פרדה אקלום

פרדה יזזאו אקלום (15 במאי 1949 – 8 בינואר 2009) היה איש חינוך יהודי-אתיופי, סוכן "המוסד" ופורץ הדרך של העלייה מאתיופיה לישראל דרך סודאן. פעילותו הכינה את התשתית למבצע משה בשנת 1984.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלום נולד, גדל והתחנך בכפר עדי וורבה, ליד העיירה אנדה אב-גונה שבמחוז תיגראי. אביו יזזאו אקלום - איש עסקים מצליח, רופא ושופט - הבין את חשיבות הקניית חינוך לילדיו והשקיע בחינוך בכל ילדיו בעיירה אינדובגונה.

איש חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלום בוגר לימודי הוראה במכללה למורים באדיס אבבה. הוא לימד בבתי ספר רבים עד שמונה ב-1976 למנהל בית ספר באינדאבגונה שבמחוז שריה שבתגראי. בשלב זה פנה לרשת אורט בבקשה לפתוח בית ספר יהודי בתיגראי. אורט נענתה לבקשתו בחיוב והקימה שני בתי ספר לקהילה היהודית בתגראי. שנה לאחר מכן ביקש אקלום ללמד בבית ספר יהודי באזור גונדר ונענה בחיוב. שימש כמורה בתגראי ובגונדר וכמנהל בית ספר באנדאבגונה. בסוף שנות השבעים יזם את הקמתם של שני בתי ספר בחבל תיגראי. בתקופה זו הוא התמנה לשמש כראש המועצה של העיירה אנדאבגונה.

במהלך 1977 הושג הסכם בן אתיופיה לישראל על העלאת יהודים דרך הבירה אדיס אבבה תמורת נשק. אקלום היה חלק מצוות לוגיסטי שהיה אחראי להעביר את המשפחות מהצפון אל עבר הבירה, עד עלייתם למטוס.סך הכל צוות זה היה אחראי לעלייתם של כ-200 יהודים מאתיופיה באותה השנה. לאחר עלייתם של מספר יהודים הודה שר החוץ הישראלי דאז משה דיין שישראל מספקת נשק לאתיופיה תמורת עליית היהודים, ובאותו היום ניתקה אתיופיה את יחסיה עם ישראל וגירשה את הנציגים הישראלים משטח המדינה תוך הכרזה על כל היהודים האתיופים שהיו פעילי עלייה לרבות נציגי ופעילי אורט כלאומנים שיש להוציאם להורג. אקלום הבין שהוא אינו בטוח באתיופיה וברח אל מחוץ לגבולות המדינה לח'רטום.

כאשר היה בסודאן שלח מכתב בהול לנציגות הישראלית של רשת אורט בז'נבה. המכתב הגיע לגורמי "המוסד" בתל אביב אשר חיפשו דרך חדשה להעלאת יהודי אתיופיה, מכיוון שמלחמת האזרחים שהתרחשה אותה עת באתיופיה מנעה את העלאתם. במכתבו ציין אקלום שהוא חצה את הגבול מאתיופיה לסודאן וכעת הוא צריך עזרה להגיע אל מחוץ לסודאן. מכתבו זה עורר את אנשי המוסד לבדוק את אפשרות העלאתם של יהודי אתיופיה דרך סודאן, במסווה של פליטי מלחמה, כחלק מגל הפליטים הנוצרים והמוסלמים שעברו גבול זה מדי יום על מנת להגיע אל מחנות הפליטים של הצלב האדום בסודאן ומשם להעבירם לישראל.

פעיל עלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אירועים אלה נפגש אקלום עם סוכן המוסד דני לימור, ובפגישתם הוחלט שאקלום יאתר יהודים נוספים בסודאן וירכז אותם על מנת להעלותם לישראל. מנקודה זו אקלום גויס למוסד ונהפך לסוכן. לאחר מכן הצליח לשלוח שליח למשפחתו ולהביא את שני אחיו, איתם החל בחיפוש יהודים אחרים שהגיעו לסודאן והצליח לאתר כ-30 איש. קבוצה זו נשלחה לז'נבה בעזרתם של אנשי מוסד ואנשי אורט ומשם למדינת ישראל, ולאחר עלייתם לישראל השתכנה במרכז קליטה בעיר אופקים.

לאור ההצלחה, הבין "המוסד" את הפוטנציאל הגלום שבעלייה דרך סודאן, ושוב השתמש באקלום על מנת לאתר יהודים נוספים בח'רטום ומחנות הפליטים על הגבול האתיופי, חיפושים אלו לא הניבו דבר. אקלום הבין שיהודי אתיופיה צריכים לעבור דרך סודאן לישראל במסווה של פליטים ולכן כתב מכתב שקרי לאנשי "המוסד". במכתב כתב אקלום שהוא מצא יהודים בסודאן, זייף שמות רבים ואינו חוזר לישראל ונשאר על מנת לדאוג להם. כאשר נשאר בסודאן הגיע אליו ידיעה כי אמו ושאר משפחתו יחד עם משפחות נוספות בדרך לגבול הסודאני על מנת להגיע אליו. לאחר שקבוצה זו הגיעה היא נשלחה לישראל בספינות של חיל הים הישראלי דרך ים סוף. השמועה וההודעות על האפשרות של העלייה דרך סודאן הגיעה לכפרים יהודיים רבים במחוז תיגראי וכך החלה הנהירה הגדולה של יהודי תיגראי אל עבר הגבול הסודאני, במסווה של פליטי מלחמת האזרחים האתיופית. אקלום היה איש הקשר שתיווך בין היהודים לבין "המוסד" ובדרך זו עלו אלפי יהודים לישראל דרך ים סוף. לאחר שנתיים של פעילות דלפו פרטי שמו ופעילותו לשלטונות הסודאנים והם החלו לצוד אחריו. כאשר התגלה שהוא בסכנת מוות עזב אקלום את סודאן לישראל. במהלך תקופה זו הכינו אנשי "המוסד" את התשתית המבצעית, הארגונית והמודיעינית למבצע משה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הגיע אקלום לישראל התיישב עם משפחתו בעיר באר שבע. הוא המשיך את עבודתו כפעיל קליטה ועזר לעולים רבים שהתקשו בהתאקלמות בארץ החדשה. באותו זמן הגיעו לאוזניו ידיעות שיהודים רבים שעברו את הגבול הסודאני נהרגו, והוא החל במגעים עם המדינות השכנות לאתיופיה וסודאן על מנת למצוא דרכים נוספות להעלאת היהודים, אולם הוא זכה להתעלמות מן המדינות השונות ואפילו גורש מקניה על ידי המשטרה המקומית.

פרדה אקלום נפטר ב-7 בינואר 2009 בעת ששהה באדיס אבבה ונקבר בבית העלמין החדש בבאר שבע ב-11 בינואר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ינואר 2016 הונחה אבן פינה להקמת כיכר השופרות וגן ציבורי על שמו של פרדה אקלום בבאר שבע.^[1] הכיכר והגן נמצאים ליד מרכז הקליטה הראשון של עליית יהודי אתיופיה שהוקם בשנות ה-80.

ביוני 2019 החליטה ועדת השמות של עיריית קריית מלאכי לקרוא על שמו רחוב בעיר. זהו הרחוב הראשון שייקרא על שמו בישראל.^[2] מאז, הציע חבר מועצת עיר בירושלים דן אילוז לקרוא רחוב על שמו בעיר ירושלים. הבקשה טרם אושרה.

בשנת 2019 יצא לאור הסרט "אתר הצלילה בים האדום", המתבסס בחלקו על אירועים בהם היה אקלום מעורב.

בשנת 2021 נחנך רחוב על שמו בעפולה.