סוזנה פפיאן
 | |
| לידה |
2 במרץ 1992 (בת 32) יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל, ארמניה |
| תקופת הפעילות |
מ-2011 |
| עיסוק | משחק ובמה |
| מקום לימודים |
סטודיו למשחק ניסן נתיב |
| בן זוג | אלכסנדר (סשה) בולצה |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סוזנה פפיאן (נולדה ב-2 במרץ 1992) היא שחקנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפיאן נולדה ביפו, להורים שעלו לישראל מארמניה הסובייטית ומרוסיה הסובייטית, לאחר התפרקות ברית המועצות לשעבר ב-1991.[1][2] אמה היא קרינה זכריאן, נגנית פסנתר, ילידת מוסקבה; ואביה הוא ואג פפיאן, המנהל המוזיקלי של תזמורת האופרה הקאמרית באשדוד.[1][2] גדלה בבת ים, והתחנכה בגן ילדים דובר־רוסית.[2] בשנת 1997 בהיותה בת 6, אמה ואחיה ירדו ביחד עמה לירוואן, עיר הבירה של ארמניה; בעוד שאביה נשאר בישראל.[1]
בנעוריה של פפיאן בארמניה, הקשר עם אביה נותק, ועל כך סיפרה: ”גדלתי כילדה ארמנית לכל דבר. שכחתי לגמרי את העברית, גדלתי על סיפורי ישו המשיח, ובגיל 13 אחי ואני הוטבלנו לנצרות בכנסייה”.[1][2] כשנה לאחר מכן, הוריהם התגרשו.[1] יחד עם זאת, פפיאן סיפרה כי רק בגיל 16 גילתה ששתי סבותיה הן ממוצא יהודי, בעוד ששני סביה הם ארמנים-נוצרים.[1][2] ושבארמניה הדת הולכת על פי האב – וכך יצא ששני הוריה גדלו והתחנכו כארמנים-נוצרים, ואף התחתנו בכנסייה.[1][2] בנוסף ב-2008 בגיל 16, עלתה בחזרה עם אמה לישראל – רק לאחר שאחיה בן ה-18 החליט לעלות בחזרה לאביו וגם כדי להתגייס[1]. אחיה הגדול נהרג בהיתקלות עם מחבלים על הגדר שברצועת עזה באפריל 2008, בגיל 19, חודשים בודדים מתחילת שירותו[3][4][1]. על כך שיתפה בראיון ש”רציתי לחזור לארמניה, אבל ברגע שקברנו את אחי בהר הרצל, אמא אמרה שהיא לא זזה מפה”.[5][6][1] בעקבות כך הן נשארו בישראל. מאוחר יותר פפיאן טענה שהיא לא-התגייסה לצה"ל, עקב כך ש”אמא לא יכלה לשאת את הרעיון שאלבש מדים”.[7][8][1]
בגיל 18 החלה ללמוד במכינה על-מנת להתקבל ללימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבתל אביב-יפו, בין השנים 2011–2014.[1][2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב"נתן החכם", מחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג, שמתרחש בשנת 1178 בירושלים שתחת שלטון צלאח א־דין, היא גילמה את רחל, יהודייה ובתו של נתן החכם[1]. היא מתאהבת בצלבן ומנהלת מערכת יחסי אהבה אסורה, שלפיכך עוררו סערה והתנגדות רבה[1]. המחזה מוחא ומוקיע את צרות האופקים הדתית, ומעודד את עקרונות הסובלנות והאהבה בין הדתות השונות בארץ ישראל[1]. במאית ההצגה היא נועה וגנר.[1] במהלך קריאת המחזה הבינה פפיאן שלדמותה יש משבר זהות כמו לה בחייה שלה, ובשל כך הרקע שלה בדת הנוצרית סייע לה גם בחזרות לקראת ההצגה.[1] פפיאן סיפרה שבזכות הרקע שלה היא אף לימדה את עמיתיה השחקנים על אופן ההצטלבות המשתנה בין זרם לזרם – לפי זרמי הנצרות הקיימים[1].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום הולדתה ה־30 שחל בשנת 2022, התארסה לאלכסנדר (סשה) בולצה, הנדסאי רשתות וכלכלן, אותו הכירה עוד בנעוריה אך הם החלו במערכת יחסים זוגית רק בהיותם בגירים, בנובי גוד לשנת 2020.[1][2] מתגוררים בשכונת התקווה שבתל אביב.[2]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנת יציאה | שם כותר | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2012 | סרק סרק | סבטה | |
| 2016 | מעבר להרים ולגבעות | חוקרת שב"כ | |
| 2017 | לב שקט מאוד | אם חרדה | |
| 2017 | כיפת ברזל | תמר, חיילת סמב"צית | |
| 2020 | בלקספייס | נטלי שטיין | |
| 2020 | רון | אלה | |
| 2023 | סובייצקה | ענת (אניה) גולדנברג | תפקיד מרכזי; סדרה דוברת-רוסית ועברית |
| 2023 | גן קופים | מרגו מאי | תפקיד ראשי;
על תפקידה בסרט זה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר |
| 2023 | פסק זמן | סרט קצר;
הסרט מועמד לפרס אופיר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר | |
| 2024 | הצבי | פרומה ציפיס | תפקיד מרכזי |
תיאטרון ובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפיאן משתתפת באנסמבל ציפורלה, וכן גם השתתפה בצוותי השחקנים של תיאטראות רבים בישראל:
- תיאטרון החאן – תעלולי סקפן[9], נפוליון חי או מת![10], טייבלה והשד[11], נתן החכם[12], הסבתות והצגות נוספות
- תיאטרון הקאמרי – מלון רנדוו בבימויו של אודי בן-משה[13], הממונה על משאבי אנוש בבימויו של אלי ביז'אווי[14]
- תיאטרון הבית – אני דניאיל חארמס על פי סיפוריו הקצרים של דניאיל חארמס,[15] כל דבר חיי צריך[16]
- תיאטרון המדיטק – לא דובים ולא יער[17]
- פסטיבל עכו – אמסטרדם בלוג; ההצגה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר ובפרס עיצוב התאורה לשנת 2014[18]
- פסטיבל חיפה להצגות ילדים – אגדת הילדה והעורבים, על-פי המעשייה "שבעת העורבים" של האחים גרים[19]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוזנה פפיאן, ברשת החברתית פייסבוק
סוזנה פפיאן, ברשת החברתית אינסטגרם- סוזנה פפיאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
סוזנה פפיאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סוזנה פפיאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סוזנה פפיאן באתר תיאטרון החאן
- מור דיעי חנני, השחקנית סוזנה פפיאן: הפרידה מחולון, העלייה מארמניה והאח שנהרג, באתר השקמה חולון, 23 במרץ 2018
- צפורה רומן, בגיל 13 הוטבלתי בכנסייה. בגיל 16 הבנתי שאני יהודייה, באתר ynet, 13 במאי 2022
- תחיה ברק, "לא רציתי למות דווקא כשאני מגשימה את החלום": סוזנה פפיאן היא הדבר הגדול הבא, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- מיכל ליבר-רונן, "הרגשתי שאני מתחילה מבור, לא מקרקע. עבדתי על זה קשה", באתר מאקו, 4 באוקטובר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 רומן, צפורה (2022-05-12). "בגיל 13 הוטבלתי בכנסייה. בגיל 16 הבנתי שאני יהודייה". Ynet. נבדק ב-2024-04-04.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ברק, תחיה (2023-09-07). ""לא רציתי למות דווקא כשאני מגשימה את החלום": סוזנה פפיאן היא הדבר הגדול הבא". Ynet. נבדק ב-2024-05-03.
- ^ קורות החיים של דוד פפיאן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ כתבי, "דוד עלה לישראל ורצה לשרת רק בגבעתי", באתר ynet, 17 באפריל 2008
- ^ קורות החיים של דוד פפיאן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ כתבי, "דוד עלה לישראל ורצה לשרת רק בגבעתי", באתר ynet, 17 באפריל 2008
- ^ קורות החיים של דוד פפיאן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ כתבי, "דוד עלה לישראל ורצה לשרת רק בגבעתי", באתר ynet, 17 באפריל 2008
- ^ תעלולי סקפן, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים
- ^ נפוליון - חי או מת!, באתר תיאטרון החאן
- ^ טייבלה והשד, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים, 2023-12-17
- ^ נתן החכם, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים
- ^ ""מלון רנדוו": סיכון משעשע ומוצדק". הארץ. נבדק ב-2023-11-27.
- ^ תיאטרון - שליחותו של הממונה על משאבי אנוש - הקאמרי, באתר www.habama.co.il
- ^ תיאטרון הבית, תיאטרון הבית - אני דניאיל חארמס // 31 במאי, באתר תיאטרון הבית
- ^ תיאטרון הבית, תיאטרון הבית - כל דבר חי צריך // 20 בפברואר, באתר תיאטרון הבית
- ^ לא דובים ולא יער • תיאטרון המדיטק, באתר תיאטרון המדיטק
- ^ אמסטרדם בלוג, באתר www.tmu-na.org.il
- ^ אגדת הילדה והעורבים, באתר www.habama.co.il