פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלריית תמונות נבחרות של פורטל הפיזיקה

לעריכת התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

ריחוף מגנטי כתוצאה מאפקט מייסנר במוליך-על

2

אלקטרודה של מנורת פלזמה

3

צילום של משתתפי כנס סולוואי החמישי (1927), אחד הכנסים החשובים ביותר בתחום הפיזיקה.
צילום של משתתפי כנס סולוואי החמישי (1927), אחד הכנסים החשובים ביותר בתחום הפיזיקה.

צילום של משתתפי כנס סולווה החמישי (1927), אחד הכנסים החשובים ביותר בתחום הפיזיקה. שבעה-עשר מבין משתתפי הכנס זכו בפרס נובל. בין היתר מופיעים בצילום ארווין שרדינגר, ורנר הייזנברג, נילס בוהר, מארי קירי ואלברט איינשטיין.

4

בתמונה זו ניתן להבחין בתופעת השבירה הכפולה בקלציט.

5

התגרענות של פחמן דו-חמצני במשקה מוגז סביב שתי טבעות. על הטבעת הימנית יש יותר אתרי התגרענות משום שהיא מחוספסת יותר ושטח הפנים שלה גדול יותר.

6

מתח הפנים מונע מהמים לחדור אל תוך פרח ממשפחת המורכבים

7

שקיעת השמש מאדימה את השמים כתוצאה מפיזור ריילי – המרכיב הכחול של אור השמש הלבן מתפזר ולא מגיע לצופה משום שהאור עובר דרך ארוכה באטמוספירת כדור הארץ

8

בתמונה נראה צילום של הגלקסיה הספירלית M100 על ידי טלסקופ החלל האבל. ניתוח מהירויות התנועה של הכוכבים בגלקסיות מסוג זה מעלה את בעיית המסה החסרה שהובילה להשערה בדבר קיומו של החומר האפל.

9

הלייזר הוא יישום בולט של מודל הפוטונים המייחס לאור תכונות חלקיקיות. עם זאת, האור מתואר אף על ידי מודל גלי, מבלי שבין השניים יש סתירה. תכונה זו של האור מכונה שניות גל-חלקיק. תמונה זו ממחישה תכונה גלית של האור, היא תכונת העקיפה, בה עקב מעבר דרך מחסומים צרים, משתנה צורת הגל על ידי התאבכות בין חלקיו השונים. כאשר מציבים מסך מול גלי אור שהתפצלו מסריג עקיפה, רואים אזורים כהים בהם שני חלקי גל ביטלו זה את זה, אזורים בהירים בהם שני חלקי גל "התחברו" לאחד בעל משרעת גדולה וכן אזורי ביניים, כמו בתמונה לעיל, בה נראית תבנית עקיפה שנוצרה על ידי העברת קרן לייזר דרך סדקים שעוביים 0.0625 מילימטר.

10

נטיפי קרח על עץ. הנטיפים נוצרים מקרח שקפא בטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות צלזיוס, נמס עם עליית הטמפרטורה וקפא שוב עם ירידתה. כאשר הנטיף הופך לכבד מדי, הענף קורס.

11

העלאת הטמפרטורה באוויר שבתוך הכדור הפורח גורמת לו להפוך לקל מן האוויר שמחוץ לבלון ולהתרומם מן הקרקע

12

אברציה כרומטית היא תופעה בה תמונה שמדומה דרך מערכת אופטית מועברת כך שרכיבי צבע שונים שלה מוסטים מעט זה מזה. תופעה זו נגרמת עקב העובדה שמקדם השבירה של רכיבים אופטיים שונים, בהקשר של צילום בעיקר עדשות, תלוי באורך הגל (צבע) של האור הפוגע. בתמונה ניתן להבחין באותו העצם כשהוא מצולם באותה המצלמה עם שתי עדשות שונות, האחת רגישה פחות לאברציה זו, והשנייה יותר.

13

לבנה במשקל 2.5 ק"ג מוצבת על ארוג'ל במשקל 2 גרם. ארוג'ל המכונה גם "עשן קפוא" מופק מג'ל שרכיביו הנוזליים הוחלפו בגז. לחומר זה, בעל הצפיפות הנמוכה, מספר תכונות מעניינות כגון יכולת בידוד גבוהה.

14

"הבזק אנרגיה" הנוצר בניסוי המדמה התנגשות של עצם חללי בחללית במהירויות גבוהות מאוד.

15

נוזל מגנטי משנה את צורתו תחת השפעתו של שדה מגנטי.

16

תמונה של קרני אור המבצבצות מבעד למרווחים שבין עננים בתבנית של "פסי אור וחושך" הנראים כאילו בוקעים מנקודה אחת. מסלול הקרניים נראה לצופה עקב פגיעתן בחלקיקים באטמוספירת כדור הארץ, ואילו ה"התפזרות" שלהן נובעת מפרספקטיבה בלבד.

17

סרטון המראה הרכבה של חלק בניסוי CMS הממוקם סביב אחת מנקודות האינטראקציה של מאיץ LHC.

18

מערבולת אוויר הנוצרת עם נחיתתו של כלי טיס, נראית בקלות בזכות צביעת חלק מהאוויר בעזרת רימון עשן.

19

כדור פלזמה, בו גז בלחץ נמוך מיונן על ידי זרם חילופין. הכדור מדגים תופעות מורכבות בפלזמה כגון פילמנטציה. האור נפלט כאשר אלקטרונים במצבי אנרגיה מעוררים עוברים למצבים באנרגיה נמוכה יותר.

20

דיאמגנטיות: שדה מגנטי של 16 טסלה גורם לצפרדע חיה לרחף באוויר

21

22

ניסוי בלייזר במעבדת מחקר של צבא ארצות הברית

23

השתקפות של דג כתוצאה מהחזרת קרני אור מפני המים

24

תבנית של קרני אור העוברות דרך עדשה מפזרת

25

תצפית בתוצאת ההתנגשות בין נייטרינו ופרוטון בעזרת תא בועות

26

הכוכב ביטלג'וז, המסומן בחץ בתמונה, הוא כוכב הנמצא בקבוצת הכוכבים אוריון, בכתפו (את מיקומו ביחס לקבוצה ניתן לראות בערך ביטלג'וז). כוכב זה בולט בצבעו האדמדם, האופייני לכוכבים מסוגו – על-ענקים אדומים. למרות מרחקו הרב מאיתנו (כארבעים מיליון פעמים המרחק אל השמש), אפשר להעריך את הטמפרטורה שלו ולקבוע שהיא נמוכה יותר מכוכבים שצבעם כחול יותר, כמו הכוכבים הכחולים שניתן לראות באותה התמונה על חגורתו של אוריון. קביעה זו מתבססת על חוק וין שקובע כי טמפרטורה גבוהה יותר נפלטת מגוף כחול יותר.

27

הרכבת הגלאי CMS סביב אחת מנקודות ההתנגשות של מאיץ LHC ב-CERN

28

29

הילת אור. הילות מסוג זה נוצרות בדרך ככלל מאור המגיע מהשמש, הירח או ממקורות אור חזקים אחרים, כתוצאה משבירת קרני האור בגבישי קרח באטמוספירה.

30

עריסתו של ניוטון היא מתקן שמדגים שימור תנע ואנרגיה.
עריסתו של ניוטון היא מתקן שמדגים שימור תנע ואנרגיה.

עריסתו של ניוטון היא מתקן שמדגים שימור תנע ואנרגיה. אלו הם חוקי שימור פיזיקליים בסיסיים, אותם ניתן לקבל מתוך חוקי ניוטון.

31

גשר שער הזהב כפי שנראה דרך טיפות גשם המתפקדות כעדשות מרכזות.
גשר שער הזהב כפי שנראה דרך טיפות גשם המתפקדות כעדשות מרכזות.

גשר שער הזהב כפי שנראה דרך טיפות גשם המתפקדות כעדשות מרכזות.

32

ברקים בדנוור, בירת קולורדו שבארצות הברית.
ברקים בדנוור, בירת קולורדו שבארצות הברית.

ברקים בדנוור, בירת קולורדו שבארצות הברית. הברק הוא תופעה אקלימית שבמהלכה נפרק חשמל סטטי הנמצא בעננים. הברק נראה כפרץ אור עז, ויחד איתו נוצר הרעם, המגיע אלינו זמן מה לאחר הברק, כתוצאה מההפרש הגדול שבין מהירות האור למהירות הקול.

33

גביש ביסמוט.
גביש ביסמוט.

גביש ביסמוט. ביסמוט היא מתכת בצבע לבן עם גוון ורוד. גביש הביסמוט בתמונה מצופה בשכבה דקה של תחמוצת הגורמת למגוון הצבעים, תופעה המכונה התאבכות משכבות דקות.

34

קרינת צ'רנקוב היא קרינה הנפלטת כאשר חלקיק נע מהר יותר מן האור בתווך כלשהו, זוהי תופעה המקבילה לבום על קולי. בתמונה נראית קרינת צ'רנקוב הנפלטת מליבה של כור גרעיני מחקרי.

35

בעזרת תופעת הפוטואלסטיות ניתן להבחין בצורת הפיזור של מאמצים ומעוותים בחומר, במקרה זה בסכו"ם.

36

עומק שדה הוא תכונה של מערכת אופטית המראה כמה "נהרסת" חדות התמונה עם התרחקות מהמוקד.
צד ימין של התמונה צולם במערכת עם עומק שדה גדול – שלושת הקלפים בחדות טובה למרות שהקלף במרחק המוקד הוא החד ביותר, בעוד צד שמאל צולם במערכת עם עומק שדה קטן – הקלפים שקרובים או רחוקים ממרחק המוקד מטושטשים.

37

בתמונה תצלום שבבי מתכת פזורים על נייר מעל מגנט מציירים את קוי הכוח של השדה המגנטי.

38

איש צף על פני המים בים המלח

39

מקדם השבירה של חומר תלוי גם באורך הגל הגל העובר דרכו. אור "לבן" הוא למעשה תערובת של גלי אור באורכי גל (צבעים) שונים, ולכן במעבר דרך מנסרה האור מופרד למרכיבי הצבע השונים שלו.

40

התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט סביב מטוס קרב F/A-18 הורנט שנע במהירות קרובה למהירות הקול

41

צורת הפנים הכדורית של בועת סבון נגרמת ממתח הפנים שלה. המתח גורם לבועה ליצור כדור, שכן לכדורים יש את שטח הפנים הקטן ביותר עבור נפח נתון, וכך אנרגיה מזערית.
כמו כן, תמונה זו ממחישה את התופעות של החזרה והתאבכות משכבות דקות.

42

תמונת הפטרייה של פצצת הביקוע הגרעיני "איש שמן" שהוטלה על נגסאקי ב-1945. התמונה צולמה ממפציץ B-29.

43

בתמונה ניתן לראות לבה מהסוג המכונה "פָּהוֹיהוֹי" – לבה נוזלית מאוד שנקרשה ומכילה גזים מומסים. לפי צבעה של הלבה ניתן להעריך את הטמפרטורה שלה בעזרת חוק וין בכ-1000 עד 1200 מעלות צלזיוס, הערכה שתואמת את המדידות האחרות.

44

"החלל העמוק" (באנגלית: Hubble Ultra Deep Field) הוא שמה של תמונה שצולמה באמצעות טלסקופ החלל האבל. זוהי התמונה העמוקה ביותר של היקום אשר אי פעם צולמה. תמונה זו חשפה למעלה מעשרת אלפים גלקסיות. מה מונע מאיתנו, בני האדם הפשוטים שאינם מצוידים בציוד אופטי מיוחד, לצאת החוצה ולהבחין בעושר הזה ללא אמצעי עזר?
לטלסקופ החלל האבל מספר ייתרונות על העיניים האנושיות. ראשית, הוא נמצא מחוץ לכדור הארץ כך שהפרעות אטמוספיריות ואחרות, כמו בליעת אור על ידי האטמוספירה, זיהום אוויר וזיהום אור כתוצאה מפעילות אנושית אינן מפריעות לו. תמונה ספציפית זו צילמה אזור בחלל בו אין זיהום אור של גלקסיה או כוכב קרוב.
נוסף על כך, לטלסקופים, באופן כללי, יש יתרונות על פני העין האנושית מהבחינות של הגדלה ואיסוף אור. ההגדלה של טלסקופ מאפשרת צפייה בעצמים קטנים יותר, שאחרת היו נמצאים מתחת לסף ההבחנה של העין. איסוף האור של טלסקופ הוא טוב יותר מאשר של העין האנושית בזכות שלוש תכונות עיקריות: המפתח שלו, זמן החשיפה האפשרי והנצילות הקוונטית. לגבי המפתח – דמיינו, כמה אור היה נכנס אל עיניכם לו היה האישון שלכם בגודל 2.40 מטרים? לגבי זמן החשיפה – לציוד הצילום של הטלסקופ יש אפשרות לצלם עצמים בזמן חשיפה ארוך בהרבה מזה של העין האנושית וכך לאסוף יותר פרטים, כפי שמודגם בערך חשיפה. במקרה שלפנינו, התמונה צולמה למשך זמן של כמיליון שניות, בניגוד לזמן החשיפה של העין שהוא בערך החלק האחד מהעשרים של השנייה. כמו כן, הנצילות הקוונטית של מצלמת הטלסקופ גבוהה מזו של העין, וכך יותר אור "מנוצל" והופך לפרטים בצילום ביחס לזה ש"מנוצל" על ידי העין האנושית.

45

תמונה זו ממחישה את חוק בר-למברט. בתמונה נראית קרן לייזר ירוק פוגעת בתמיסה. קל לראות שעוצמתה של הקרן נחלשת עם התקדמותה בתמיסה.

46

התפרצות כתוצאה מהתגרענות הנוצרת לאחר הכנסת חמש סוכריות מנטוס למשקאות מוגזים, משמאל לימין: מי סודה, קוקה קולה, ספרייט ודיאט קולה.

התפרצות כתוצאה מהתגרענות (בלשון עממית: "התפרצות מנטוס") היא תופעה, המתרחשת כשמכניסים סוכריות מנטוס לתוך בקבוק משקה מוגז. לאחר זמן קצר ניתז מאליו המשקה המוגז, מפתח הבקבוק, בסילון חזק שגובהו עשוי להגיע למספר מטרים. תוצאות דומות מתקבלות אם מבצעים את הניסוי בהכנסת מוצק מסיס אחר, כמו מלח או סוכר, במשקה מוגז כלשהו.

47

נורה מנופצת על ידי כדור רובה. תצלום ב"חשיפה מהירה" (Speed photography).

48

ברק פוגע במגדל אייפל ב-3 ביוני 1902 בשעה 21:20.
ברק פוגע במגדל אייפל ב-3 ביוני 1902 בשעה 21:20.

ברק פוגע במגדל אייפל ב-3 ביוני 1902 בשעה 21:20. מגדל אייפל הוא מגדל ברזל בפריז, בירת צרפת, המתנשא לגובה של 324 מטר. המגדל נבנה בשנת 1889 בשאן דה מארס, ליד נהר הסן, והוא אחד מהאתרים המפורסמים ביותר בעולם.

49

השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. מכיוון שפיזור האור גורם לשמש להיראות לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה, הן השקיעה והן הזריחה הן בעצם אשליות אופטיות.
השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. מכיוון שפיזור האור גורם לשמש להיראות לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה, הן השקיעה והן הזריחה הן בעצם אשליות אופטיות.

השתקפות הזריחה בים המלח. הזריחה היא הרגע שבו החלק הראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. שבירת האור גורמת לשמש להופיע גם לאחר שהיא שוקעת באופק או לפני זריחתה.

50

גלגל שיניים חלוד, במפעל נטוש בספרד.
גלגל שיניים חלוד, במפעל נטוש בספרד.

גלגל שיניים הוא גלגל אשר בהיקפו מסודרות שיניים במרחקים שווים אחת מן השנייה, אשר נועד להעביר מומנט (שילוב של כוח ותנועה) לגלגל שיניים נוסף או לכל רכיב משונן אחר. בצמד גלגלי שיניים, כאשר גלגל אחד מסתובב לכיוון מסוים, הגלגל השני מסתובב בכיוון ההפוך. בתמונה - גלגל שיניים חלוד, במפעל נטוש בספרד.

51

ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913.
ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913.

ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913. ליזה מייטנר, הפיזיקאית שעל שמה קרוי היסוד הכימי מייטנריום, נמלטה מגרמניה עקב מוצאה היהודי. ב-1944 זכה אוטו האן בפרס נובל לכימיה על גילוי תהליך הביקוע הגרעיני, תגלית שאותה הוא חלק עם מייטנר. יש הסבורים שמייטנר לא קיבלה פרס נובל בעקבות כך שהשופט בוועדה, מאנה סיגבאן, שנא נשים מדעניות.


52

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/52

53

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/53

54

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/54

55

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/55

56

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/56

57

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/57

58

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/58

59

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/59

60

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/60

61

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/61

62

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/62

63

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/63

64

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/64

65

פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/65