שחיקה דמוקרטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מאז שנת 2010 בקרוב, מספר המדינות שעוברות שחיקה דמוקרטית (כחול) גבוה יותר מאלו שעוברות דמוקרטיזציה (צהוב).

במדעי המדינה, שחיקה דמוקרטית (democratic decay), נסיגה דמוקרטית (democratic decline) או דה-דמוקרטיזציה (מכונה גם: democratic backsliding) הוא כינוי לתהליך של ירידה הדרגתית באיכות הדמוקרטיה, שנגרמת על ידי היחלשותם של המוסדות הפוליטיים המקיימים את מרכיבי הדמוקרטיה.[1]

שחיקה דמוקרטית כרוכה בהחלשות של מוסדות דמוקרטיים, כגון העברה שלווה של הכוח לממשלה הבאה, בחירות חופשיות והוגנות, או בפגיעה בזכויות אדם העומדות בבסיס הדמוקרטיה, במיוחד חופש הביטוי[2]

מאפייני השחיקה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת חוקרים, עקרון השחיקה הדמוקרטית מתבטא בהיחלשות של אחד ממרכיבי היסוד החיוניים לקיום דמוקרטיה בריאה, כאשר אלו מאוימים בנסיבות שונות.[3][4]דוגמאות בולטות לשחיקה דמוקרטית הן:

  • הפרת קיומן של בחירות הוגנות וחופשיות.[3]
  • פגיעה או הפחתה של זכויות החירות של הפרט, כגון חופש הביטוי וחופש ההתאגדות (ובכללן קיומה של תקשורת מאוזנת), וכן פגיעה ביכולתה של האופוזיציה הפוליטית לאתגר את הממשלה, לתת עליה דין וחשבון וליתן אלטרנטיבות למשטר הנוכחי.
  • היחלשות שלטון החוק (כלומר של מערכת האיזונים הבלמים המפקחת על הממשלה ועקרון הפרדת הרשויות), כמו למשל כאשר מאוימת עצמאותה של הרשות השופטת או כאשר ההגנות על כהונת עובדי שירות המדינה נחלשות או מבוטלות.[5]
  • כאשר הממשלה מנצלת איום ביטחוני לאומי ליצירת "תחושת משבר" או מצב חירום, המאפשר לה להפקיע לסמכותה תחומי שליטה נוספים או להעמיד את מבקריה כ"חלשי אופי" או כלא-פטריוטיים ולתאר את מגני המוסדות הדמוקרטיים כנציגים של "אליטה עייפה ומבודדת".[5]

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון V-Dem השוודי מפרסם את מדד "זני דמוקרטיה" שמודד את מצב הדמוקרטיה בעולם באמצעות מיקוד ב-7 סוגי דמוקרטיות. בשנת 2018 פרסם המכון את "דוח הדמוקרטיה" השנתי שלו, שהשתמש במעל 400 אינדיקטורים הנוגעים לדמוקרטיה, זכויות אדם, זכויות אזרח והסדרי חופש המבוססים על דרוגים של של מעל 3,200 מומחים מ-180 מדינות. כ-50 מדדים מתארים רכיבים של דמוקרטיה כמו העצמת נשים, חופש ביטוי, בחירות הוגנות וחופשיות ועוד.[2] לפי הנתונים קיים גל של שחיקה דמוקרטית בעולם. המכון זיהה שחיקה דמוקרטית בהונדורס, ניקרגואה, רוסיה, ונצואלה, טורקיה ואוקראינה. כמו כן במהלך העשור השני של המאה ה-21 נצפו סימני התדרדרות ניכרים במדינות כמו ברזיל, הודו, ישראל וארצות הברית.[2]

ב-2019, ציין הארגון האמריקאי "Freedom House" (אנ'), המפרסם את דו"ח החירות השנתי כי שחיקה דמוקרטית באה לידי ביטוי במגוון של מדינות ואזורים ברחבי העולם. מחקרים מדעיים שנערכו בעשור השני של המאה ה-21, הצביעו על שחיקה דמוקרטית בהונגריה, פולין, צ'כיה[6], טורקיה[7][8], ונצואלה ומדינות נוספות.[9] בשנים 2017 ו-2019, מדעני מדינה ציינו כי ארצות הברית נמצאת בסכנה של שחיקה דמוקרטית.

הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור השני של המאה ה-21, נוצר קונצנזוס בקהילה המדעית כי חלק מהמדינות באזור מרכז ומזרח אירופה (CEE) עוברות שחיקה דמוקרטית, כשהבולטות ביותר מביניהן הן הונגריה ופולין.[9]

החל משנת 2010, הונגריה תחת הנהגתו של ויקטור אורבן תוארה כדוגמה לשחיקה דמוקרטית, כאשר אורבן החליש בצורה מובהקת את התקשורת ההונגרית (בחקיקה של חוקים המאפשרים קיומה של "תקשורת מאוזנת בלבד"), הקים מערכת בתי משפט חלופית בה שר המשפטים אחראי על מינוי וקידום השופטים וחוקק חוקים המעבירים לידיו סמכויות של הפרלמנט ההונגרי.[9][10][11][12] הממשלה ההונגרית דחתה בתוקף את הביקורת על היחלשות הדמוקרטיה.[13][14]

פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשר לפולין, הנציבות האירופית הצהירה בדצמבר 2017 כי בשנתיים הקודמות, אימץ המחוקק הפולני "13 חוקים המשנים את כל מבנה מערכת המשפט בפולין", עם "דפוס משותף" לפיו הרשות המבצעת והמחוקקת מאפשרות באופן שיטתי להתערב פוליטית בהרכב הרשות השופטת, בסמכויותיה, בהנהלתה ובתפקודה.[9][15]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יניב רוזנאי טוען כי ישראל היא מדינה ששחיקה דמוקרטית מתהווה בה. במאמר שפרסם באפריל 2018 הצביע רוזנאי על קווי דמיון משותפים בין התהליכים הפוליטיים המתרחשים בישראל, לבין תהליכי השחיקה הדמוקרטית המתבצעים בפולין, שנחשבת לקונצנזוס עולמי במונחים של שחיקה דמוקרטית בקרב קהילת מדעני המדינה.[16][17]

לפי מדד" זני דמוקרטיה" של מכון V-Dem השוודי במהלך העשור השני של המאה ה-21 נצפו סימני התדרדרות ניכרים ישראל.[2]

ארגון "Freedom House" טוען שישראל נמצאת זה מכבר בתהליך של שחיקה דמוקרטית. בדו"ח הארגון לשנת 2020 צוין כי מאז שבנימין נתניהו התמנה בשנית לראשות הממשלה בשנת 2009, כחלוצו של גל "לאומנות ושוביניזם פופוליסטי", הוא נקט במדיניות של הרחבת התנחלויות, מנע את כניסתם של פעילים זרים המתנגדים למדיניות ישראל בשטחים וקידם את חקיקת חוק הלאום. "נטייתו האנטי-דמוקרטית" של נתניהו, לטענת הארגון, התעצמה משהועמדה כהונתו בסכנה, והתבטאה בסירובו לפנות את כיסאו ובהגשתו בקשת חסינות מפני העמדה לדין. בין השנים 2010–2020, מדינת ישראל ירדה שש נקודות (מתוך 100 אפשריות) במדד החירות העולמי, דבר המהווה "ירידה גדולה באופן יוצא דופן עבור דמוקרטיה מבוססת" לפי הודעת הארגון.[18]

את הירידה בציון של הדמוקרטיה הישראלית מ-80 בשנת 2017 ל-76 בשנת 2020 במדד של ה-"Freedom House", הארגון מנמק את הירידה במדיניות המונעת מפעילים פרו-פלסטינים להיכנס לישראל, בחקיקה המנסה להגביל את פעילותם של ארגונים כמו בצלם, שלום עכשיו ושוברים שתיקה. בחוק הלאום שלפי טענת מתנגדיו מכשיר בחוק אפליה לטובת יהודים בלבד, המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה חרף כתבי האישום נגדו, וכהונת ממשלת מעבר לאורך כמעט כל 2019 שהובילה למשבר הפוליטי בישראל.[19]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לעומת זאת, במדד הדמוקרטיה שעורכת קבוצת מחקר מטעם האקונומיסט, נרשמה עליה של כחצי נקודה (מתוך עשר אפשריות) בין השנים 2009–2019.[20]

בשנת 2021 קיבלה ישראל את הציון 7.97 (0.03 מלהיחשב כדמוקרטיה מלאה), ודורגה במקום ה-23, הגבוה בתולדותיה, בעיקר בזכות ממשלת בנט לפיד ששיתפה את הרשימה הערבית המאוחדת בקואליציה, צעד שהעלה את הציון בקטגוריות של שיפור תהליך הבחירות, פלורליזם ותפקוד מוסדות ממשלתיים.

בשנת 2022, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע בה לא חברה מפלגה ערבית, ירד הציון ל-7.93, השני בגובהו אי פעם. כמו כן הובע בדו"ח חשש מהניסיון להעביר בכנסת את פסקת ההתגברות, שעל פי האקונומיסט עלולה לסכן את חירויות האזרח בישראל.[21]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

מרכז מאקרו לכלכלה מדיðית וקרן פרידריך אברט מקיימים מחקר על העמדות אישיות, לאומיות וחברתיות של הנוער בישראל. מחקר זה נערך אחת לשש שðים, החל משðת 1998. בין היתר המחקר שואל את צעירים יהודים וערבים מה חשיבות בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית. בקרב צעירים יהודים נתון זה עלה מ-88 אחוז בשנת 1998 ל-92 אחוז בשנת 2004 ומאז הוא בירידה - 86 אחוז בשנת 2016 ול-82 אחוז בשנת 2022. נתון זה נמוך יותר לעומת צעירים ערבים שאחוז התמיכה שלהם בישראל כמדינה דמוקרטית עלה מ-88% בשנת 2004, לרמות של 96 אחוז בשנת 2016 ואחר ל-93 אחוז בשנת 2022. [1]

ההיסטוריון יובל נח הררי שותף לטענה לפיה ישראל נמצאת בתהליך של שחיקה דמוקרטית.[22][23] במאמר שפרסם במגזין הצרפתי "לה פואה" ("Le Point") בספטמבר 2018 טען כי ישראל נמצאת במגמה של "התנתקות מערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית" ונהנית מאותן "השקפות לאומניות ואוטוריטריות" של הונגריה.[22] בציוץ ברשת החברתית טוויטר שפרסם ב-19 במרץ 2020, כינה את ישראל "הדיקטטורה הראשונה של נגיף הקורונה".[24] מספר ימים לאחר מכן, פרסם מאמר דעה על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל ובו טען כי השחיקה הדמוקרטית בישראל מתבטאת ב"שיטת מצליח" ושכאשר אין ביקורת חריפה של אמצעי התקשורת, בג"ץ או חברי האופוזיציה על הצעדים האנטי-דמוקרטיים שהממשלה נוקטת, "ההפיכה מצליחה".[23]

נוסף על כך, במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל, פגעה ממשלת ישראל במספר זכויות יסוד באמצעות תקנות שעת חירום ולא בהליכי חקיקה תקינים, עניין שגרר ביקורת ציבורית. היועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון להזכיר לממשלה שעליה לקדם הליכי חקיקה ולהגביל את ההסתייעות שלה בתקנות לשעת חירום.[25] תקנות לשעת חירום שאישרו לשב"כ, שימוש באמצעים טכנולוגיים לאיתור נשאי קורונה, הועברו ללא אישור מסודר וללא שמוצה הדיון בוועדת חוץ וביטחון.[26] עתירה בעניין הוגשה לבג"ץ אשר פסק שהממשלה אינה מוסמכת לאשר לשב"כ שימוש באמצעים שברשותו למטרה זו.[27]

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-2000 המוקדמות ומאז בחירתו של רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה נחשבת לדוגמה נוספת לשחיקה דמוקרטית. ארדואן הואשם כאדם שביצר את שלטונו בסדרה של משאלי עם בהם הרחיב סמכויותיו וצמצם את החופש של יריביו הפוליטיים.[28]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Andersen, David. 2019. "Comparative Democratization and Democratic Backsliding: The Case for a Historical-Institutional Approach." Comparative Politics.
  • Cheeseman, Nic and Brian Klaas. 2018. How to Rig an Election. Yale University Press.
  • Foa, Roberto Stefan; Mounk, Yascha (2016). "The Danger of Deconsolidation: The Democratic Disconnect". Journal of Democracy. pp. 5–17. doi:10.1353/jod.2016.0049.
  • Klaas, Brian. 2016. The Despot's Accomplice: How the West is Aiding and Abetting the Decline of Democracy. Hurst.
  • Levitsky, Steven and Daniel Ziblatt. 2018. How Democracies Die. Crown.
  • Levitsky, Steven and Lucan Way. 2010. Competitive Authoritarianism: Hybrid Regimes after the Cold War. Cambridge University Press.
  • Waldner, David and Ellen Lust. 2018. "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding." Annual Review of Political Science.
  • Stephan Haggard and Robert Kaufman, Backsliding: Democratic Regress in the Contemporary World, Cambridge University Press, 2021, Elements in Political Economy, ISBN 978-1108958400. (באנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Walder, D. and Lust, E. (2018). "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding". Annual Review of Political Science. 21 (1): 93–113. doi:10.1146/annurev-polisci-050517-114628.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  2. ^ 1 2 3 4 Lindberg, Staffan I. "The Nature of Democratic Backsliding in Europe". Carnegie Europe, JULY 24, 2018
  3. ^ 1 2 "How democratic backsliding happens". Democracy Digest. 21 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Waldner, David; Lust, Ellen (2018-05-11). "Unwelcome Change: Coming to Terms with Democratic Backsliding". Annual Review of Political Science (באנגלית). 21 (1): 93–113. doi:10.1146/annurev-polisci-050517-114628. ISSN 1094-2939.
  5. ^ 1 2 Aziz Huq & Tom Ginsburg, How to lose a constitutional democracy, Vox (February 21, 2017).
  6. ^ Seán Hanley & Milada Anna Vachudova (2018). "Understanding the illiberal turn: democratic backsliding in the Czech Republic". East European Politics. 34 (3): 276–296. doi:10.1080/21599165.2018.1493457.
  7. ^ Cemal Burak Tansel (2018). "Authoritarian Neoliberalism and Democratic Backsliding in Turkey: Beyond the Narratives of Progress". South European Society and Politics. 23 (2): 197–217. doi:10.1080/13608746.2018.1479945.
  8. ^ Kadir Akyuz & Steve Hess (2018). "Turkey Looks East: International Leverage and Democratic Backsliding in a Hybrid Regime". Mediterranean Quarterly. pp. 1–26. doi:10.1215/10474552-6898075.
  9. ^ 1 2 3 4 Licia Cianetti, James Dawson & Seán Hanley (2018). "Rethinking "democratic backsliding" in Central and Eastern Europe – looking beyond Hungary and Poland". East European Politics. 34 (3): 243–256. doi:10.1080/21599165.2018.1491401. Over the past decade, a scholarly consensus has emerged that that democracy in Central and Eastern Europe (CEE) is deteriorating, a trend often subsumed under the label 'backsliding'. ... the new dynamics of backsliding are best illustrated by the one-time democratic front-runners Hungary and Poland.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  10. ^ Kingsley, Patrick (2018-02-10). "As West Fears the Rise of Autocrats, Hungary Shows What's Possible". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-27.
  11. ^ Bozóki, András; Hegedűs, Dániel (2018-10-03). "An externally constrained hybrid regime: Hungary in the European Union". Democratization. 25 (7): 1173–1189. doi:10.1080/13510347.2018.1455664. ISSN 1351-0347.
  12. ^ Bogaards, Matthijs (2018-11-17). "De-democratization in Hungary: diffusely defective democracy". Democratization. 25 (8): 1481–1499. doi:10.1080/13510347.2018.1485015. ISSN 1351-0347.
  13. ^ "Hungary's Orban defies foreign criticism over laws". BBC News. 14 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Keszthelyi, Christian (15 באפריל 2016). "Szijjártó: Freedom House criticism of Hungary is 'nonsense'". Budapest Business Journal. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Kelemen, R. Daniel (2019-09-08). The European Union's Authoritarian Equilibrium (באנגלית). Rochester, NY. SSRN 3450716.
  16. ^ Roznai, Yaniv (2018-04-27). "Israel – A Crisis of Liberal Democracy?".
  17. ^ שתי דקות על פופוליזם ושחיקת הדמוקרטיה, בביצוע פרופ' יניב רוזנאי, סרטון באתר יוטיוב
  18. ^ דו"ח החירות בעולם של ארגון "Freedom House" לשנת 2020
  19. ^ ישראל,, באתר Freedom House
  20. ^ The Economist Intelligence Unit, Democracy Index 2019
  21. ^ אתר למנויים בלבד אקונומיסט והארץ, מדד הדמוקרטיה של אקונומיסט לשנת 2022: ישראל בירידה ונותרה "דמוקרטיה פגומה", באתר הארץ, 2 בפברואר 2023.
  22. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד רוני בר, יובל נח הררי: "ממשלת נתניהו מתנתקת מערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית", באתר הארץ, 20 בספטמבר 2018
  23. ^ 1 2 יובל נח הררי, כן, כך נראה ניסיון הפיכה, באתר ynet, 22 במרץ 2020
  24. ^ אתר למנויים בלבד רותה קופפר, "משהו מסריח קורה": מה גרם לפרופ' יובל נח הררי לשוב לאור הזרקורים, נחוש ולוחמני במיוחד?, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2020
  25. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט לממשלה: להגביל את השימוש בתקנות חירום, באתר ynet, 5 באפריל 2020
  26. ^ אריק בנדר, ‏גנץ: "תקנות המעקב אושרו במחטף"; נתניהו: "דוחה את הטענות על הסף", באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2020
  27. ^ בג"ץ 2109/20 עו"ד שחר בן מאיר ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־26 באפריל 2020
  28. ^ Bennhold, Katrin; Gall, Carlotta (2018-09-26). "Turkey's Erdogan Changes His Tune, Seeking Support and Cooperation in Germany". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-27.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שחיקה_דמוקרטית&oldid=38548060"