזה של יוסי זיו טוענת כי למנהגי ביתא ישראל הלא מוכרים/מחמירים מקור יהודי שניתן למוצאו בספרות התורנית לדורותיה - מקראי, יהודי בית שני או אנשי כתות, ספרות הגאונים... עד אחרונים, כולל פסיקה בת ימינו (מקרים שהלכתם תואמת את זו בת זמננו)... מהקטע הזה לעומת זאת מצטייר דבר אחר לגמרי. Dalila - שיחה 06:39, 4 בפברואר 2014 (IST)

נזכיר למשתמש:ליאור בעוד שבועיים. בית עקד ספרים - שיחה 07:23, 4 בפברואר 2014 (IST)

התייחסות של דר' יוסי זיו

בעקבות הדיון האמור פניתי ליוסי והוא שלח לי שורה של הערות על הערך הקיים. הרי הן לפניכם:

הערה מספר	בנוגע למשפט המתחיל במילים	תוכן ההערה
1	מנגד, בשל קרבתה להלכה הקדומה,	זה לא מנגד! זה אותו צד! אחד ממאפייני ההלכה הכוהנית הקדומה הוא ריכוז הסמכות הדתית בידי המנהיג הדתי (כוהן/קס). פשוטי העם אינם רשאים לקיים תפילה, שחיטה או סעודת מצווה ללא הקס. חז"ל נאבקו בתפיסה מתנשאת אריסטוקרטית זו והטמיעו בעם ישראל גישה עממית. כל עשרה יהודים אקראיים מצטרפים למניין, כל אחד יכול להיות חזן, כל היודע יכול לשחוט, לברך בסעודת מצווה וכדומה. ביטוי מובהק לשיטתם העממית של חז"ל, מתנוסס כדגל בראש מסכת חולין 'הכל שוחטין'.
2	פלג אורתודוקסי נבדל	זה לא פלג אותודוקסי נבדל, זה שימור הלכה כיתתית.
3	ואת מקומה בקהילה	אולי להעיר בכאב, שרוב צעירי העדה כלל לא מתעניינים בשמירת תורה ומצוות. המעטים ששומרים מיישרים קו עם ההלכה הרבנית.
4	לבין יהודי ממלכת אקסום המתעצמת	הקביעה שבתקופה ההלנסטית יהודי ממלכת אסקום כבר מתעצמים מסופקת. איננו יודעים מתי הגיעו יהודים לאתיופיה ומתי התגבשו קהילות ביתא ישראל.
5	אין זכר בהלכות ביתא ישראל למחלוקות בין...	נכון מאוד. ההלכה הפרושית לא הטביעה חותם על מנהג העדה.
6	בעיקר בשל הקשר ההדוק בין יהדות קרן אפריקה לבין...	בעיקר מכוחו האדיר של הרב עובדיה יוסף שפסיקתו הניעה את עלייתם לארץ ישראל וקביעתו הנחרצת שעל יהודי אתיופיה לנהוג כמנהג עדות המזרח.
7	בתפילת השבת נהוג לקרוא את פרשת השבוע	אין חלוקה לפרשיות השבוע בביתא ישראל. הקס קובע מה קוראים בהתאם לחג המתקרב, אירוע שהתרגש על בני הכפר וכדומה.
8	רמז להמשך הקרבת הקורבנות	כללי ולא מדויק. מומלץ לכתוב מחדש.
9	כתבי הקודש	חסר מאוד. אלו ספרים נכללים בכתבי הקודש של העדה? מהו הנוסח? מה מקור הספרים? אלו עותקים קדומים קיימים היום?
10	בהיימנות יש מספר שמות ל...	יש לציין את השימוש הזהה בשמות אלו בכנסייה האתיופית.
11	לוח שנה	שגוי מאוד. ממליץ ליצור קשר עם ינון לייטר, שעסק בנושא לוח השנה בביתא ישראל.

יוסי צירף גם את כתובת הדואר החשמלי של ינון. מי שרוצה לתקן את הערך בעזרתו מוזמן ליצור עמי קשר ולקבל את הכתובת. כל טוב, ליאור पॣ • כ"ד באדר א' ה'תשע"ד • 19:21, 23 בפברואר 2014 (IST)

יפה. נוכל לשפר את הערך בהתאם. עם זאת, הכתבה שדנו בה לדעתי חוטאת יותר מן הערך שלנו להיימנות, ועדיין נשאלת השאלה האם כדאי להותיר את הקישור. מהכתבה, להזכירך, נידמה כי הלכת ביתא ישראל מהווה את אוסף כלל ההלכות הכתתיות שנידחו על ידי חז"ל. וזהו אבסורד, שבהתייחסות לעיל הוא עצמו דוחה אותו מכל וכל. אני מכירה רק את עבודת המאסטר של יוסי זיו ועוד איזשהו מאמר קצר, ואלו בבירור עוסקים רק במנהגי ההימנות שאינם נהוגים בהלכת ימינו. עבודת המאסטר מציגה הקבלות מכתות שונות קדומות או מפלגים וזמנים שונים מאוחרים יותר (ישנו אפילו מקרה אחד של הקבלה להלכה שאישר עובדיה יוסף). התזה מרכזת בסוף את טבלת המנהגים הללו לטבלה. בעבודה נמצאים שמונה מנהגים. לא יותר. אני מניחה שיש יותר מכמה עשרות שהינם משותפים. בעבודת המאסטר אין הכרזה על כך שטבע ההיימנות והכתות הוא דומה בכללו. הכתות הידועות שנפרדו מחז"ל נבדלות באופן משמעותי בתפיסת העולם - היחס לנבואה עולם הבא וכד' או מקום הפרשנות והפסיקות של חכמי הדת, שלא לדבר על הנצרות... את הדברים הללו הכתבה אינה מעבירה אלא להיפך, היא יוצרת מראית שונה לגמרי ובלתי מדוייקת. מהדיון שניהלנו הבנתי שגם בית עקד ספרים מבין את הכתבה בדומה, כך שאין זו קריאה ייחודית שלי. Dalila - שיחה 21:06, 23 בפברואר 2014 (IST)

ותודה על המאמץ ליאור. גם ליוסי זיו. Dalila - שיחה 21:17, 23 בפברואר 2014 (IST)

הכנסתי את כלל התיקונים שהציע. נותר עניין ההרחבות בנוגע לכתבי הקודש (ישנה הפנייה לערך המורחב) והקורבנות, ותיקון הפסקה העוסקת בלוח השנה. Dalila - שיחה 21:56, 23 בפברואר 2014 (IST)

"היימנות" זו מילה באמהרית(אמרנ'ה) שפירושה הוא "אמונה" או "מיצוות".האים בעיקבות מילה מסויימת בשפה מסויימת ניתן ליצור זרם או דת חדשה בוויקפדיה?

הגדרת יהדותנו המיקראית כאיזשהו זרם חדש ביהדות חוטא לאמת ההיסטורית.הכותרת מטעה.הדיוט שייכנס לערך "ביתא ישראל" ויראה הפיסקה דת כ"היימנות" ולא "יהדות מקראית" יטעה לחשוב שזו דת חדשה אחרת לגמריי.במהלך כול ההיסטוריה של יהודי אתיופיה מעולם לא הגדרנו את יהדותנו כ"היימנות" כאיזשהו זרם ביהדות,אלא פשוט כיהדות מקראית ותו לא.

אין מקום לערך כזה

"היימנות היא הכינוי הנפוץ לתאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל" - אבקש לברר מה האסמכתא לקביעה הזאת, שעליה מושתת הערך. המונח "היימנות" אינו מוכר ואינו משמש במובן זה לא במחקר ולא בספרות ביתא ישראל.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהיימנות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shemoth/gel.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090815120825/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shemoth/gel.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:24, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

טופל Asaf M - שיחה 20:13, 6 ביולי 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביימנות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://avnetstore.wordpress.com/2013/10/29/ובאו-האובדים-על-הספר-מסיני-לאתיופיה-של/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131105052914/http://avnetstore.wordpress.com/2013/10/29/ובאו-האובדים-על-הספר-מסיני-לאתיופיה-של/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:34, 18 במרץ 2024 (IST)