פורטל:הלכה/גלריה
גלריית תמונות נבחרות של פורטל הלכה
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
תמונת הדף הפותח של התלמוד הבבלי בדפוס ראָם, ה'תר"ם-ה'תרמ"ו – ש"ס וילנא – מסכת ברכות, דף ב', ע"א.
בראש העמוד כתובים שם הפרק ("מאימתי"), מיקומו (ראשון) ושמה של המסכת ("ברכות").
משמאל הכותרים של המוספים "עין-משפט" ו"נר-מצווה", המהווים מפתח של התלמוד לספרות הלכתית. מימין מופיע "מסורת הש"ס" המפנה לסוגיות תלמודיות קשורות.
בחלקו הפנימי של העמוד, קרוב לתפר, משתרע פירושו הפשוט יחסית של רש"י, ובחלקו החיצוני - חידושיהם של בעלי התוספות, המפולפלים יותר.
2
כתובה היא חוזה הלכתי שתיקנו חכמים, הנחתם קודם הנישואים בין חתן לכלתו, ותוקפו מתחיל בנישואין. מטרתו של מסמך זה היא להגן על מעמד האישה הנכנסת לבית הגבר - בייחוד בעולם העתיק בו זכויות הנשים נרמסו, ובו מתחייב הגבר לאשתו לעתיד שלוש התחייבויות בסיסיות: שאר - מזון, כסות - ביגוד, ועונה - יחסי מין.
3
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש - מצווה בתורה על בית הדין הגדול בארץ ישראל לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו (יום מולד הירח). החודשים בלוח העברי הם באורך של 29 או 30 ימים, ועל כן ראש החודש הבא נקבע ביום השלושים או השלושים ואחד מראש החודש הקודם.
4
עשרת הדיברות הם עשרה ציוויים מרכזיים שניתנו במעמד המכונן של העם היהודי – מעמד הר סיני.
הדיברות מצוטטים במקרא פעמיים בשינויי נוסח, ומופיעים גם במסורת השומרונים בנצרות בשינוי נוסח ותוכן, אך בכל המופעים נשמר מספרם – 10.
5
ספר החינוך הוא אחד מהספרים שמטרתם היא מניין המצוות.
לפי שיטת רבי שמלאי המופיעה בתלמוד ישנן מדאורייתא תרי"ג מצוות - בגימטריא 613; 365 מצוות לא תעשה - כמניין שס"ה, ו-248 מצוות עשה - כמניין רמ"ח. ספרות הלכתית חשובה נכתבה בתקופת הראשונים שניסתה למנות את 613 המצוות, והיו גרסאות שונות של מניין המצוות לכל אחד מהספרים. בין המונים ניתן למצוא, בנוסף לספר החינוך, גם את ספר המצוות לרמב"ם וספר מצוות גדול.
6
תמונה זו מיוחסת, אם כי ללא יסוד עובדתי, לרמב"ם, אחד מגדולי פוסקי ההלכה והוגי הדעות החשובים ביותר בכל תולדות העם היהודי, שכונה הנשר הגדול.
מעבר להיותו פוסק, היה הרמב"ם גם רופא, וכן עסק רבות גם בפילוסופיה והגות, ונחשב לבעל גישה שכלתנית. השפעתו הרבה ניכרה בהלכה כמו גם במחשבת ישראל, וי"ג עיקרי האמונה המקובלים כיום נוסחו על ידיו.
7
צילום משנת ה'תרפ"ה של זוג יהודים לומדים בחברותא - שיטת לימוד מקובלת בלימוד התלמוד וההלכה, בייחוד בישיבות, בה שני לומדים קוראים יחד את הטקסט המונח בפניהם, ודנים אודותיו.
8
צילום של ישיבת וולוז'ין שכונתה אם הישיבות המודרניות. הישיבה הוקמה בשנת 1802, והשפיעה בצורה דרמטית על כל עולם הישיבות שהתפתח מאותה התקופה, לסוגיו השונים. ראשי הישיבה היו מגדולי תלמידי החכמים שבאותה תקופה, ובוגרי הישיבה בעצמם הפכו לתלמידי חכמים נודעים, אישי ציבור, מנהיגים, ואף חיים נחמן ביאליק למד בה.
9
הרב עובדיה יוסף בדרשתו השבועית בשכונת הבוכרים.
הרב עובדיה יוסף הוא הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בשנים 1973–1983, מנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס ונחשב לאחד מראשי הפוסקים הספרדים בדור האחרון.
הרב יוסף חיבר ספרים וחיבורים תורניים רבים ואף זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת 1970. מהמפורסמים שבחיבוריו: שו"ת יביע אומר, חזון עובדיה, יחווה דעת, והליכות עולם.
10
שרטוט המדגים את ארבע רשויות השבת: רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית ומקום פטור.
לארבע רשויות אלה דינים ייחודיים בשבת ובחגי ישראל ומועדיו באשר לטלטול - העברה - של חפצים מאחת לאחרת, וגם בתוך הרשות.
11
תחריט המתאר חליצה - התורה קובעת כי כאשר מת אדם ללא ילדים, שומה על אשתו להתייבם - להינשא לאחיו על מנת 'להקים שם' לבעלה המת - שלא יכרת זרעו. באם, מסיבה כלשהי, לא רוצים בני הזוג להינשא, על האישה לבצע חליצה באחי בעלה ובכך היא מותרת להינשא לכל אדם שתחפוץ. טקס החליצה כולל פרטים רבים המפורטים בתלמוד אך עיקר הפעולה היא חליצת נעלו של היבם (אחי המת) על ידי היבמה (אשת המת).
12
מקווה עתיק בעיר שפייר שבגרמניה. "מקווה" כשמו כן הוא - מקווה מים (שנקוו בו המים, ולא שנשאבו אליו) שנועד בהלכה להיטהרות מסוגים מסוימים של טומאה. היישום המרכזי של המקווה בימינו הוא להיטהרות מטומאת הנידה.
13
מוסד הרב קוק הוא מן המרכזים הגדולים להוצאה לאור וההדרה של ספרי הלכה. המוסד הוקם במטרה להוציא את ספריו של הרב אברהם יצחק קוק, אך הוא התרחב במידה משמעותית. תלמידי-חכמים שעבדו במוסד המציאו סוגה חדשה של ההדרה של ספרות הראשונים - מהדורה מוערת העורכת השוואות למובאות רלוונטיות נוספות באותו נושא, וכן ההערות דנות לעיתים באופן עצמאי בנושא. ההערות של תלמידי-החכמים השונים למהדורה זו של הספרים השונים נחשבות למקור למדני חשוב בפני עצמו.
14
הרב אברהם יצחק קוק (מכונה תדיר בקיצור: הרב קוק) היה מהבולטים שברבני ומנהיגי היהדות במאה ה-20 והרב הראשי לישראל הראשון והמשפיע מכל הבאים אחריו. נחשב לבולט שברבנים שתמכו בציונות.
15
הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (המכונה תדיר: רֶבּ חיים מבריסק או בקצרה רֶבּ חיים) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20, ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני. השפעת דרכו בלימוד התלמוד רבה, וגדולי ראשי הישיבות עד ימינו מושפעים ממנו, גם אם לא מכלי ראשון.
16
17
שבעת המינים - שבעה מיני דגן ופירות שבהם, על פי מסורת התנ"ך, נשתבחה ארץ ישראל.
מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר.
ההלכה קובעת כי את מצוות הביכורים אין לקיים אלא בפירות שבעת המינים.
כמו כן, נקבע כי מינים אלו קודמים בברכתם למינים אחרים מאותה הברכה. ואף בתוך המינים עצמם יש סדר קדימות.
18
משקה ניצוק מכלי אל כלי. ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הוא כלל הלכתי לפיו חיבור בין נוזלים באמצעות יציקה אינו נחשב חיבור לעניין טומאת משקין, בהשקה ובהלכות מקוואות.
כך לדוגמה, במידה והמים שבבקבוק שבתמונה טמאים, למרות שהם נוגעים במים שבכוס, הם לא הופכים אותם לטמאים, כי הם לא נחשבים כנוגעים בהם.
19
שעון שבת הוא התקן קוצב זמן המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר או אי מעבר זרם חשמל אליהם. ההתקן משמש בעיקר לכיבוי והדלקה של מערכות חשמליות בשבת, כתחליף להדלקתם וכיבויים בידי אדם, דבר שאסור בשבת. כיום נעשה שימוש רווח במונח זה כשם כולל לסוגים שונים של קוצבי זמן לשימוש ביתי, הנמכרים בחנויות. הגרסה הנפוצה של שעון שבת הוא התקן מכני עם מחזור פעולה של 24 שעות. שעון שבת קיים בגרסה ללוח חשמל המאפשר לשלוט על כל מערכת החשמל הביתית, ובגרסה המתחברת לשקע חשמל ומאפשרת שליטה על מספר מצומצם של מכשירי חשמל.
20
פְּלָטַת שבת היא כירה חשמלית (בלשון הדיבור: "פְּלָטָה") – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת. עיצוב מכשיר זה מבחינת תפקוד מבוסס על ההלכות הנוגעות לבישול בשבת.
21
מזוזה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית, לרוב על המשקוף. תוכנה העיקרי של המזוזה הוא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם פרשיות 'שמע ישראל', ו־'והיה אם שמוע' מחומש דברים. על פי רוב, יריעת הקלף נתונה בתוך בית המזוזה, התקן קשיח שנועד לכיסוי הקלף ולשמירה עליו.
22
מקום שחסרה בו רק מחיצה אחת והתקרה בולטת ומסוככת עליו, נאמר בו הכלל ההלכתי של "פי תקרה יורד וסותם". מקום זה נחשב שיש בו מחיצה, ומותר להעביר בו חפץ בשבת ללא עירוב לפי כל הדעות, גם לפי הדעה המחמירה ביותר. דין זה הוא הלכה למשה מסיני.