שיחה:ברכת הלבנה

כל היום מסתבך עם קטגוריות

ואיך שמים קטגורית יהדות כאן? או תחת איזו קטיגוריה לקטלג את הערך הזה?

שם הערך

לאור מה שהיה כאן מה נעשה לגבי שם הערך הזה? אגב ככל הידוע לי השם הקדום הוא דווקא ברכת הלבנה, ואילו "קידוש לבנה" הוא שם חדש הרבה יותר. (אני מקווה שלא יתפתח כאן דיון מפלצתי כמו שם...)אסי אלקיים 21:34, 22 באוקטובר 2006 (IST) לעת עתה החלטתי לרשום כאן מקורות המכנים את הברכה "ברכת הלבנה" ומקורות המכנים "קידוש לבנה". כמובן שכולם מוזמנים להוסיף:

מקורות המכנים ברכת הלבנה

מקורות המזכירים בפירוש את המושג "ברכת הלבנה"

1. מחזור ויטרי (עמוד 183 מהדורת הורוויץ, עמוד של"ג מהדורת גולדשמידט)
2. שבולי הלקט (סימן קס"ז), אבל צ"ע שמא הכותרת היא מהמדפיס ואם כן יש להעביר לרשימה השניה
3. ארחות חיים לר' אהרון הכהן מלוניל, עמוד קנג "דין ברכת הלבנה". (כאן ניכר שהכותרות לא של המדפיס)
4. טור או"ח סימן תכ"ו הלכה א
5. מרן בשו"ע שם

מקורות שאינם מזכירים בפירוש "ברכת הלבנה" אך אינם משתמשים בביטוי "קידוש" ביחס ללבנה אלא בביטוי "ברכה":

1. התלמוד הבבלי, סנהדרין מב, א דניאל צבי 12:48, 23 באוקטובר 2006 (IST)
2. הרמב"ם, אהבה, ברכות, פרק ב' הלכה י"ט (או ט"ז).
3. המנהיג, הלכות הלל (עמוד רסו מהדורת מוסד הרב קוק) דניאל צבי 22:55, 22 באוקטובר 2006 (IST)
4. אבודרהם, הלכות ברכות, שער שמיני

מקורות המכנים קידוש לבנה

מקורות המזכירים בפירוש "קידוש לבנה" או כבדרך אגב "מקדשין הלבנה" וכד'.

1. רמ"א בסימן תכ"ו
2. מהרי"ל, מצוטט ברמ"א שם
3. במסכת סופרים (לפי מה שכתוב בערך עצמו) הנוסח "מקדש ראשי חודשים", ואולי גם ניתן לומר שמקור הכינוי הוא בקידוש החודש שהיה נעשה עד תקופת הלל השני. אבל זו כמובן חצי ראיה ולא לגמרי ראיה שכן אין את הביטוי המפורש "קידוש לבנה" או "מקדשין הלבנה".

אסי אלקיים 21:52, 22 באוקטובר 2006 (IST)

אגב, אשמח למקור העושה את החלוקה הכתובה בערך: הברכה עצמה נקראת "ברכת הלבנה" אבל ביחד עם כל מה שמסביב (ואני לא אוהב את השימוש במילה "טקס" שנעשה בערך) זה "קידוש לבנה" - לא מצאתי לכך מקור עד כה.אסי אלקיים 22:27, 22 באוקטובר 2006 (IST)

האם יש התנגדות לשינוי השם?

טוב - האם יש בכלל מישהו שמתנגד להעברת שם הערך לברכת הלבנה ולשים הפניה מקידוש לבנה? כי בינתיים לא ראיתי מישהו שהתייחס...אסי אלקיים 21:18, 28 באוקטובר 2006 (IST)

אני בעד, אבל ההצבעה האחרונה הוציאה לי את כל החשק. דניאל צבי 21:23, 28 באוקטובר 2006 (IST)

שם הערך שונה שכן לא היו התנגדויות לכךאסי אלקיים 22:12, 13 בפברואר 2007 (IST)

יהדות ואלילים

בערך כתוב את זה: "לברכות אלו יש תפקיד חינוכי ראשון במעלה - ציון האל כמקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כח עצמאי לתופעות טבע. מגמה שרווחה בעולם האלילי." מדוע אתם משווים את היהדות לעבודת אלילים? מילים אלו לטעמי מיותרות ופוגעות. אני מציע להוריד את זה מהערך. נדיב 12:10, 30 ביולי 2007 (IDT)

אמנם כבר עברו 4 שנים מאז ההערה, אך המשתמש הנכבד לא הבין את כוונת הכותב. שיניתי לנוסח יותר ברור. זה חס וחלילה אינו פוגע אלא מביא את התנגדות היהדות לאלילים.רבנן • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"א • 22:40, 20 באפריל 2011 (IDT)

רק אני שמתי לב לזה?

טיפה אירוני שבכל הערך אין קישור אחד לערך "ירח"

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://video.google.com/videoplay?docid=7336371483203241985
  • In ברכת הלבנה on 2013-05-05 00:58:13, 404 Not Found
  • In הבדלה on 2013-05-05 02:26:10, 404 Not Found
  • In שירת קרליבך on 2013-05-05 11:20:22, 404 Not Found
  • In ברכת הלבנה on 2013-05-14 03:04:59, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:05, 14 במאי 2013 (IDT)

תשובה נוספת לקושי ההגותי בקפיצה לירח

על פי רש"ר הירש (סידור "תפילות ישראל", בקטע על ברכת הלבנה) התפילה היא על כך שאיננו יכולים לעצור את הלבנה במסלולה הקבוע, ועל כן אנו מבקשים שלא יכולו אויבינו ליגע בנו לרעה ולעצור אותנו ממסלולינו. לפי זה לא קשה כלל השאלה, אך אני לא בטוח אם שייך להכניס את זה לערך... בתודה, דג ירוק • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ה 10:21, 1 במאי 2015 (IDT)

האם באמת על פי התלמוד זאת סתם עוד ברכת הראייה?

כתוב בערך "בתלמוד (הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי) מופיעה ברכת לבנה לבדה ללא תוספות כלשהן – כברכה על הראייה, כמו ברכה על הרעם או על הברק" האמנם? בסנהדרין מב: מובא כמה תכונות מיוחדות לברכה, כגון שצריך לברך בעמידה, ושהמברך הוא כמו שמי שמקבל פני השכינה. לא נראה לי נכון שכל המשמעות הנוספת הוכנס רק בתקופות מאוחרות (ימי בעל מסכת סופרים ובעלי הקבלה). --פלוני אלמוני - שיחה 17:35, 8 ביולי 2015 (IDT)

זמן הברכה – "מקובלים" vs "קבלה"

תחילת הזמן

יש דעות שונות ממתי מברכים ברכה זו. לפי הרמב"ם, וכן המאירי והסמ"ג וכן המקובלים,[3] ניתן ורצוי לברך על הלבנה מיד בתחילת החודש ברגע שרואים אותה בחידושה. יש סוברים בדעת הרמב"ם כי רק המברך על החודש "בזמנו" (כלומר מיד בתחילת החודש) רשאי לברך מעומד.[4] האשכנזים הלא-חסידים, וקהילות מרוקו וגאורגיה, נוהגים על פי הפסיקה המתירה לברך החל משלושה ימים מהמולד של החודש. על פי הקבלה[5] ראוי לברך רק לאחר שעברו שבעה ימים שלמים מהמולד.

מה ההבדל בין "מקובלים" ל"קבלה", והאם אין פה לכאורה סתירה? בעלי הידע ביהדות 2.53.148.94 20:48, 17 במרץ 2021 (IST)