שיחה:הטיות פוליטיות בתקשורת

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארכיון: תשקורת

תקשורת מגויסת[עריכת קוד מקור]

לא מספיק כל הטוקבקים ועל השיחות מאזינים שבכולם כולם מתלוננים שהתקשורת סססמולנית, עכשיו אנחנו פותחים גם ערך כזה? וחוץ מזה הערך הזה מוטה פוליטית. אפשר למשל להזכיר את הספר של דניאל דור ("עיתונות תחת השפעה") שמראה שהתקשורת היתה מוטה ביותר לימין בתחילת האינתיפדה. eman 16:24, 22 יולי 2005 (UTC)

מה שלא ברור לי זה למה לא הוספת בעצמך... הוספתי פסקה על כך. טרול רפאים 17:36, 22 יולי 2005 (UTC)
כי אני לא מרגיש טוב עם הערך כולו, ועם עצם קיומו. זה לא מקרה חד כמו של "תשקורת", אבל זה עוד ערך בעייתי ביותר, עם פוטנציאל להיות ערל פובליציסטי, במקום ערך אנציקלופדי. eman 18:55, 22 יולי 2005 (UTC)
שמתי לב לתגובה מאוד מעניינת של שמאלני הויקיפדיה, בנושא הזה. במקום לבוא ולהגיד מה לא טוב, המדיניות שלכם היא מחיקה. העיקר שלא יהיה כתוב כלום כי חס וחלילה זה לא תומך בדעתכם. אני מציע לך ולכל השאר להתנהג כמו אנשים ישרים ולא לנסות לסתום פיות (שזה אם לא שמת לב מה שאתה מנסה לעשות). טרול רפאים 20:46, 22 יולי 2005 (UTC)
זה לא קשור לשמאלנות או ימניות. נדמה לי שאני פה בעמדה אחת עם שש"ז בעיניין הזה למרות הדעות הפוליטיות השונות מאד. הבעיה היא שזה סוג הערכים שמביא לכתיבה פובליציסטית, ולא אנציקלופדית, כלמור כתיבה שמיועדת לביסוס דיעה, במקום כתיבה שמיועדת להבאת אינפורמציה. לחלק מהדברים שפה יש מקום, לא כערך עצמאי, אלא כחלק מערך עך תקשורת. אז זה יכול לקבל את המקום המימדים הראויים ובעיקר את הגישה הראויה. אלב כתיבת ערך עצמאי עם שם הזה זו פירצה שממש מזמינה לכתיבה פובליציסטית, שלה אין מקום בויקיפדיה. eman 21:44, 22 יולי 2005 (UTC)
מסכימה עם עמנואל, ערך בעייתי, לפחות תמצאו לו שם מתאים יותר. והכי גרוע - לקשר לויקיפדיה נקודת מבט נייטרלית? דורית 19:26, 23 יולי 2005 (UTC)
יש לך הצעה לשם?
אני מבין שעלינו לקבור את הראש בחול ולא להכיר במציאות, טוב כבר נתקלתי ברעיון הזה בעבר.
לא אני קישרתי את הערך לשם. טרול רפאים 19:30, 23 יולי 2005 (UTC)
מישהו האשים אותך? אולי עדיף ליצור ערך על תקשורת מגוייסת, ועם התאמות להעביר חלק מהנאמר לשם. דורית 19:34, 23 יולי 2005 (UTC)
ההטיות יכולות להיות רבות, ותקשורת מגוייסת היא רק אחת מהן. ובכלל במקום לקטר, עדיף לשפר את הערך, שהרי הנושא הזה הוא נושא חשוב ועיקרי, ומי שחושב שהוא כתוב בצורה לא מאוזנת, נקרא לאזן אותו כהבנתו.--אפי ב.שיחה • 11:24, 24 יולי 2005 (UTC)

"סובייקטיביות בתקשורת" , או "ביקורת על התקשורת"?

עריכה לשונית[עריכת קוד מקור]

הערך צריך לעבור הגהה לשונית וכן לשנות את הנסוחים המסורבלים. יש יותר מידי פסוקיות, פחות מידי משפטים. הניסוחים פתלתלים ולא קריאים. פסקת הפתיחה מנוסחת באופן זוותי ומסתיימת במשפט ללא נשוא שמורכב משורה של פסוקיות, כך שקשה להבין את כוונת המשורר. _MathKnight_ (שיחה) 17:12, 22 יולי 2005 (UTC)

פסקה שמחקתי[עריכת קוד מקור]

א)העיתונות מנסה לא להרגיז את השלטון - טענה פופוליסטית וחסרת שחר. בדרך כלל טופלים האשמות שווא על פוליטיקאים ובתי המשפט מזכים אותם לבסוף. העיתונות התעמרה בנתניהו הרבה לפני שהגיע לסוף דרכו.

ב)יש איזון בפובלציסטיקה ברוב העיתונים ? איפה בדיוק ? בהארץ ? (חחח) במקור ראשון ? בידיעות שבו אורבך ואליצור נדחקים לסוף וברנע, מאיר שלו, ב. מיכאל ואפילו סילבי קשת המחרידה נמצאים לפניהם. רק במעריב יש איזון. את ג'רוזלם פוסט איני מכיר, אבל נדמה לי שהוא מוטה ימינה.

ג)הטלוויזיה משתדלת לתת סיקור שווה. יותר מדויק, אבל גם לא מדויק - המפלגה שבשלטון מסוקרת מטבע הדברים הרבה יותר. והימין תמיד טוען שדופקים אותו שש"ז 13:45, 25 יולי 2005 (UTC)

אוי ווי, ניסיתי קצת לאזן כלפי שמאל וקפץ עלי רוגזו של שש"ז. לגבי א)עדיין אני חושב שהתקשורת מנסה לא להרגיז את השלטון. והמקרה של נתניהו הוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, כמו גם המקרה של יצחק שמיר שהחרים את התקשורת. ישנן כתבים כמו הצבאיים, המשטרתיים והפוליטיים הניזונים ישר לורידים מהמנגנון, ולעיתים הם מדבררים אותו, אבל לא רק הם. תמיד נחמד שיש מישהו בממשלה או במשרדים השונים שמדליף לך את הדבר החם ביותר, ויוצר פער בינך לבין האחרים. לגבי ב) יש איזון פובלציסטי בסך הכל בין ימין לשמאל, מפני שבמעריב וידיעות העיתונים הגדולים יש בסך הכל איזשהו איזון בכתיבה. הארץ נוטה לשמאל אך מאפשר לאנשי ימין להתבטא, בעוד מקור ראשון (שפעם נתן טור למאיר פעיל) כרגע עיתון ימני לגמרי ואם נוסיף את הג'רוזלם פוסט הימני למשוואה, נקבל איזון. --אפי ב.שיחה • 19:56, 25 יולי 2005 (UTC)
ידיעות איננו מאוזן בכלל, אף פעם, מה שכן, הכיוון אליו הוא נוטה בכל רגע משתנה לעיתים קרובות (בטווח של חודש). אין קשר בין מה שאתה הצגת לבין האיזון, קודם כל יש טלוויזיה (שהיא שמאלנית הרבה יותר מאשר התקשורת הכתובה) וגם הרדיו משפיע. דבר שני, את מעריב וידיעות קוראים הרבה יותר מאשר את כל שאר העיתונים ביחד. טרול רפאים 20:02, 25 יולי 2005 (UTC)
זה בגלל שהכיוון של ידיעות נקבע ע"י האסטרולוג של ג'ודי. :-) _MathKnight_ (שיחה) 20:20, 25 יולי 2005 (UTC)
לפי דעתי (וגם לפי הדעה של דניאל דור), זה לא כל כך השלטון שהתקשורת לא מנסה להרגיז, אלא דעת הקהל. ואני ממש לא מסכים שהטלויזיה יותר שמאלנית האשר העיתונות. תסתכלו למשל על חדשות ערוץ 2. יושב שם רוני דניאל, שהוא יותר דובר צה"ל מדובר צה"ל. ואהוד יערי שגילה פרצוף חמוץ כלפי הסכם אוסלו עוד מתחילתו. אחרי זה מה משנה מה הדעה של קולבי החדשות שמגישים אותן? וזה עוד לפני שהגענו לערוץ 10, על כל הכתבים החוזרים בתשובה שלהם שנראים שעובדים יותר עבור מטה המאבק בהתנתקות מאשר עבור הערוץ. בעיתונות הכתובה (ידיעות ומעריב) מערכת החדשות גם כן מתיישרת בד"כ לפי הקונצנזוס. במוספים מדי פעם הם תופסים אומץ (כמו עם אנשי "אומץ לסרב"). eman 20:25, 25 יולי 2005 (UTC)
אני לא יודע את מי התקשורת לא מנסה להרגיז, אותי מעניינת התוצאה. אני מציע לך להאזין לחדשות ערוץ 2 ולספור את ההקשרים שבהם מופיעים דעות הימין בצורה חיובית ובצורה שלילית, אני טרחתי לעשות זאת פעם, התייאשתי אחרי שבאמצע המהדורה (שהיתה סטנדרטית לחלוטין ולא חריגה כלל בשנה האחרונה) היחס הגיע ל-10:1 (ה-1 אכן שייך לאהוד יערי, אם זה מעודד אותך). מהות הבעיה איננה בהכרח באיזה שאין ימניים בכלל, אלא שהתייחסות התקשורת אליהם היא כמו לערבים, כלומר מכניסים אחד וחושבים שבכך הם בסדר גם אם קוטלים אותו כל שאר המהדורה. טרול רפאים 20:50, 25 יולי 2005 (UTC)
פתחתי את מוספי השבת האקטואליים של שני העיתונים הגדולים.
מעריב - אמנון דנקנר (שמאל מתון עד מרכז), דן מרגלית (שמאל מתון), בן כספית (שמאל מתון), קלמן ליבסקינד (ימין), אראל סג"ל (ימין מתון), נדב העצני (ימין), אבישי בן חיים (ימין), משה גורלי (שמאל), בן דרור ימיני (שמאל מתון), קובי אריאלי (ימין), שי גולדן (שמאל) - מעריב אכן מאוזן
ידיעות - נחום ברנע (שמאל), סבר פלוצקר (מרכז), מאיר שלו (שמאל), עופר שלח (שמאל), סימה קדמון (שמאל), ב. מיכאל (שמאל רדיקלי), אורי פורת (ימין), אורי אורבך (ימין), ג'קי לוי (מרכז - ימין) - הטיה לשמאל, מאחר שברנע, שלו, קדמון ושלח מקבלים מקום הרבה יותר נרחב ומרכזי מהשאר. שש"ז 20:34, 25 יולי 2005 (UTC)
שחכת את סילבי קשת. אגב, הרשיתי לעצמי לבצע ויקיזציה לרשימה שהבאת (הוספת לינקים פנימיים). _MathKnight_ (שיחה) 21:06, 25 יולי 2005 (UTC)
דנקנר שמאל? בן ימיני שמאל? הרי הוא עסוק רוב הזמן בלתקוף את ה"פוסט ציונים" (שזה כמו לומר "קומוניסטים" בשנות ה-50 בארה"ב). ובכל מקרה אני לא דיברתי על בעלי הטורים. אני דיברתי על עמודי החדשות. על הכותרות הראשיות. לפחות מאז אוקטובר 2000 העם רוצה את התקשורת שלו כדובר צה"ל, וזה מה שהוא רוב הזמן מקבל מעמודי החדשות eman 20:55, 25 יולי 2005 (UTC)
דנקנר הוא איש מרכז. בן דרור ימיני הוא איש שמאל ציוני, המתנגד בחריפות לשמאל הקיצוני והאנטי-ישראלי. קרא את דף המאמר עליו בויקיפדיה, קרא את המאמרים שלו במעריב. הוא בעד תוכנית ההתנתקות, נגד ארץ ישראל השלמה, בעד 2 מדינות ל 2 עמים ואפילו בעד המפקד הלאומי. _MathKnight_ (שיחה) 21:06, 25 יולי 2005 (UTC)
אז האם אריאל שרון, אהוד אולמרט וציפי ליבני הם אנשי שמאל? חותץ אולי מעניין המפקד הלאומי הם עונים על כל הקריטריונים שהבאת. eman 21:10, 25 יולי 2005 (UTC)
השאלה היא איך תמדוד. אם מספרית, ע"פ החכי"ם - הם מרכז. אם רעיונית- אין ספק שהם אנשי שמאל. אריה א 21:19, 25 יולי 2005 (UTC)
אריאל שרון הפך לאיש שמאל בשנה האחרונה (הוא לא הראשון שמשנה את דעותיו...), ציפי לבני היתה תמיד בשמאל (אין לי מושג מה היא עושה בליכוד), לגבי אהוד אולמרט, הוא הצליח לדבר כל כך הרבה בשנה האחרונה בלי להגיד דבר שאין לי מושג איפה הוא.
ולשאלתך יש הרבה אנשי ימין (אפילו בכנסת), רק אתה לא מכיר אותם בגלל שהתקשורת לא נותנת להם חשיפה (להסבר למה, תקרא את הערך...). טרול רפאים 21:22, 25 יולי 2005 (UTC)
ל-emen, העם רוצה את התקשורת כדובר צה"ל? אולי, אך האם התקשורת מספקת זאת? לא ולא. לא מזמן אילנה דיין בתוכנית 'עובדה' בישלה קלטת והאשימה את צה"ל בהריגת ילדה בדרכה לבית הספר, מה שלא היה ולא נברא. זה "דובר צה"ל"? ואם נרחיק קצת אחורה, כל אמצעי התקשורת קנו את השקר של הריגת מוחמד א-דורא כביכול בידי צה"ל. את הסרט (שנעשה בגרמניה!) שמוכיח שהנער לא נהרג מאש ישראלית, לא שידרו אף לא באחד מערוצי התקשורת בישראל. אריה א 21:33, 25 יולי 2005 (UTC)
נו, באמת, מה אתה מקשקש בשכל?! הילדה לא נהרגה? ולא על ידי צה"ל? אילנה דיין הביאה את תמלילי הקשר בצורה מדוייקת. זה מה שחשוב. ה"בישול" כביכול היחידי (שלא היא עשתה, אלא זה מה שהיה בקלטת שהיא קיבלה) היתה הצמדת תמונות ממסיבה שארעה כמה שבועות אחרי האורע, לתמונות מהארוע. זה לא מעלה ולא מוריד מהאמינות של מה שהיא עשתה. וחוץ מזה זה אחד היוצאים מהכלל שבתקשורת האלקטרונית העזו לפקפק בגרסת דוברי צה"ל למיניהם.
כל הדיון הזה מראה כמה הערך הזה מיותר ומטופש. ואסיים במילותיה של קרן מור:
קראתי את הערך הזה, ומה שאתם אומרים זה: אוי אוי אוי! כתבו עלינו לא יפה בתקשורת! וגם בעולם הם ממש לא נחמדים! והססמולנים האלה כל הזמן מטים לנו את התקשורת!eman 23:04, 25 יולי 2005 (UTC)
א. אל תגיד 'אתם' כיוון שהוספותי לערך מינוריות.
ב. באמת, אנשי השמאל האלה (בד"כ לא במתכוין, אבל תמיד יש גם אברמוביצ'ים) מטים לנו את התקשורת. זו עובדה מוכחת (וגם אילו לא היה כך, ברור שאתה מעולם לא בדקת זאת).
ג. למען ההגינות אציין שההטיה איננה כנגד הימין, אלא כנגד המוסר, כך בעת ובעונה אחת מתעלמים מכל מי שאינו חלק מהאליטה התקשורתית, כלומר מהערבים, החרדים, הרוסים, המתנחלים והמזרחים.
ד. לא אמרתי שהילדה לא נהרגה. כך היה המקרה- פעילים של אחד מאירגוני הטרור שלחו את הילדה עם תיק גדול היישר אל מוצב צה"ל, בכיוון המנוגד לבית הספר. חיילי צה"ל ניסו לעצור אותה בקריאות ויריות באויר ורק כשהיא התקרבה יותר, הם ירו בה. אני מקווה שאין צורך להזכיר לך שכבר היו ילדים קטנים שביצעו (בידיעתם או שלא בידיעתם) פיגועים במחסומים וכדומה.
ה. כמובן שלא כל דבר שאני כותב בדפי השיחה אמור להכנס לערך, בשיחה אני מביע את דעתי הנחרצת והלא אובייקטיבית (אם כי הנכונה) אריה א 09:10, 26 יולי 2005 (UTC)
אין שום הוכחה או אפילו רמז לכך שמישהו שלח אותה לכיוון המוצב. זו רק ספקולציה של מי שרוצים להצדיק את הרצח בכל מחיר.
אפילו ואם זה היה המקרה, הילדה לא סיכנה את המוצב בשום דרך. למעשה המשיכו לירות בה עוד הרבה אחרי שהיא כבר הפסיקה להתקדם, ועשה רושם שהיא מנסה לברוח. 13:06, 26 יולי 2005 (UTC)

איזון הערך[עריכת קוד מקור]

לאט לאט אנחנו בדרך הנכונה לכיוון איזון. אחרי שאיזנו פחות או יותר את עניין ההטיות בתקשורת הישראלית (למרות שלדעתי יש גם לציין את הנטיה הציונית של העיתונים, שאף פעם לא פיקפקו במוסריות של חוק השבות או קק"ל וכו'), נשאר לתקן עוול אחר: בפסקה "הטיה תקשורתית בסיקור הבינלאומי של הסכסוך הישראלי-פלשתיני" מוצגות הטענות הישראליות כלפי חוסר האובייקטיביות בפירוט רב, אך טענות הפלסטינים מסתכמות ב"הם מאשימים את התקשורת בהיותה מוטה דווקא לצד ישראל". למה? איך? כמה? נאדה. צ'סשיחה 12:42, 26 יולי 2005 (UTC)

אני שב ומוחה על עצם השימוש בביטוי "איזון הערך".
  • ערך לא צריך להיות מאוזן. הוא צריך להיות נכון!
  • ערכים לא צריכים להיות מקום להבעת דעות, גם לא אם זה נעשה בצורה מאוזנת.
  • ערך צריך לתאר עמדות רווחות בציבור על נושא הערך, כאשר הן חשובות להבנת הערך. ערך שכולו תיאור דעות הוא ערך שלדעתי הוא לא מתאים לאנציקלופדיה. את הערך "תשקורת" יש לדעתי לבער מן היסוד. את הערך הזה הייתי אולי מאחד עם הערך תקשורת. אבל הוא לא יכול להישאר עצמאי. eman 13:15, 26 יולי 2005 (UTC)
זאת הבעיה עם הסמולנים. עד שיש מישהו שמסכים איתם, גם איתם הם חייבים להתווכח :). דעתי היא שכל עוד הערך הזה קיים, לפחות שיהיה מאוזן. אם וכאשר יכתב הערך אובייקטיביות, יש לשלבו שם. צ'סשיחה 13:20, 26 יולי 2005 (UTC)
כאביו מולידו של הערך, אני די מבסוט מהגדילה שלו. ועם הזמן בוודאי יתווספו בו סוגיות שונות הנוגעות להטיות. ולדעתי במיוחד ההתיישרות הטבעית של התקשורת עם החזקים: ממשלה ובעלי הון, שיקוף היתר של אנדרדוגים (כפי שתוארה מישהי הכתבת לעניני מסכנות), וההתיישרות עם מה שנדמה כרוח הציבור. וכן דוגמאות חשובות שונות. המשימה הבאה שקצת נושקת בתחום הזה היא אמינות בתקשורת, דרכי פעולתה של התקשורת, עד כמה היא יכולה להיות אמינה, ומה היא עושה למען הדבר הזה.--אפי ב.שיחה • 13:51, 26 יולי 2005 (UTC)
הערך עדיין סובל מישרו-צטנריות חריפה ביותר, אף אחד לא יודע על הטיות אחרות בעולמנו? טרול רפאים 18:57, 26 יולי 2005 (UTC)
אולי מישהו יטפל בכך? טרול רפאים 18:01, 4 נובמבר 2005 (UTC)

חומר גלם נהדר לערך[עריכת קוד מקור]

כתבה די מצחיקה בהארץ שש"ז 13:16, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

התפקעתי מצחוק, אולי מוטב שיתחילו לקרוא את הכתבות של עמירה הס לפני שהם מתחילים לחפש אשמים במקומות אחרים, ממזמן למדתי שכל מה שהפלסטינים מוסרים לה הוא שקרי (בפעמים הלא מעטות שיש להם טענות רציניות הן לא מגיעות אליה). טרול רפאים 23:01, 2 אוגוסט 2005 (UTC)

עוד חומר גלם[עריכת קוד מקור]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3122824,00.html שש"ז 21:21, 4 אוגוסט 2005 (UTC)

ערך זבל - למחוק[עריכת קוד מקור]

הזדעזעתי לקרוא. בשביל מה צריך ערכים טפשיים כל כך בויקיפדיה? האם היא אנציקלופדיה או עיתון?

מציע להעלות הצבעת מחיקה על הערך. הוא פשוט לא נחוץ. אין אף ילד שבית הספר שלו ישלח אותו להכין עבודה באינטרנט על זה:

דוגמה ידועה שמציינים אנשי הימין להטייה בתקשורת הוא היחס הקר והעויין שקיבל בנימין נתניהו מהתקשורת כאשר היה ראש ממשלה. התקשורת נהנתה להתעמר באישתו כפי שלא התעמרה באף אשת ראש ממשלה אחר. ניכר בה היה שהיא רוצה להורידו מתפקידו. גם כאשר אריאל שרון רץ לראשות הממשלה, עיתון הארץ הוציא מוסף מיוחד שהיה כביכול עיתונאי, שבו תיאר אל כל עלילותיו של שרון בביקורתיות רבה, במטרה לעשות לו דה-לגיטימציה ולמנוע את בחירתו.

זה בולשיט, דעה מנופחת. למחוק ומהר.

זה בכלל לא משנה אם שרה הייתה בסדר או לא הייתה בסדר, אם ידעו שהחיילים נפלו או לא. אין שום צורך בערך הזה, אפשר לרשום פסקה או שתיים בערך תקשורת וזהו. מה גם שהוא כתוב בצורה מוטה ביותר. הייתי מנסה לתקן אם הייתי חושב שיש צורך, אבל אין לי כח למלחמות המיותרות האלה. בואו פשוט נעשה הצבעה. Asaphx 22:58, 22 ספטמבר 2005 (UTC)

אתה יכול להתחיל הצבעת מחיקה בעצמך. שים בראש הדף את השורה {{VFD}}, ואל תשכח ליצור את דף ההצבעה. נדב 01:20, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

הערך הזה עצמו הוא תוצר של הצבעת מחיקה - ראה כאן: ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:תשקורת שש"ז 04:28, 23 ספטמבר 2005 (UTC)

הדוגמה מ-ynet[עריכת קוד מקור]

מתן משקל יתר לצד אחד הוא הטיה עפ"י הגדרה. אני מוחה על הכנסת המילה "לכאורה", כאילו שמדובר בטענה בלתי-מוכחת. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 13:09, 6 אפריל 2006 (UTC)

הניסוח עכשיו והערך עצמו מדבר בעיקר על הטיה מכוונת, ואין שם שום הוכחה שזה נעשה בכוונה. זה לא חוכמה לקחת דוגמא ולהגיד - "הנה - תראו הם כל הזמן נגדנו". אני אישית חושב שזה כלל לא מתאים לערך, כי לא כל פעם שמצטטים גורם אחד על השני זה הטיה ודווקא זילות של המונח הזה כמו שנעשה פה - היא הסכנה האמיתית. אסף 13:13, 6 אפריל 2006 (UTC).
כתוב בדיוק מהן הסיבות והמטרות:
המשתמשים במונח זה מבטאים את ההשקפה שהשליטה באמצעי התקשורת בישראל נמצאת בידי אנשי השמאל, המעוותים את המידע שהם מעבירים, כך שיתאים לעמדתם האישית שאינה אובייקטיבית, תוך העמדת פנים כי המסר הינו אובייקטיבי.'
הדוגמה הזו בהחלט נכנסת לקטגוריה הזו, ולכן ה"לכאורה" מיותר.
לא כל ציטוט של גורם אחד על השני הוא הטיה. להפך, המדיניות של ויקיפדיה (האנגלית לפחות), היא להשתמש בציטוטים כדי לפתור בעיות NPoV, אבל כאן מדובר על, ואני מצטט מהערך:
  • ידיעה בכותרת בולטת המאשימה את המתנחלים ברצח נער פלסטיני, למרות הסתייגות המשטרה
  • פורסם תיקון, תוך מתן משקל יתר להאשמות הפלסטיניות מול מסקנת המשטרה שהמתנחלים לא היו קשורים לאירוע
ציטוט סתם הוא עיתונות. ציטוטים מוכוונים הם הטיה. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 13:30, 6 אפריל 2006 (UTC)
ממש לא. ההנחה שלך היא שהכותרת ניתנה בגלל הטיה שמאלית, כאשר אין קשר בין הדברים. העיתונים מדי יום ולילה בשביל להשיג כותרות טובות ומושכות מפרסמים מן הסתם את מה שמעניין ומה שמוכר יותר עיתונים. אם המשטרה תצא במסיבת עיתונאים שכלל הפשע ירד ב-90% בשנה אחת, אבל יהיה בתחום גניבות הרכב, במקרה גניבה אחת יותר, אז האחרון יופיע בכותרת הראשית בעיתון. האם תגיד שזה נובע בגלל הטיה נגד השר או המפכ"ל? אני מניח שלא. לא כל נסיון למשוך קוראים זה סוג של הטיה פוליטית ויש מיליון מקרים כאלה לכל כיוון. לכן הניסיון להציג את המקרה הספציפי שבכתבה בערך כסוג של הטייה שמאלית הוא לא מדוייק בעלעיל ולכן יש את המונח "לכאורה". אסף 13:34, 6 אפריל 2006 (UTC).
ממש כן. החיפוש אחר כותרות פרובוקטיביות הוא עניין אחד, וניתן לטעון שהוא לגיטימי.
החיפוש אחר כותרות פרובוקטיביות רק מצד אחד של הקשת הפוליטית הוא הטיה. קו"ח כשהכותרת איננה בדיוק אמת...
מה שאתה מסרב להבין (או מבין, אבל מסרב להתייחס) הוא שאין המדובר במקרה בודד (כמו אם המשטרה תצא במסיבת עיתונאים ו...), אלא מגמה. מקרה בודד איננו הטיה, מגמה של מקרים היא הטיה בעליל. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 13:46, 6 אפריל 2006 (UTC)
מצידי אין שום הוכחה שהדוגמא שהובאה היא הטיה שמאלית מכוונת ולכן אין להתייחס אליה ככזאת, אלא כטענה ("לכאורה"). אני באמת מאמין כי כיום דווקא התקשורת נוטה לכיוון ההפוך, אבל לא על זה הדיון עכשיו. בברכה, אסף 14:25, 6 אפריל 2006 (UTC).
זו לא הייתה טענה, כך שההתנגדות שלך לטענה שמעולם לא נטענה גם לא ממש רלבנטית...
הטענה לא הייתה שקיימת קונספירציה שמאלנית ליצירת הטיה בתקשורת, אלא שאישי שמאל יוצרים הטיה בתקשורת. כל מה שצריך לבדוק הוא האם צמד הידיעות בתמונה מקיים את התנאים מהציטוט הראשון:
  • מעוותים את המידע שהם מעבירים - ודאי, התמונה הייתה חד-צדדית
  • כך שיתאים לעמדתם האישית שאינה אובייקטיבית - אלא מה?
  • תוך העמדת פנים כי המסר הינו אובייקטיבי - כמצופה מאמצעי תקשורת כללי (אא"כ אתה מסכים שאינם מתיימרים להיות אובייקטיביים - מה שאומר שהם מוטים...)
"מצדי", דווקא יש הוכחה. ההבדל הוא שאני הסברתי, ואתה המצאת קונספירציה, פסלת אותה, וטוען שזה מוכיח משהו לגבי עניין אחר לגמרי... ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 14:50, 6 אפריל 2006 (UTC)
אתה טוען שהם מעוותים את תמונה כדי ש:"שיתאים לעמדתם האישית שאינה אובייקטיבית". זה סוג של קונספירציה. שים לב שאין פה שום העמדת פנים כי המסר אובייקטיבי בניגוד לטענה שלך. הכותרת עצמה הושמה בגרשיים, כך שברור שזה ציטוט ולא עובדה. לאחר הסיפור בעמונה הייתה כותרת (כולל הגרשיים): "השוטרים קיבלו הוראה לשבור ידיים ורגלים". האם זו הטייה? האם העיתון באמת טוען בצורה אובייקטיבית שזה מה שקרה? לא. וגם כלל לא שמעת התמרמרות של "השמאלנים" (כביכול) לגבי הכותרת המוטית כביכול. לי היה ברור שזו טענה, ובעתיד יוכח אחרת. גם זה נכתב לאחר שהמשטרה הודיעה מפורשות כי היא לא מקבלת את הטענה וזה לא נכון. האם הייתה הטייה ימנית? לא. זה טבעו של עולם ואני מקבל את זה כאשר זה קורה ימינה וכאשר זה קורה שמאלה. במיוחד כאשר מדובר בציטוט עם גרשיים ובמיוחד כאשר לעיתים זה קורה לכיוון אחד ולעיתים לכיוון הפוך. התפקיד של העיתון זה למכור - ואתה מנסה לקחת כותרת ולהפוך את זה לקוספירציה שמאלנית (על אף שאתה טוען שאתה לא עושה את זה). אסף 15:04, 6 אפריל 2006 (UTC).
כל עוד אתה לא מבין מה אני אומר, אני ממליץ שתימנע מלהגיד לי מה אני מנסה לעשות. מה דעתך?
לא טענתי שמעולם לא היו "כותרות ימניות" בעיתונים. השאלה היא מהי המגמה של הכותרות, שהרי כבר אמרתי למעלה שכותרת בודדת אכן לא מוכיחה דבר (בטח לא קראת את זה...). בדיוק כמו שכותרת בודדת לא מוכיחה הטיה שמאלנית, היא גם לא מוכיחה הטיה ימנית. המון כותרות לכיוון ספציפי הן הטיה.
זה שאתה קובע שהטיה חייבת להיגרם כתוצאה מקשר רחב זו בעיה שלך. אל תפיל אותה עלי. יכול מאוד להיות שאנשים פשוט כותבים בעיתון דברים כפי שהם רואים אותם, ותפיסת העולם שלהם היא, מה לעשות, כזאת ולא אחרת...
והערה לסיום: נמאס לי מזה שאתה מקלל אותי. אנא הפסק. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 15:38, 6 אפריל 2006 (UTC)
מקלל? אם עשיתי כן, אני באמת ובתמים מתנצל מכל ליבי. אודה לך אם תוכל לרשום היכן קיללתי אותך, כדי שלא אחזור על זה בעתיד. אם זה בנוגע לציניות, אז בסופו של דבר כולם חוטאים בזה, למרות זאת, אם נפגעת מזה אז אני מתנצל, למרות שמן הסתם לא הייתה לי כל כוונה לפגוע. בכל מקרה רשום לי היכן קיללתי אותך כי אינני מוצא זאת. אסף 15:45, 6 אפריל 2006 (UTC).
אתה מקלל על אף שאתה טוען שאתה לא עושה את זה. איפה? באותו מקום שבו אני טוען שיש קונספירציה. נכון שקשה להתמודד עם טיעונים כאלה?... :) ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 16:07, 6 אפריל 2006 (UTC)
לא הבנתי, מצטער. אסף 16:23, 6 אפריל 2006 (UTC).
אה. אתה רשמת הערה שקרית, כדי שאני אשאל אותך על מה ואז תוכל לרשום את המשפט הזה... חבל שזה אפילו לא דומה, אבל ניחה. זה לא באמת שווה התייחסות. אסף 16:28, 6 אפריל 2006 (UTC).
ובהתייחסות לדבריך: רשמת כי - "יכול מאוד להיות שאנשים פשוט כותבים בעיתון דברים כפי שהם רואים אותם, ותפיסת העולם שלהם היא, מה לעשות, כזאת ולא אחרת...". האם הטענה שלך היא שהכותב בא מנק' מבט שמאלנית ושונאת מתנחלים ובגלל זה כתב את הכותרת כמו שהיא? או בגלל סיבה אחרת? אסף 15:48, 6 אפריל 2006 (UTC).
שוב, לא "שנאת מתנחלים", אבל נקודת מבט שמאלנית בהחלט, בדיוק כמו שערוץ 7 בא מתפישת עולם ימנית-דתית.
הטענה שלי היא שהכותבים (או העורכים) של אמצעי תקשורת שונים לא יודעים לכתוב דיווחים אובייקטיביים ונקיים, ולכן הם מוטים. (שוב, אא"כ אתה רואה אופציה שלישית)
זה כמובן בלתי-רלבנטי לשאלה שלנו, שאיננה הגורמים להטיה, אלא עצם קיומה. הטיה היא דיווח בלתי-מאוזן (אם משהו לא מאוזן, הוא נוטה, נכון?). דיווח בלתי-מאוזן אחד הוא אכן הטיה, אבל לא הטיה תקשורתית כזו שמדובר עליה במאמר (במאמר מדובר על תופעה כוללת, ולא על מקרים בודדים). בהקשר הזה, הדוגמה שלך מלמעלה היא אכן דיווח מוטה (שמדגיש ומבכר דיווח על התרחשותה של עבירה בודדת על פני ירידה משמעותית בשיעור הפשע), אבל הוא לא הטיה תקשורתית כוללת כזו שמדובר עליה בערך.
מצד שני, אם תראה שלרוב התקשורת נוהגת לדווח על פשעים ולא על מניעה שלהם, ונוהגת באופן מגמתי בכל הקשור לעניין (מה שנכון לחלוטין לדעתי, אבל אין לי כח להדגים את זה), אני אתמוך לחלוטין בהכנסה של זה לערך. ובהקשר הזה באמת לדעתי הערך אמור לעסוק בהטיות בתקשורת באופן כללי ולא רק על הטיות בתחום השמאל-ימין, כאילו אין שום דבר אחר בעולם.
ובחזרה לנושא: קיימים מספר גופי תקשורת שמאלניים להחריד (לדוגמה walla שקורא לפגוע פיסית במתנחלים בגלוי, ו-ynet המעודן יותר), והם אכן מוטים שמאלה. קיימים גם גופי תקשורת מוטים ימינה (אני בטוח שערוץ 7 מוטה ימינה במידה כזו או אחרת). ההבדל הוא שערוץ 7 ידוע כגוף תקשורת סקטוריאלי (כמו שדוד שי כתב לגבי על המשמר), ואילו walla ו-ynet מתיימרים להיות אובייקטיביים. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 16:07, 6 אפריל 2006 (UTC)
הדיון סובב סביב אותה נקודה, ולכן אין הרבה טעם להמשיך בו. אני פשוט לא מקבל את הטענה ש-Ynet הביא סוג של הטייה תקשורתית בכתבה, אלא פעל כחלק מהתנהגות עיתונאית שלא מיוחדת למקרה הזה או למגזר מסוים. בסופו של דבר, אני לא מקבל את טענתך כי מדובר על הטיה, ע"פ הערך (מוטה שמאלה), אלא מדובר על דרך הבאת מידע של העיתונים (ציטוטים פיקאנטים שמושכים קוראים בדיוק כמו המקרה של הפשע או הציטוט של ח"כ איתם בסיפור מעמונה). הדבר דומה למשפט שמחקתי מהערך: מישהו הדגיש את העובדה שאת התיקון לכתבה עשו בכותרת קטנה ולא בולטת כמו הכתבה המקורית. זה למשל בוודאי סוג של הטיה בכתיבה כי יש ניסיון להראות כאילו בד"כ תיקוני טעויות נעשות בכותרות ראשיות ובהבלטה ופה היה ניסיון נוסף לפגוע במתנחלים, אך למעשה באופן קבוע תיקוני טעויות והתנצלויות נעשות בעמוד 36 בפינה ללא קשר לאירוע, והניסיון להציג את זה בצורה אחרת, כהטיה, הוא עוד סוג של ניתוח-יתר ולא נכון של הדברים. אסף 16:23, 6 אפריל 2006 (UTC).

תמונות ממעריב[עריכת קוד מקור]

מדוע התמונה הזו היא דוגמא להטיה פוליטית? תומאס 13:38, 17 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה

זו דוגמה להטיית ייחוס - המתנחלים תקפו (עשו משהו אקטיבי), בעוד החרדים נדקרו (קרה להם משהו - בלי התייחסות למי שתקף אותם). Carny 14:00, 17 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה

תודה, תומאס 14:47, 17 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה

תבנית הבהרת חשיבות[עריכת קוד מקור]

שמתי את התבנית כדי לעורר דין לפני העלאה להצבעת מחיקה. הערך מגוח מכמה סיבות. ראשית לגבי המושג ושמו של הערך - כל דיווח תיקשורתי הוא מוטה מראש בכך שהוא מציג רק חלק מהמידע הקיים משמע - עצם פעולת העריכה יוצרת איזו הטיה. בנוגע לערך עצמו - הוא כולו אינו עוסק במושג אנציקלופדי מובחן אלא בדיון הפוליטי ועוטף זאת בחזות אנציקלופדית על ידי פירוט "צרות של הטיות פוליטיות" שהן כולן דוגמאות לסילוף מידע. בחלקו השני הוא מתפלמס בסגנון וויכוח פוליטי שמציג עדויות מכאן ומשם ודברים שזה או אחר אמרו בנידון ולא נראה כלל כמו ערך אנציקלופדי. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 15:13, 25 ביולי 2007 (IDT)תגובה

הצהרתך כי כל דיווח תקשורתי הוא מוטה מטבעו רק מדגימה מדוע נושא הערך הוא ממשי וחשוב. ניתן לדון בנושא זה באופן אנציקלופדי ואקדמי. הערך אמנם חלקי ובעייתי באתנוצנטריות המובהקת שלו וגם נדמה שהוא משמש כבמה לוויכוח פוליטי, אך ליקויים אלו הינם ברי תקנה.
בשל נושא הערך, הצבעת מחיקה תגרור דיונים ארוכים וטעונים ואני מבקש להמנע מכך. קרני שיחהמשנה 23:42, 25 ביולי 2007 (IDT)תגובה
יוסאריאן - מה אמרתי לך לגבי פתיחת הצבעות מחיקה על ערכים שזכאים להישאר? תשים תבנית עריכה או שכתוב אם זה מפריע לך. אם תפתח הצבעת מחיקה מיותרת שוב פעם אני לא אהסס לסגור אותה. ברוקולי 23:50, 25 ביולי 2007 (IDT)תגובה
ברוקולי, כל הגישה המאיימת שלך לא מוצאת חן בעיני. תרגיע את הטון או שלא תשתתף בדיון.‏ יוסאריאן‏ • שיחה 11:54, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אפשר לעורר דיון גם בלי תבנית חשיבות. התבנית הוסרה. --The-Q 00:45, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
עם דגש על דיון, לא ויכוח ובלי איומים. הספיק לנו היום כבר. דורית 00:49, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אני לא מבין את חשיבותו של הערך, גם אם לא היה אתנוצנטרי, ומחזיר את התבנית. אם אף אחד לא רוצה להסביר ל במה חשיבותו תודיעו לי כאן ואפתח הצבעת מחיקה. קרני - מצטער, אבל זו לא סיבה של ממש שלא לפתוח הצבעה, וכיוון שכרגע הערך מאוזן באיזה שהוא אופן (לפחות מביא טענת לכאן ולכאן), אני מקווה שהצבעה כזו לא תדרדר לוויכוח פוליטי. בכל אופן, לטעמי הנושא לכל היותר ראוי לפסקה בערך תקשורת. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 11:54, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אתה לא מבין את חשיבות הערך, יש פה לפחות שלושה אנשים שכן. בנוסף, תבנית החשיבות לא נועדה כדי לעורר דיון. --The-Q 12:11, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אף אחד מהם לא הסביר את חשיבותו. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 12:18, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אני מאוד מצטער. אמרת ששמת את תבנית החשיבות כדי לעורר דיון. תבנית החשיבות לא נועדה לכך. אחר כך אמרת שאתה לא מבין את חשיבות הערך וגם לשם כך לא נועדה תבנית החשיבות. אם אתה לא מבין את החשיבות אתה מוזמן לדון פה לגבי החשיבות גם בלי תבנית החשיבות. ובנוגע לחשיבות עצמה: זהו נושא בו נתקלים יום יום בתקשורת והכי חשוב: en:Media Bias, de:Tendenziöse Berichterstattung ,es:Sesgo mediático --The-Q 14:18, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
לעורר דיון, כיוון שאני הייתי מעלה להצבעת מחיקה בלי התבנית אבל לאור מסמך הבירוקרטים יש לנסות ולקיים דיון באמצעות התבנית לפני העלאה להצבעה כזו. יש נושאים רבים שנתקים בהם, זה לא אומר שהנושא וא אנציקלופדי וראוי לערך. הערכים בויקיפדיות אחרות לא עושי עלי רושם רב. ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 14:43, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
החשיבות הובהרה. אם אתה לא מסכים איתה אתה מוזמן להמשיך בדיון אבל תבנית החשיבות לא נשארת. אם אתה לא מסכים עם חלק ספציפי בערך אתה מוזמן לערוך אותו. --The-Q 14:46, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
מסכים. תבנית החשיבות מיותרת לחלוטין. זה נושא חשוב מאוד ונתקלים בו יום יום. אין מדובר רק בסילוף מידע מטעמי חוסר מקום כפי שטען מציב התבנית, אלא בסילוף מידע מכוון מטעמים פוליטיים. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 14:49, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
יוסאריאן - לאור ההיסטוריה הלא טובה שלך בפתיחת הצבעות מחיקה על ערכים שיש להם חשיבות עצומה היה עדיף שלא תדבר בכלל ותאיים בפתיחת עוד הצבעה מיותרת שהיא חסרת סיכוי לעבור. יש כאן קונצנזוס נדיר נגד הדעה שלך וכולם אומרים לך שהנושא חשוב. אם משהו לא נראה לך בערך יש שלוש תבניות שאני יכול לחשוב עליהן כפיתרון ראשוני - שכתוב, עריכה או השלמה.
אני מסיר את תבנית הבהרת החשיבות. יש כללים כיצד מעוררים כאן דיון וזה לא באמצעות שימוש בתבנית הבהרת חשיבות. התבנית הזאת נועדה אך ורק לערכים שלא ברור ממבט ראשון מה חשיבותם. זה ממש לא המקרה כאן. אל תחזיר את התבנית. אם אתה רוצה לעורר דיון - יש גם את לוח המודעות. זה בושה לוויקיפדיה שעל ערך על נושא כזה חשוב יש תבנית הבהרת חשיבות. ברוקולי 16:17, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
האיומים והטונים פה מוטב שיצטננו. ברוקולי, אפשר להסביר אחרת ובצורה לא כוחנית כמו שהסברת, שתועיל להתקדמות הדיון. באופן פשוט - תבנית חשיבות אינה יכולה להישאר כל עוד ישנם ויקיפדים התומכים בהשארת הערך, במקרה כזה יש ללכת להצבעת מחיקה. זה הסטנדרט. השאלה היחידה הנשארת היא האם יש ללכת להצבעת מחיקה ולאור תוצאות הדיון. אני מאמינה שהתשובה היא לא. דורית 16:27, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
דורית, כוונתי הייתה שלאור ניסיון העבר עם יוסאריאן יש לנקוט במקרה זה בלשון תקיפה שתבהיר לו שמדובר בערך שאין שום סיכוי שימחק בהצבעת מחיקה. הצבעות מחיקה, ובמיוחד על נושא טעון כל כך כמו הערך הזה, גורמות לקיטוב ומחנאות בקהילה. יש למנוע אותן בכל הכח אחרת נשאר עם הצבעות אבל בלי קהילה. זה מה שמפריע לי. ואגב, אני מבקש ממך, כיוון שאת מפעילה ולאור הקו הברור בדיון הזה, להסיר את תבנית החשיבות. ברוקולי 16:36, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אני מודעת לניסיון העבר עם יוסאריאן ועדיין, דבריך לא היו במקום וגם אלו הנוספים להם. הוא זה שמקטב ומפלג את הקהילה כולה בשל הצבעת מחיקה? זו האשמה חמורה. זה ערך טעון? יש הרבה ערכים טעונים ממנו (אני אפילו לא רואה ארכיון בדף השיחה). אפשר להבהיר לו בלשון שאינה משתמעת כי אין להעמיד את הערך להצבעת מחיקה, אבל לא בצורה זו. דורית 16:41, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
הוויכוח הזה מיותר - מטרתה של התבנית למשוך לפה אנשים להביע את דעתם והובהר כבר במניפסט, "הדרך החדשה", כי אין למהר להסירה. עם זאת, אכן החשיבות הובהרה ובבירור אין כרגע טעם בהצבעת מחיקה על פי התגובות פה. יוסאריאן אני מבקש שתקבל את דעת הקהילה ותמנע את הטרחה והחיכוכים המיותרים ותסיר את התבנית בעצמך. קרני שיחהמשנה 16:45, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
פקמן הגן על הערך אז הוא לא יכול, אבל אני הורדתי את תבנית החשיבות, זה מיותר. כשיש התנגדות למחיקה (והאמת, הערך הזה לא הכי טוב שבעולם), תבנית חשיבות מתייתרת והסטנדרט הוא הצבעת מחיקה. אני לא חושבת שיש לחרוג ממנהגנו גם הפעם. דורית 16:48, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
תבנית חשיבות לא נועדה להביא למחיקת ערך, אלא ליצור דיון ש(אולי) ימנע פתיחת הצבעה מיותרת. אם לא נוצר דיון כזה או נוצר דיון בלי נימוקים רציניים כנראה שהערך באמת חסר חשיבות, והוא נמחק. אין לי דעה חד משמעית על המקרה הנוכחי בגלל המספר הגדול של התומכים בערך, אבל אני לא רואה בעיה בהשארת התבנית לזמן מה כדי לעודד דיון, עד להצבעת המחיקה שאולי תפתח (אל דאגה, גם אם התבנית היתה נשארת הערך לא היה נמחק במחיקה מהירה...). ‏pacman - שיחה 16:50, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
פקמן, התבנית נועדה לעורר דיון במקרה שחשיבות הערך לא ברורה. במקרה הזה החשיבות הובהרה מעל לכל ספק סביר. אם יוסאריאן חושב שיש בעיה בערך יש תבניות אחרות שאפשר לשים. הצבעת מחיקה אסור לפתוח במקרה כזה כי זה סתם הטרדה של הקהילה. הדיון נועד גם לראות האם יש סיכוי למחיקה של הערך. במקרה הזה רק יוסאריאן חושב שיש למחוק ולכן אין לפתוח הצבעה. ברוקולי 16:53, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
פקמן, אולי, אין לי גם דעה מוצקה על הערך. אבל לא נראה לי שתבנית החשיבות תועיל, זה נראה לי בזבוז זמן עקב התמיכה המועטה במחיקה. דורית 16:55, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
דורית, רציתי לציין שעד עכשיו רק יוסאריאן תומך במחיקה. לכן, אין כרגע מקום לפתוח הצבעת מחיקה. מקסימום תבנית שכתוב/עריכה. ברוקולי 16:59, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אמרתי שזה הסטנדרט (לגבי חשיבות), לא הצעתי לו לפתוח הצבעה אלא לשקול היטב את יחסי הכוחות, שכרגע עקב העדר התמיכה לעמדתו, אינם מצדיקים פתיחת הצבעה שכזו. בברכה, דורית 17:04, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אני טרם גיבשתי דעה על הערך, אינני אוהב את זה הקיים. אני כן חושב שעל אף שמספר אנשים כתבו כאן שהערך חשוב, רק קרני נימק, ולא לשביעות רצונו של יוסריאן. זכותו המלאה של יוסריאן להעלות את הערך להצבעת מחיקה ומי שמתנגד שיצביע נגד, שלא ימנע את ההצבעה. בברכה, אורי שיחה 17:09, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה

דורית - כמו שכתבתי בדף השיחה של pacman, לאחר הצבעת מחיקה שפתחתי בלי התבנית, נאמר לי כי התבנית חיונית גם במקרים בהם אני מכיר את נושא הערך ולא ממש זקוק להבהרת החשיבות. זאת על מנת ליצור דיון לפני ההצבעה, ולאור מסמך הבירוקרטים. כך נהגתי הפעם. כרגע, למרות שאני סבור שהערך אינו אנציקלופדי ואין לו מקום בויקיפדיה, אמנע מפתיחת הצבעה לאור היעדר התומכים כאן. שימו לב שבשל הרעש הרב בקושי התקיים דיון ענייני על הערך עצמו. ובעניין זה - ברוקולי - כבר הבהרתי לך למעלה שאם אינך מוכן להרגיע את הטון המתלהם המאיים והנחפז עדיף שלא תשתתף בדיון. בברכה, ‏ יוסאריאן‏ • שיחה 17:13, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה

איני מכירה את פרטי ההצבעה שנסגרה, רק את פרטי סגירתה. אז איני יודעת מה היו הנימוקים דאז. אבל כאן לא ברור לי למה התבנית חיונית, עדיפה בהרבה הודעה בדף שיחה, ואם אין התייחסות - הודעה בלוח המודעות. דורית 17:22, 26 ביולי 2007 (IDT)תגובה


הדוגמה לגבי הטייה לימין[עריכת קוד מקור]

משפט מהמאמר - "כך, לדוגמה, לעתים מדווחת התקשורת על התקפה פלסטינית מבלי לדווח על כך שהיא נעשתה כתגובה לפעולה ישראלית, או תוך שיבוש סדר הדברים כך שיקשה על הקורא להבין את ההקשר. [1]."

בקישור יש "דוגמה" להטייה, אך הדוגמה מוטעית - הפסקת האש שהייתה בין ישראל לחמאס ב2008 קבעה בבירור שהיא לא נוגעת לגדה המערבית.. בעוד שבדוגמה מתואר שצה"ל הרג פלסטינים בשכם, ו"בתגובה" חמאס ירה 4 קאסמים לישראל.. ובתקשורת הישראלית זה תואר כהפרה של ההפסקת אש ולא כתגובה להריגה של של המחבלים בשכם. רק ששוב, אין פה שום הטייה כי הפסקת האש שהייתה בין חמאס לישראל לא כללה את הגדה המערבית, ולכן התיאור ב"הארץ" צודק והדוגמה מוטעית..

כך שהורדתי לביינתים את המשפט - אלא אם יש למישהו דוגמה שתתן לו בסיס.. אז אין למשפט הזה ראיה..ובמקרה הטוב אפשר לרשום שכך טוענים אנשי שמאל.

ההטענה היא שהאירועים מתוארים שלא בסדר ההתרחשות הנכון - קודם מתואר המאוחר ורק אח"כ מתואר מה קרה קודם. יוסאריאןשיחה 00:18, 14 בספטמבר 2009 (IDT)תגובה
בהקשר דומה, 60 שנה קודם, אפשר להביא את הדוגמא המתוארת בשיחה:כפר סאלד. יוסאריאןשיחה 14:37, 13 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

הקישור לעין השביעית[עריכת קוד מקור]

מחקתי אותו מכיוון שהוביל לעמוד הבית של המכון, אפשר ואפילו רצוי לקשר לסקירות ספיציפיות של כתב העת, אבל רובו המכריע לא עוסק דווקא בהטיות התקשורתיות (במיוחד מכיוון שכתב העת מתעלם באופן כמעט מוחלט מההטיות השמאליות של התקשורת). טרול רפאים - שיחה 23:26, 25 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

זה טיבו של קישור חיצוני. הוא לא מתייחס לנושא ספציפי אלא העניין עולה לעיתים קרובות בעין השביעית. קול ציון - שיחה 15:55, 26 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
מה פתאום? הקישור אמור להתייחס לנושא הערך (לפי הניסוח בקישורים חיצוניים: "קישור חיצוני יעסוק בהרחבה בנושא הערך כולו, או בנושא הקשור לחלק ניכר מהערך"), קישור לעין השביעית בערך הזה דומה לקישור לעמוד הראשי "הארץ" מהערך הסכסוך הישראלי פלסטיני והגיוני באותה מידה (גם בעיתון הארץ יש חלק נכבד שמוקדש לסכסוך). פרט לכך כפי שכתבתי הקישור שגוי טכנית, הוא איננו מוביל בכלל לעיתון אלא לאתר המו"ל. טרול רפאים - שיחה 19:31, 29 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

אפשר להוסיף את המרמרה[עריכת קוד מקור]

אפשר להוסיף להטיה התקשורתית הבינ"ל, את הסיפור עם התמונות עם הסכין שנחתכו בפרשת המשט, וכן את פרשת מוחמד א-דורה. --שיע(שיחה) 15:58, 23 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

נכון, וראה גם כאן על הטיפול הישראלי בפרשה. יוסאריאןשיחה 16:05, 23 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
לטעמי הקישור הזה עצמו מוטה. הוא מבליט טעות של גלובס שתוקנה, וטוען שבסרטון לא נאמר שהפצוע הוא פצוע קשה. אני עצמי שמעתי בזמנו בסרטון שרופא אומר שאם לא יפונה הוא ימות. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"א • 18:30, 23 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
ואתה מבליט טעות פעוטה, ועוד על סמך עדות שמיעה ומתעלם מהרבה דברים אחרים. בכל אופן, אפשר גם מהמאמר הזה שממש עוסק בביקורת התקשורת, וגם כאן מזכירים בחטף משהו (עם נימת ביקורת על צה"ל, פחות על העיתונות). יוסאריאןשיחה 18:41, 23 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
עכשיו עברת לביקורת עליי? איזו טעות הבלטתי ומה הקשר לעדות שמיעה? תשמע בעצמך את הסרטון. על כל פנים, אפשר כמובן להביא אינספור טענות על ההטיה בתקשורת. בהארץ וכדומה טוענים שהיא ימנית, בערוץ שבע וכדומה טוענים שהיא שמאלנית. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"א • 18:51, 23 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
(הטעות על הפציעה\פציעה קשה)סתם הדגמתי שכל טקסט יכול להיות נתון לביקורת מסוג זה (מה שהוא מבליט, ובטח ממה שהוא מתעלם) וזו לא צריכה להיות עילה לפסילת כולו. על כל אופן - נכון, אפשר להביא הרבה דוגמאות, שיע הציע להוסיף את סיקור הפרשה ואני הבאתי קישורים למאמרים שעשויים להיות רלוונטיים. יוסאריאןשיחה 18:56, 23 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
הדוגמות שהבאת הן שגרתיות. הוא הביא לכאורה דברים בולטים יותר. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"א • 19:34, 23 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

נוגד את רוח המיזם[עריכת קוד מקור]

הערך הזה. הוא מחקר מקורי; אוסף של מידע שאינו מקובץ באף מקום אחר; המצאה ויקיפדית מהודרת. מן הסתם לא ימחקו אותו לאור ותיקותו, אך אני מקווה שלא ייכתבו עוד כמותו. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 10:36, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה

יש בהחלט בעיות בערך וחסרים הרבה מקורות. עם זאת, טענות שיש להן מקור מסודר (או שנוכל למצוא אותו) אינן מחקר מקורי, גם אם הן קובצו יחד לראשונה אצלנו. נרו יאירשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"א • 10:38, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
לְערך אנציקלופדי יש משמעות ואמירה שמעבר לנכונות של כל טענה שמרכיבה אותו; הוא קובע מושג ואת קיומו של מונח בסיסי בשיח האנושי. כך לדוגמה בערך הנוכחי משמע שהטיות פוליטיות הן חלק מהותי מהתקשורת, והן מושג בסיסי בשדה הסמנטי של "תקשורת". הדבר אינו מגובה במקורות מוסמכים, ואינו משקף השקפה מקובלת בקרב חוקרים וגורמים מוסמכים, אלא מנסה ליצור השקפה מקובלת כזו. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 10:43, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
להערכתי הלא מקצועית בכלל אכן הטיות פוליטיות הן חלק מהותי מהתקשורת, והן מושג בסיסי בשדה הסמנטי של "תקשורת". קשה לי להאמין שלא ניתן למצוא לכך מקורות וש"חוקרים וגורמים מוסמכים" אינם מודעים לכך שבכלי תקשורת מרכזיים כמו אלג'זירה, פוקס ניוז, והארץ יש הטיה פוליטית. האם גם "סיקור מאוזן" איננו מושג בסיסי בשדה הסמנטי של תקשורת? אני-ואתהשיחה 12:59, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
לא צריך רק שיהיו הטיות פוליטיות בתקשורת - ברור שיש - אלא שהן יהוו מושג אינהרנטי לה. כמו שיש הרבה חילונים גנבים בישראל, אבל לא נכתוב ערך גנבים חילונים בישראל...
סיקור מאוזן ראוי לערך לא כתופעה, אלא כעיקרון שאמור להנחות את התקשורת. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 11:29, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
אם אתה מסכים שזה עיקרון שאמור להנחות את התקשורת, אז למה אתה מניח שהחריגה מהעיקרון הזה (כלומר, ההטיה) היא לא "מושג אינהרנטי" בנושא? אני-ואתהשיחה 12:47, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
אין בעיה, כמובן, שיוסבר העיקרון ויובאו דוגמאות של הטיות בערך שייקרא סיקור תקשורתי. אבל מהותו של הערך הנוכחי היא אוסף של הטיות ולא העיקרון. ולא, זו לא נוקדנות; ערך על העיקרון ייראה אחרת לחלוטין. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 13:10, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
אתה יודע מה, האמת היא שעם לא הרבה עבודה אפשר להפוך את הערך הזה לערך על העיקרון. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 13:14, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
הערך הוא לא בדיוק אוסף דוגמאות. אם כי ייתכן שראוי להרחיב את הערך ל"הטיות בתקשורת", ולא דווקא פוליטיות. ראה גם כמה תוצאות יש בגוגל סקולר ל"media bias"‏ [2]. אפשר גם לחפש בגוגל "syllabus media bias‬" ולמצוא סילבוסים של קורסים אקדמיים שעוסקים בזה [3]. אני-ואתהשיחה 18:40, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני מוחה בתוקף. זה ערך לִיקוּטִי, וגם אם יש כמה קורסים על זה במדעי החברה, אני מניח שהערך לא בנוי עליהם (כמו שאפשר להיווכח בביבליוגרפיה). המתודה פשוט לא מתאימה לאנציקלופדיה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:46, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
כל הערכים כאן ככה. לא קראתי לעומק את הערך, אבל הוא לא נראה לי גרוע יותר מהרבה ערכים אחרים. אני אישית הוספתי בו פעם פסקה אחת שנשענה על מחקר אקדמי. אני-ואתהשיחה 21:52, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה

הטיה כלפי "הימין"?[עריכת קוד מקור]

פרק זה עוסק למעשה בהטיה כלפי הממסד או כלפי האתוס הציוני. זהו אינו הימין. נרו יאירשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"א • 10:43, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה

מסכים איתך, וגם לגבי הפסקה אודות אזכור פשיעה בעיתונות החרדית (אבל הערך הזה בעייתי מיסודו). גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 10:48, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
אותו דבר בדיוק נכון גם בהטיה כלפי "השמאל". יוסאריאןשיחה 13:34, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
לא הבנתי. אז בעצם אין מקום לחלוקה בין הפרקים? והאם איתרוגו של שרון הוא תמיכה בממסד או באתוס הציוני? נרו יאירשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"א • 16:51, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
לא יודע לגבי החלוקה לפרקים, אבל אפשר לייחס תמיכה בתהליך שלום תמיכה באתוס ציוני לפיו זרועותנו מושטות תמיד לשלום, וכמובן שתמיכה במנהיגים באותה עת תמיכה בממסד. אתרוגו של שרון יכול יכול להיכנס לשניהם - הממסד זה ברור (אפילו בערך מבחינים בין ריצתו של שרון לראשות הממשלה לבין כהונתו בה), הציונות - כמובן שההתנתקות בוצעה לפי האתוס הציוני שמנסה לשמור על מדינה יהודית בגבולות מוכרים בינלאומית (המהלך נועד גם לתת שהות לבנות ולהרחיב את "הגושים שישארו בשליטת ישראל" ביהודה ושומרון - עוד תמיכה עקיפה במטרה שיכולה להיתפס כציונית - הרחבת גבולות המדינה). יוסאריאןשיחה 17:08, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
לא הבנתי. מה זו הטיה כלפי הממסד ואיפה יש שם אתוס ציוני? דניאל ב. 16:56, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
המילה ממסד נמצאת שם בפירוש. הפרק מדבר על כך שבעת מלחמה התקשורת מתלכדת סביב הממשלה וסביב נקודת המבט הישראלית. זה לא שייך לימין ושמאל במובן המקובל היום (שלבו הוא בסוגיית עתיד יהודה ושומרון). נרו יאירשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"א • 17:00, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
המילה ממסד אינה נזכרת כלל. אם כך, גם התמיכה בהתנתקות ותהליך אוסלו ההטיה כלפי ההמסד (המדינה היא שהוציאה לפועל את התוכניות). אני לא רואה מה ההבדל במובן זה בין תהליך שלום ליציאה למלחמה. דניאל ב. 17:06, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
נאמר שם: "העיתונאים נאלצים לעולם להישען על מקורות ממסדיים". עוד מדובר על נטייה פטריוטית, "זוית ראייה ישראלית", לאומיות, ותמיכה ברשויות המדינה. כל אלה אינם קשורים כלל לימין או שמאל.
כאשר השמאל הציוני תומך ביציאה למלחמה - תמיכת התקשורת באותו מהלך אין משמעותה הטיה כלפי ימין, אלא לכל היותר הטיה כלפי כל המושגים שהוזכרו לעיל (פטריוטיות, לאומיות וכך הלאה). לעומת זאת תמיכה בתכנית ההתנתקות היא עמדת שמאל מובהקת. נרו יאירשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"א • 17:30, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
אבל התכנית יצאה לדרכה תחת ממשלת מה שמכונה "הימין המתון". יוסאריאןשיחה 17:34, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
כלומר מדובר בכלל בהטיה לימין?! אולי הארץ עצמו הצטרף לימין המתון? נרו יאירשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"א • 20:16, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
הימין הישראלי נוטה לתמוך במלחמה כהכרחית בעוד השמאל פחות. אני מתפלא שאנו דנים על כך בכלל. לא התייחסת להערתי על הסכמי אוסלו וההתנתקות. דניאל ב. 20:57, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
מה לעשות שבתקופה הרלוונטית הנושא כלל לא היה במחלוקת של שמאל וימין, גם השמאל הציוני תמך ברובו הגדול. זה כמו להביא את העיתונות שתמכה בבן גוריון ולומר שזו הייתה הטיה לימין, או שתמיכת העיתונות במבצע עופרת יצוקה היא הטיה לימין, כאילו השמאל אומר שלעולם אסור לצאת למלחמה. לעומת זאת, אוסלו וההתנתקות עמדו במחלוקת ברורה של שמאל וימין (ובלב המחלוקת, שהוא כאמור עתיד יהודה, שומרון ועזה). גם אני מתפלא שהדברים אינם ברורים. נרו יאירשיחה • כ"ח בטבת ה'תשע"א • 21:43, 4 בינואר 2011 (IST)תגובה
כידוע לך, חלקים גדולים מהשמאל התנגדו לפעולות צבאיות שונות, העובדה שחלקים אחרים תמכו בהם לא אומרת שעידוד מלחמה אינה הטיה ימינה. גם בהתנתקות תמכו גורמים ימניים רבים, ובכל זאת בצדק זה נחשב אקט שמאלני. דניאל ב. 11:25, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
רוב גדול של השמאל תמך במלחמת שלום הגליל בתחילתה, וזו העובדה הרלוונטית. מה שלא היה שנוי באותה עת במחלוקת ברורה בין ימין ושמאל פשוט לא מתאים לפסקה. לעומת זאת, מי שתמך בהתנתקות לא יכול להיות ימני, בהגדרה. אם לא על זה חולקים הימין והשמאל, אז על מה? נרו יאירשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"א • 12:14, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
אולי במקום ימין ושמאל כדאי להתייחס ל"עמדות ימניות" מול "עמדות שמאליות". זה מפשט במעט את הסוגיה. דרך - שיחה 12:17, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
תמיכה במלחמת שלום הגליל בתחילתה פשוט לא הייתה עמדה ימנית. נרו יאירשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"א • 12:19, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
כוונתי לייחוס ההתנתקות לימין או מקרים דומים. דרך - שיחה 12:29, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
למה אי אפשר להיות ימני ולתמוך בהתנתקות? הימין מאמין בגישה ניצית כלפי הפלסטינים. יכול להיות ימני שחושב שגושי ההתיישבות מזיקים ושאינטרס המדינה לצאת מהם. דניאל ב. 12:38, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
אני לא חושב שרוב הציבור יחשיב את שרון של ההתנתקות (או אדם מעין מה שתיארת) כימני. הדיון על עתיד יהודה שומרון ועזה הוא לב הדיון. גם אתה לא תחשיב את התמיכה התקשורתית בהתנתקות כתמיכה בימין. נרו יאירשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"א • 12:41, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
לומר על שרון של ההתנתקות שהוא ימין זה פשוט צחוק מהעבודה. זה בערך כמו לומר על קדימה שהיא מפלגת ימין, ונראה לי שהם עצמם ייעלבו מזה קשות. אני מסכים עם נרו יאיר. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:58, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
אתה תוקף איש קש. מישהו אמר פה ששרון הוא ימין? מה שכן, שרון בוודאי אינו שמאל. דניאל ב. 21:55, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה
לדעתי שרון של ההתנתקות היה איש שמאל מובהק, ולכל הפחות ודאי הגשים את מדיניות השמאל. נרו יאירשיחה • א' בשבט ה'תשע"א • 00:08, 6 בינואר 2011 (IST)תגובה

"כתבות שיבקרו את התפיסות הדתיות הרגילות"[עריכת קוד מקור]

האם הכוונה ליהדות אורתודוקסית מול שאר הזרמים ביהדות? ערןב - שיחה 19:47, 5 בינואר 2011 (IST)תגובה

דוגמה להטייה קלאסית של כלי תקשורת[עריכת קוד מקור]

מדובר על ידיעה עסיסית בווינט, על כך שלביתו של שופט שדן בפרשת "האם המרעיבה" הגיע חוברת ובו ציור של מזרק נוטף דם, ובהמשך הידיעה מתפרסם שבעקבות כך התגברה השמירה על ביתו של השופט, ראו בגוף הידיעה. מה שהקורא מן השורה מסיק מקריאת הכתבה, הוא שכנראה אכן נשלח איום על חייו של השופט בצורת מזרק נוטף דם. אבל מה שמסתבר הוא שמדובר בחוברת שהופצה בעשרות אלפי עותקים בקרב האוכלוסיה החרדית אך לא רק, ואף נשלחה לביתו של השופט על מנת שהלה יקרא את גירסתה של המשפחה, ואיך שהיא רואה את הפרשה, כאשר מזרק נוטף הדם המעטר את הדף הפותח, כוון על פי הנאמר בפנים החוברת, לניסויים שנעשו בילדה של האם, אך כמובן שהכתב לא טרח לציין פרטים עובדתיים אלה, מבחינתו מדובר אכן בחוברת שנשלח לביתו של השופט כאיום על חייו, וכך זכו צרכני כלי תקשורת זה, לפמפלט תעמולתי מבית היוצר של ווינט, יש לציין לשבח את ערנותם של חלק מהמגיבים על הכתבה, שגרמה להבנת ניסיון ההטייה, על ידי הכתב, הכתבה, והאתר. יהיה ראוי להוסיף את המקרה לערך, לאחר בחינת ניסוח, מיקום, וכדומה. בברכה. טיפוסי - שו"ת 19:46, 9 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אני חושש שהתיאור המתחיל במילים "מה שהקורא מן השורה מסיק מקריאת הכתבה" עוסק במסקנותיו של הקורא טיפוסי בלבד, וקורא זה עדיין אינו ראוי שנעסוק במסקנותיו בגוף הערך. דוד שי - שיחה 20:25, 9 ביוני 2011 (IDT)תגובה
דוד, שקול שוב את עמדתך, והלא אף ציינתי שמספר קוראים הגיבו בנוסח דבריי כאן, בתחתית הידיעה, במדור התגובות, כאשר קוראים אחרים פשוט החלו לגנות את האיום על חייו של שופט מצד חרדים, כך שהדוגמה מתאימה במיוחד לערך זה, וכדי לעזור עוד יותר, כך כותרת הידיעה:

>ציור מזרק נוטף דם לבית שופט "האם המרעיבה"<

. טיפוסי - שו"ת 20:28, 9 ביוני 2011 (IDT)תגובה

רובה של העיתונות, וטמקא במיוחד, נוטים לצהבהבות וסנסציות בכותרות. בידיעה עצמה כתוב שהחוברת הופצה ("במאות" עותקים, אבל מילא) לא רק לבית השופט. עצם המשלוח של חומר הקשור בהליך פלילי לבית שופט הוא בעייתי (אולי אף עבירה). נראה שהשופט לקח את זה ברצינות רבה מדי, כלומר הניפוח לא מתחיל מהידיעה בטמקא. בכל מקרה, מה שאנחנו מחפשים בערך הזה הוא מחקרים או לפחות טענות תקשורתיות מפורטות בדבר קיפוח, לא מקרים ספציפיים שלדעת מי מאיתנו מלמדים על הטיה. כאלה אני קורא מדי יום, אבל מן הסתם ישנם הקוראים את אותם כלי תקשורת ומוצאים הטיה לכיוון ההפוך. נרו יאירשיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:51, 12 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אין ספק ששליחת חומר הקשור בהליך פלילי הוא בעייתי מבחינת החוק, אולי אף עבירה, לא על כך אנו דנים, לו הידיעה היתה מנתחת את השאלה הפלילית של שליחת חומר כזה, הרי שהיא היתה ממלאת את תפקידה, אולם כאשר האתר פירסם זאת כאיום ממשי על חייו של השופט, הוא הפך לתועמלן, מסית, ומשסה, ולא משנה אם זה רעיונו של השופט, הפרקליטות, הנהלת בתי המשפט, או כל גוף אחר, לגבי דבריך שאיננו יכולים להציב בערך מה שאנחנו מוצאים כהטיות פוליטיות של התקשורת, אלו דברי טעם, ואני נוטה לקבלם, עם זאת אני מקווה שאם המקרה הזה, עוד לא נותח במחקר העוסק בנושא, זה עוד יגיע, ולכשיתפרסם, זה יופיע. טיפוסי - שו"ת 12:23, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אני לא אומר שהידיעה אובייקטיבית, אבל המילה איום מופיעה פעם אחת, בליווי סימן שאלה. ואם השופט והנהלת בתי המשפט רואים זאת כאיום אפשרי אינך יכול לצפות שטמקא לא יציינו זאת. בכל מקרה - העיקר הוא החלק השני, בדבר חוסר ההתאמה לערך. נרו יאירשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 12:35, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה
בעניין השאלה כמה פעמים מופיעה המילה איום בכתבה, אסתפק בציטוט הכותרת, וכותרת המשנה:

ציור מזרק נוטף דם לבית שופט "האם המרעיבה". חוברת שכותרתה "עלילת הדם על ספסל הנאשמים, האמא המרעיבה או היהדות החרדית כולה" הגיעה לביתו של השופט המחוזי משה רביד. החוברת, עליה ציור של מזרק נוטף דם (ההדגשה אינה במקור), הועברה למשטרה, האבטחה על דיוני השופט תוגברו

טמקא

. טיפוסי - שו"ת 13:07, 14 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אמרתי, הכתבה אינה אובייקטיבית, אבל אני לא מוצא כאן את המילה איום. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"א • 13:40, 16 ביוני 2011 (IDT)תגובה

לא הבנתי[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי מה התמונה של ערוץ 7 באה לייצג לי--Haya831 - שיחה 22:15, 25 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

נקודה טובה. הרי טבעי שבגיליון שלפני יום הכיפורים תוצג תמונה שמייצגת את היהדות. אני לא בטוח שזה אפילו שימוש הוגן. אפשר להסיר, מבחינתי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:35, 25 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
צודק,אבל העיניין של הזכויות יוצרים זה דבר אחר,אני פשוט לא הבנתי מה התמונה מייצגת,כלומר התמונות של נענע(זה נענע נכון?) ומעריב מייצגות בכיכול הטיה בתקשורת הישראלית לטובת השמאל,אבל לא ממש הבנתי לאיזה כיוון אמורה להסית אותי תמונה של חרדים--Haya831 - שיחה 23:18, 25 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
הסרתי. דוד שי - שיחה 08:55, 26 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

הטיה בערך הויקיפדי הזה לטובת הימין[עריכת קוד מקור]

כל התמונות הצבעוניות באות להראות כמה הימין נרדף, ואין אף תמונה שמדגימה את ההיפך - ודוגמאות יש בשפע. בכלל הערך הזה כתוב באובייקטיביות של כתבה טיפוסית במקור ראשון. 77.127.114.154 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אם יש דוגמאות בשפע, אתה מוזמן להוסיף אחת משלך. דוד שי - שיחה 05:25, 1 במרץ 2012 (IST)תגובה

הערך צריך שיפוצים אבל גם איש שמאל כמוני חושב שיצאתם מהפלונטר יפה (ושהתקשורת אכן שמאלנית, אבל זה בגלל שאינטילגנטים הם שמאלנים)84.228.66.95

אין בערך בכלל התייחסות לרצון המנויים[עריכת קוד מקור]

בהתחשב בעובדה שרוב העיתונים בישראל ההינם עיתונים בתשלום, יש משמעות רבה לכך שכל עיתון משתדל לרצות את המנויים שלו, ואלו ירכשו את העיתון שמתאים להשקפתם-מעין איזון חוזר212.76.124.156 15:21, 21 ביוני 2012 (IDT)תגובה

הזכרת האתר "לאטמה"[עריכת קוד מקור]

בגרסתו הקודמת של הערך הוזכר מספר פעמים האתר "לאטמה". חשיבותו הסגולית של האתר נמוכה מאוד ובהחלט אין מקום שיצוטט בויקיפדיה (בשל היעדר ניטרליות או עיגון בעובדות). אין מקום שהערך ישמש כשופר של אתר לאטמה ופרסומת עבורו, ויפרסם את דברי כותביו בצירוף הרישא "אתר לאטמה טוען". 132.64.27.51 00:16, 3 ביוני 2013 (IDT)תגובה

מדובר באתר ביקורת תקשורת משמעותי ביותר שעשרות אלפים אם לא למעלה מזה קוראים אותו (ויעידו על כך נתוני הצפיות ביוטיוב), והוא גם זכה במספר פרסים מוכרים וידועים בתחום התקשורת. בוודאי שיש מקום להזכירו, ולא ניתן לו מקום מוגזם ביחס לדברים אחרים שמוזכרים בערך. דבריך מעידים על חוסר היכרות מוחלט עם מי שלא חושב כמוך. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:28, 3 ביוני 2013 (IDT)תגובה
בכל זאת, בוודאי אין מקום למשפט כמו "מצד אתר ביקורת התקשורת לאטמה ומצד מחנה הימין ישנה תחושה שרוב רובה של התקשורת הכתובה והאלקטרונית (ערוצי הטלוויזיה והרדיו וחלק מהעיתונים היומיים) נמצאת בידי מחנה השמאל הליברלי". הרי מחנה הימין הרגיש זאת שנים רבות לפני שאתר לאטמה נהגה. הציון של האתר במשפט זה הוא אבסורד. כמוהו באמירה "מצד עיתון הארץ ומצד מחנה השמאל בישראל ישנה תחושה" -- הרמיזה שעיתון הארץ הוא המושך והמניע את מחנה השמאל בישראל, וזו אמירה, גם בהקשר של עיתון הארץ ובוודאי בהקשר של אתר לאטמה, שמטעה את הקוראים. האתר הוא במקרה זה חלק ממחנה הימין, ולא עמוד האש לפני המחנה (על אף עשרות אלפי הצפיות ביוטיוב). אין היגיון בהזכרת האתר במשפט הראשון של הפסקה, מלבד ההיגיון הפנימי של פרסום האתר. 132.64.27.51 14:16, 3 ביוני 2013 (IDT)תגובה
ודאי שיש מקום לאזכור. מדובר בגוף תקשורתי בולט במיוחד שעיסוקו הוא ביקורת התקשורת. זה לא ארגון ימין קלאסי כמו מפלגה או תנועה שמקדמת רעיונות שמתאימים לגישת העולם הימנית. ככל שיש עוד גופים כמו לאטמה יש להזכיר גם אותם, ללא אפליות. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:27, 3 ביוני 2013 (IDT)תגובה
ראשית, הגוף אינו אקדמי באופיו (תקן אותי אם אני טועה) אלא פובליציסטי באופיו (במקרה הטוב, שכן למיטב זכרוני מרבית צפיותיו מגיעות בכלל מסרטונים הומוריסטיים) ואני לא רואה סיבה מיוחדת להזכירו. שנית, אין שום היגיון בלהזכירו ראשון בערך, לא ייתכן שאדם יפתח אינציקלופדיה בערך "הטיות תקשורתיות לכיוון שמאל" והמילים הראשונות שיראה הם "מצד אתר 'לאטמה'", זה שיקוף מוטעה של המציאות. בקרוב הסעיף "מתנגדים לביבי נתניהו" ייפתח ב"תכנית הסאטירה ארץ נהדרת טוענת". זה חוסר כנות מוחלט. אני מקווה ומאמין שאתה מקושר לאתר לאטמה ומנסה לקדמו, כי אחרת אין הסבר לתיעדוף העריכתי הזה. אפשר בקלות לפתוח במילים "במחנה הימין" ולציין את אתר "לאטמה" בהמשך אם אתה חשוב שנוכחתו כה קריטית בערך זה, אך ברור לכל מי שעיניו בראשו שאין שום היגיון בלפתוח את הפסקה במילים אלו. 132.64.27.51 14:36, 3 ביוני 2013 (IDT)תגובה
הסאטירה היא רק חלק אחד של לאטמה. אפשר אולי לשנות את הסדר ולציין את האתר לאחר מחנה הימין, אבל הוא חשוב דיו כדי לציינו. נרו יאירשיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ג • 14:39, 3 ביוני 2013 (IDT)תגובה
חשבתי על זה, כשמציינים את האתר אחרי מחנה הימין המשפט נראה כחסר היגיון. לטעמי הציון בהמשך הערך (בפסקה על "בצלם") אמור לרצותכם. אם לא, אז לטעמי בפסקה אחרת. יום טוב.132.64.27.51 14:48, 3 ביוני 2013 (IDT)תגובה

הטיות פוליטיות לא בויקיפדיה .[עריכת קוד מקור]

אני חושב שבגלל הרגישות הפוליטית של הערך, יש לתת בכל דוגמא ,דוגמא נגדית מהצד ההפוך כדי לאזן גם אם בכל הערך נהוגות דוגמאות משתי הצדדים .

אזכור תג מחיר[עריכת קוד מקור]

משתמש:Pashute, כיון שזוהי דוגמא קיצונית ובוטה לנושא הערך, וכיון שרבות דובר על כך בקרב מבקרי תקשורת ובתקשורת המגזרית הדתית, נראה שזו אכן דוגמא שראויה להופיע בערך. דוק ותמצא, שבערך על נושא שכזה, כל דוגמא מכל צד עשויה להיתפס כניסיון "לדחוף הטיות". אך השאלה היא מהי הרלוונטיות האובייקטיבית של הדוגמא, והמבחן לכך הוא התייחסות לטענה בכלי תקשורת יריבים ובקרב אנשי ביקורת התקשורת. יזהר ברקשיחה • ט' באייר ה'תשע"ד • 16:18, 9 במאי 2014 (IDT)תגובה

למיטב זכרוני ואחר בדיקה, לא אני אזכרתי את תג מחיר. ממילא משתמש:דוד שי מחק את ההוספות שלי, במסגרת מחיקת הוספות של מישהו בשם "אביר החשבון" וכתב על עריכותיו כביכול הן עריכותיי: מאמץ בלתי נלאה להחדיר את הדעות שלו לויקיפדיה.
דעתי, אגב, על פעולות תג מחיר היא שיש לגנותה ולהלחם בה בכל דרך, כולל ב"מנהיגים הרוחניים" התומכים בה. אך ניחא. דוד, שמע את השיר שלי ביוטיוב... אולי זה יכוון אותך יותר לכיוון של דעתי. אזכיר רק שיש לי כמה חברים טובים ערבים, שדעתם כדעתי.
לעניין העריכות שלי כאן, כתבתי במקום אחר על "תקשורת עויינת", מושג מוכר ומפורסם (כפי שהוכחתי בהבאת המובאה) וטענה שבמידה מסויימת אני מסכים עמה, אך לא עם המסקנות הקיצוניות של חלק מהמגיבנים במרשתת לגביה.
כאשר באתי לקשר למושג "תקשורת עויינת" גיליתי להפתעתי שאין אפשרות לקשר אליה, כי המונח אינו קיים בויקיפדיה. לכן, ערכתי כאן, ראשית כדי שהומשג יופיע כמונח מרכזי (ראש פרק) ולא אגבי.
ושנית, לענ"ד, כאשר המונח סוף סוף מוסבר, ומובאת תמונה המציגה את הטענות להטייה, יש להראות את טענות ההטייה ולא להסתירם.
אין זה דעתי שיש לפגוע באוכלוסיה הערבית, להיפך. לפי רבותיי - הרבנים שלי, ולפי התורה, הלקח שלנו מהתנהגות המצרים אלינו (וגם הגרמנים) חייבת להיות התנהגות הפוכה.
כן זו דעתי שיש לדעת בעיניים פקוחות שכאשר יש דקירת נער חרדי ההולך לכותל דרך שער שכם, הסבירות היא שהנער היה בלתי חמוש (ואולי אף לא נשא איתו דבר בגלל איסור טלטול בשבת) ושהוא אינו חזק, ולא התגרה באיש, ורק נדקר על ידי בריון ערבי או בריונים ערביים וכנראה גם "מוסלמי" מוסת. העיתון במקרה זה הגביר את מעשה היהודים (תקיפה) והקטין את מעשה הערבים (דקירה). הוא מתעלם מהסתה קבוצתית הקורית בקרב אוכלוסיה ערבית, שחלקה אכן רואה בנו אויבים, ורוצה לפגוע בנו. זוהי הטענה המרכזית של הטוענים לתקשורת עויינת.
הנפוצות של המונח, ונפוצות השימוש בו, מראה שתחושת "התקשורת העויינת" היא רחבה הרבה יותר מאשר אצל הימין הקיצוני, שאני שמח להגיד שאני נמנה עם אויביה. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב באייר ה'תשע"ד • 17:35, 12 במאי 2014 (IDT)תגובה
דוד שי התייחס כמובן בביטוי "נסיון בלתי נלאה" למה שכתבתי בערך גלעד שליט. ראו נא שיחה:גלעד שליט#השכחת הלוחמים האחרים. זהו הערך שבעטיו ערכתי כאן. להקלטה ביוטיוב של דוד ברק (אבא של הקצין חנן ברק שנהרג בעת חטיפת גלעד שליט), בעניין "תקשורת עויינת" הגעתי במקרה, לאחר שביתי נקלעה לסערה לילית שבוע שעבר בחניון ליד מצפה הילה, ובדקתי איפה זה ואיך זה נראה. (גיליתי שהייתי בנחל כזיב רק לפני הקמת המקום, ומאז לא טיילתי שם). -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ב באייר ה'תשע"ד • 17:57, 12 במאי 2014 (IDT)תגובה
מדוע אתה גוזל מ-MathKnight את ההערה שהפניתי אליו, לאחר שהכניס לשלושה ערכים אותו מידע מיותר? דוד שי - שיחה 19:01, 12 במאי 2014 (IDT)תגובה

כמדומני שחל כאן בלבול. טעיתי בהפניה. המוחק הוא דוד שי, ולא משתמש פשוט. לענייננו, דוד, אשמח לתגובתך להודעתי שבראש הדיון. יזהר ברקשיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 16:49, 13 במאי 2014 (IDT)תגובה

אין לי מה להוסיף לדברים שכבר כתבתי - העריכה ששחזרתי אינה ראויה להופיע. דוד שי - שיחה 20:41, 13 במאי 2014 (IDT)תגובה
במה דוגמא זה מתייחדת לעומת שאר הדוגמאות המופיעות תחת הכותרת הטיות בתקשורת הישראלית? יזהר ברקשיחה • י"ד באייר ה'תשע"ד • 21:53, 13 במאי 2014 (IDT)תגובה
לאד הומינם לא אתייחס. לדעתי ההתייחסות התקשורתית לתג מחיר שמבצעים יהודים נגד ערבים לעומת "תג מחיר" שמבצעים ערבים נגד ערבים היא דוגמה ראויה וחשובה לערך זה, על אחת כמה וכמה שאנשי ציבור רבים (כגון ח"כים מהימין, ראו למשל את דפי הפייסבוק של נפתלי בנט ואיילת שקד, ועיתונאים כגון קלמן ליבסקינד ויועז הנדל) רואים בה הטייה תקשורתית. התוספת מתוסמכת כראוי ורלוונטית ולכן יש להכניסה לערך. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:50, 13 במאי 2014 (IDT)תגובה
בעד אזכור. נרו יאירשיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 23:03, 13 במאי 2014 (IDT)תגובה
הוספתי לערך אזכור קצר של עניין תג מחיר, ללא הדוגמאות המיותרות שהביא MathKnight לקיום התנכלות של ערבים ליהודים (הערך אינו עוסק בהתנכלות, אלא בדיווח עליה באמצעי התקשורת). לא יכולתי שלא לשים לב שבגרסתו של MathKnight רק הערבים עורכים פשעי שנאה, ואילו היהודים עוסקים ב"תג מחיר" - דוגמה מופתית להטיה בכלי התקשורת הקרוי ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 08:07, 14 במאי 2014 (IDT)תגובה
אני שמח, דוד, שההערות הופנו ל"אביר החשבון" ולא לי. אבל מחקת בעריכה גם את השינויים שלי. היתה לך התנגדות אליהם, והאם ראית בהם את אותה מגמה שלו? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט"ז באייר ה'תשע"ד • 16:33, 16 במאי 2014 (IDT)תגובה
בדוק שנית, מחקתי רק את תרומתו של MathKnight. את תרומותיך לא בדקתי ולא שחזרתי. דוד שי - שיחה 17:49, 16 במאי 2014 (IDT)תגובה

ביקורת לביקורת[עריכת קוד מקור]

עם כל הכבוד להוגים הפוסט מודרנים (מיהם בדיוק?), יש תשובות לכל הביקורות שהועלו בטענה שעמדה לא-מוטה היא בלתי אפשרית: 1. סינון של ידיעות: עיתון ששואף להימנעות מהטיה יכול לפרסם בעמוד האחרון של המהדורה המודפסת רשימה של כותרות כל הידיעות שסוננו, כך שציבור הקוראים יוכל לראות אילו כתבות סוננו. באתר אינטרנט (בו קוצר היריעה אינו רלוונטי) אין באמת הכרח בסינון. 2. מיקום הידיעה ביחס לידיעות אחרות: עיתון ששואף להימנע מהטיה יכול, במהדורה המודפסת, להקצות לתחום מסוים כל זוג דפים אותם ניתן לקרוא זה לצד זה, ולמקם בהם את כל הידיעות הקשורות בו, כך שכל הידיעות הקשורות לתחום יופיעו יחד בפני הקורא ויקבלו מקום שווה. בגירסה המקוונת ניתן לסדר את הידיעות בצורה רנדומלית, לפי שעת פרסומן, או לפי דירוג חשיבות של הגולשים כפי שנעשה באפליקציות של חדשות. 3. הטענה ששימוש בלשון נייטרלית אינו אפשרי היא טענה מופרכת. עם קצת חשיבה ומאמץ אפשר לנטרל כל ביטוי. בדוגמא שהובאה, אפשר פשוט לומר "צבא ישראל", ביטוי שהרוב המכריע יסכים עליו. גם הביטוי "מיליטנט" (אני מעדיף "חמוש", "לוחם", או "פעיל הזרוע הצבאית של חמאס") הוא ניטרול מצוין של "טרוריסט" ושל "לוחם חופש" גם יחד. MoonMadness 14:01, 19 ביולי 2014 (IDT)

השמאל אינו לא פטריוטי[עריכת קוד מקור]

ביצעתי בערך במשפט שהשמאל טוען שבזמן מלחמות התקשורת הופכת לפטריוטית. משתמש:נרו יאיר שיחזר את השינוי. הטענה כאילו השמאל לא פטריוטי (שמובלעת במשפט) לא מאוזנת Nirvadel - שיחה 20:56, 16 במאי 2018 (IDT)תגובה

אולי בשלב ראשון תצטט את המשפט המלא, ואז נוכל לדון מה מובלע ומה מאוזן. נרו יאירשיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ח • 13:05, 17 במאי 2018 (IDT)תגובה
גם אני הזדעזעתי, זה מאמר מוטה לחלוטין, שגובל בהסתה נגד השמאל, או לכל הפחות בפוגענות כלפיו. מאמר כזה נותנים לגורם נייטרלי לכתוב ולא למישהו ששייך לצד אחד (במקרה הזה, באופן ברור, ימני). Kadpw - שיחה 00:18, 6 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

הדיווח על ליצמן ב"המודיע"[עריכת קוד מקור]

כדוגמה להטיה מגזרית הבאתי את הידיעה המעניינת ב"המודיע", שכותרתה "המשטרה טופלת האשמות על סגן שר הבריאות חה"כ הרב ליצמן על שביקש לסייע לאנשים במצוקה" - ידיעה מובהקת של הטיה משיקול פוליטי-מגזרי. לצערי נרו יאיר שחזר את עריכתי. ראוי להחזיר פסקה זו. דוד שי - שיחה 09:54, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

אסביר בשמחה. המודיע מעולם לא הציג את עצמו ככלי תקשורת נייטרלי. הוא בפירוש מייצג את אגודת ישראל, ולמעשה את חסידות גור. אף אחד לא מצפה ממנו לסקר את ליצמן כאילו נפל הרגע מהחלל. לעומת זה, כלי תקשורת הרבה יותר מרכזיים ומשפיעים במדינת ישראל כן מתיימרים להיות ניטרליים, ובפועל נוטים בבירור לשמאל. עכשיו אני מבקש לדון בהטיה פוליטית בויקיפדיה. איך לדעתך אמור להיכתב הערך הזה? נניח שיש עורך שנוטה מבחינה פוליטית שמאלה. האם סביר שיכניס מדי פעם הטיות של כלי התקשורת (הפחות משמעותיים) שכן קשורים לימין או לחרדים, ולא יביא דוגמאות להטיה משמאל? אני מוכן לשים את המקרה הזה, אם תסכים שבמקביל תוצג הטיה של "הארץ" או ערוץ 12. ותתפלא, יש מספיק כאלה. הולך? נרו יאירשיחה • ו' באב ה'תשע"ט • 10:03, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אם יש לך דוגמה להטיה מובהקת ב"הארץ", בערוץ 12 או ב"ישראל היום", לא אתנגד להצגתה. הבא אותה ונדון בה.
"המודיע" מייצג את אגודת ישראל, ובכל זאת, גם ממנו אפשר לצפות לדיווח שאינו כל כך קיצוני בחד-צדדיותו.
גילוי נאות: מאמרים אחדים שלי התפרסמו ב"המודיע". דוד שי - שיחה 11:00, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
למה שעיתון מפלגתי מובהק לא יהיה חד צדדי?! החידוש הוא שמי שמשחקים אותה ניטרליים גם הם מוטים. נרו יאירשיחה • ו' באב ה'תשע"ט • 11:05, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
נרו, אתה מתייחס למודיע כאילו זה "הליכוד TV". רשם בערך אודות המודיע (ההדגשה שלי): "העיתון נתפס בעיני רבים כמשויך לחסידות גור משום שברוב השנים הוא נערך בידי אנשי חסידות זו". כך שהוא לא "עיתון הבית" באופן מוגדר. בנוסף, הסיסמא של העיתון היא "העיתון היומי של היהדות החרדית", כך שברור שהוא מופנה לקהל הרחב. לסיכום, אני סבור שהעיתון מתאים להגדרה של "עיתונות" לצורך הערך הזה, ולכן אני מסכים עם העריכה של דוד. אמירושיחה 11:07, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
לדעתי האישית, בהחלט מדובר בהטיה תקשורתית אבל: כל עוד אין מקור הטוען כי "המודיע" מוטה, הוא יכול להיות מוטה עד מחר ולנו אסור לציין זאת מכיוון שזהו מחקר מקורי... (שימנשמע?) מה, אין? 11:09, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
המוטו הוא עוד מהימים שאגו"י ייצגה את כל החרדים, הקשר שלו לאגו"י מובן מאליו (וגם בערך אצלנו מפורש שהוא הביטאון שלה), ובפועל גור. נרו יאירשיחה • ו' באב ה'תשע"ט • 11:10, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
בודאי שיש מקום לתוספת של דוד שי. הערך הוא על הטיות פוליטיות בתקשורת. לא על הטיות פוליטיות בתקשורת מסוג כזה או אחר. emanשיחה 13:07, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
גם אני תומך בעמדתו של דוד שי. Nirvadel - שיחה 14:53, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אתם יכולים לכתוב שעיתונים מפלגתיים מוטים כלפי המפלגה שלהם, אין צורך להביא דוגמה אחת ספציפית, זה מובנה. נרו יאירשיחה • ו' באב ה'תשע"ט • 14:54, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
צודק, אפשר גם להביא דוגמא מישראל היום --Nirvadel - שיחה 15:01, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אכן, אלה כל הדוגמאות בישראל. כלי התקשורת הנוטים שמאלה הם בעצם מאוזנים. נרו יאירשיחה • ו' באב ה'תשע"ט • 20:45, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
כמו שכתבו לך למעלה, אם יש לך דוגמא הבא אותה (נכנסים לעריכות וכותבים ומוסיפים מקור) Nirvadel - שיחה 20:51, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
רוצה לנהל פינג פונג מעגלי ועצבני גם כאן? במקום זה תוכל לחפש עוד דפי שיחה שבהם אפשר להתווכח איתי. נרו יאירשיחה • ו' באב ה'תשע"ט • 22:54, 7 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
להוסיף את הדוגמה של המודיע לערך זה פירושו לעקר את הערך מתוכנו. העיתונות החרדית באופן רשמי מצנזרת ולא מדווחת על אירועים מסוימים, הן מסיבות פוליטיות והן מסיבות ערכיות; למשל - בעיתונות החרדית (המודיע, יתד נאמן והמבשר) מעולם לא דווח על הפגנות הפלג הירושלמי, גם בימים שהם שיתקו את כל המדינה וזה הפך לשיחת היום. כך גם יש סיפורים שעולים לכותרות והעיתונות החרדית לא תיתן להם פומביות - מעשי רצח והטרדות, והתביעות בעקבותיהן. כך למשל לא הוזכר השם אפי נוה בעיתונות החרדית כלל. אין ראוי להוסיף פרטים אלו כדוגמאות לערך זה - העוסק בהטיות פוליטיות בתקשורת הכללית - הם רק יכולים להציג מצג לא נכון. פרטים אלו מקומם בערך עיתונות חרדית או בתת ערך שלו כמו הטיות בעיתונות החרדית. מתייג גם את בעלי הידע בחרדים. בברכה, גיברס - שיחה 16:37, 8 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
עיתון המודיע כיום משמש אך ורק את חסידי גור (ואולי עוד כמה זקנים שעוד לא עברו להמבשר), מי שטוען אחרת פשוט לא מכיר את העובדות. כל הסיפור הזה הוא כאב ראש גדול לעיתונות החרדית, היא נאלצת להלך בין הטיפות, מצד אחד תומכים בליצמן ומאידך אין כל איזכור לנושאים בהם הוא חשוד (אני במקום דוד שי הייתי עושה מטעמים דווקא מהנישה הזו, מה יעשה אברך ירא שמיים שבנו מעיין בעיתון ורואה כותרות ענק שליצמן חף מפשע, ושואל בתמימות איזה עבירות הוא עשה, ומה יעשה הבן ולא "יחטא"). חסר תקנה :-)שיחה • ח' באב ה'תשע"ט • 22:47, 8 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
ויכוח סרקת. טענתו של נרו יאיר מוותרת. גם אם מדובר בעיתון ש"מצופה" ממנו להיות סובייקטיבי ומוטה, זה לא הופך אותו ללא מוטה. הטייה היא הטייה, גם אם היא שקופה. Biegel - שיחה 22:51, 8 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
גיברס, אתה מתבלבל בין שני נושאים. האחד הוא מדיניות העיתון שלא לפרסם ידיעות על עבירות מין (או על עבירות בכלל, אינני יודע), נושא שאין מקומו בערך שלפנינו, ובין הצגתו של מי שחשוד בעבירות שונות (לא עבירות מין, ח"ו) כטלית שכולה תכלת שהמשטרה רודפת אותו - זו הטיה ברורה, שגם בעיתון מפלגתי אין לראותה כסבירה (לא לחינם כל אמצעי התקשורת, שבדרך כלל מתעלמים מ"המודיע", דיווחו על ידיעה חריגה זו). דוד שי - שיחה 06:08, 9 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

צודקים נרו יאיר גיברס, כאן לפחות צריכים להיות נקיים יותר מהמדיה המיינסטרימית ותסביך השמאלניות המצטדקת שלה. Tshuva - שיחה 14:01, 11 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

אצטט מתוך הפתיח של הערך: הטיה יכולה להיווצר במתכוון, כדי לקדם תפיסות עולם ואמונות מסוימות, ולהחליש תפיסות עולם ואמונות מנוגדות, או באופן בלתי מודע, מתוך האמונות והדעות של הכותב, שמוכנסות בלא תשומת לב על פי הנכתב כאן, הרי שהערך עוסק בהטיה הנובעת מהסיבות הנ"ל. הסיבה ולפיה המודיע כתב שליצמן חף מפשע היא לא מתוך הכחשה והדחקה ולא מתוך קידום אג'נדה כלשהי; הסיבה לכך היא מוגבלותו של שופר חסידות גור לדווח על פשלות של האיש מספר אחת שלהם. בעיה טכנית. בברכה, גיברס - שיחה 22:15, 11 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
יותר מזה. מובן מאליו שביטאון רשמי של מפלגה מוטה לטובתה. אפשר לכתוב את זה באופן מאוזן, ודאי אין צורך להדגים. מציע לחובבי הדוגמאות להשקיע במקומות פחות טריוויאליים, כפי שציינתי למעלה. נרו יאירשיחה • י"א באב ה'תשע"ט • 01:06, 12 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
מוטה לטובתה זה סביר. מה שקרה ב"המודיע" זה הרבה מעבר ל"מוטה לטובתה". מזכיר לי את הידיעה שהתפרסמה בביטאון המאפיה: הבוס עמד לתומו בפינת הרחוב וקילף תפוח, והפרחח הזה נכנס לתוך הסכין שלו 14 פעמים. דוד שי - שיחה 21:26, 12 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
זה בסדר, רבים בימין יאמרו לך שמה שקורה ברוב התקשורת בישראל זה הרבה מעבר ל"מוטה שמאלה". הרבה הרבה מעבר. נרו יאירשיחה • י"ב באב ה'תשע"ט • 00:09, 13 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

ספירה:
בעד: דוד שי, אמירו, eman, ‏Nirvadel, ‏Biegel
נגד: נרו יאיר, שי, גיברס, Tshuva
ללא עמדה: חסר תקנה :-).
תוצאה: 5 בעד, 4 נגד, 1 נמנע. דוד שי - שיחה 16:34, 26 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה

אני דווקא רואה בתגובתו של חסר תקנה התנגדות להוספת דוגמה זו. הוא בא להצדיק את דברי נרו יאיר שהמודיע הוא עיתון מפלגתי מובהק. בברכה, גיברס - שיחה 17:44, 26 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אבל לא התייחס לסוגיה שבמחלוקת. נקרא לנער ונשאל את פיו: חסר תקנה, מה עמדתך? דוד שי - שיחה 17:47, 26 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אחר שקילת הדברים, מסכים עם דבריו של נרו יאיר. חסר תקנה :-)שיחה • כ"ז באב ה'תשע"ט • 20:21, 27 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
יתרה מזו, העובדות הפשוטות מלמדות שהנימוק של אמירוסאן שגוי. נרו יאירשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ט • 21:13, 27 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אני בעד לקבל את ההצעה של נרו ("אתם יכולים לכתוב שעיתונים מפלגתיים מוטים כלפי המפלגה שלהם") ולהביא את הידיעה כדוגמה קיצונית לטענה זו. אביהו - שיחה 07:34, 28 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
ומן הסתם לא תתנגד לדוגמה נוספת, של מפלגת שמאל, כי הרי אין לך דבר נגד אגו"י דווקא. נרו יאירשיחה • כ"ז באב ה'תשע"ט • 13:11, 28 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אני מסכים עם נרו יאיר שהתוספת מיותרת. כשעיתון מפלגתי יפרסם משהו נגד' חברי המפלגה שאותה הוא מייצג - את זה יהיה צורך לציין בויקיפדיה. Eladti - שיחה 13:15, 28 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
לנרו, בוודאי שלא אתנגד, למרות שמאז שדבר ועל המשמר נסגרו אין למפלגות השמאל עיתונים (אני כן מתנגד לרמז שלך שהסיבה לתמיכה בהוספת הידיעה לערך נובעת משיקולים זרים). אבל אדברא, כזכור היו כמה פרשיות הקשורות לאנשי שמאל (ידלין, עופר), תחפש האם הייתה בעיתונים שהזכרתי כותרת מהסוג "המשטרה רודפת את XXX בגלל שניסה לעזור לאנשים/נלחם על השלום/עמד על זכויות אדם". ל-Eladti לא הבנתי את הנימוק שלך. האם כשעיתון מפלגתי יפרסם משהו נגד' חברי המפלגה שאותה הוא מייצג נוסיף זאת לערך שעוסק בהטיות פוליטיות בתקשורת? אביהו - שיחה 07:27, 29 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אנחנו עוסקים כמובן גם בהיסטוריה. אין צורך לחפש בדיוק את הניסוח שמצאנו במקרה ב"המודיע". הדגש הוא שבנושאים רגישים צריך לכתוב באופן מאוזן, בפרט לא נכון להביא דוגמה אחת שנוחה להשקפות שלנו. ואם יורשה לי לענות בשם אלעד, הוא דיבר על ויקיפדיה בכלל, לאו דווקא בערך הנוכחי. נרו יאירשיחה • כ"ח באב ה'תשע"ט • 10:47, 29 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
לפחות אצל אחדים מאתנו, לא כל עריכה נמדדת לפי הקריטריון של "נוחה להשקפות שלנו". הידיעה הזו הובאה לא מתוך השקפה פוליטית כלשהי, אלא מחמת הפער הגדול שבין הדיווח בכל אמצעי התקשורת לדיווח ב"המודיע" ומחמת העניין התקשורתי הניכר בפער זה [4], [5], [6], [7]. כפי שכתב אביהו, אם יש פערים דומים בעיתונים מפלגתיים אחרים, ראוי יהיה להביאם כדוגמאות נוספות, בלי קשר למחנה שאליו משתייך העיתון. דוד שי - שיחה 19:07, 29 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
רק התייחסות לגבי ההערה של אלעד. ההערה שלו היא פראפרזה על האימרה "כלב נשך אדם" לא מעניין, "אדם נשך כלב" זה חדשות. רק שוויקיפדיה זה לא עיתון, אלא אנציקלופדיה ואם עיתון מפלגתי יפרסם משהו נגד חבר המפלגה זה בוודאי חדשות, אבל מה זה קשור לוויקיפדיה? לי לא ברור מדוע צריך את הערך הנוכחי, אבל משנכתב הוא צריך לשקף את כל ההטיות הפוליטיות, גם ימינה וגם שמאלה. וללכת כל כך רחוק כפי שעשה המודיע בוודאי מחייב התייחסות כאן. אביהו - שיחה 22:41, 29 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
דוד, כשתמצא פה ושם הטיות גם אצל כלי תקשורת המזוהים עם השמאל, ולא רק אצל המודיע וערוץ 20 וכדומה, אשתכנע שאתה חלק מאותם יחידי סגולה שעליהם דיברת. בינתיים התרשמתי אחרת. נרו יאירשיחה • כ"ט באב ה'תשע"ט • 00:20, 30 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
ועד שדוד לא יעשה זאת אתה מתנגד להוספת המידע על המודיע כאן? כלומר הוספת המידע אינה קשורה לידיעה בפני עצמה האם היא מדגימה הטיה פוליטית בתקשורת אלא בכנות דבריו של דוד? אביהו - שיחה 08:40, 30 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
ממש לא. הסברנו באריכות, אני ואחרים, את הבעיה, גם בלי קשר לדוד, שבדרך כלל אני מרוצה מעריכותיו ובמידה רבה אני תלמיד שלו. אנסה להדגים בעזרת ההשוואה המדויקת (למרות שחשב אחרת) של אמיר למעלה: המודיע זה הליכוד טי ווי של אגו"י. שניהם מוטים באותה מידה. נרו יאירשיחה • כ"ט באב ה'תשע"ט • 16:36, 30 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
בהמודיע חקירות נגד ליצמן הן טפילת האשמות של המשטרה, ב"הפלס" מעצר של מפגינים נגד גיוס הוא דיכוי, והליכי חקירה כנגד מי שהטריד חברות הם רדיפה; כהנה יש לרוב. אני לא חושב שיש מקום ל"התלבש" על דוגמה מסוימת. דגש חזק - שיחה 17:07, 30 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
כלומר בערך המדבר על הטיות פוליטיות בתקשורת, אסור להביא דוגמה להטיה מעיתון מפלגתי כי זה ברור מאליו שעיתון מפלגתי מוטה? עדיין לא הבנתי מה הבעיה לציין את ההצעה של נרו שעיתונים מפלגתיים מוטים כלפי המפלגה שלהם, ולהביא את הידיעה בהמודיע כדוגמה קיצונית לטענה זו. אני מבין שנרו רוצה שוויון, ושמול הדוגמה של המודיע תובא דוגמה מהצד השני של המפה. אז קדימה, אם אתם משוכנעים כדברי נרו שמה שקורה ברוב התקשורת בישראל זה הרבה מעבר ל"מוטה שמאלה", הרבה הרבה מעבר, לא תתקשו למצוא דוגמאות כאלו, ולכן לא צריך להתנות הוספה זו בנימוק זה. אביהו - שיחה 17:31, 30 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
בצורה מאוזנת ושוויונית. אני לא בעד הסרה של הידיעה, כמו שאני לא בעד הכנסה שלה במתכונת הנוכחית. אני רק מציין מה לדעתי נכון יותר שיהיה. דגש חזק - שיחה 17:53, 30 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
אנסה להסביר שוב. למצוא בחדשות משהו שנוח לעמדות שלנו ולהכניס אותו לערך רגיש שעוסק בתופעה כללית זו מתודולוגיה פסולה, ומי שנוקט בה צריך לחשוב שוב אם הוא מתאים לכתוב את הערך. מחפשים דוגמאות להטיה? יש דברים הרבה יותר בולטים מזה שעיתון מפלגתי מוטה לטובת המפלגה שלו. במשך שנים היה אמנון אברמוביץ הפרשן של הערוץ הראשון. ב-2003 עבר לחברת החדשות של ערוץ 2. תפקידים הרבה יותר חשובים ומשפיעים מהעיתון "המודיע". הפרשנות של אברמוביץ אינה מאוזנת, היא משקפת היטב את העמדות שלו, וגם אותן לא קשה לנחש. אני מניח שזה לא מזעזע את מי שמחזיקים בעמדות דומות, כי הם רגילים שזו הנורמה בתקשורת הישראלית (ואחר כך לא מבינים איך זה לא משתקף בבחירות, איפה טעינו). איכשהו לכל זה אין אזכור בערך הנוכחי (מעבר לדוגמה הקיצונית של האיתרוג), ובמקום זה נטפלים להמודיע. האם מישהו מהתומכים של האזכור בהמודיע מתנדב להזכיר גם את תפקידו המרכזי של אברמוביץ בתקשורת הישראלית? נרו יאירשיחה • ל' באב ה'תשע"ט • 23:56, 31 באוגוסט 2019 (IDT)תגובה
יש הבדל אחד גדול בין הידיעה בהמודיע לבין העמדות של אמנון אברמוביץ. בהמודיע זו הייתה ידיעה חדשותית, לא פרשנות. אין לי שום בעיה שבדפי הפרשנות של המודיע ישפכו אש וגופרית על האפיקורסים שמעיזים לפקפק במוסריותו של שליח הציבור שלהם, כמו שתמצא דפי פרשנות מימין ומשמאל בכל כלי התקשורת (כן, גם בהארץ תוכל למצוא תומכים בביבי כדוגמת בני ציפר), אבל ברגע שההטיה הפוליטית גולשת לידיעה חדשותית, זה כבר משהו חריג. דוגמה מהעבר להבדל בין השניים אפשר לראות בבג"ץ קול העם. אתה פוסל את הצגת הידיעה בהמודיע בערך בטענה של חוסר איזון, אבל מה לעשות, גם אם תתאמץ (ואני ואחרים הצענו לך זאת) כנראה שלא תמצא ידיעה חדשותית ולא פרשנות התומכת בדעה שלך ש"מה שקורה ברוב התקשורת בישראל זה הרבה מעבר ל"מוטה שמאלה", הרבה הרבה מעבר". במצב עניינים זה, שבו אתם מסרבים להוסיף לערך משהו שכולנו מסכימים שהוא הטיה פוליטית בידיעה חדשותית, רק בשל הדרישה לאיזון שאותו אתם לא מסוגלים לממש, אני בעד למחוק את הערך כליל. אביהו - שיחה 07:57, 1 בספטמבר 2019 (IDT).תגובה
אני יכול להביא גם דוגמאות מידיעות חדשותיות. למשל מידת העיסוק בהדלפות מחקירות נתניהו. ברור, יש כמה ימניים בהארץ, אתה עצמך מבין שזה בטל בשישים. ודאי שבהארץ יש הטיה שמאלה גם בחדשות, אין לי זמן לטרוח לחפש לך, וגם יש שם בעיה של חומת תשלום שהוגבהה עוד יותר לאחרונה. ראה למשל את זה, ואת פרק האמינות והאתיקה בערך הארץ, ואני בטוח שאם תחפש קצת בגוגל תוכל למצוא עוד הרבה. עניין של מוטיבציה למצוא. על כל פנים, מובן מאליו שעיתון מפלגתי מוטה גם בידיעות חדשותיות, אני מופתע שאתם מתעקשים דווקא על זה, כאילו זאת הבעיה. נרו יאירשיחה • א' באלול ה'תשע"ט • 13:56, 1 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה
הדוגמה שהבאת על גרסת הארץ באנגלית היא סוג מסוים של הטיה בידיעות חדשותיות, דיווח אמיתי המנוסח בצורה מטעה ("חצי אמת"). ה-BBC נהג כך פעם לגבי ידיעות על ישראל (לשמחתי בתקופה האחרונה הרבה פחות). ממש אין לי בעיה שדוגמה זו תובא בערך כדוגמה להטיה מסוג "חצי אמת". לעומת זאת, הדיווח החדשותי בהמודיע הולך הרבה יותר מזה, זה אפילו לא חצי אמת. מה שאני לא מצליח להבין זה מה הבעיה להוסיף לערך את העובדה שעיתונים מפלגתיים מוטים גם בידיעות חדשותיות ולתת את הידיעה בהמודיע כאסמכתה? אתה כותב שזה מובן מאליו, אבל בגישה כזו אנחנו יכולים למחוק חלקים מערכים או אפילו ערכים שלמים בטענה שמה שכתוב בהם זה "מובן מאליו". אביהו - שיחה 07:02, 2 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה
איננו יודעים אם זו חצי אמת או שקר כי הדברים לא התבררו עדיין עד תומם. כבר ראינו מקרים שבהם בתי משפט מתחו ביקורת על להיטות יתר של המשטרה. בינתיים זו פשוט עמדת המפלגה שמוציאה את העיתון. אכן צריך למחוק את מה שמובן מאליו, אנחנו עושים את זה כל הזמן. נרו יאירשיחה • ב' באלול ה'תשע"ט • 13:21, 2 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה

הפוסל, במומו פוסל[עריכת קוד מקור]

הדיון הזה, ובעקבותיו אולי הערך עצמו, הוא דוגמה מצוינת להטיות פוליטיות בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 05:56, 6 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהטיות פוליטיות בתקשורת שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:40, 23 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה